״המטרה היא שיקום, לא תו נכה״: ברקע מחדלי אגף השיקום בכנסת מנסים לסייע להלומי הקרב

בתחילת השבוע החליטה הממשלה שלא לתמוך בהצעת חוק של ח״כ שרן השכל (הימין הממלכתי) להקמת רשות לטיפול בנפגעי הלם קרב. במקביל מקודמת הצעה נוספת שהונחה על שולחן הכנסת לאחרונה על ידי ח״כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) בשיתוף פורום "יהלומי הקרב" בראשות נדב וירש. לנוכח הזינוק במספר הלוחמות והלוחמים שפנו לקבלת סיוע נפשי מאז ה-7 באוקטובר וברקע מאבקם המתמשך של לוחמי צה״ל נפגעי פוסט טראומה מול משרד הביטחון, נראה שחברי כנסת מנסים למצוא חלופות לאגף השיקום שפעם אחר פעם נכשל בטיפול בנפגעי הלם קרב. 

על פי הצעת החוק של קרויזר יוענק מעמד מיוחד ללוחמי ולוחמות צה״ל שנפגעו בפעילות מבצעית, מעבר להגדרתם כנכי צה״ל, על מנת שיוכלו לקבל טיפול מיטבי ומותאם יותר עבורם. החוק שקיבל את השם ״חוק עיטור הגבורה״, לוקח השראה מעיטור לב הארגמן האמריקאי המוענק גם הוא לחיילים וחיילות שנהרגו או נפצעו בפעילות מבצעית. "יש הבדל בטיפול של חייל שנפצע בחופשת סקי ומי שנפצע בפעילות מבצעית. כרגע לפי חוק הנכים הם שווים בזכויותיהם", אומר שמיר בניטה, נכה צה"ל PTSD ופעיל בפורום, "רוב נכי צה"ל אינם פצועים מפעילות קרבית". 

על פי מסמך ההמלצות של ועדת גורן משנת 2010 שעסקה בקביעת אמות מידה להגדרת נכי צה"ל הזכאים לסיוע ממערך השיקום של משרד הביטחון, רק 33 אחוז מכלל אוכלוסיית נכי צה"ל נפגעו בפעילות מבצעית. 28 אחוז נפגעו ממחלות, 38 אחוז מתאונות, ואחוז בחופשה. 

מסמך נתונים נוסף, של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2014 שנכתב לבקשת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, מציג נתונים שמסר משרד הביטחון ביחס לזכאים לסיוע מאגף השיקום. במסמך נכתב כי מבין כלל הנכים שנקבעו להם דרגת נכות מתחת ל-20 אחוז, רק 21 אחוז נפגעו בפעילות מבצעית. בקרב הנכים שדרגת נכותם בין 20-100 אחוז, רק 13 אחוז נפגעו בפעילות מבצעית. 22 אחוז כתוצאה ממחלות, 21 אחוז מתאונות, ו-43 אחוז מסיבה שאינה ידועה.

---

תחליף לאגף השיקום

להצעה קדמו שלוש הצעות חוק זהות ושתי הצעות חוק דומות במהותן אשר ניסו להעלות על נס ולייחד את הלוחמים והלוחמות הפצועים והחללים משאר נכי צה"ל אך כולן נפלו טרם הגעתן לקריאה ראשונה.

ב-2013 הונחה על סמך המלצות ועדת גורן שאושרו בממשלת נתניהו ב-2010, הצעת חוק שהגישו אלעזר שטרן ועופר שלח ומטרתה לשפר את הטיפול עבור מי שנפגע בפעילות מבצעית. הפעם השניה הייתה ב-2015, אז הוגשה אותה הצעה על ידי עופר שלח ואחרים. אף הצעה לא עברה את שלב הקריאה הראשונה. על פי הצעת החוק מ-2013, הסיבה לקריסתו של אגף השיקום ולחוסר יכולתו לטפל בצורה מיטיבה במי שחירפו נפשם בפעילות קרבית קשורה לעומס הגדול שנוצר עקב הרחבת הקריטריונים להכרה בנכות, ללא היכר, על מגוון נסיבות שאינן קשורות למיוחדות השירות. 

"פוסט טראומה נגרמת בעקבות אירוע טראומתי, ויש הרבה כאלו בפעילות מבצעית", אומר וירש. "רוב נכי צה"ל הפוסט טראומתיים הם לוחמים ולוחמות לשעבר". לטענת נכי צה"ל רבים הסובלים מפוסט טראומה יצירת מנגנון רשמי המכיר ומטפל בהם מעבר לאגף השיקום וארגון נכי צה"ל יחזק את מעמדם ואולי סוף סוף יסייע להם לקבל טיפול מותאם וראוי. 

ההצעה עוקפת את התהליך הארוך והמסורבל של שינוי חוק הנכים ואם תתקבל, תהווה צעד משמעותי בדרך להשגת זכויותיהם של נפגעי פוסט טראומה וכן להגביל השליטה של ארגון נכי צה"ל בסיוע שהם זוכים לו

ב-2020 הציע ח"כ אופיר סופר לראשונה את הצעת חוק "עיטור הגבורה". "חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון אשר הקריבו למען האומה ונפגעו בשדה הקרב בגופם ובנפשם – ראויים להכרה רשמית של המדינה, לא רק כבעלי מוגבלות פיזית כי אם גם כגיבורי החיל והרוח", כתב סופר בעמוד הפייסבוק שלו ב-2019. ההצעה נפלה לפני שהגיעה לקריאה ראשונה וחזרה לשולחן הכנסת פעמיים נוספות. האחת ב-2021 על ידי יאיר גולן ופעם נוספת ב-2022 שוב על ידי ח"כ סופר, יחד ח"כ משה סולומון ואחרים. בכל הפעמים נפלו ההצעות עוד בקריאה טרומית. 

בשבוע שעבר הונחה מחדש אותה הצעה על שולחן הכנסת, הפעם על ידי ח"כ יצחק קרויזר ובשיתוף פורום "יהלומי הקרב". לטענת חברי הפורום, ההצעה עוקפת את התהליך הארוך והמסורבל של שינוי חוק הנכים ואם תתקבל, תהווה צעד משמעותי בדרך להשגת זכויותיהם של נפגעי פוסט טראומה וכן תגביל את השליטה של ארגון נכי צה"ל בטיפול שהם זוכים לו. במשך שנים רבות נאבקים נכים ונכות צה"ל על רקע פוסט טראומה בארגון נכי צה"ל ובאגף השיקום בטענה כי אינם מייצגים אותם או מטפלים בהם נאמנה.

העיטור האמריקאי עליו נשענת הצעת "עיטור גבורה" מזכה את אנשי כוחות הביטחון האמריקאים, מעבר למעמד מכובד, ביתרונות ותיעדופים בתחומים שונים. הקלות מס, מלגות מיוחדות ופטור משכר לימוד, עדיפות רפואית לענייני חיילים משוחררים, העדפה בתעסוקה פדרלית, הטבות פרישה משופרות ומענקי דיור ורכב המותאמים לרמת נכותם.

בהצעת החוק הנוכחית מצוטטים, כמו בהצעות הקודמות, דבריו של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון מ-1949 כאשר הציג את חוק הנכים (תגמולים ושיקום) לראשונה בפני הכנסת: "החללים הם רק חלק מהאבדות. רבים נשארו לשמחתנו בחיים, אך הם שילמו מחיר יקר – אבר מן החי. הערב אני מגיש לכם בשם הממשלה חוק על החוב, נכון יותר – על חלק מהחוב, שאנו חייבים לאלה שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת". 

"דבריו של דוד בן-גוריון משקפים את ההכרה העמוקה בחוב המוסרי המוטל על המדינה כלפי אלה שנפגעו במאבק על הקמתה ועל ביטחונה", כתבו בפורום יהלומי הקרב.

״המטרה היא שיקום, לא תו נכה״

חרף ההצהרות המעודדות על התגייסות רחבה של חברי הכנסת לנושא, בפועל ועדת השרים של הכנסת דחתה ביום ראשון האחרון פה אחד את ההצעת החוק של ח״כ השכל המבקשת להקים רשות ייעודית תחת משרד הבריאות שתיתן מענה נפשי מקיף לכל הצרכים של נפגעי הלם קרב, משפחותיהם וסביבתם הקרובה וגם למי שנפגע מפוסט טראומה כתוצאה מנסיבות אחרות. 

"אנשים לא מקבלים את הטיפול שהם צריכים ואנשים במצב מאוד קשה. הם עשו בצבא ימי עיבוד אבל זה לא עוזר", אומרת השכל בשיחה עם "המקום הכי חם".

הצעת החוק של השכל מציעה להקים מרכז לאומי לפוסט טראומה שייתן טיפול ראשוני לכל מי שמגיע, יסווג ויאובחן על ידי גופים רפואיים, כדי לתת טיפול מיטיב, מהיר ומחבק יותר עבור הלומי הקרב ומשפחותיהם. "אני רוצה מקום מקצועי שחיילים לא צריכים להילחם על זכותם. המטרה לנסות לדלג מעל הוועדות ולמנוע מאבק בירוקרטי. משרד הביטחון יכיר בנפגע אחרי שעבר אבחונים וטיפולים אצל בעלי מקצוע מטעם המרכז. המטרה היא שיקום נטו. לא פיצויים לא תו נכה אלא שיקום".

ח״כ שרן השכל: ״ברור לי שזה לוקח מהכוח של תקציבים של גופים ומשרדים. מדינת ישראל צריכה להפסיק עם הטלאים האלו ולעשות טיפול שורש ואיגוד משאבים למקום אחד. אין שום תוכנית מדינית לזה, זו פשוט הפקרות״

הנימוק לדחיית ההצעה על ידי השרים היתה שלא הוסדרו דברים לבקשת הוועדה, במהלך הפגרה בין חברת הכנסת למשרדים הרלוונטיים, ולכן נדחתה שוב. "ברור לי שזה לוקח מהכוח של תקציבים של גופים ומשרדים. מדינת ישראל צריכה להפסיק עם הטלאים האלו ולעשות טיפול שורש ואיגוד משאבים למקום אחד. אין שום תוכנית מדינית לזה, זו פשוט הפקרות. זו בושה שממשלת ישראל מחליטה לא להעביר אותו", אומרת ח״כ השכל. הצעת חוק זו נדחתה מספר פעמים בשנים האחרונות וביום רביעי תעלה שוב להצבעה במליאת הכנסת במטרה להביא לתמיכה רחבה בה.

"חבל שההצעה של השכל לא עברה אבל אנו מקווים שכן נצליח", אומר וירש בשיחה עם "המקום הכי חם". "יש לנו תמיכה רחבה מקיר לקיר, ממגוון הסיעות, אנשי צבא ובעלי השפעה ובימים אלו אנו מגייסים חתימות כדי שהחוק יעבור". ביחס לחוק של קרויזר מוסיף וירש כי "חוק הארגמן הוא חוק צודק וחשוב ואנו קוראים לכל חברי הכנסת לתמוך בו ולהבטיח את הענקת הכבוד וההוקרה הראויים לאותם גיבורים ששמרו על ביטחון המדינה בגופם ובנפשם".

עכשיו רק נותר לחכות ולראות האם ממשלת ישראל, שיודעת לשלוח את חייליה לקרב, תעמוד בחובתה המוסרית והערכית ותעשה צדק עם הגיבורים והגיבורות שנפגעו בגופם ובנפשם במלחמה עבור ביטחון האומה והמולדת.