הי לכולם נעים מאוד, הכירו אותי, אני אביגייל ביטון. חושבים שאתם מכירים אותי? ייתכן שאתם מכירים אותי אפילו טוב משאתם חושבים. הרי אני ההיא, האחת והלא יחידה, היא ולא אחרת, אני הישראלית המכוערת.
הייתי רוצה לספר לכם שגישה חיובית ונימוסים הם מתכון מנצח בעולם שלנו, אבל המציאות כאן הוכיחה לי אחרת, ואני תמיד מנסה קודם בדרכי נועם.
אני, שרוסקתי מתחת לגלגלי הביורוקרטיה ולמדתי במאבק ולא בזכות לממש את זכויותי. אני, שלמדתי לעשות שימוש נבון בסמארטפון שלי ולשלוף אותו כדי לצלם ולהקליט פקידים שרמסו אותי, שיקרו לי וגנבו אותי ורק בזכות אותן ההקלטות הצלחתי להוכיח את האי צדק.
אני המזרחית שמנסים למכור לה שהאפליה המזרחית כבר איננה קיימת אך חיה את דיכוי הפריפריות ואת דיכוי המוחלשים שהוא בין היתר, כן רק בין היתר, דיכוי המזרחים. מובן שמי שנזקק לממש את זכויותיו דרך המערכת ירגיש הרבה יותר את הדיכוי ואת האטימות שלה. אני אותה אחת שהייתם תופסים לא פעם ולא פעמיים בריב עם פקידי המערכת כדי לקבל זכויות שממילא הגיעו לי כחוק.
אני האישה שמנסים למכור לה שמזמן קיים שוויון מגדרי ותבוא לזרוק לכם בפנים נתונים ממאמרים שאומרים כמה שלא. יכולתי לספר לכם את המציאות שלי או של כל אחת אחרת שתבינו שלא באמת, אבל אתם מאמינים רק למה שאתם רואים בעיניים.
כולם כאן עסוקים בלתעד את הישראלי המכוער, אף אחד לא שואל מה עושה אותנו מכוערים.
המון פעמים לפני הסמארטפון סיפרתי לאנשים כמה שאותם הפקידים משפילים אותי, מטרטרים אותי, רומסים אותי עד שהגעתי למצב של ריב. אבל תמיד היה מישהו שאמר: "זה לא ייתכן שאת רבה עם כולם, זו את שלא בסדר", או: "הם רק עושים את העבודה שלהם". עכשיו הם רואים את האמת: למשל, איך פקידי החברה המשכנת "עושים את עבודתם" תוך כדי כך שהם מחייבים אותי באלפי שקלים שלא כחוק.
בן אדם התאבד בלשכת התעסוקה באשקלון (ומפאת כבודו לא אזכיר את שמו), וסרטון אחד לא הועלה לרשת. אילו היה האיש מספיק בוטה ומגיע לריב קולני עם הפקידה בתוספת קללות – אז היו נשלפות המצלמות וכמו בכל הסרטונים על הישראלי המכוער, בלי לתעד איך זה בכלל התחיל.
א' התמודדה לבד מול אטימות המערכת. אף שהיא אם לילד עם מוגבלות עם אישורים רפואיים שמורים על מקום מגורים קרוב למסגרתו, ניתנה לה זכאות לדירה לא ראויה במקום מרוחק. רק כשליויתי אותה כנציגה של המאבק על הדיור הציבורי ונאבקנו יחד ומנהלת עמידר ידעה שהיא מוקלטת – א' קבלה מיד את המפתחות לקורת גג קבע מתאימה, מתוך מאגר של 170 הדירות הריקות שהיו בדימונה.
סיפורים כאלה יש עד אין סוף, רק שלא תמיד אנו מנצחים את הביורוקרטיה. ההתמודדות האין סופית הזו עם מערכת אטומה היא הגיהנום הפרטי שלי.
אז אני הישראלית המכוערת ואני קוראת לכם לתעד את המערכת המכוערת שהופכת את הישראלי למכוער. צלמו, הקליטו ושלחו כי חשוב, חשוב מאוד שיידעו: שאנחנו הישראלים רק נאלצים להיות מכוערים, על ידי מערכת מכוערת הרבה יותר.