1.
בתור ראש משפחת פשע, אני מאוד שמח שתפסו את אולמרט, כי שוחד של בכירי ציבור זה אחד הדברים שהכי מערערים את הסדר הציבורי (ראש משפחת פשע. ויש לו עוד:)
2.
שש שנים בפנים זה עונש מרתיע, וטוב שכך. לא אותי, כי בתור ראש משפחת פשע, בשבילי שש שנים בכלא זה כמו בשבילכם לעמוד בתור בבנק, אבל אני בהחלט יכול לראות את ההרתעה שזה ייצר לראשי ממשלה בעתיד (ויש חישוב:)
3.
כמה חוקרים, בלשים, ועורכי דין מהפרקליטות עבדו על אולמרט? חמש מאות? אלף? במשך עשר שנים כמעט? זה מיטב המוחות של משטרת ישראל, שהעביר את הזמן בצורה הכי טובה שאני יכול לחשוב עליה, בתור ראש משפחת פשע (ויש הבהרה:)
4.
רגע רגע רגע – לא, אני חייב להבהיר משהו – חשבתם שאני פושע? לא לא לא, זה רק במקרה השם משפחה שלנו. אבי ודלית פשע. אני בעל מכון דפוס קטן ביהוד, "אבי פשע דפוס ומכשירי כתיבה", אתם יכולים לבדוק בדפי זהב. סתם, נו. אני כן פושע. בגלל זה כל כך קל להיות ראש משפחת פשע בארץ, כי אתם כאלה תמימים. גם לא קוראים לי באמת אבי. קוראים לי אברהם. אבי זה רק הקיצור. איזה תמימים אתם, באלוהים (ויש תמיהה לא קשורה:)
5.
מה הוא התעצבן כל כך שהשופט קרא לו בוגד? אשתי קראה לי בוגד אלף פעמים, וזה לא הזיז לי. בסדר, לטובתי שיחקה העובדה שציפיתי לזה, אחרי שתפסה אותי ערום במקלחת עם החברה הכי טובה שלה. בסדר, אולי לא הכי טובה, אבל בכל זאת (ועכשיו יש סצינה שאל תגידו שלא חשבתם עליה בעצמכם:)
6.
אם ישימו את אולמרט ויגאל עמיר באותו תא, כמה זמן ייקח עד שאחד מהם יגיד – אחרי השתיקה הראשונה, אחרי הביישנות הטבעית, אחרי שפשוט ימאס להם לא לדבר – את המשפט: "בוא הנה, הגזמת" (ויש לו גם אבחנה ארכיטקטונית:)
7.
ירושלמים מסתכלים על הולילנד ושואלים את עצמם, מי אישר את המפלצת הזאת?
אם זה היה בתל אביב, אנשים היו מסתכלים מסביב ושואלים: מי אישר להשאיר את כל הבתים הנמוכים מסביב?
בתל אביב, היה צריך שוחד בשביל לא להרוס את הכותל (ובתור ראש משפחת פשע, יש לו גם סיפורים מהברנז'ה:)
8.
פעם באה אלי ראש משפחת פשע חד הורית, רצה לחתן את הבן שלו עם הבת שלי. אמרתי לו, לך תאמץ יתומים מאוקראינה, יא אימפוטנט, אולי אז תוכל לקרוא לעצמך משפחה. בינתיים אתה מבחינתי הומו פושע, וזה רחוק מאוד ממשפחה.
מה עשה?
הלך לאוקראינה, אימץ מלא יתומים, נהיה המשפחת פשע הכי מפחידה בארץ. הייתי אצלם פעם בליל הסדר, כל הילדים רבו מי ימצא את האפיקומן, וזה שזכה השאיר בדרך לשולחן ארבע גוויות. מצד שני, המתנה שהוא קיבל לפסח זה שיהיה לו מותר לאכול לחם. לך תדע, אלה, מאיזה מסורת הם באים בדיוק (ובתור ראש משפחת פשע, הוא מבקש לסיים בשיר על גניבה, מאת המשוררת האהובה קרול אן דאפי. אז בבקשה:)
9.
גניבה
הדבר המוזר ביותר שגנבתי אי פעם? איש שלג.
חצות. הוא נראה נהדר; גבוה, לבן ואילם
מתחת לירח החורפי. רציתי אותו, רציתי חבר
עם שכל קר כמו פרוסת הקרח
שתקועה לי במוח. התחלתי עם הראש.
עדיף למות מלהיכנע, מלא לקחת
את מה שאתה רוצה. הוא שקל טון; רק חצי הגוף העליון,
קפוא ונוקשה, מחובק לחזה שלי, צינה עזה
מנקבת לי את הקרביים. חלק מהכיף היה לדעת
שילדים יבכו בבוקר. מה לעשות, החיים קשים.
לפעמים אני גונבת דברים שאני לא צריכה. מכוניות, למשל,
דופקת חרקות לשום מקום. פורצת לבתים
רק בשביל להעיף מבט.
אני רוח מטונפת, משאירה בלגן, אולי סוחבת מצלמה.
אני צופה בידי עטופת הכפפה מסובבת את ידית הדלת.
חדר שינה של אדם זר. מראות. אני נאנחת ככה – אההה.
זה לקח קצת זמן. כשהרכבתי אותו חזרה בחצר,
הוא לא נראה אותו דבר. לקחתי כמה צעדים אחורה,
רצתי, ובעטתי בו במגפי. ושוב. ושוב. נשימתי נקרעת
החוצה כמו חתיכות סמרטוט. זה נראה אידיוטי עכשיו. ואז
מצאתי את עצמי עומדת לבד בין גושים של שלג,
נגעלת מכל העולם.
שיעמום. רוב הזמן כל כך משעמם לי שאני יכולה לאכול את עצמי.
פעם אחת גנבתי גיטרה וחשבתי שאולי
אלמד לנגן. פילחתי פסל של שייקספיר, פעם,
וגם מכרתי אותו, אבל הכי מוזר היה איש השלג.
אתם לא מבינים מלה ממה שאני אומרת, נכון?
(קרול אן דאפי. שיר אמיתי של משוררת אמיתית, אל תתחילו לי עכשיו עם תיאוריות קונספירציה)