פרשת הטרור הרשתי: כשהשופטים הם גם המתלוננים

בתחילת חודש אפריל סערה המערכת המשפטית מחקירתו באזהרה של אחד מבכירי הנהלת בתי המשפט ושחרורו על ידי המשטרה בתנאים מגבילים. התדהמה גברה במיוחד עקב החשדות נגדו. היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט ברק לייזר נחשד כי הדליף חומרים ממערכת בתי המשפט, חלקם חסויים, לחבורת בלוגרים שהשמיצה והכפישה, על פי החשד, שורה של שופטים, עורכי דין ועובדים סוציאליים.

הפרשה הזו, שנחשבת לתקדימית מבחינת המערכת ובהמשך נסביר למה, זכתה לכינוי "פרשת הטרור הרשתי" או "פרשת הבלוגרים". שלושה כתבי אישום כבר הוגשו בפרשה – נגד לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר. מלבד אלה נחקרו באזהרה עוד עשרה חשודים ובהם לייזר ועורך דין נוסף, שהפרקליטות עדיין לא קיבלה החלטה בעניינם.

שם טוב, לייבל ועו"ד זר היו הראשונים להיחקר בחודש פברואר ומאז הם נתונים במעצר. השופטים בבית המשפט העליון ובבית המשפט המחוזי מסרבים לשחרר אותם ומקבלים את טענת הפרקליטות שהמסוכנות של השלושה גבוהה. זה אחד התקדימים שמלווים את הפרשה הזאת, שכן זו הפעם הראשונה שבה מייחסים מסוכנות שכזו – השמורה לרוב לפשעים של אלימות פיזית – לחשודים בעבירות שקשורות בפרסומים בלבד. לשם השוואה אדם שנעצר סמוך למעצרם של השלושה בחשד לשורה של עבירות מין שהחמורה בהן היא אונס, כבר נמצא זמן רב במעצר בית. אבל יש בפרשת הבלוגרים תקדים שמדהים אף יותר מהתקדים שהזכרנו עתה – העובדה שכתב האישום כולל תלונות של כ-20 שופטים.

ומה עם לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט? כאמור, הפרקליטות טרם קיבלה החלטה בעניינו והוא עדיין חשוד בהדלפת חומרים שחלקם מסווגים. למרות זאת, בתחילת חודש מאי האחרון חזר לייזר לעבודה באישור היועץ המשפטי לממשלה נציבות שירות המדינה.

---

"על-פי חוק נציבות שירות המדינה (משמעת), התקיימה היוועצות בנושא בין נציבות שירות המדינה לבין בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, והוחלט להפסיק את השעיית העובד תוך הטלת מגבלות מסוימות על תפקידיו (שלא יעסוק במגע עם הדוברות ועם עיתונאים), כאשר ברקע הדברים נשקלו בין היתר התמשכות החקירה והצפי לסיומה", נמסר מהפרקליטות ומנציבות המדינה נמסרה תגובה דומה.

אפשר למצוא בתגובות האלו לא מעט אירוניה, שכן קשה להבין כיצד אפשר למנוע מלייזר ליצור קשר עם הדוברות בזמן שדוברת הנהלת בתי המשפט אילת פילו היא בת זוגו. האירוניה שוב הרימה ראשה כאשר פנינו לפילו ושאלנו ממי נוכל לקבל תגובה בעניינו של לייזר. פילו הפנתה אותנו למוטי גולן, סגנה. גולן מסר לנו כי היועץ המשפטי של בתי המשפט שב מחופשה ב-8 במאי 2017. לייזר, נזכיר שוב, נחקר באזהרה ושוחרר מהמשטרה בתנאי שלא יתקרב לעבודתו במשך 15 ימים וגם תיאור די מוזר למי שחשוד בפלילים.

ניסיונותינו לקבל מידע על החשדות נגד לייזר, או אפילו לקבל את נוסח ההחלטה לשחררו בתנאים מגבילים נתקלו בתגובות מוזרות. בפרקליטות אמרו לנו שהם לא יכולים להתייחס לכך כי עניינו של לייזר עדיין בחקירה ושננסה במשטרה. במשטרה אמרו לנו שננסה לקבל את ההחלטה על שחרורו בתנאים מגבילים מהנהלת בתי המשפט, אבל שכחו לומר שלייזר לא הובא בפני שופט אלא נחקר במשטרה. בהנהלת בתי המשפט שלחו אותנו שוב לפרקליטות וחוזר חלילה.

התקשורת כמעט שלא סיקרה את חזרתו של לייזר לעבודה, ובכלל – פרשת הטרור הרשתי התפוצצה ברעש גדול אבל מאז שהתפוצצה כלי התקשורת הגדולים מתעלמים מקיומה על אף שהיא נוגעת במאות אנשים בעולם המשפט ומחוצה לו. לא רק 20 שופטים מופיעים ברשימת המתלוננים, אלא גם כ-20 עורכי דין שחלקם עובדי מדינה, ועוד כ-40 עובדים סוציאליים. נוסף לאלה מעורבת בה גם שורה ארוכה של נפגעי עבירות אלימות ומין ובהם קטינים.

"השופטת היא זנזונת פמינאצית נאלחת"

"מכירים את המתלוננת שמפרסמת עצמה בכל חור ועם כל חור כמי שהצליחה להתנתק ממשפחתה הדוסית וכיום היא אישה חילונית זורמת שגם משתרללת עם מי שצריך בלשכת עורכי הדין כדי לפרסם את עצמה? לא מספיק שהיא שוכבת עם… ועם… בלשכת עורכי הדין היא עכשיו מנסה למצב עצמה כשומרת מוסר וצנזורית הפוריטנית של ילדי ישראל… מה זו הפוריטניות הצדקנות המינית וההתחסדות הזו?

ואת זה עושה דתל"שית לשעבר שיש לה רקורד מוכח של טיפוס לצמרת באמצעות הכוס" (מתוך פוסט של לורי שם טוב)

על פי כתב האישום, זה מה שכתבו הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר נגד עורכת דין המתמחה בענייני משפחה וזכויות הילד שנשאה אז גם בתפקיד בלשכת עורכי הדין.

אותה עורכת דין פגשה אותם שנה קודם לכן. על פי כתב האישום הם הציגו עצמם בפניה כעיתונאים, הפנו אליה נשים שנזקקו לעורכי דין בקשר להוצאת ילדים ממשמורת ודרשו ממנה לחלוק איתם כספי שכר טרחה, אולם היא סירבה כשהיא מסבירה שאסור לה. עד דצמבר 2015 הכל התנהל על מי מנוחות אלא שברגע שאותה עורכת דין התפטרה מייצוג אחת מלקוחותיה על רקע חילוקי דעות, החלו השלושה להכפיש אותה באתרים שונים.

עורכת הדין תבעה את שם טוב ולייבל על הוצאת לשון הרע. משלא הגיעו למשפט חויבו השניים בתשלום משותף של פיצוי בסך כ-800 אלף שקלים. בהמשך ניסתה שם טוב לבטל את רוע הגזרה ובמקביל המשיכה לפרסם השמצות על אותה עורכת דין. כעת היא צירפה לפרסומים האלה תמונות. באחת מהן הדביקה את הפנים של עורכת הדין על אישה הלבושה בלבוש תחתון, נועלת נעלי עקב ועומדת מול גבר עירום – עורך דין שפניו הודבקו כשלצווארו מונח קולר שבו מחזיקה המצולמת.

כעבור זמן, התקיימה ישיבת גישור של לורי שם טוב ומוטי לייבל עם עורך הדין X. אותו X, גם הוא אחד החשודים בפרשה, הוא שותפו לדירה של עו"ד צבי זר וייצג בעבר גם את שם טוב. בפגישה זו הוא ייצג את לייבל, ולייבל איים על פי כתב האישום בנוכחות היושבים על עורכת הדין כי במידה ולא תסכים לכך ששם טוב תהיה חלק מהליך הגישור אז הפרסומים שהיו עד עתה "הם פראיירים לעומת מה שיהיה" וכי שם טוב והוא "ימשיכו לחגוג ויגמרו עליה באינטרנט ושהוא יודע כי היא נפגעה קשות בתקופה זו וזה ימשך".

עורכת הדין נבהלה ורצתה גם להפסיק ולהסיר את כל הפרסומים. היא חתמה על הסכם הגישור וויתרה על כספי הפיצויים שנפסקו לה.

באישום הזה שהוא הראשון בין 91 הסעיפים בכתב האישום שנפרש על פני 175 עמודים הואשמו לייבל ושם טוב בסחיטה באיומים. ביחד עם זר הם הואשמו גם בהטרדה מינית.

גם יתר 90 האישומים כוללים ברובם אמירות בשפה בוטה וסיטואציות קשות של השמצה. על עובדת סוציאלית בעירייה מסוימת כתבו "אזהרת עובדת סוציאלית נבזית וזנותית שסובלת מפטרת וגינלית במח ולמדה עבודה סוציאלית באושוויץ".

על שופטת בבית משפט שלום כתבו "השופטת היא זנזונת פמינאצית נאלחת בשורה למעלילניות השווא בתביעות סרק של לשון הרע אפשר להתעלם מתקנות ולזיין אבות בהוצאות".

על שופטת אחרת כתבו "מזל טוב לשופטת לקבלת מחלת הסרטן מסתבר שהיקום משלם לכל אחד כגמולו השופטת שוכבת בבית חולים במחלה אונקולוגית ונאחל לה שתקבל טיפול מהרופאים".

על עובד סוציאלי מסוים כתבו "אזהרת עובד סוטה מין העובד בלשכת הרווחה… חשדות כבדים להטרדות מיניות ומעשים מגונים במטופלות רווחה".

על שופט בבית המשפט המחוזי כתבו "השופט פעל ברמייה וטיוח להרחקת קטינים מביתם ומשפחתם ללא נימוק או פירוט הסיבות לכך… משופט ימני שהעם שלו עבר במדינת ישראל את חטיפת ילדי תימן… הוא חש הזדהות עם החוטפים ורואה עצמו חלק מהם… שופט מטורף".

רבים מפרסומים אלו עסקו בנושאים כאובים של אנשים שעניינם נדון בבתי המשפט או בשירותי הרווחה, והם הקנו לשם טוב וללייבל תומכים ומעריצים. בהפגנות האחרונות נגד היועץ המשפטי בפתח תקווה אפשר היה לראות אנשים הנושאים שלטים שקוראים "לשחרור מי שפועלים למען שחרור ילדי ישראל". בחלק מאותם שלטים הציבו את השניים בכפיפה אחת לצד הרב עוזי משולם שהוביל את המאבק בעניין ילדי תימן החטופים.

אלא שמהדברים שעולים מהאישומים הרבים נגד שם טוב, לייבל וזר וכן מהחשדות השונים בעניינם, הדימוי הציבורי הזה נראה מנותק מהמציאות.

על פי החשדות נגדם, לא רק שהם השמיצו והכפישו ופגעו בעובדי ציבור ובעובדי מערכת האכיפה והמשפט, הם גם חשודים כי פגעו קשות בנפגעי עבירה. לפי כתב האישום הם הפיצו פרטים מתיקים חסויים של קטינים ומתיקים חסויים של נפגעות מין ואלימות, ופרטים מדיונים בבית הדין למשפחה שבהם נחשפו פרטים אודות קטינים.

כך למשל פרסמה שם טוב פוסט על אדם שהואשם בעבירות מין בקטין שבו טענה שאשתו העלילה עליו וכי היא ידועה כמי שמשקה גברים באלכוהול ושואלת "חם לי בכוס בא לך לחוש". היא צירפה לפוסט תמונות של הילדים של האישה עם כיתוב לפיו "הנה הילדים של האישה שאחד מהם לפי הסיפור קיבל זין בפה".

"מחנה ריכוז לפעוטות". צילום מסך מהבלוג של לורי שם טוב

בחזרה לאלנבי 40

הבלוג של מוטי לייבל, צילום מסך

מלבד שלושת הנאשמים, המשטרה חקרה באזהרה כעשרה חשודים נוספים, והתיקים נגדם עדיין פתוחים. בין השמות שפורסמו עד כה: אריאל פרומנובסקי, אלי דניאל, נחמה דר ועו"ד X.

בפרקליטות, שם נבחנו 300 פרשיות שונות, אמרו כי בכוונתם להוסיף לכתב האישום עשרות אישומים נוספים כשהגישו את כתב האישום, והוסיפו כי הגישו את כתב האישום בלי אישומים אלו בגלל שהנאשמים היו במעצר ונדרשה הגשת כתב אישום בהקדם.

למקום הכי חם בגיהנום נודע כי שני אישומים שהפרקליטות בוחנת האם להוסיפם לכתב האישום נוגעים לפרשת האונס בגן העיר, שם הודלף כתב האישום החסוי נגד האנס לרשת, ופרשת אלנבי 40, שם פורסם סרטון של מי שהתלוננה כי נאנסה על ידי המבלים במועדון וכי הייתה במצב של שכרות ואולי אף תחת השפעתו של סם אונס (התיק נסגר בסופו של דבר בטענה כי לא נמצאו ראיות לאונס).

את הנאנסת בפרשת גן העיר מייצגת עורכת הדין רוני אלוני סדובניק. בימים אלה מנהלת אלוני סדובניק תביעה נגד הנהלת בתי המשפט על דליפת אותו כתב אישום שהסגיר את פרטיה המזהים של הלקוחה שלה לרשת. ברק לייזר, היועץ המשפטי של בתי המשפט, הגיש בעבר תלונה ללשכת עורכי הדין נגד אלוני סדובניק בשמם של שלושה שופטים. עו"ד צבי זר פרסם שורה של פרסומים מכפישים נגד אלוני סדובניק אשר עליהם אף התלוננה במשטרה. עם זאת חשוב לציין כי תלונתה של אלוני סדובניק לא הפכה עד כה לסעיף בכתב האישום.

ההיבט המגדרי בפרשה הזו גם הוא מספק עניין. שכן זר ואיתו שותפו לדירה X, כמו גם שניים נוספים מבין החשודים בפרשה, קשורים בארגונים שטוענים לייצג את זכויות הגברים. עו"ד צבי זר היה חבר בוועדה לתלונות שווא בלשכת עורכי הדין שפעלה לתיקון הנחיה 2.5 באופן שיקל על פתיחה בחקירה נגד מי שמתלוננות על עבירות מין במקרה שהתיק נסגר או שהן מושכות את תלונתן.

מהפרקליטות נמסר: בנוגע למעורבים שנחקרו באזהרה ולא הוגש נגדם כתב אישום – עניינם נבחן וטרם התקבלה לגביהם החלטה. בנוגע לפרשת גן העיר – העניין מצוי בבחינה וטרם התקבלה לגביו החלטה".

המספרים העצומים של כתב האישום

מספר העדים בתיק צפוי להיות גדול מאוד. כרגע המספר עומד על יותר מ-150 עדים.

מבין 91 סעיפי האישום – כ-20 אישומים הוגשו בעקבות תלונות של שופטים, שבהם שופט אחד מבית המשפט העליון, שופט אחד מבית המשפט המחוזי שופטי בית משפט השלום ועוד. 18 אישומים קשורים בתלונות של עורכי דין – מחצית מהם עובדי מדינה. כ-40 אישומים קשורים בתלונות של עובדים סוציאליים. יש גם שוטרים במתלוננים. מעולם לא הייתה בישראל פרשה דומה שבה ברשימת המתלוננים כלולים שופטים רבים כל כך. 20 השופטים לא יכללו בין העדים. הם לא יגיעו להעיד בבית המשפט והם גם לא הגיעו פיזית למשטרה כדי להתלונן.

בפרקליטות אומרים כי "ככלל, שופטים אינם מעידים במשטרה. השופטים הרלוונטיים הגישו תלונה להנהלת בתי המשפט והיא הגישה את התלונה בשמם. נציג מהנהלת בתי המשפט הוא זה שמעיד במשפט. באשר לעורכי הדין, הם העידו במשטרה ויעידו במשפט".

וכמו בנקודות רבות בפרשה הזאת, גם בתגובה הזו מסתתרת אירוניה הקשורה למעורבותו לכאורה של ברק לייזר בפרשה. לייזר, כאמור, הוא היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט. ככזה, תפקידו כולל גם הגשת תלונות בשם שופטים. בהנהלת בית המשפט מסרבים לומר מי הגיש את התלונה או מי יבוא להעיד וגם הפרקליטות מסרבת למסור מידע זה.

עדות נוספת לגודלה של הפרשה הזו טמונה גם בחומר הראיות.

היקף החומר בתיק: 50 אלף עמודים ועוד 300 דיסקים. ובנוסף לכך עורכי הדין של הנאשמים התבקשו להביא דיסק חיצוני בגודל ארבעה טרהבייט לפרקליטות כדי לקבל מסמכים נוספים.

מסוכנים לציבור יותר מחשודים באונס?

קשה לחוש אמפתיה לנאשמים אחרי שמסיימים לקרוא את כתב האישום החריף נגד שם טוב, לייבל וזר. למרות זאת, ראוי לדון בנסיבות שבגללן נמצאים השלושה במעצר כבר ארבעה חודשים בערך.

בפרקליטות סבורים שלאור ההיקף וחומרת הדברים בכתב האישום, שם טוב, לייבל וזר מסכנים את הציבור. הם טוענים כי השלושה עבדו בדרך של פרסום באמצעות אתרים רבים כך שהתפוצה היא עצומה וכי השלושה פגעו גם בקטינים. בפרקליטות חוששים כי השלושה ישבשו את החקירה וגם ימלטו. עוד הם טוענים כי לורי שם טוב אמרה במהלך מעצרה שאם תשתחרר תחזור על מעשיה וכי קיימות עוד ראיות לשיבוש הליכים.

בהודעת הפרקליטות ביום שבו הוגש כתב האישום נגד השלושה אפשר היה ללמוד על החשיבות שמייחסים בפרקליטות לתיק זה ועל הבכירים שמעורבים בקבלת החלטות בעניין:  "בשל חומרת המעשים, השלושה נאשמים גם בסעיפי אישום שככלל התביעה מאשימה בהם רק במקרים חריגים בחומרתם, כגון לשון הרע, לשון הרע על מת והפרעה לקיום שירותים ציבוריים. הכללת סעיפי אישום חריגים אלו אושרה ע"י פרקליט המדינה, שי ניצן".

ליהונתן רבינוביץ', עורך הדין של לורי שם טוב מטעם הסנגוריה הציבורית, יש ביקורת קשה מאוד על התנהלות הפרקליטות ובתי המשפט לתיק הזה. "לורי שם טוב במעצר כבר ארבעה חודשים. כתב האישום נגדה הוגש בתחילת אפריל ואנחנו, הסנגורים, קיבלנו את חומרי החקירה רק לפני כשבועיים", אומר רבינוביץ'.

"מעצר של אדם עד תום ההליכים הוא הליך דרקוני ביותר. אחרי כתב האישום, הקריטריון הראשון כדי להחליט על מעצר כזה הוא בסיס ראייתי בחומר החקירה. בשלב הזה בית המשפט בודק אם יש בסיס ראייתי. אחרי זה בודק אם יש עילות למעצר. ואז דנים בחלופות המעצר ורק אז מחליטים – אבל אני, כמו גם הסנגורים האחרים, לא יכולתי בכלל להגן על הנאשמים בדיונים השונים לגבי הארכות המעצר כי לא קיבלנו שום חומרי חקירה. שהם הבסיס לפתיחת דיון כזה. למעשה היו בערך 70 ימים בהם היו לנו דיוני סרק. לאחרונה קיבלנו את החומרים שכללו 50 אלף עמודים מודפסים ועוד 300 דיסקים עם חומרים ואני צריך גם להביא לפרקליטות כונן דיסק חיצוני שגם לזה הם צריכים להעביר כל מיני חומרים. ועכשיו נשאלת השאלה: כמה זמן לוקח לאדם הסביר לקרוא כזו כמות עצומה של חומר? אני מעריך שלקרוא דבר כזה ייקח לי כמה חודשים ורק אז אוכל להתייחס לראיות נגדה".

רבינוביץ' מוסיף כי טען בבית המשפט שזהו מחדל חמור של התביעה. "הרי הפרקליטות עבדה על התיק הזה יותר משנה וחצי והחקירה במשטרה נפתחה זמן רב לפני כן. התביעה צריכה הייתה להיערך להעביר לנו את חומרי החקירה מיד, כדי שנוכל לדון בשחרור שלה לחלופות מעצר. השופטים הסכימו איתנו שמדובר במחדל אבל בכל זאת קבעו ששם טוב ושני האחרים יישארו במעצר עד תום ההליכים. אני לא מבין איך יכול להיות שרק אחרי כתב האישום בפרקליטות התחילו לצלם את החומר".

"בתי המשפט שוב ושוב טוענים שיש מסוכנות אדירה של לורי שם טוב", אומר עו"ד רבינוביץ', "וזאת למרות שלא מדובר על אלימות ולא על סחר בסמים ולא על עבירות מין. כתב האישום כולל לא מעט שופטים בכל הערכות כמו בית משפט השלום והמחוזי והעליון. ובמקרה הזה יש רושם כבד שלא רק שמחמירים איתה הרבה יותר בגלל זהות הנפגעים אלא שלא מקפידים ביתר שאת על הכללים הפרוצדורליים ועל זכויות הבסיסיות שלה כעצורה. כשזהות הנפגעים היא השופטים ומי שמחליט על מעצר הם שופטים אז יש בעיניי חשש אינהרנטי להחמרה עם הנאשמים בפרשה הזו ולורי ביניהם. ולכן בעיני בית המשפט צריך להקפיד יותר מהרגיל כדי שלא תהיה אפילו מראית עין של נקמה או אפליה לרעה לעומת מקרים רבים אחרים בהם בתי המשפט משחררים נאשמים הרבה יותר מהר".

עו"ד ניר שניידרמן, המייצג מטעם הסנגוריה הציבורית את מוטי לייבל, דווקא לא רואה עין בעין עם עו"ד רבינוביץ: "אני לא אוהב להתעסק בעניינים האלו של תוך כמה זמן מעבירים לנו את החומרים. אני מסכים שהנאשמים בתיק הזה יושבים זמן רב מידי במעצר אבל אני גם פרקליט בפרשת 512 וגם שם יש הרבה חומרי שקיבלנו רק אחרי שנה. אז אני צועק בבית המשפט ועושה ענין – ולא מקבלים את הטענות שלי בבית המשפט. אני לא חושב שצריך היה לבקש מעצר עד תום ההליכים בתיק כזה. זה לא תיק רצח ולא תיק אינוס ולא שוד ולא בטחון המדינה. אני לא זוכר דבר כזה מהתקופה שהייתי פרקליט".

"אני מעדיף להתרכז בעיקר", אומר שניידרמן ומאשר שכבר הספיק לעבור על החומר. "יש לנו חמישה אנשים במשרד שישבו על זה מאז שקיבלנו אותו, והעיקר בעיניי זה שברוב האישומים שלייבל מואשם בהם אין ראיות לכאורה שמספיקות למעצר עד תום ההליכים וזה מה שאני מתכוון לטעון ביום רביעי הקרוב. יש עבודה גדולה מאוד בתיק בלנסות להבין למה יש ראיות למה אין ראיות ואז לעשות שיח מסודר עם הפרקליטות. יש בתיק הזה שופט טוב, בני שגיא, שאני חושב שהוא ידאג מהר מאוד לעשות הבחנה בין הדברים. אני גם חושב שצריך להפריד בין לייבל משני האחרים שהם הרבה יותר בעייתיים. אם מסתכלים בכתב האישום רואים שלפרסומים עם השפה הקשה ביותר והבוטה ביותר, שפורסמו רובם ב'הורים ישראל', לייבל לא היה שותף. לייבל יכול היה להתבטא באופן חריף ובוטה ואולי זה נכנס לתחום של פרסמים בעייתיים אבל זה פחות חמור מהפרסומים האחרים של הנאשמים האחרים ולייבל גם רואה עצמו בתור עיתונאי".