הצעת חוק פרטית שהונחה אתמול (ב׳) על שולחן הכנסת מבקשת להוסיף לחוק לשון הרע עבירה הנוגעת לפרסום טענות שווא לביצוע פשעי מלחמה, נגד אדם או גוף. על פי ההצעה, בית המשפט יוכל לפסוק פיצויים מוגדלים של עד חצי מיליון שקל, גם ללא הוכחת נזק, למי שהורשע בעבירה זו. מדובר בסכום שמגיע לפי עשרה מסכום הפיצויים המקסימלי בכל יתר עבירות לשון הרע.
את ההצעה הגיש ח"כ עמית הלוי מהליכוד, אליו הצטרפו 26 חברי כנסת. זוהי אינה ההצעה הראשונה שעוסקת בתחום זה: לאורך השנים הוגשו עשרות הצעות לתיקון החוק, במהלכן ניסו חברי הכנסת להכניס ללא הצלחה סעיפים נקודתיים שנוגעים ללשון הרע נגד חיילי ולוחמי צה״ל, או להעלות את סכום הפיצויים הנקוב מ-50 אלף שקל ל-300 אלף שקל. הפיצוי שמוצע כעת, על סך 500 אלף שקל, מהווה חריגה משמעותית מהסטנדרט שעומד כרגע בחוק.
״בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה של האשמות שווא כלפי אזרחי ישראל בביצוע פשעי מלחמה ופשעים על רקע לאומני״, נכתב בדברי ההסבר לתיקון. ״הן נעדרות כל בסיס עובדתי, מופצות לעיתים קרובות ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת השונים ומשמשות כמקור לתעשיית שקרים אנטישמית ולקמפיין דה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל ואזרחיה״.
״מטרת התיקון המוצע היא להרתיע את מפיצי הדיבה מפרסום האשמות שווא מסוג זה על אדם או גוף״, נכתב בהצעה. ״זאת על ידי קביעת סנקציה כספית משמעותית ללא צורך בהוכחת נזק ספציפי״
עוד נכתב בדברי ההסבר כי מטרת ההצעה היא ״להרתיע את מפיצי הדיבה מפרסום האשמות שווא מסוג זה על אדם או גוף וזאת על ידי קביעת סנקציה כספית משמעותית ללא צורך בהוכחת נזק ספציפי״. חברי הכנסת הבהירו כי הפיצוי הגבוה ללא הוכחת הנזק ״נועד לשקף את חומרת הפגיעה ואת ההשלכות הרחבות של פרסומים מסוג זה, הן במישור האישי והן במישור הציבורי והמדיני״.
״מפיצי הדיבה״, על פי ההצעה, עשויים להיות גם עיתונאים, גופי תקשורת שמסקרים את המצב ברצועת עזה, דיווחים ישראלים על סיקור ישראל מחוץ לארץ, וכל אזרח או אזרחית מן השורה שמעלים טענות בגין ביצוע פשעי מלחמה, שיוכחו כפרסום לא אחראי או שגוי. ״הנזק למדינה ולפרט הטמון בהאשמות מסוג זה הוא עצום, ובשנת מלחמה זו לנזקים אלו היו השלכות ישירות על המאמץ הצבאי״.
״הכשרה״ לתביעות של פעילי ימין
מלבד פשעי מלחמה, הצעת החוק מבקשת לאפשר לבתי המשפט פיצוי מוגדל זהה, בגובה חצי מיליון שקל, למי שיורשע בפרסום לשון הרע בדבר פשע על רקע לאומני, כמו גם פגיעה ברכוש. ההצעה מגבילה את מתן הפיצויים רק לנפגעי עבירה שהוטלו עליהם עיצומים בין-לאומיים, בניהם יכולים להיכלל עיצומים שמוטלים על ארגוני מתנחלים, פעילי ימין ונוספים, בין היתר גם על ידי ארצות הברית. ההצעה אינה מציעה דין זהה למי שהואשמו לשווא בניסיון לבצע פיגוע או כונו "מחבלים", כל עוד לא עומדים נגדם עיצומים. המשמעות היא מתן פריווילגיה מיוחדת למי שמצויים תחת סנקציות, ואפליה לרעה כלפי מי שלא.
פשע מלחמה הוא כל הפרה חמורה של דיני הלחימה במשפט הבינלאומי על ידי אדם, קבוצת אנשים, אנשי צבא ואזרחים. הפשעים כולים הרג מכוון של אזרחים או הרג מכוון של שבויים, עינויים, לקיחת בני ערובה, הרס לא נדרש של רכוש אזרחי, אלימות בזמן המלחמה, ביזה ועוד. ביצוע פשע מלחמה מוביל לאחריות פלילית אישית של לוחמים על מעשיהם, כמו גם על כל אדם בשרשרת הפיקוד שמורה על ניסיון לבצע את אחת העבירות האלה.
מלבד פשעי מלחמה, הצעת החוק מתייחסת גם לייחוס ביצוע פשע על רקע לאומני, ו״מכשירה״ תביעות לשון הרע מצידם של אנשים נגדם מופעלות סנקציות בינלאומיות שונות
בנובמבר האחרון הוציא בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג צווי מעצר כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר הביטחון לשעבר, יואב גלנט. בית הדין מצא ״יסוד סביר״ לביצוע פשעי מלחמה של מניעת טיפול רפואי, הרעבה כשיטת לחימה, הרג אזרחים ופשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה, ומעשים בלתי אנושיים אחרים. פרסום או סיקור של צוי המעצר או אירועים שעשויים לחזק את הטענות שהובילו אליהם, יהיו חשופים לתביעות בסיכון גבוה יותר.
יש לציין שבתי המשפט נוטים להמעיט מאוד בגובה תשלום הפיצויים בתביעות לשון הרע – גם כאשר הן מתבררות כ"תביעות השתקה" (SLAPP), תביעות שהוגשו מראש בסכומים מופרכים בעילות בלתי סבירות על ידי גוף או תאגיד רב עוצמה, וזאת על מנת להשתיק פרסומים. לאחרונה, חל שינוי לטובה בתחום: אורן פרסיקו דיווח ב"העין השביעית" שבית המשפט העליון קבע בפסיקה תקדימית כי יש לדחות על הסף תביעות השתקה ולפסוק בגינן הוצאות מוגדלות. במקרה שהתביעה נוהלה ונפסקה כי נקבע שהיא תביעת השתקה, ההוצאות יכולות להגיע אף לסכום התביעה כולה.
בתי המשפט נוטים להמעיט מאוד בגובה תשלום הפיצויים בתביעות לשון הרע – גם כאשר הן מתבררות כ"תביעות השתקה". במקרה שהתביעה נוהלה ונפסקה כי נקבע שהיא תביעת השתקה, ההוצאות יכולות להגיע אף לסכום התביעה כולה
הצעת החוק הונחה במזכירות הכנסת בימים הקרובים, כעת אם הקואליציה תרצה לקדמה היא תעביר אותה לבחינת ועדת השרים לחקיקה (בתום 45 יום מהגשתה) ומשם לקריאה טרומית במליאה. השרים החברים בוועדת השרים לחקיקה יקבלו את העמדות המקצועיות ממשרדיהם בדבר השלכות החקיקה. יש לציין כי ככלל, בכנסת ישנה אינפלציה של הצעות חוק שמוגשות מטעמי יחסי ציבור ללא כוונה אמיתית לקדמן.