העיר פילדלפיה מלאה בימים אלה בפעילים של ברני סנדרס, בקולות התומכים בו, באנשים שנשאו שלטים, לבשו חולצות והניפו שלטי תמיכה בו וברעיונות של סנדרס. הרוב שבחר בהילרי קלינטון, שימש אתמול, ערב פתיחת הוועידה הדמוקרטית, כרוב דומם. הם הריעו, מחאו כפיים, אך לא הורגשו. תומכי סנדרס, לעומת זאת, לא רק הרעידו את אולם הכנסים, אלא גם השפיעו על ההחלטות וניהול האירועים ביום הראשון בוועידה.
צילום: טל שניידר
מי ששימשה כיו״ר המפלגה, דבי וסרמן שולץ, סולקה, לאחר חודשים ארוכים של טענות נגדה מטעמו של סנדרס ותומכיו, שלבסוף התגלו כמוצדקות, עם חשיפת המיילים בהם היא התבטאה באופן ישיר בעד קלינטון. גם ההתפטרות שלה קרתה כתוצאה מהשפעה של תומכיו. כאשר הסנטורית אליזבת וורן עלתה אתמול לנאום, ואחריה עלה סנדרס – האולם שאג. חלק מהתומכים כעסו על כך שסנדרס, ואיתו וורן, מצטרפים לתמיכה מוחלטת בקלינטון, ושרקו להם בוז.
התמקמתי בתוך משלחות הצירים ממישיגן ואינדיאנה, ומשם אפשר היה לחוש את ההתלהבות המוחלטת מסנדרס. צירים שהגיעו במיוחד (ועל חשבונם) כדי להצביע בהצבעת ה-Roll Call מטעמו, סיפרו לי כיצד מישיגן היתה אחד המעוזים הראשונים של סנדרס.
צילום: טל שניידר
אחת מהן, אלין קיין, פנסיונרית מהעיר בת׳ני, מישיגן, עובדת לשעבר של הרדיו הציבוריNPR, אף הסבירה לי, ״עד ה-Roll Call, הילרי קלינטון אינה המועמדת באופן רשמי. כל עוד היא לא רשמית, הישות הזו פה שאת רואה, המליאה של הועידה, רשאית להתנהג כאילו יש שני מועמדים. ואני תומכת בברני״.
אבל הוא לא הולך להיות המועמד הדמוקרטי, זו קצת העמדת פנים, לא?
״משהו בי בפנים עדיין מקווה שישתנה משהו ושהוא יהיה המועמד״.
אלין קיין. צילום: טל שניידר
לרגעים היה נדמה שלא לחינם נבחר השיר ׳גשר על פני מים סוערים׳ של סיימון וגרפונקל – מלודיה לא קצבית במיוחד שנתנה ביטוי לרגשות התסכול של חלקים נרחבים בקהל.
ביום שלישי בבוקר, בכירי המפלגה הדמוקרטית המשיכו בניסיונותיהם לאחד את השורות. בכירי המפלגה פנו לסנדרס וביקשו שהוא יהיה זה שיבצע את ה-Roll Call, אותו תהליך בו הצירים מכל המדינות מכריזים על בחירתם במועמד/ת, מדינה אחר מדינה. המו״מ עם סנדרס על אופן ניהול ה״מופע״ הזה, מתנהל ברגעים אלה ממש.
כעת, מתכנסת הועידה לקראת היום השני של נאומים ומופעים, עם המתוכננים להשתתף בה: ננסי פלוסי, לשעבר יו״ר בית הנבחרים, הסנטור הדמוקרטי צ׳אק שומר, שאמור להיות מנהיג הרוב או המיעוט (לפי תוצאות הבחירות) בסנאט, השחקנית לינה דונהאם (״בנות״!), ברברה בוקסר, הסנטורית היהודייה הוותיקה מקליפורניה שהודיעה על פרישה, מזכירת המדינה לשעבר מדלן אולברייט, הנשיא ה-42 ביל קלינטון, השחקנית מריל סטריפ והזמרת אלישיה קיז.
ניתן היה לחוש אתמול בהתנגדות הפעילה של תומכי סנדרס בקלינטון, באמצעות ביטוי מוחשי בדמות שלטי TPP רבים שהונפו במהלך כל הערב. ראשי התיבות TPP מסמנים Trans-Pacific Partnership – הסכם הסחר הטרנס-פסיפי, אותו מנסה הנשיא אובמה להעביר במושב האחרון של הקונגרס תחת נשיאותו.
צילום: טל שניידר
מדובר בהסכם כלכלי המייצר גוש של מדינות האוקיינוס השקט (ארה״ב, יפן, אוסטרליה, קנדה, מקסיקו, צי׳לה, ויינטאם ועוד), ובארה״ב יש התנגדות מסיבית להסכם הסחר הזה, וההתנגדות מגיעה משני הצדדים של המפה הפוליטית. סנדרס הרבה לדבר בנושא הזה במהלך הקמפיין וכיום, כאשר טראמפ מנסה להטיח במפלגה הדמוקרטית האשמות, הוא מכוון את האצבע לכך, שבנושא הזה (כמו בעוד נושאים) ״ברני מכר את עצמו״. למה הכוונה? הילרי קלינטון גם היא התנגדה להסכם הסחר, אך המסרים שלה בנושא היו מרוככים כיוון שלא רצתה להיראות כמי שחותרת תחת הנשיא אובמה. הטענה של שלושתם – טראמפ, סנדרס וקלינטון – היא שההסכם יפגע בעובדים אמריקאים כיוון שיקל על שותפות הסחר לייצר ולייצא ובכך יפחית את הכדאיות למעסיקים לשכור עובדים אמריקאים.
סנדרס שאף להכניס למצע המפלגה ניסוחים מפורשים באשר לביטול ההסכם אחרי הבחירות. אנשיה של קלינטון התפשרו על ניסוח מרוכך. והקהל בוועידה, שאחז ב שלטי האנטי-TPP היה רב. העניין הזה הזכיר לי, במידה חלקית, את המאבק הישראלי בשוק הגז, נושא מורכב שרוב הציבור לא טרח להתעמק בו. ובכל זאת, מאבקים של גורמי שטח מצליחים להעלות אותו לסדר היום.
עוד אתמול קפצתי לביקור באירוע הוקרה (צנוע) לנשים יהודיות דמוקרטיות שאורגן על ידי ה-NJDC, הקואליציה היהודית בתוך המפלגה הדמוקרטית. אן לואיס, מי שהיתה בצוות הקמפיין של הילרי קלינטון ב-2008 כאחראית על הקשרים עם ארגונים יהודיים, עיתונות יהודית, וקשרים עם ישראל, זכתה להוקרה. לואיס היא גם אחותו של חבר הקונגרס לשעבר ברני פרנק, שהיה אחד הראשונים שיצאו מהארון עוד כשנבחר לראשונה.
אן לואיס. צילום: טל שניידר
זמן קצר לפני תחילת הערב, שוחחתי עם לואיס, שהתייחסה לזכותן של נשים להצביע. ״אף אחד לא נתן לנשים את הזכות להצביע. הן נאבקו על זה. הן תכננו, הניעו, התארגנו והן ניצחו מדינה אחר מדינה כדי להשיג את הרוב הדרוש. איך הן עשו את זה? שילוב של תנועות לשינוי רפורמי וקמפיין פוליטי".
לואיס הזכירה את רוזי שניידרמן, שהיתה פועלת במפעל בדים וגיהוץ. אחרי שאחד המפעלים נשרף, ובתוכו 123 פועלות ו-23 פועלים, שניידרמן החלה לקחת חלק פעילארגוני עובדים, והחלה להתרוצץ ולגייס תמיכה לזכות ההצבעה לנשים. "בזכות נשים כמו רוזי שניידרמן", אמרה לואיס, "שהיתה פעילת ארגוני עובדים, ושכנעה את הנשים שהן צריכות להצביע כדי להגן על עצמן, הגענו לאן שאנחנו היום״.
״אני קמה כל בוקר בבית שבנו אותו עבדים״. מישל אובמה נואמת. צילום: טל שניידר
חדר שירותים יוניסקס. צילום: טל שניידר