בשנים האחרונות מתרגשת עלינו הפיכה אלוקית. היא קורית ממש מתחת לאפנו, והופכת את המשטר החילוני-דמוקרטי שרובנו חונכנו לאורו, למדינת הלכה לאומנית. החרדים והחרד"לים הם אפילו לא רוב במדינה עדיין, ובכל זאת, אלוקי-גבעות הוא כבר המושל כאן. כל זה התרחש במהירות שבה יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סולומינסקי מחליק מאות מיליוני שקלים להתנחלויות במסגרת דילים שנסגרים אולי בטפיחת כתף גברית בין יאיר לפיד לנפתלי בנט.
מתי מבצעות התנועות החרדלי"ות את קפיצת הדרך שלהן בהפיכת המדינה למדינת לאום שההלכה היהודית בה קודמת לדמוקרטיה? זה קורה כשהכסף של הזרם המרכזי, הכסף של כולנו, נשלט על ידן. כשתקציבים נודדים באין מפריע, מעל ומתחת לרדאר, לגופים בעלי סדר יום דתי-לאומית, לובשת המדינה את הצביון המועדף על אותם גופים.
הם אפילו לא צריכים להיות רוב כשזה מתחיל. מספיקה אחיזה יציבה בעטיני התקציב. כמה שנים של יניקה רעבתנית מאותם עטינים – שמאפשרת אורך נשימה, חיי רווחה ושיווק תודעתי נרחב – והם בדרך הבטוחה להפוך לרוב.
סקר מקיף שנערך לפני כשנתיים קובע שרק 43 אחוזים מהיהודים בישראל מגדירים עצמם חילונים. הסקר, שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן אבי חי, מצביע על מגמות "התחזקות" בזיקתם של היהודים אל האמונה הדתית והמנהגים הדתיים. בין היתר, מעלה הסקר כי 80 אחוזים מהיהודים הישראלים מאמינים בקיומו של אלוהים, ו-70 אחוזים מאמינים שהעם היהודי הוא העם הנבחר. 69 אחוזים מאמינים שהתורה והמצוות הן ציווי אלוהי ו-60 אחוזים מאמינים בחיים שאחרי המוות.
בסקר מ-1999 האמינו 45 אחוזים בביאת המשיח. בסקר הנוכחי עלה שיעור מאמיני המשיח ל-55 אחוזים. 37 אחוז מהנשאלים ענו כי יהודי שאינו מקיים מצוות מסכן את העם היהודי. עלייה של 7 אחוזים מהסקר הקודם.
עוד עולה מהסקר כי רק המיעוט כאן דמוקרטי בתפישתו. במקרה של סתירה בין ערכים דמוקרטיים ליהודיים, 20 אחוזים ענו כי בכל מקרה יש להעדיף את ההלכה, ו-36 אחוזים ענו "לפעמים כך ולפעמים אחרת".
חנוך לנער על פי דרכנו
כדי שהמגמה הברוכה תתעצם אין להזניח את מערכת החינוך הדתית והחרדית. הבטחות לציבור החילוני לא חסרו. בתקציב המקורי שאישרה הממשלה במאי 2013, תוכנן והובטח לציבור קיצוץ של כ-260 מיליון שקל בתקציב הישיבות לשנת 2013 וקיצוץ נוסף של כ-230 מיליון שקל בתקציבן לשנת 2014. אולם מגעים נמרצים בין נציגי האחים לפיד ובנט – הבית היהודי והאוצר – הולידו הבנות אחרות בנוגע לתקצוב ישיבות מכל המגזרים: ישיבות ההסדר, הישיבות הגבוהות הציוניות והישיבות החרדיות. איכשהו התפוגגו ההבטחות הגדולות באויר התקציבי הדחוס. הקיצוץ התקציבי בתקציב הישיבות לשנת 2013 שכבר עבר את אישור הכנסת הופחת באלגנטיות בכ-130 מיליון שקל. בתקציב הישיבות לשנת 2014 כבר בוטל הקיצוץ המתוכנן כולו ונגוז כלא היה.
ממש לאחרונה, ברוב של שבעה מול שניים דחו שופטי העליון בראשות הנשיא גרוניס עתירה שדרשה לבטל חוק מימי אולמרט ומפלגת העבודה, שמקנה פטור מלימודי ליב"ה במוסדות חינוך חרדיים. על פי אותו חוק, מוסדות הלימוד החרדיים יהיו אמנם פטורים ממקצועות הליב"ה (דוגמת אנגלית ומתמטיקה), ובכל זאת יתוקצבו בשיעור של 60 אחוז מתקצוב התלמידים בתיכונים העיוניים. שילוב חרדים בשוק העבודה זו אולי המטרה המוצהרת, אך ספק איך היא עתידה להתממש בתנאי הנחיתות האינטלקטואלית בכל מקצוע שאינו תורני – אשר המדינה מטפחת בקרב בוגרי הישיבות.
בית המקדש השלישי?
למעשה, מנתוני החשב הכללי במשרד האוצר עולה כי 46 אחוזים ממענקי התמיכות של הממשלה ב-2013 (בקיזוז התמיכות ברשויות המקומיות ובקופות החולים הגרעוניות), עברו לישיבות ולכוללים. בתי הספר היסודיים של ש"ס ושל אגודת ישראל, למשל, המשיכו להיות מתוקצבים כרגיל, אף שאינם מלמדים לימודי ליב"ה בכלל, או באופן מלא.היקף התמיכה של המדינה במוסדות תורניים הגיעה בשנה שעברה ל-759,400,000 שקלים.
שמחה נוספת מבחינת הציבור שומר המצוות טמונה במימון ההפרדה בחינוך הממלכתי דתי בין בנים לבנות, שזכתה דווקא בכהונת שי פירון, נציג המפלגה החילונית בממשלה – לתקצוב ממשרד החינוך – לאחר שאותה הפרדה בין המינים פעלה במשך שנים במימון ההורים שחפצו בכך. מזל טוב לנו, מממני ההפרדה החדשים.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו באוגוסט 2013 התפרסם כי בטווח של ארבע שנים מהיום רק 40 אחוזים מהתלמידים ילמדו בבית ספר ממלכתיים. בוגרי החינוך הממלכתי החילוני שיודעים בכלל מהי דמוקרטיה – יהפכו למיעוט במדינה.
ומה בנוגע לתלמידי החינוך הממלכתי-החילוני? האם שם לפחות מובטחת היכרות עם המורשת החילונית וערכי הדמוקרטיה? ובכן, לא בטוח. תחת האיצטלה החילונית של יש עתיד קיבלנו את הרב שי פירון כשר חינוך. במסגרת שלל הרפורמות שלו אולי לא נשאר תקציב לאחיות בבתי ספר, אבל לרבני בית ספר – דווקא נמצא תקציב.
מנהלת מחוז חיפה במשרד החינוך, רחל מתוקי, יזמה פיילוט שבמסגרתו ימונה "רב בית ספרי" לכל בית ספר יסודי ממלכתי בקרית חיים ובקרית ביאליק. מדובר במורה בעל תואר רב, "צעירים אשר מנגנים על כלי נגינה שונים", שיטמיע את מנהגי החגים וימי השבת בבית הספר "באופן חוויתי ומעניין". אם הפיילוט יצליח, הוא יורחב לבתי ספר נוספים באזור.
מעניין אם אותם רבנים יסכימו להטמיע את מה שיטמיעו בכיתות מעורבות או שנזכה לממן הפרדה בין בנים לבנות גם בחינוך החילוני בקרוב? לאלוהים פתרונים. הרב פירון, אגב, קצת נלחץ כנראה מההד התקשורתי שעוררה היוזמה הצפונית הזאת של משרדו, והבהיר כי מדובר ב"מנחה רוחני, כל אדם בעל שיעור קומה", ובלבד ש"יעסקו ברוח. חשוב לי שיהדות תהיה חלק מהשפה בבתי הספר". רוח רוח, העיקר שיש מי שמשלם.
ועם כל עסקי הלמידה המשמעותית שלו, נחמד גם מצד פירון שקבע מענקים לבתי ספר מצטיינים, אשר נקבעו על פי סטנדרטים שרק האל יודע מהם. כמה חביב לגלות שמתוך 204 בתי ספר זוכים – 72 הן אולפנות לבנות, בני עקיבא, ישיבות ובתי ספר דתיים אחרים.
נכון, אינדוקטרינציה צריכה להתחיל בגיל הרך, ושם כבר ילמדו את ילדינו הרכים לימודי שואה ופרנויה לאומית, ובבית הספר היסודי יטמיעו, בשירה וזמר, מסרים תורניים. הכל טוב ויפה, אבל חשוב להשאיר בתמונה גם את תלמידי התיכונים הממלכתיים. מלבד שנים של לימודי תנ"ך ולימודי מורשת יהודית תחת הכותרת "מיהו יהודי", בשבילם במיוחד נועד המסע הישראלי של כיתה י"א. מסע של שישה ימים שמופעל על ידי תנועת "מבראשית" שהוקמה על ידי הרב מוטי אלון ונהנית משיתוף פעולה ותקצוב של משרד החינוך, ומאות-אלפי תלמידים כבר לקחו בה חלק.
בין המטרות המוצהרות: "לגעת בשורשי זהותנו כבנים לעם היהודי בארץ ישראל"; "בירור וחיזוק זיקת עם ישראל לארץ ישראל תוך הבנת שורשינו כעם, זכותנו על הארץ"; ו"חיבורו הממשי של התלמיד ליהדותו". הנערים מבקרים במצדה לחיזוק התודעה היהודית-קנאית, וביומיים האחרונים עולים התלמידים לירושלים. שם הם מבקרים בחלקת הקברים הצבאית של הר הרצל להנחלת מיתוס ההקרבה העצמית, הם מבקרים ב"עיר דוד" וברובע היהודי, בסיורים שמפעילה עמותת הימין הקיצוני אלע"ד לחיזוק תחושת האדנות על שכנינו במזרח העיר, ובשיאו של הטיול נוחתים בכותל המערבי, דנים בפרשת השבוע ולומדים שיעור על משמעות השבת.
השכפ"צ הכי טוב
ואחרי עבודה כזו, בשלים בוגרי מערכת החינוך שלנו להתגייס, בשם אלוקים, להגנה על המולדת וההתנחלויות. וכשהם מתגייסים להילחם בעזה ב"צוק איתן", למשל, במסגרת חטיבת גבעתי, הם יקבלו איגרת ממלכתית מאת מפקד החטיבה שלהם, אלוף משנה עופר וינטר, שקרא להם למלחמת קודש (במקומות אחרים זה נקרא ג'יהאד) באויבי האל והדת היהודית במסגרת הצבא: "אני נושא עיני לשמים וקורא עמכם, 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'. ה' אלוקי ישראל היה נא מצליח דרכינו, אשר אנו הולכים ועומדים להילחם למען עמך ישראל כנגד אויב המנאץ שמך. בשם לוחמי צה"ל ובפרט לוחמי החטיבה והמפקדים עשה ויתקיים בנו מקרא שכתוב 'כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם' ונאמר אמן. יחד ורק יחד ננצח".
כל זה נראה פתאום כאילו היה אתנו תמיד. מפקדים היוצאים לקרב בשם אלוהים, תפילה בשידור חי בתוכנית הבוקר, תפילות המוניות בכותל לשלום החיילים, ואפילו הבהרות רבנים מי הלוחמים האמיתיים במלחמות האלה. באתר "יהדות.נט" כותבים: "אנו מבינים כי המלחמה בעזה מתרחשת מעל לדרך הטבע. הצבא החזק בעולם אם היה נלחם בעזה, היה יוצא עם מאות או אלפי הרוגים. כיצד התרחש הדבר? לידיעתכם, ישנו עוד חיל מיוחד במינו הנלחם בחירוף נפש להצלחת המבצע – 'חיל התורה'. בכל מוסדות התורה בארץ ובחו"ל הגבירו תלמידי הישיבות הקדושות ואברכי הכוללים את שקידתם בלימוד התורה, והקדישו את זכויות הלימוד להצלת והצלחת עם ישראל וחיילי צבא הגנה לישראל. ראשי הישיבות והכוללים הורו לתלמידיהם כבר בתחילת המבצע, שעליהם ללמוד ב'תענית דיבור'. כלומר, להקדיש את הזמן נטו ללימוד תורה, מבלי לערב אפילו משפט אחד של שיחת חולין. גדולי ישראל ביקשו מהמצטיינים שבחבורה, שאף לא ינוחו בהפסקת הצהריים, אלא ילמדו ברצף. זה מה שהביא להצלת חיילי צה"ל במלחמה הזו".
ואם לא די בכך אז: "הארגון מקבל ממשפחות הלוחמים שמות של חיילים הנמצאים בתוך עזה. ומנגד, יוצרים קשר עם הארגון, אברכי כוללים ובחורי ישיבות המעוניינים לאמץ חייל מבחינה רוחנית. וכל אברך / בחור מקבל שם של חייל, כדי שילמד ויתפלל עבורו. הרבנית גרוסמן, מרכזת המבצע, מדווחת בהתרגשות, כי ישנם עשרות אלפי פניות מהארץ ומחו"ל, לקבלת שמות לברכה. עד שהמערכת קרסה מספר פעמים מריבוי הפניות. הציבור החרדי התגייס לעזור לחיילים ברוחניות ובגשמיות, כדי להביע את הערכתם ותודתם העמוקה לחיילים המסכנים עצמם ברצועת עזה. נזכיר אחדים מהם: בן ציון סוקי, יזם הנדל"ן החרדי מניו יורק, תרם בהוראת רבו, רבי ישעיהו פינטו שליט"א, 5,000 ציציות, עבור חיילי צה"ל הלוחמים בעזה. הטליתות בצבע מדי צה"ל עם חוטי הציציות נקנו, ובחדר האוכל של ישיבת מיר בירושלים, התקבצו מאות בחורים ואברכים בהפסקות הצהריים, וקשרו את חוטי הציציות כדת וכדין. כמו כן, שלוש בחורות חרדיות מב"ב גייסו בעזרת הוואטסאפ תרומות מהארץ ומחו"ל עבור קניית 4,000 ציציות לחיילים. 'כשהגענו לשם החיילים ממש התרגשו', מספרת לאה, אחת מיוזמות הרעיון. 'רובם אמרו לנו שזו הפעם הראשונה שלהם שהם לובשים ציצית, וזה פשוט מחמם את הלב. הם אמרו לנו שהם מבינים שציצית זה השכפ"צ הכי טוב שיכול להגן עליהם'".
עשה לך רב, ב-900 אלף שקל
ואם ציצית זה השכפ"צ הטוב ביותר בקרב, יו"ר ועדת הכספים מטעם הבית היהודי הוא השכפ"צ הטוב ביותר באזרחות. בהנחה שאתה מתנחל, כמובן. הרי מלבד עזה וגבולותיה של המדינה, אין לשכוח את הצורך להגן על מתיישבי "מפעל" ההתנחלויות הגדול בשטחים הכבושים. ככל שהממשלה מרחיבה ומעודדת כאלה, בשם זכותנו התנכ"ית לשלוט בכל חלקי הארץ – יש יותר על מה להגן. למימוש הצו האלוקי הזה, כפי שמבינה אותו היהדות החרד"לית, תמיד יימצא תקציב. גם במערכת הביטחון וגם בכנסת.
לא מזמן קראתי כי תקציב החטיבה להתיישבות חורג במאות אחוזים בכל שנה מהתקציב המקורי שיועד לו מטעם מדינת ישראל. אם בכנסת אושרו סכומים הנעים בין 90-50 מיליון שקל בשנה, במשך השנה תופח התקציב למאות מיליוני שקלים בהעברות כאלה ואחרות. אלו אושרו בוועדת הכספים אמנם, אך ראו זה פלא – יו"ר ועדת הכספים הוא ניסן סלומינסקי ממפלגת הבית היהודי, שניהל את דיוני התקציב הללו.
אם מטרותיה המוצהרות של החטיבה להתיישבות כוללות התיישבות ופיתוח הפריפריה, החטיבה תומכת בפועל בעמותות ימין של מקורבים לבית היהודי. אני קוראת בגלובס כי עמותת "הקרן להתחדשות קהילות בישראל", שבראשה עומד יו"ר ועדת החוקה של הבית היהודי, הרב דניאל טרופר, קיבלה מהחטיבה בשנת 2014 תקציב של יותר מחצי מיליון שקל. בעבר שימש טרופר כיו"ר ועדת המִפקד של מפלגת הבית היהודי והיה אחראי על ארגון הפריימריז של המפלגה. עמותת "שעלי תורה", שבראשה עומד הרב רחמים נסימי, פעיל מרכזי ב"בית היהודי" קיבלה 815 אלף שקל מהחטיבה להתיישבות. נסימי התמודד בפריימריז של הבית היהודי ב-2013 ושובץ במקום ה-16. על-פי ההערכות, הוא פקד כ-3,000 איש למפלגה.
וכשהמדינה מממנת, מתקצבת ומרפדת, באופן רשמי ומסודר או בהעברות שונות ומשונות, את מי שמשרת את צרכיה האלקטורליים של מפלגה שחותרת לכינון מדינת הלכה, או בלשון המכובסת הרגילה: יהודית יותר, יש סיכוי מצוין שזה מה שנקבל בסוף: מדינה דתית פונדמנטליסטית שיוצאת למלחמות קודש וקוראת להשמיד את האויבים מנאצי האל. כאלו שמקיזות את הדם ומקריבות את הנפש לטובת האדמה. כל האדמה. גם זו שחי עליה העם השכן.
אבל לא רק את החטיבה להתיישבות שחרגה מממדיה המתוכננים וממטרותיה המוצהרות מממנת המדינה. גם גופי ימין קיצוני גזעניים לעילא המדינה מממנת. מתחקיר שערכו אורי בלאו ושי גרינברג ב"הארץ" ב-2011, עולה כי גם פעיליו המרכזיים של ארגון "להב"ה" "למניעת התבוללות בארץ הקודש", שמקפיד על טוהר הגזע היהודי של בנות ישראל, נקיונם של בתי עסק מעובדים ערבים ועוד כהנה וכהנה פעילויות דמוקרטיות בעליל, זוכים למימון נדיב מהמדינה.
מהתחקיר עלה כי על אף שארגון להב"ה אינו רשום כעמותה או כגוף סטטוטורי מסוג אחר, פעיליו המרכזיים והבולטים קשורים לעמותה בשם "חמלה", המקבלת מימון מהמדינה. חמלה נרשמה ב-99' כעמותה הפועלת לטובת "חלוקת מצרכי מזון למשפחות נזקקות, קמחא דפסחא, עזרה לחתנים, קרן ליתומים, הכנסת אורחים, הלוואות לנצרכים, גמ"ח כלים, גמ"ח בגדים". ב-2002 הוסיפה לעצמה העמותה גם "סיוע לנערות מבתים הרוסים הנתונות בסכנת שמד (כלומר התבוללות) והידרדרות לפשע, על ידי שיקומן בדירה וטיפול סוציולוגי ונפשי והשתלבותן בחברה היהודית", וכן "עזרה לאנשי הגבעות ביש"ע. שינוי היעוד לא הזיק, ומאז 2005 היא מקבלת מהמדינה, באמצעות משרד הרווחה, מימון קבוע שנע בין 600 ל-700 אלף שקל מדי שנה. מקסים.
מצד שני, למה ללכת רחוק עד לארגון להב"ה, כשיש לנו את מכתב הרבנים הגזעני כנגד השכרת או מכירת דירות לגויים על בסיס האיסור של "לא תחנם". מכתב שיזם הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת, חבר מועצת הרבנות הראשית וועדות הכשרות הארצית והמקוואות, ומי שהיה מועמד לכהונת הרב הראשי הספרדי. בסוף 2010 פרסם הרב פסק הלכה בצירוף חתימותיהם של עוד כ-50 רבני ערים. בשלב מאוחר יותר חתמו על המכתב יותר מ-300 רבנים דתיים, לאומיים וחרדים.
ומי לדעתכם מממן, ובעין יפה, את רבני הערים הללו ואת מסרי ההומניזם והדמוקרטיה שהם מפיצים בקהילותיהם? בדיוק. אנחנו. לפני כשנה פרסם "הארץ" תחקיר על שכר רבני הערים. מתבררר שמדובר במשכורות עתק לכל החיים. צעדו שם הרב צוברי, רב הישוב גן יבנה, שעלות שכרו השנתי היא 928,843 שקלים. הרב יהודה שטרן מאלקנה שבשומרון עם 765,377 שקלים, הרב דוד אבוחצירא מיבנה, עם 724,343 אלף שקלים, והרב יצחק הלוי מקרני שומרון שעולה לנו 688,171 שקלים.
אם נדמה למישהו שהמסרים הללו רלוונטים רק לקהל שצורך אותם, חשוב אולי להזכיר שגם בתל אביב, מעוז החילוניות הוותיק, וחוד החנית של הסטטוס קוו מהצד החילוני שלו – מתחוללת מלחמת סגירת המרכולים בשבת, וההכרעה המשפטית בעניין נדחתה לנובמבר. בדפי הפייסבוק של לא מעט חברי כנסת אנחנו יכולים להיתקל בבון טון הרווח – פכים מהפוסקים ואנליזות מפולפלות על פרשת השבוע. כי קצת יידישקייט עוד לא הרג אף חילוני.
אז לכל מי שחושב שאם אין כאן קואליציה חרדית בממשלה – הכספים שלנו מופנים לחינוך דמוקרטי, בריאות, רווחה וכיוצא בזה ענייני חולין שנוגעים לכולנו, שיחשוב שוב. גם בממשלה החילונית לכאורה הזאת אנחנו נכנעים ללא קרב אפילו. לא מתרחש כאן ולו מאבק תרבויות סמלי בין תפישת העולם החילונית דמוקרטית לבין זו החרדית או דתית-לאומית. אנחנו מתהפכים על הגב וממלמלים ברפיון שכל לקחים מפרשת השבוע.