1.
פעם אחת סמוך הגדול וסמוך הקטן שחו בים. פתאום בא תקציב הביטחון, אמר להם, תביאו את הבגד ים שלכם, למה היתה הוצאה בלתי צפויה ואני צריך. אמרו לו, אל"ף כל, אין לנו בגד ים אחד משותף, אנחנו לא תאומים סיאמים או משהו, ובי"ת כל, אנחנו צריכים אותו בשביל שלא יראו לנו את הטוסיק.
אז תקציב הביטחון אמר: אל"ף כל, זה שאתם לא תאומים סיאמים – זה משנה את כל מה שחשבתי עד כה על אנשים עם אותו שם פרטי ששוחים ביחד בים; ואם אתם אומרים שבלי הבגד ים יראו לכם את הטוסיק, אז אין מה לדבר, אני לא לוקח מכם שום דבר. כן, ככה זה בצ'יזבטים: ויכוחים עם תקציב הביטחון נגמרים בהיגיון (ויש עצה בריאותית:)
2.
'כל, 'שן, 'תעמל, וזהר מלהיחשף לדיווחים שוטפים מהחתונה של נינט, או מאירוע ההשקה של אייפון 6 (שני אירועים מאוד דומים, ביחוד בכמה שהם הולכים להשפיע על חיינו) – אבל רגע, רגע!
שכחתי שחלק מקוראי הנאמנים ביותר שייכים לקבוצת הגיל שאיננה מכירה את "ילקוט הכזבים" בתור קלאסיקה פלמ"חניקית, אלא – מקסימום – בתור התיק של נתניהו, שבתוכו דחוסים זה לצד זה האופק המדיני החדש שהבטיח לנו, ועשרה קילו גלידה פיסטוק במיכל קלקר מיוחד שהוא מבטיח שלא ינזלו על האופק המדיני וישחיתו אותו בצורה ש, נו, מה לעשות, לך תדע מה היה שם במקור; אז בשביל דור העתיד, עצת הבריאות המקורית היתה כדלקמן:
"כל (תאכל), שן (תישן), תעמל (עשה התעמלות), וזהר מטומובילים (היזהר ממכוניות)" – וזה עבד מצוין, עד שנינט התחתנה ויצא אייפון 6. יש אירועים שמשנים את העולם, מה לעשות (ויש צ'יזבט:)
3.
פעם נינט התחתנה. באו כל האנשים, אמרו כל הכבוד נינט, כל הכבוד. ובמקביל חשפו את אייפון 6, ואנשים אמרו לרוחו של סטיב ג'ובס: כל הכבוד, כל הכבוד.
בא ג'וחא, אמר: איחח.
אמרו לו, ג'וחא, למה איחח? חתונה יפה. טלפון יפה. למה איחח?
אמר ג'וחא: אין לי מושג למה איחח. אני אומר את זה אוטומטי על כל דבר שבחדשות אומרים שהוא טוב, ובדרך כלל עוברות השנים, ומתברר שצדקתי. אבל עד שתבינו את זה יהיה מאוחר מדי. ואז תגידו צדקת יא ג'וחא, חזור אלינו ג'וחא, הגן עלינו מהחדשות, אבל זה יהיה מאוחר מדי, אתם תהיו עם הדברים האלה תקועים לכם במוח לנצח, ולא תוכלו להשתחרר מהם לעולם.
ככה ג'וחא אמר להם, בשפתו הציורית. הוא לא היה טוב במילים – אבל בציורים? כמו ואן גוך עם אוזן ספייר.
אז הם אמרו לו, וואלה, ג'וחא, אתה מה-זה מעכיר שמחות.
ודפקו לו מכות וביטלו לו את המנוי לגיא פינס. כן, יש לו מנוי לגיא פינס. לא לתוכנית – לגיא פינס עצמו. זה מנוי מאוד נדיר, אם אתם לא ג'וחא, אל תנסו בכלל להשיג (ומאיפה לג'וחא יש אותו? הנה הסבר:)
4.
הסבר: אצלנו בילקוט הכזבים 2014, ג'וחא הוא ה-סלב ה-אולטימטיבי. הוא מקבל דברים בלי שהוא מבקש בכלל. נניח, במלחמה האחרונה? רוני דניאל היה מתקשר אליו אישית להגיד לו צבע אדום. לא בתור סיסמה, סתם להגיד לו את זה ולצחוק ביחד בכיף.
עד כדי כך הוא סלב,
שהוט עשו עליו סדרה מוקומנטרית שבה הוא מנסה להתנתק מהוט,
ותוך כדי שהוא מנסה להתנתק הוא משחק את עצמו מנסה להתנתק,
והוא מודע לזה שהוא משחק את עצמו מנסה להתנתק –
כל זה, ועדיין הוא לא מצליח להתנתק (טוב נו, הוט זה ההוטל קליפורניה של שירותי התקשורת בישראל. והנה בא עוד צ'יזבט:)
6.
פעם נינט ורבין ושלמה המלך שטו בסירה עם נתניהו.
אז שלמה המלך אומר לרבין, יש לך אומץ לזרוק את נתניהו?
אז רבין אומר, מה קשור אומץ, לא זורק.
אמר שלמה המלך אין לך אומץ, אין לך אומץ.
אמר רבין וואלה? לקח את נתניהו, זרק אותו לים.
אמר לו שלמה המלך, פראייר, אין לך אופי, כל אחד יכול להשפיע עליך. פתאום נתניהו חזר מהים, עם כריש בין שיניו. אמרו לו, מה זה ביבי, נשכת כריש? אמר להם, לא שמתם לב שאני שורד בכל סיטואציה? ואיפה נינט מהתחלת הבדיחה?
הסתכלו אנה ואנה, ולא ראו אותה.
אמר שלמה המלך: מה קרה, נעלמה?
אמר רבין: בטח. התחתנה. מי שם לב לבחורות אחרי שהם מתחתנות? רק הומואים ונשים נשואות אחרות. שזה, פחות או יותר, אותה גברת בשינוי ה… מה זה היה?
האדרת, אמרו לו.
לא, הוא אמר, נזכרתי – הזין.
השתררה שתיקה. אמרו לו, רבין, הגזמת. זה היה מה-זה גס!
אמר, מה תעשו לי? תביאו מישהו שיירה בי? (וכאן זה נגמר. כי רבין הזה, הוא לא לומד מהניסיון. ויש מוסר השכל)
7.
מוסר השכל:
רק נגמרו הטילים, כבר חזרתם לנינט ואייפון? לא תחשבו רגע, אולי צריך לעשות משהו בקשר לטילים הבאים? (אה, סליחה. יש אופק מדיני חדש ונתניהו אחראי לו. או-קיי – אז מי היה בחתונה?)