השם הרשמי של צפון קוריאה הוא הרפובליקה הדמוקרטית העממית קוריאה. יש שם אפילו חוקה ו"בחירות" כל חמש שנים. כמו שהבת שלי אומרת – קורע. מצחוק.
חזרה לישראל 2017. אנחנו רחוקים מלהיות צפון קוריאה מצד אחד, אבל מצד שני כבר לא דמוקרטיה. המשטר כיום במדינת ישראל הפך למשטר היברידי, שזו הכלאה של דיקטטורה ודמוקרטיה (להסבר יותר מעמיק).
מה שמפחיד זה שזה לא במקרה, אלא מדיניות מתוכננת לשינוי שיטת המשטר.
זהו הפרק החמישי בסדרה שמופיעה כאן בשלוש השנים האחרונות. יש כאן סיכום רק של חצי השנה האחרונה(!), עם עשרות חלקי פאזל קטנים בתוך תמונה גדולה של שינוי המשטר.
הממשלה מונעת מאיתנו ידע, כי ידע = כח.
1. הסכם סודי– הממשלה הסתירה מהציבור ואפילו מחברי הכנסת הסכם סחר ענק עם תאגידים בין-לאומיים. רק הדלפות מוויקיליקס ותחקיר של הבלוגר ערן הילדסהיים, שפורסם בכמה כלי תקשורת עצמאיים, בהם "המקום", חשפו שמדובר בהסכם אדיר מימדים שישפיע רבות על הכלכלה הישראלית.
2. חוק הפייסבוק– המדינה תוכל להוריד תכנים מפייסבוק ואפילו מהדוא"ל שלכם, לפי החוק חדש שיוזם השר ארדן. זה אחרי שהוא האשים את פייסבוק בסיוע לטרור, ודרש לצנזר תכנים מהרשת. סטטוס: עבר בועדת שרים לחקיקה בצירוף חוק נוסף של ח"כ רויטל סוויד שיחייב גם את האתרים עצמם לצנזורה בישראל.
3. ובינתיים – עד שיעבור החוק הנ"ל, פייסבוק ישראל צנזרה השנה פי ארבע לעומת 2015, חסמה באופן שרירותי עשרות בלוגרים ואף מחקה כל עדות לצנזורה הזו; הממשלה מצנזרת תכנים כמו למשל ציוצים בטוויטר; נתניהו מאיים לתבוע אזרח שכתב עליו פוסט ביקורתי; המשטרה עוצרת גולשים על סטטוס; גוגל ישראל מוחקת תכני מחאה נגד הבנקים.
4. אמנות ותרבות – משרד החינוך ממשיך לפסול ספרים, עד למצב שמחצית מהספרים לבגרות כבר פסולים. נפסלו גם הצגות וציור בתערוכה, ושרת התרבות ממשיכה לאיים בשלילת תקציבים, כמו למשל ממכללת בצלאל שבה סטודנטית לאמנות תלתה על דעת עצמה פוסטר במסדרון.
5. 17 מיליארד – הממשלה לא מוכנה לגלות לאן התגלגלו 17 מיליארד ₪ מהתקציב (אינם קשורים לביטחון ואין סיבה לחיסיון). זה רק קצה קרחון, תשאלו את ח"כ סתיו שפיר.
6. נפט – משרד האוצר ניסה להסתיר דיונים על המיליארדים של קו הנפט. זה הפך לעניין של שגרה, כמו בעניין הצוללות שבו הסתירו משר הביטחון וחברי הכנסת מידע קריטי.
7. מטעמי ביטחון – המשטרה הפכה את הצנזורה לשיטת עבודה תחת כהונתו של המפכ"ל יוצא השב"כ, ומשרד הביטחון פסל כ- 2,000 כתבות בשש השנים האחרונות, ומתערב ב- 20% מהתכנים.
8. כנסת סגורה – יום לפני פתיחת מושב החורף הוחלט לחסום מידע על עבודת חברי הכנסת, ולמנוע מאתר כנסת פתוחה לפרסם על המתרחש במליאה ובוועדות.
9. פרופ' שתוק– שר החינוך בנט יוזם קובץ הנחיות למרצים באקדמיה שיגביל דעות שמאל בלבד. סטטוס: כתיבת ההנחיות בעיצומה.
בעשרים שנה האחרונות נתניהו נאבק בכלי התקשורת, ומגביר הילוך כשר תקשורת. תכלס זה די מצליח, תראו את מפת האינטרסים שלו מולם. אגב, הגענו למקום 101 בעולם במדד חופש העיתונות, לצד מגוון מדינות אפריקה.
10. ערוץ 1– התאגיד שתוכנן במקום ערוץ 1 היה אמור להיות נתון לחסות ראה"מ, שניסה לאחד אותו עם גל"צ והחינוכית, הגיש רשימה השחורה של עיתונאים שאסור להעסיק, וכשלא הצליח החליט לסגור אותו בנחישות תוך איום בפירוק הממשלה. כמו שאמרה מירי רגב "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?" סטטוס: הוחלט לפרק את התאגיד בגלל החשד שיהיו שם שמאלנים. בינתיים הוקמה ועדה.
11. ערוץ 2 – מנכ"ל חברת החדשות טוען שהניסיון לפצל את ערוץ 2 נועד להחליש אותו ולהכניס ערוץ בבעלות שלדון אדלסון. בינתיים נתניהו התלונן שתגובה שלו לכתבה בערוץ לא פורסמה במלואה, בעניין אחר גם איים על הערוץ, ובמקרה נוסף הערוץ עצמו נזף באסף הראל בגלל מערכון שכתב על ראה"מ.
12. תחקירים על עיתונאים – לשכת ראה"מ עושה תחקירים על עיתונאים, ומוציאה הודעות לתקשורת מלאות בשקרים והסתה כנגד אותם עיתונאים. למשל התגובה לאילנה דיין (כולל הגשת תלונה לרשות השניה מצד ח"כ איוב קרא), כנגד עיתון הארץ, כנגד רביב דרוקר, וזה כבר הפך לטקטיקה שגם שרים משתתפים בה. מה שמפחיד זה שזה ממש מצליח להסית את דעת הקהל הרחב. במקרה אחד סירב ערוץ 10 באופן חריג להציג את התגובה של ראה"מ.
13. כתבות באישור ממשלתי – חלק מכלי התקשורת התחילו לבקש ממשרדי ממשלה אישור לפני פרסום תכנים. לדוגמה, אחד המקרים הוא של ערוץ 2 ששולח תכנים לאישור של משרד התחבורה. בכלל, יש בכלי תקשורת הרגשה של רמיסה. למשל בגלי צה"ל מספרים על אווירת השתקה ועל התערבות פוליטית בתכנים.
14. חוק הספאם– הבשורה הטובה היא שלא תקבלו שיחות מוקלטות מקבר רחל או פרסומות. אבל חברי הכנסת יקבלו אפליה לטובה ויוכלו לשלוח לנו הודעות פרסום לקראת פריימריז ובחירות. כן, זה באמת עניין קטן, סתם מראה לנו את הגישה של נציגים שחושבים שהם מורמים מעם. סטטוס: עבר בקריאה שלישית אחרי שוועדת שרים לחקיקה הציבה תנאי של החרגת חברי הכנסת ממנו.
15. שליטה על ערוץ הכנסת– הערוץ שנועד לדיווח אובייקטיבי על הנעשה בכנסת עומד להיות ערוץ התחנפות לחברי כנסת. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מינה ועדה שממליצה, בין השאר, לאסור שאלות שעלולות להביך חבר כנסת. סטטוס: המלצות הועדה פורסמו אך עדיין לא מיושמות.
16. נתניהו מתראיין? – לא. אבל בהתרעה של 24 שעות ראה"מ קיים סדרת מפגשים עם עיתונאים לצורך תדריך שלא לציטוט, וכמובן בלי לענות על שאלות. לא נאמרו שם דברים חדשים, אבל התקשורת באותו שבוע התמלאה במאמרים בשבחו.
17. חוק סינון אתרים – החוק של ח"כ שולי מועלם אמנם נועד למנוע תכנים פוגעניים מילדים, אבל לשון החוק היא כי ניתן להרחיב את ההגדרה לכל תוכן שלא הולם לדעתו של שר התקשורת נתניהו. זהו חוק שמיושם במדינות רבות שאינן דמוקרטיות. סטטוס: עבר בועדת שרים לחקיקה. אנשי המקצוע במשרד התקשורת הביעו התנגדות ומכאן הושגה פשרה במסגרתה כל אחד יוכל לבחור איזה אתרים לסנן.
היהדות הייתה תמיד בקונפליקט מאוזן מול ערכים דמוקרטיים. אך כיום הדת סודקת את האיזון העדין, תוך ביטול הפלורליזם וחדירה לחיי הפרט.
18. חינוך–חינוך ליהדות חשוב יותר ממדעים כך הצהיר שר החינוך, והוא לא רק מצהיר אלא בעיקר עושה. מורים שילמדו פיוט, חז"ל ופרקי אבות יקבלו מענק של 6,000 ₪, והתכנים הללו גם נכנסים לתכנית הלימוד של כל מקצוע, למשל בשלל הדוגמאות כאן. אפרופו חינוך, רב הטכניון דרש להוציא עץ אשוח מהקמפוס, תוך ביטול הסטודנטים הנוצרים.
19. תחבורה ציבורית בשבת – מעבר להשבתה של הרכבת בשביל למנוע עבודה בשבת (בניגוד להיתרים שהיו בעבר), המדינה מנסה למנוע גם מרשויות מקומיות הפעלת אוטובוסים בשבת.
20. סעיפי תקציב הזויים– עשרות עמותות עם שמות משונים מקבלות מהמדינה מיליונים רבים כדי להחזיר בתשובה. זה כבר היה בעבר, אבל יש כיום הרחבה והעמקה של המשאבים שזורמים אליהם.
21. הדרת נשים– מופעים מוזקליים בירושלים ובתל אביב מתוכננים ללא הופעת נשים מטעמי צניעות. משרד התרבות מוציא הנחייה לנשים שכן מופיעות כיצד להתלבש צנוע. צה"ל מצדו מפריד את הבנות מהבנים באירועי חג.
שני המהלכים הראשונים הופכים את הרשות המחוקקת למיותרת. מתוך כלי העבודה העיקריים שלה – חקיקה, מתן ביקורת לממשלה, דיונים בוועדות וכלים משפטיים, יישארו בעיקר דיוני סרק והודעות לתקשורת. המהלכים הנוספים לעומת זאת מחלישים את הרשות השופטת. האם הרשות המחוקקת והשופטת יהפכו לגוף סמלי וחסר כוח כמו מוסד הנשיאות?
22. פניה לבג"ץ– אחד מהכלים של חברי כנסת ומפלגות לבקר ולרסן את השלטון הוא עתירה לבג"ץ, כמו למשל עתירה לאפשר את עבודות הרכבת בשבת. הצעת חוק של ח"כ יואב קיש תמנע עתירות כאלה בעתיד ותחליש את כוחה של אופוזיציה. סטטוס: נמצא כרגע במו"מ בתוך הממשלה בגלל חוסר הסכמה של כל הגורמים.
23. חזון שרת המשפטים– איילת שקד כתבה מאמר מכונן, לפיו צריך להגביל את כמות החקיקה והבירוקרטיה, כפי שגם נתניהו טוען כי יש צורך לצמצם משפטיזציה ורגולציה. קשה שלא להזדהות עם זה, אבל אם קוראים לעומק את המהלכים ששקד מתכוונת להעביר, הכוונה היא רק להחליש את הרשויות שאמורות לאזן ולבזר את הכוח של הממשלה, וגם להפוך את המדינה ליותר יהודית.
24. מינוי שופטים– שרת המשפטים ממנה יותר שופטים מכל שר משפטים אחר, ובמובהק מינויים של שופטים הנאמנים לאידיאולוגיה שלה. שקד מתכוונת להוריד את הכמות והכוח של השופטים בוועדה למינוי שופטים, ובכך לשלוח יד ממשלתית חזקה עוד יותר למערכת המשפט. סטטוס: נשיאת ביהמ"ש העליון אמרה בחריפות כי המהלך הינו "אקדח על שולחן הרשות השופטת". הנשיא ריבלין: "איננו יכולים ללהק שופטים מתוך מחשבה שמלאכת השיפוט היא תכנית כבקשתך". הנושא נמצא בדיונים.
25. ביטול ועדה לאיתור יועץ משפטי לממשלה– עוד צעד שמקדמת השרה שקד, שיתן לה את הסמכות למנות את היועמ"ש במקום לוועדה חיצונית. סטטוס: נמצא בתהליך החלטת ממשלה.
26. התערבות בהחלטות משפטיות – השרה גם נוהגת לאיים על שופטים אם לא יקבלו את דעתה הפוליטית, כפי שעשתה למשל בעניין חוק המסתננים.
27. חייל, הצבא עוקב אחריך בפייסבוק– צה"ל קונה שירותי ניטור מחברה פרטית, על מנת לעקוב אחרי חיילים ברשתות החברתיות.
28. שלילת אזרחות– תענוג ששמור למחבלים, וגם זה שנוי במחלוקת, הועלה כהצעה ע"י ח"כ דוד ביטן כלפי מנכ"ל בצלם. זהו עונש קיצוני במיוחד שעלה גם מצד נתניהו בעניין ההצתות. סטטוס: ההצעה של ביטן, שדרך אגב חולם על זכות הצבעה ליהודים בלבד, ירדה כמו שהיא עלתה וזכתה לגינוי מכל הקשת הפוליטית. לעומת זאת ההצעה של נתניהו עדיין על הפרק.
29. סמכויות נרחבות לשר הביטחון– חוק חדש יתן לשר הביטחון סמכויות להגביל אזרחים לפי ראות עיניו, כגון איסור לעבוד או איסור כניסה לישראל. סטטוס: נמצא במו"מ בקואליציה, תוך התנגדות יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט בגלל פגיעה בחופש הפרט. אגב, במקביל המדינה נתקה את היחסים עם המרכז לזכויות אדם.
30. חובת הנפת דגל– אמנם סמלי אבל נפיץ. בכל אירוע בהשתתפות חבר כנסת תהיה חובה להניף דגל, וגם במגרשי כדורגל. זוהי הצעת חוק שמכוונת להתסיס ערבים שלא מוכנים להזדהות כציונים. מהלך סמלי נוסף הוא יוזמה של ליברמן ונתניהו להחרמת חברי הכנסת הערבים בדיוני הכנסת. סטטוס: בהליך חקיקה ראשוני.
31. לא רק אתיופים וערבים– מי שחשב שאלימות המשטרה המתגברת לא תגיע אליו מפני שהוא עשיר ו/או אשכנזי ו/או שומר חוק, צריך להבין שמה שמתחיל בדיכוי אוכלוסיות שוליים יגיע מהר גם לאוכלוסיית הרוב. הנה דוגמה להתנהלות המשטרה בכפר שמריהו במעצר לא מחויב המציאות. לא מדובר במקרה בודד, כפי שמראה מחקר שמצא ששליש מהמעצרים מיותרים.
כולם מדברים על חמישה תיקי שרים שראה"מ מחזיק, אבל מאחורי הקלעים הוא צובר עוד ועוד כוח ומבטל את הכפופים אליו.
32. איסור חקירת ראה"מ– פעם מלך היה מעל החוק, כיום אפילו דיקטטורים עומדים למשפט. חוק חדש של ח"כ דוד אמסלם ימנע חקירות של ראה"מ. בינתיים, החקירות נגד נתניהו בקושי מתקדמות, כאשר היועמ"ש לממשלה מעכב את החקירות הישנות, ומגן עליו גם בפרשת הצוללות. נתניהו אף ניסה למנוע את פרסום החקירות. סטטוס: החוק נמצא בהליך חקיקה ראשוני.
33. מי מתעסק? – השר ישראל כ"ץ המשמש גם כיו"ר מזכירות הליכוד, העביר החלטות במרכז הליכוד שפוגעות בכוחו של נתניהו בתוך המפלגה. ביבי הזמין את כ"ץ לשיחה, איים, נזף, וההחלטות בוטלו. בהזדמנות אחרת נתניהו סילק את ח"כ סמוטריץ' מדיון רק בגלל שהביע עליו ביקורת בראיון.
34. מנהל המדינה– נתניהו עבר לסגנון ניהול שמתעסק ומתערב בכל פרט מאחורי הגב של השרים, החל מעבודות הרכבת, דרך שינוי יעוד של בי"ס ועד קניית צוללות. הוא מדיר את הכפופים לו מהחלטות ודיונים, ואפילו מעיד בוועדת חוץ ובטחון – "אין צורך באנשי המקצוע בדיון, מספיק שאני פה".
35. יורש העצר– אנחנו יודעים על ההשפעה של שרה על ראה"מ והחלטותיו. מתברר שגם הבן הבכור יאיר משפיע עליו, ואף נתפס במשפחה כראה"מ הבא. אלה מאפיינים של משפחת מלוכה, לא של ראש מדינה דמוקרטית.
36. המאגר ביומטרי– עם כ- 1,000 ניסיונות לפריצה וזיוף וגם כמה פריצות שהצליחו, המאגר יהיה חובה לכולם מאפריל 2017. זאת למרות ביקורות בכל הרמות, בין שאר החשש שיתן למדינה המון כוח כלפי האזרח, והחשש שייפרץ ויהיה חשוף במקרה הטוב לחברות פרטיות ובמקרה הרע לארגוני פשע וטרור.
37. חוק ההדחה– 90 ח"כ יוכלו להדיח ח"כ, או במילים אחרות עריצות הרוב על המיעוט. סטטוס: עבר בקריאה שלישית.
38. מכות מוות לארגוני שמאל – השר ארדן עומד להעביר תקנות שיתנו מכה כלכלית קשה עד כדי הכחדה לארגוני שמאל. זהו המשך לחוק החרם משנת 2011, שאומר שחלק מארגוני השמאל יהיו צריכים לשלם מסים שלא כולם יוכלו לעמוד בהם, לעומת ארגוני ימין קיצוני שמקבלים פטורים והטבות.
39. מורים לאזרחות מפחדים– בהמשך לריסוק לימודי האזרחות, מורים מעידים שהם מפחדים לאתגר את התלמידים בנושאים של שוויון, חופש הביטוי וכד'. מורים מעדיפים שינון מושגים על פני דיון על ערכי הדמוקרטיה, שעלול להביא לפיטורין במקרה הטוב או אלימות מצד הורים ותלמידים במקרה הרע.
40. השקרים של מתווה הגז נחשפים – לפני שנתיים עבר מתווה הגז בחוסר שקיפות ואלתורים פוליטיים ברמה של רפובליקת בננות, אבל רב הנסתר על הגלוי. היום, אחרי שהמתווה קורס, אנחנו נחשפים לשקרים ששיקרו לנו. כך למשל סיפרו שמחיר הגז שנשלם הוא הנמוך בעולם, אבל מסתבר שהוא מהגבוהים, מה שלא מפריע לשטייניץ להמשיך לשקר ולנסות להסתיר.
המגמה של כרסום הדמוקרטיה גם מקיפה מגוון תחומים, גם נמשכת בעקביות לאורך חמש שנים, וגם עולה מדרגה מדי שנה. הממשלה כרסמה ביסודות הדמוקרטיה עד שנשאר מהם בעיקר בחירות פעם בכמה שנים ועוד קצת מכל דבר – קצת חופש ביטוי, מעט שוויון, טיפה זכויות אזרח, טיפ-טיפה שקיפות וכו'. קשה שלא להבחין ביד מכוונת שהצליחה להפוך את המשטר במדינה למשטר היברידי.
הסיכוי היחידי שהמגמה תשתנה, הוא כשהעם ימרוד כנגד הקמת מדינה היברידית או לפחות יתקומם. אל תצפו שהממשלה תוותר על הכוח שלה לטובתכם, כמו שאתם לא מצפים מתרנגולת שתרוץ לשוחט.
אבל לפני זה צריך להבין שני דברים: 1. נתניהו לא עושה את זה לבד. משתפים איתו פעולה אנשים רבים מסביבו שנהנים מהמצב – שרים, בכירים במשרדי ממשלה, עיתונאים ועוד. לא כולם מרוויחים מהמצב באותה מידה וחלקם לחיצים יותר. 2. צריך להפסיק להרוג יתושים ולהתחיל לייבש את הביצה. עובדי התאגיד נלחמים על עבודתם, ארגוני שמאל על זכות הביטוי שלהם, ארגוני נשים על הדרתם, אמנים על זכותם ליצור, אנשי משפט על פני המערכת, מרצים על זכותם לחופש אקדמי וכך הלאה. כל אלה חלקים בפאזל שלא מציגים את התמונה הגדולה. המלחמה צריכה להיות על צורת המשטר של ישראל.