איור: טל גרנות
בחודשים האחרונים נחשף ההיקף העצום של הסקסיזם במשטרה. אבל בזמן שהגילויים מתמקדים בהטרדות ותקיפות מיניות של שוטרות (או אזרחיות העובדות עם המשטרה) על ידי קצינים בכירים, יש מקום לבדוק האם המסר משפיע על התנהלות השוטרים הזוטרים כלפי נשים, בעת מעצרים ובכלל.
לד"ר אראלה שדמי, סוציולוגית המתמחה בחקר במשטרה ולשעבר סגן ניצב במשטרת ישראל, ברור שתפיסות העולם של השוטרים מחלחלות אל הפעילות היומיומית ושהנפגעות הראשיות מתפיסה זו הן אוכלוסיות מיעוטים ונשים. "לגבי הסקסיזם במשטרה, במחקרים בין-לאומיים אנחנו יודעים שיש תופעה כזאת, כולל אלימות משטרתית, סקסיזם, אי שמירה על החוק… אני מכירה את זה מניסיוני במשטרה, ואני שומעת את זה מהסטודנטים שלי", סיפרה בוועדה לקידום מעמד האישה בדצמבר 2013.
שורה של שוטרים עמדה והטרידה
באותה ישיבה סיפרה סוהיר אסעד, עורכת דין ופעילה פוליטית, על מה שאירע לה ולחברותיה בזמן הפגנות הבדואים נגד תכנית פראוור: "בהפגנה הראשונה אנחנו עמדנו שורה של מפגינות מול כוחות היס"מ", סיפרה. "אנחנו הוטרדנו מינית באופן קשה ביותר. נגעו לנו בכל חלקי הגוף ואמרו לנו הערות סקסיסטיות בוטות… אמרו לנו מילים כמו 'זונות', 'אנחנו נזיין אתכן', ודברים גסים ביותר… חשוב לי להדגיש שלא היה מדובר בשוטר אחד. שורה של שוטרים עמדה שם והטרידה מינית את כל הנשים שעמדו בשורה הראשונה. והם אמרו לנו באופן מאוד ברור – אם לא תתרחקו מכאן, אם תחזרו להפגנות עוד פעם, אנחנו לא נפסיק לעשות לכן את זה".
אסעד הדגישה כי "מדובר בהטרדה מינית שיטתית, שהמטרה שלה לא רק להטריד מינית באופן רגיל… מדובר באמצעי של דיכוי פוליטי, באמצעי של הרחקת נשים, במיוחד נשים פלסטיניות, מהמרחב הציבורי, וגזילת זכותן… ועוד משהו שאנחנו עוברות, זה במהלך מעצרים אני אישית עברתי חיפוש משפיל, נגעו לי בגוף והוטרדתי מינית בלב תחנת משטרה, כשעמדו שם עשרות שוטרים שקיללו אותי ואמרו לי מילים פוגעניות ומיניות סקסיסטיות, ועברתי חיפוש משפיל מול כל העצורים ומול כל השוטרים. ואם מישהו שאל פה על תלונות למח"ש, ראיתם שכולם צחקו פה, כי זה באמת מצחיק. אנחנו מגישות תלונות, שום דבר לא נחקר, הכל נסגר מחוסר ראיות".
בפני הוועדה הוצג גם פרויקט שבחן את מדד הביטחון של נשים והקיף 500 מרואיינות. כשנשאלו הנשים אילו ממוסדות המדינה מעוררים בהן פחד, דיווחו 38.3 אחוז מהנשים היהודיות שהמשטרה מעוררת בהן פחד ו-60 אחוז מהנשים הפלסטיניות-ישראליות העידו שהן חוששות מהמוסדות ה"ביטחוניים".
לטענתה של שדמי, המשטרה לא מאפשרת לערוך מחקרים על בעיית הסקסיזם והנושא נבדק רק על ידי ועדת אדן, שמינה שר המשטרה בתחילת שנות ה-90 ושמצאה שיש במשטרה תרבות של גזענות, אלימות וסקסיזם.
האלימות כלפי נשים יותר חמורה
אלמה ביבלש מהקרן למגיני זכויות אדם העידה גם היא בפני הוועדה לקידום מעמד האישה על היחס שקיבלה בהפגנה שבה השתתפה: "אני יכולה לספר ברמה האישית ששוטר נוגע בי באיברים הפרטיים שלי ואני אומרת לו – אל תיגע בי, הוא אמר לי 'את זונה של ערבים ופתאום עכשיו את מתחסדת'. סתם דוגמה. לא היה שום דבר חריג באמירה הזאת. ספגתי כאלה אין סוף".
על מח"ש סיפרה ביבלש כי "כשאני הגשתי תלונה במח"ש נגד שוטר שתקף אותי ופגע בי, גם מינית וגם אחרת, וחודשיים אחר כך, כשאני נעצרתי בהפגנה נוספת הוא היה החוקר שלי. אני נסגרתי איתו לבד בחדר, כשהוא יודע שאני הגשתי נגדו תלונה על תקיפה. עד היום לא נעשה שום דבר משמעותי עם החקירה הזאת, וקבוצה גדולה של נשים ממשיכה להיחקר על ידו".
התפיסה של המשטרה כלפי הנשים בקרן למגיני זכויות אדם, הסבירה ביבלש, היא כי "את פה כי הגברים אמרו לך, או כי הגברים הובילו אותך, או כי את אוהבת בולבולים של ערבים, או כי את אוהבת שהשוטרים נוגעים בך. הרידוד המוחלט הזה של נשים מגנות זכויות אדם, כנשים שאין להן שום אמירה פוליטית משל עצמן, הוא דבר שחוזר על עצמו כל הזמן… אני רוצה להגיד שאני רואה כל הזמן, הנשים, השוטרות, מוטרדות מינית על ידי השוטרים הגברים. הן מושפלות על ידי השוטרים הגברים… בהפגנות, אני רואה את זה המון. מזלזלים בהן, מקטינים אותן, ואז הן צריכות להוכיח שהן מספיק חזקות, שהן מספיק גיבורות, כמו הגברים. ולפעמים ליפול לידיים של שוטרת בהקשר הזה, גרוע לא פחות מאשר ליפול בידיים של שוטר".
בחודש שבו התקיים הדיון בוועדה לקידום מעמד האישה, דצמבר 2013, נערכה מול הכנסת הפגנת פליטים. על מה שהתרחש בהפגנה סיפרה בוועדה חברת הכנסת מיכל רוזין: "כיוון שעמדתי שם כל היום בחוץ בשלג, ניגשתי אל כוחות המשטרה, ניגשתי אל כוחות רשות ההגירה, ניגשתי לכל מי שהיה במקום ואמרתי תקשיבו, יש פה גם מפגינות נשים, תדאגו לכך שיהיו פה שוטרות. תדאגו לכך… ידענו שבשלוש זו השעה שמתחילים לפנות, אמרתי תדאגו לכך שגברים לא יעצרו נשים, לא ידחפו נשים, ולא יפגעו בנשים… התרעתי על כך ואמרו לי כן, כן, את צודקת… כמובן שזה לא קרה. ברגע הפינוי, המחזות שאני ראיתי מול עיני באמת זעזעו אותי. ללא סיבה, ללא צורך, נשים נדחפו ככה עם הידיים, על החזה שלהן, ככה, בכוונה. האלימות שהיתה, היו שם גם גברים וגם נשים שהפגינו. האלימות כלפי נשים היתה הרבה יותר חמורה מאשר כלפי הגברים… שמעתי כמה וכמה שוטרים מתבטאים כלפי המפגינות. אני ממש אפילו לא נעים לי להגיד את הדברים, אבל אני חייבת להגיד אותם. מילים כמו 'בת זונה', כמו 'שרמוטה בת שרמוטה'".
יושבת ראש הוועדה חברת הכנסת עליזה לביא המופתעת שאלה את רוזין אם כל זה אירע בהפגנה שבה היא נכחה. רוזין השיבה בחיוב והוסיפה: "כך הם דיברו אליהן. גם בצד, כאשר השוטרים דיברו ביניהם ואני עברתי לידם. 'ראית את השרמוטה הזאת, ראית איך היא דיברה אלי? ראית מה היא עשתה?'. כל ההתייחסות אל נשים, זה לא מפתיע אותנו, אנחנו יודעים איך החברה הגברית מתייחסת לנשים, אבל לא יתכן ששוטרים מעיזים להתנהג ככה כלפי מפגינים".
אינו עולה בקנה אחד עם ערכי הארגון
נשים ערביות נאלצות להתמודד לא רק עם אלימות מינית אלא גם עם גזענות. מ', תושבת יפו, מספרת שלאחר מעצרה ובעת שהמתינה לחקירה בתחנה בסלמה, הבלשים שחיכו איתה "אמרו דברים מאוד גזעניים. אחד מהם אמר שהוא לא הולך לאכול ביפו אצל ערבים. הם דנו ביניהם בשיחה גזענית על ערבים, עד כמה הם מוכנים לסבול את הקיום שלהם לידינו. תוך כדי השיחה נכנס החוקר. הוא סיפר למשל שהוא בחיים לא נכנס ליפו או שם את הכסף שלו אצל ערבים. הוא היה באינתיפאדה השנייה ביפו והוא אמר שהוא לא ישכח שהם זרקו אבנים על מכוניות בשדרות ירושלים, הוא סיפר את זה כמאורע שבגללו הוא גזען נגד ערבים".
תושבת לוד בשם פדאאה העידה בפני ועדת הפנים בפברואר 2014 כי "נעצרתי ללילה אחד כשהסיבה למעצר היתה ויכוח עם שוטר. נלקחתי בצורה מאוד גסה ברגע שהתווכחתי אתו ולא התאים לו הוויכוח הוא זרק אותי לרצפה ומשך אותי עד לתחנה ברמלה. בתוך המעצר שמעתי קללות כמו 'זונה', 'שמנה', 'תחזרי לעזה' והיו עוד. היה איתי בחור במעצר1. שהיה צמא וביקש מים והשוטר החליט שהוא יורק לו בפה. זה היה לילה שלם שקיבלנו בו מכות והכול בתוך תחנת משטרת רמלה. גם עם זה הגעתי למח"ש ועד היום אף אחד לא חזר אלי, יותר משישה חודשים".
דוגמה נוספת לאופן שבו אלימות, אלימות מינית וגזענות הפכו להתנהלות כמעט לגיטימית במשטרה אפשר למצוא בסטטוס שפרסם פקד משטרה בקיץ האחרון. בעקבות פוסט של אזרחית שמתחה ביקורת על תגובת המשטרה בפרשת חטיפת הנערים, כתב הפקד: "כנראה שסמים דופקים את הראש ושבלונדיניות אכן מטומטמות ואת ההוכחה לכך. בושה. כל שחקנית פורנו סוג ז' יש לה דעה היום!! תגידי תודה לאנשים ששומרים עליך יום וליל כדי שתחיי את החיים הבזויים שלך… המחדל היחיד כאן שיש אנשים כמוכם שנותנים להם פתחון פה. ואנחנו עוד באים בטענות לערביי ישראל. אתם הגיס החמישי האמיתי".
בתגובה לפניית ויינט, שפרסם ידיעה בנושא, מסרה המשטרה כי "מדובר בהתכתבות פרטית בין שני אנשים בעלי היכרות קודמת. יחד עם זאת, בשל אופי ההתבטאות שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי הארגון, הובהר לשוטר כי ההתכתבות אינה במקומה".
תגובת דובר משטרת ישראל
"אנו דוחים בתוקף את הטענות להתנהלות 'מגדרית' לכאורה. משטרת ישראל מבצעת אכיפה שוויונית ללא משוא פנים ובהתבסס על שיקולים מקצועיים וענייניים ומקפידה הקפדה יתרה על זכויות מפגינים, חשודים ונחקרים, זאת בשום אופן ללא כל קשר לזהותם או מגדרם. בכל מקרה בו עולה חשד להתנהלות לא ראויה, לא כל שכן פלילית, של אנשי משטרה – משטרת ישראל היא הראשונה לבחון את הטענות ולהעביר במידת הצורך לגורם המוסמך לכך. בשלוש השנים האחרונות לאורך 'תוכנית המפנה' אשר הוביל המפכ"ל, נרשמה ירידה עקבית מצטברת של 55 אחוז בהיקף תיקי החקירה שנחקרו במח״ש בחשד לעבירות אלימות שבוצעו לכאורה על ידי שוטרים. בכל הנוגע להתנהלות פנים ארגונית בהקשר המגדרי, הארגון מצוי בתהליך עמוק של שינוי ארוך טווח שלא ניתן עדיין לאמוד את תוצאותיו, במסגרתו נעשו ונעשות פעולות רבות, לרבות הקמת יחידת היוהל״ן הפועלת בתחום השוויון המגדרי וסוגיית ההטרדות המיניות".