1. בגלל הרומנים
התחושה הכללית שמקבלים מהאוכלוסייה המקומית ברומניה היא של "אנחנו לא מבינים למה באתם דווקא לפה אבל זה גם לא ממש מעניין אותנו". הם לא הכי נחמדים לתיירים אבל מצד שני גם לא מנסים לעשוק אותם. פשוט אדישות כללית של עם עייף ושחוק שכבר ראה ושמע הכל, ולמען האמת הדבר האחרון שמעניין אותו כרגע זה ש"דרקולה" היה הספר האהוב עליך בתור ילד.
2. בגלל העוני
עם שכר ממוצע של כ-600 ליי לחודש (המטבע הרומני כמעט מקביל לשקל) רומניה נחשבת לאחת מהמדינות העניות באירופה, אבל שם לפחות יוקר המחיה הוא בהתאם. מצד אחד האוכל והביגוד ברומניה זולים מאוד, מצד שני מצאתי את עצמי מסתובבת בקניונים עצומי ממדים (וגם הסופרמרקט הכי גדול שהייתי בו בחיי, כולל ארצות הברית), שבהם אפשר למצוא את כל המותגים שיש בכל קניון בכל מדינה מערבית אחרת. מדהים כמה גדול הוא הפער הכלכלי בין מרכזי הערים הגדולות לבין הכפרים הקטנים שנמצאים ממש מחוץ להן. מכיוון שברומניה עדיין אין ממש אוטוסטרדה (הם עובדים על זה – וגם זה רק בשביל שיקבלו אותם לאיחוד האירופאי) הכפרים הקטנים האלה הם כל מה שרואים כשנוסעים ממקום למקום.
3. בגלל שזה לא באמת מעניין לראות מדינה שלמה דרך חלון של אוטובוס
ככה זה כשחייבים לכסות שטחים אדירים בכמה ימים ספורים, בסוף יוצא שאת הארמון ההוא שלקח 160 שנים לבנות רואים דרך חלון גדול שמרוחים עליו חרקים ירוקים קטנים.
4. כי על פני הדברים המדהימים באמת תחלפו ביעף ללא שוב
קילומטרים על קילומטרים של כפרים מיושנים ולא מפותחים, צמודים אחד לשני, חסרי שם. את הדברים המדהימים באמת שראיתי ברומניה לא יכולתי לצלם- כי הם חלפו ונעלמו מבעד לזגוגית החלון הגדול של האוטובוס לפני שבכלל הספקתי להבין אם הם אמיתיים. ילד קטן מוביל סוס שחור וגדול בשביל בוצי ארוך, פרה חומה רובצת בעשב ונהנית מהשמש של סוף הקיץ, שתי איכרות מבוגרות שואבות מים מבאר, חבורה של תרנגולים מתרוצצים בחצר אחורית קטנה, דחלילי ישו קטנים שמשגיחים על שורות של תירס.
5. בגלל שקשה ליהנות בטיול מאורגן
קשה להנות כשמורידים ומעלים אותך לאוטובוס תיירים בממוצע של 32 פעמים ביום, מהכנסייה של מה שמו הקדוש אל בית הכנסת בעיירה ההיא ומשם לסכר ההוא שנבנה מתישהו ואז לעוד כנסייה שנמצאת ממש ליד מנזר שממוקם רק חצי שעת נסיעה מבית הקברות הקסום של מחוז טרנסילבניה. אנא הכפילו בעשר והוסיפו ארוחות ערב חגיגיות גדושות בפולקלור מקומי "אותנטי" ואוכל שאני לא אוכלת (ברומניה לא שמעו על טבעונות, בעיקר מכיוון שאין להם את הפריווילגיה להיות טבעונים) ותקבלו את הפעם הראשונה בחיי שהייתי בחו"ל וחלמתי לחזור לארץ.
6. בגלל הכלבים
רומניה היא אחת מהמדינות היחידות בעולם (הבעיה נפוצה בעיקר במדינות המזרח הרחוק ובסרביה ורוסיה) שבה קיימת מכת המדינה הלאומית בדמותם של אינספור כלבי רחוב. הסברה הרווחת היא שמקורה של הבעיה, כמו רוב הבעיות של רומניה, היא בימי השלטון הקומוניסטי שהעדיף בנייני דירות גדולים וכעורים על פני הבתים הפרטיים, ואלפי אנשים שפונו מביתם ומגינותיהם נאלצו להשליך את חבריהם הטובים ביותר לרחובות.
הם בכל מקום. בצדי הכבישים, ביערות, באתרי התיירות, בכיכרות הערים הגדולות. נידח ככל שיהיה, אין מקום שבו לא יהיה כלב מוזנח ומרופט שינעץ בך זוג עיניים עצובות וישבור לך את הלב.
ביום האחרון של הטיול הגיעו לאוזני שמועות על הצעת חוק שעברה ברוב קולות ומשמעותה גזר דין מוות לכל כלבי הרחוב ברומניה. כבר שנים שהרומנים לא יודעים איך להתמודד עם הבעיה וכל נסיונות התמודדות נוסח עיקור וסירוס כשלו, עד שבספטמבר האחרון קרה מה שהיה צריך לקרות כדי שהממשל הרומני יחליט להתמדד בדרך הקלה יותר: מישהו מת. ולא סתם מישהו, ילד בן 4 שהושאר ללא השגחה דקות ארוכות, הגיע בטעות לאיזור הלא נכון של הפארק והותקף על ידי חבורה של כלבים שאומנו לשמור על בניין נטוש. כעת ארגוני זכויות בעלי חיים בכל העולם מביעים התנגדות נגד החוק "הלא-הומאני ולא-אפקטיבי" שלדבריהם לא באמת יפתור את הבעיה אלא רק יתן לגיטימציה להמונים לטבוח בכלבי הרחוב ולעולל להם ככל העולה על רוחם, דבר שקורה בעת כתיבת שורות אלה ממש.
7. בגלל הקהילות היהודיות
או יותר נכון בגלל שזה נורא מדכא להגיע לאיזו עיירה שבה מכניסים אותך לבית כנסת רעוע ואומרים לך משהו כמו: כאן התגוררו 5,600 יהודים לפני מלחמת העולם השניה, כיום חיים פה 56, כולם מעל גיל 70. בתמונה מעלה: קישוטי סוכה, נוסח רומניה.
8. כי הם יותר מדי דומים לנו
הלכלוך, עיגולי הפינות, טון הדיבור, היחס בין כמות אוהדי הכדורגל לאיכות שלו – עדיף כבר לחסוך את הטרחה והכסף ולהשאר בבית.
9. כי סביר להניח שתריבו עם אמא שלכם
טוב, הצילום אמנם לא ממש קשור אבל הוא גם כן, כי רומניה היא מדינה ענייה, עייפה וקצת צינית ואף שמצד אחד לפחות היה לי עם מה להזדהות, מצד שני זה לא ממש הלך טוב עם העובדה שחוויתי את המדינה הזאת עם אמא שלי. 24 שעות ביממה. בתשעה חדרי מלון שונים. עם אמא. שלי. לא שחלילה יש לי מלה רעה להגיד עליה (היוש אמא!) אבל גם יוקו וג'ון היו נכנסים למריבות מטופשות תחת התנאים האלה.
10. כי מה לעזזל חשבתם לעצמכם?!
לפחות למדתי משהו מכל הסיפור: בפעם הבאה שמציעים לי לנסוע לחו"ל חינם אני קודם כל צריכה לחשוב על זה לעומק ורק אחר כך לענות.