אתמול (שלישי) התכנסה הוועדה לענייני ביקורת המדינה לדיון בדוח המבקר על יישום רפורמת "נפש אחת" בדגש על נפגעי פוסט טראומה. בדוח, שפורסם לפני למעלה מחודשיים, נחשפו ליקויים חמורים ביישום הרפורמה, בין היתר בשיעור הניצול התקציבי, העומד על 38 אחוז בלבד מהתקציב שהוקצה, חוסר מיצוי זכויות והטבות לנכי צה"ל ומשפחותיהם וחוסר איוש של מרבית התקנים שאושרו.
בדיון השתתפו לימור לוריא, ראש אגף השיקום, עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל, נציגי משרדי האוצר והבריאות, הלומי קרב ומשפחותיהם. כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, לדיון השדולה למען הלומי הקרב בכנסת נציגי אגף השיקום, משרד הביטחון וארגון נכי צה״ל לא שלחו נציגים. בתגובה לכך אמר אתמול ח״כ מיכאל ביטון, יו״ר השדולה, כי "מי שלא יבוא לשדולות בכבוד, יבואו לחמישה דיונים בכנסת".
"אנחנו מודים על הדוח, לומדים את פרטיו ומסתייעים בו", אמרה לוריא בפתח דבריה. לטענתה מלחמת חרבות ברזל דחפה את יישום הרפורמה קדימה ואפשרה לתקן הרבה מהליקויים שהופיעו בדוח המבקר.
לטענתה ערב המלחמה הכיר אגף השיקום ב-60 אלף נכי צה״ל. מחציתם בגיל השלישי ורבע מתוכם נפגעי ראש ונפגעי פוסט טראומה. עם כניסתה של הרפורמה ב-2021 חל גידול בהיקף הבקשות להכרה בסדר גודל של 300 אחוז וב-538 אחוז בגין מצב נפשי. "זה חיובי. אנחנו מברכים על כך שיותר רואים בנו כתובת", הבהירה לוריא.
בנוסף ציינה כי מתחילת המלחמה נקלטו באגף 6,745 פצועים – פי שלושה משנת 2022 כולה. 70 אחוז מהם מתחת לגיל 30, מחציתם עם פגיעות גפיים ו-21 אחוז בעלי פגיעה נפשית.
30 אחוז לא מצליחים להתאושש
"קו פתוח 24/7, בית פתוח, בית מאזן, בית מעבר, קבוצות אווטדור, כלבי שירות, טיפולים אלטרנטיביים, שש חוות שיקומיות שנפתחו מתחילת המלחמה, ומחר יתחילו לעבוד צוותי משבר של ׳מד"א נפשי׳", מתנה לוריא את מגוון אפשרויות הסיוע הנפשי שאגף השיקום החל להציע ולהתרחב משמעותית מאז החלה המלחמה. לטענתה 85 אחוז מאלו שהגיעו לטיפול במוסד פתוח בקהילה לא חזרו יותר למחלקה פסיכיאטרית סגורה.
גל רובינשטיין הלום קרב טען כי אין ברצונם של הלומי הקרב לעבור מיון פסיכיאטרי מספר שעות כדי לקבל את המענה הזה ולכן 4 מיטות בבית הבטוח נשארות ריקות רוב הזמן.
לוריא סיפרה כי בנוסף האגף התחיל פיילוט להשמה תעסוקתית עבור פוסט טראומטיים שיוכשרו על ידי האגף כמלווים ויסייעו להלומי קרב אחרים בניידות החירום, בבית מאזן ובחוות איזון.
לדבריו של קלימן, יו"ר ארגון נכי צה״ל, הכישלון הגדול של המערכות הוא בהשמה של פוסט טראומתיים בעבודה ואמר כי מעבר לתמריצים עבור בעלי עסק, יש ללמד את המעסיק כיצד לקלוט פוסט טראומטיים.
באשר להעדר איוש התקנים הסבירה לוריא כי קיים קושי למצוא מטפלים ופסיכיאטריים שיעבדו באגף והתריעה מפני בעיית כוח האדם הטיפולי לנוכח המספרים הגבוהים של פוסט טראומטיים שבקרוב יעמדו בפתח האגף בעקבות המלחמה.
לאורך הדיון ח״כ בן ארי קטעה את קלימן ולוריא לאחר שהתמקדו שוב ושוב בהצלחותיהם או בהטלת אחריות על משרדים אחרים, ולא בליקויים החמורים
"אגף השיקום גייס 400 מטפלים חדשים ושילשנו את תעריף הפסיכיאטרים. ועדיין לא קיבלנו מועמד אחד שרוצה לעבוד איתנו. זה לא שאנחנו לא מנסים. אין מספיק פסיכיאטרים במדינת ישראל. אנחנו צריכים את משרד הבריאות איתנו בשביל זה״, הסבירה.
ח"כ מירב בן ארי חזרה והדגישה מספר פעמים את הצורך בהקמת מחלקה סגורה, ייעודית עבור הלומי קרב, שתהיה דומה לבית מאזן. לטענתה אין להלומי קרב מה לעשות במחלקה פסיכיאטרית סגורה בה לדבריה התנאים הקשים ואינם מסייעים להלומי הקרב ואף מרעים את מצבם. לאורך הדיון ח״כ בן ארי קטעה את קלימן ולוריא לאחר שהתמקדו שוב ושוב בהצלחותיהם או בהטלת אחריות על משרדים אחרים, ולא בליקויים החמורים, ותזכרה אותם שהדיון הפעם הוא בדגש על הפוסט טראומטיים.
לדברי קלימן לפני שמבקשים מאגף השיקום להקים מחלקה סגורה, המדינה נזקקה לסיוע של הארגון כדי להקים אפילו חוות חוסן. לטענתו הארגון השקיע 1.4 מיליון שקל בחוות חוסן לנפגעי פוסט טראומה, זאת בעוד משרד הביטחון סירב לשלם את התקציב המלא והשקיע 3.9 מיליון שקל בלבד.
לדברי אנשי המקצוע בדיון אתמול, כיום הרפורמה נמצאת ב-60 אחוז מימוש. לפי לוריא הסיבה לכך נעוצה ביצירת מכרזים, גיוסים וזמן הפעלת תכניות בסדר גודל רחב שלוקח זמן. ה-40 אחוז הנוספים, יועדו בחלקם לסיוע משפטי לנכי צה"ל. קלימן טען שנאמר לו על ידי משרד המשפטים ש-60 מיליון שקל שיועדו למטרה זו לא יגיעו.
מטפלים במקום שוטרים
לאור הדברים הקשים שנאמרו עליו על ידי הלומי קרב בדיון השדולה בשבוע שעבר, הרבה קלימן לעסוק בכך שאין הפרדה בין נכי צה"ל לפוסט טראומטיים ושם דגש בכך שיש להתייחס אליהם כאוכלוסייה אחת המיוצגת נאמנה על ידי הארגון היציג היחיד על פי חוק.
"מה שאנחנו בארגון מבקשים להראות זה שנכי פוסט טראומה לא ויתרו על המעמד שלהם כנכי צה"ל. כולנו אחים והכי חשוב לי בסוף המסר של המצגת, לאור ההשתלחויות ודברי ההבלה בשבוע שעבר, לכל אחד תהיה תשובה פה. לכל אחד אנחנו נסתום את הפה. גם לי מותר קצת להיפגע".
"אין תקדים למה שהשיגה הנהלת הארגון עבורם מאז קום המדינה", אמר קלימן ופירט את תרומתו של הארגון להלומי הקרב על פני מצגת שלמה, בה גם תיאר את הצלחות הרפורמה שדחף בעצמו, אותה רפורמה שחוסר המימוש שלה עמד בלב דוח המבקר האחרון.
הלומי קרב רבים חוזרים ואומרים בכל דיון שבתי הלוחם לא משרתים אותם ולא מותאמים לצרכים הייחודיים שלהם. קלימן טען כי מתבצע בימים אלו תכנון 2 מרפאות פסיכולוגיות בבתי לוחם, באשדוד ובנהריה, בשיתוף של בית חולים שיבא ובהיקף של 50 מיליון שקל שנתרמו מחוץ לארץ.
אייל ירדנאי, אבא של אמיר ירדנאי, הלום קרב מצוק איתן, שהתאבד בחודש פברואר העלה את הצורך הדחוף בהקמת ניידות חירום שיגיעו במקרי קיצון במקום ניידות המשטרה, שהגעתן בזמן התקף של הלום קרב בדרך כלל מדרדרות את המצב.
לדבריו הגעתו של צוות טיפולי המבין את המצב הנפשי של הלומי הקרב, במיוחד בעת התקף, יכול למנוע את המשך ההידרדרות והגעה למחלקה סגורה, אותה כינה "כלא במדינת עולם שלישית". בנו אמיר נכנס ויצא ממחלקות סגורות כאלה שמונה פעמים עד שנטל את חייו, לטענתו אביו הוא יכל להינצל אם היה זוכה לקבל טיפול ושיקום ראויים.
בדיון נוסף על חוסר מימוש הזכויות של נכי צה"ל פוסט טראומטיים לקבל כלבי שירות, נמצא כי רק אחוז מהזכאים מימשו זכאותם. לדברי אגף השיקום הבעיה אינה תקציבית אלא נעוצה בזמן ההכשרה של הכלב הלוקח שנה וחצי, שלאור הביקוש הגובר לכלבי שירות עקב המלחמה, שגובר על ההיצע וקצב ההכשרה. עוד נאמר בדיון כי על המדינה להבטיח הכשרה של מאות כלבים לנוכח הגידול הצפוי במספר הלומי הקרב, וכי יש להסדיר בחקיקה את ההכשרה, הגידול והאילוף לכלבי שירות.
בסיכום הדיון התחייב יו"ר הוועדה מיקי לוי לגבש שולחן עגול עם משרדי האוצר, המשפטים, הרווחה, הביטחון והבריאות שידונו בנושאים שעלו בוועדה ויביאו את מסקנותיהם. כמו כן הודיע כי הוועדה תתכנס לדיון מעקב נוסף בעוד מספר חודשים.
העובדה שהתקיים דיון ייעודי להלומי הקרב הפוסט טראומטיים היא כמעט תקדימית, מכיוון שבדרך כלל הם נכללים תחת המטריה של נכי צה"ל והצרכים הייחודיים שלהם לא באים לידי ביטוי. על אף הניסיון של קלימן לומר שאין הפרדה בין נכי צה״ל על רקע נפשי ורקע פיזי, הלומי הקרב הצליחו, לפחות בכמה נושאים, להדגיש את הצרכים המיוחדים שלהם. בין היתר על שיקום תעסוקתי, טיפול ייעודי במרחבים מאזנים ולא במחלקות סגורות, ניידות טיפול שימנעו את התערבות המשטרה, זכאות לכלבי שירות וייעוץ משפטי חינם. הנושא של סיוע כלכלי בדיור וברכב באופן שוויוני, כפי שזכאים לו נכי צה״ל הפיזיים לא עלה בדיון.