לקראת הצבעת ראשי מפלגות הקואליציה היום, ניסינו לעשות סדר בסוגיית תאגיד השידור- התאגיד שהממשלה הקימה ביד אחת ומנסה לסגור ביד שנייה:
מדריך נבוכים לפירוק התאגיד
ספטמבר 2013
ועדת לנדס
לאחר 13 עדות ציבוריות שמונו לאורך השנים כדי להתמודד עם הכשלים ברשות השידור, טריליון דוחות מבקר המדינה, סרט שתיעד את הפארסה (״המדריך למהפכה״) ורפורמה שאושרה והתאיידה, מינה בספטמבר 2013 שר התקשורת דאז, גלעד ארדן, ועדה בראשות המפיק רם לנדס לבחינת עתיד רשות השידור. הועדה המליצה על גניזת הרפורמה הקודמת ועל הקמת גוף חדש, ״בעל אתוס ארגוני וניהולי שונה לחלוטין מהקיים, יעיל ורזה משמעותית מרשות השידור״. בהמלצות הוועדה הודגש כי הגוף החדש יהיה בעל מבנה א-פוליטי שיעוגן גם בחקיקה. ״צמצום הזיקה והתלות בין המערכת הפוליטית והממשלתית לבין רבדי הניהול השונים בשידור הציבורי הוא עיקרון יסוד בהמלצות ועדה זו״.
מרץ 2014
מסיבת עיתונאים חגיגית – ״אפילו את הווייז המצאנו״
במרץ 2014 הגישה ועדת לנדס את המלצותיה והשר ארדן ושר האוצר דאז, יאיר לפיד, כינסו מסיבת עיתונאים שבה קבע ארדן נחרצות: ״לא ניתן לפתור את הבעיות באמצעות שינויים חלקיים בגוף הקיים. תם זמנם של פעולות ההחייאה והניתוחים הקוסמטיים". ואז הכריז בחגיגיות: ״גוף – שידורים – חדש – יקום – בישראל.״ בשבועות הקרובים, הבטיח אז, יגיש הצעת חוק המפרטת את שני המנגנונים שאמורים לקום: גורם מפרק ומִנהלת הקמה לגוף החדש, שיקבל חופש פעולה מלא. ״אפילו את הווייז המצאנו, אז איך זה שהשידור הציבורי נראה כמו חצר אחורית מוזנחת. זה נגמר. מתחיל עידן חדש. נסגור את רשות שידור ונקים גוף חדש ואיכותי״.
ביטול האגרה – אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה
בנאומו במסיבת העיתונאים רוב זמן המסך של ארדן הוקדש לנושא ביטול האגרה. הוא הפך את האגרה מהשורה התחתונה לשורה הראשונה. ״אני רוצה לפתוח קודם כל עם השורה התחתונה: בעוד כשנה מהיום, תבוטל אגרת הטלוויזיה בישראל. אני אומר זאת שוב, ובצורה מדויקת יותר: ב-31 במרץ 2015 אגרת הטלוויזיה – תבוטל".השורה הראשונה גם הפכה לשורה המרכזית- ״תשלום אגרה הפך סמל – זה נתפס כאגרה ללא תמורה. אנחנו לא מוכנים שיגבו בדרכים מפוקפקות כדי לממן הוצאות ובזבוזים של ארגון כושל. זה לא יכול להימשך. הכסף נבלע ונעלם בחור שחור של שעות נוספות, הסכמי עבודה מופרכים וארכיון מתפורר״.
ארדן לא התייחס לכשל העולה מההכרזה על ביטול האגרה: הוא לא מבטל את האגרה לגוף שהונהג על ידי הנהלות מושחתות, אלא לגוף החדש שהוא קידם, ואגרת השידור היא דווקא אחת הדרכים להרחיק את השפעת הפוליטיקאים מהשידור הציבורי.
בהמשך נקבע בחוק כי חלופת המימון תגיע בדמות אגרת רישוי הרכב. אלא שכפי שפורסם פה באוגוסט – למרות הכתוב בחוק, הסכומים שיגבו לא יועברו ישירות לקופת התאגיד, הם יעברו ישירות לאוצר ורק משם לתאגיד.
יוני 2014
מחאת עובדי הרשות
מרגע פרסום המלצות ועדת לנדס פתחו עובדי רשות השידור, שנמצאים כבר מספר שנים ברכבת הרים של חוסר וודאות לגבי מקום העבודה שלהם, במחאה נגד סגירת הרשות. העובדים אף השתמשו במסך עבור מחאתם כמו במקרה של השקופיות שהופיעו בזמן שידור המונדיאל.
ועדת אלהרר
בעקבות המלצות לנדס והכרזתו של ארדן, קמה ועדה לחקיקת הבייבי של ארדן- החוק להצלת השידור הציבורי. הוועדה בראשות ח״כ קארין אלהרר קיימה מספר ישיבות בזמן קצר כדי לסיים את תהליך החקיקה עד תום מושב הכנסת. ביולי של אותה שנה אושר נוסח הצעת החוק, שהועבר למליאת הכנסת שם אישרו את החוק.
יולי 2014
הכנסת מאשרת את חוק התאגיד
חוק השידור הציבורי הישראלי אושר בכנסת ב-29 ביולי 2014. החוק קובע את הקמתו של תאגיד השידור הישראלי ואת סגירתה של רשות השידור. בין עקרונות החוק: ניתוק התאגיד מפוליטיקאים, במסגרת איסור זיקה בין המינויים לדרג הפוליטי (המילה ״פוליטי״ על הטיותיה השונות מופיעה 21 פעמים בנוסח החוק).
אוגוסט 2014
פירוק רשות השידור מתחיל
ב-11 באוגוסט פרופ׳ דוד האן, כונס הנכסים הרשמי, נוטל על עצמו את תפקיד המפרק, ואת סמכויות המנכ״ל והוועד המנהל שסיימו את תפקידם. האן מינה באישור בית המשפט את יונה ויזנטל, סמנכ״ל התוכן של yes, לתפקיד העורך הראשי (כעבור שנה, באוגוסט 2015, ויזנטל התפטר על רקע השינויים בתיקון לחוק).
2015
התאגיד מתחיל להיבנות
במרץ ממונה אלדד קובלנץ, אז מנכ״ל החינוכית, לתפקיד המנכ״ל הזמני של תאגיד השידור. המינוי נעשה על ידי ועדת קמא בראשות השופט בדימוס עזרא קמא. בספטמבר החל לפעול אתר האינטרנט של התאגיד, ובמאי 2016 התחיל התאגיד לשדר באמצעות עמוד פייסבוק במסגרת מדיניות ״אינטרנט תחילה״.
יולי 2016
דיל ניסנקורן
מועד פתיחת השידורים נקבע בחוק ל-1 באפריל 2015. אולם, המועד נדחה בתיקונים מאוחרים יותר, תחילה ל-31 במרץ 2016, אח״כ לאוקטובר 2016. ב-18 ביולי 2016, חודשים ספורים לפני עליית תאגיד השידור לאוויר, פורסמה הודעה דרמטית מטעם ראש הממשלה ויו״ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לפיה סגירת רשות השידור תידחה בשנה וחצי לתחילת 2018, וכי הרשות תמשיך לפעול עד מועד זה. הנימוק לדחייה: "השידור הציבורי החלופי בתאגיד החדש עדיין לא ערוך לתחילת השידורים". אלא שהנהלת התאגיד החדש כלל לא עודכנה בסיכום ויו״ר מועצת התאגיד, גיל עומר מסר כי הוא מצר על המהלך. ״שמעתי עליו הערב מהתקשורת מבלי שהנושא הובא לידיעתי ולידיעת מועצת התאגיד״, אמר.
״תרגיל קובלנץ״
מנכ״ל התאגיד, אלדד קובלנץ, הודיע כי מבחינתו אין כל שינוי במועד העלייה לאוויר. ההודעה התקבלה בסערה בתקשורת ומצד ח״כים מהאופוזיציה והקואליציה (ביניהם בנט, ליברמן, ארדן, שקד ועוד) . אף אחד לא קנה את הנימוק בדבר אי מוכנות התאגיד לעליה לשידור, וראו בכך ניסיון שערורייתי של נתניהו לקבור את התאגיד באמצעות דיל פוליטי עם ניסנקורן, שמצידו הודיע שמטרתו היא להגן על עובדי רשות השידור. אמנון אברמוביץ׳ כינה את המהלך ״תרגיל קובלנץ״, שנועד להדיח את אלדד קובלנץ מניהול התאגיד ולמנות במקומו עושה דברו של ראש הממשלה.
פשרת כחלון
גם שר האוצר משה כחלון שמע על הדיל מהתקשורת, והצהיר שהוא ומפלגתו יתנגדו לדחיית עלייתו לשידור של התאגיד. ב-20 ביולי הציג כחלון לראש הממשלה את העלויות הכרוכות בדחיית מועד פתיחת שידורי התאגיד ביותר משנה – יותר מחצי מיליארד ש״ח מכספי הציבור – והודיע: ״לא נאפשר בזבוז כספי ציבור ללא סיבה״. בכוחו של כחלון לסכל את הדחיה, מאחר ובהסכם הקואליציוני נקבע כי העברות בסכומים הגבוהים מעשרה מיליון ש"ח ידרשו אישור של האוצר. ב-25 ביולי סיכמו כחלון ונתניהו על פשרה, לפיה המועד האחרון לעליה לשידור יהיה אפריל 2017 (ולא 2018 כפי שהודיע נתניהו קודם לכן), או ב-1 בינואר 2017, אם התאגיד יהיה מוכן לעלות לאוויר.
הצעת ביטן לסגירת התאגיד
במקביל להודעת הדחיה שנומקה לכאורה מטעמי מוכנות שידור והגנה על העובדים, הופרח בלון ניסוי ראשון לפירוק התאגיד כאשר ח״כ דוד ביטן, יו״ר הקואליציה ומקורבו של נתניהו, הודיע ב-19 ביולי כי הוא בעד פירוק התאגיד. למרות הפשרה שהושגה עם כחלון, כבר ב-31 ביולי היה ניתן להיווכח כי פיו וליבו של ראש הממשלה אינם שווים. ח״כ דוד ביטן, שאמר שבוע קודם לכן בוועדת הכלכלה ש״התקשורת חופשית מדי״, הודיע כי הוא יוזם הצעת חוק לסגירת התאגיד. ביטן הודיע על כך במהלך ישיבת שרי הליכוד שקדמה לישיבת הממשלה על הצעת החוק לדחיית עליית שידורי התאגיד לאפריל 2017.
״מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?״
בישיבת הממשלה, שהתכנסה ב-31 ביולי לאחר ישיבת שרי הליכוד, עלו הטונים כשעברו לדון בעתיד התאגיד. השרים מירי רגב ואופיר אקוניס תקפו את התאגיד. רגב שאלה שאלה שתהפוך למטבע לשון בפארסת השידור הציבורי: ״מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?״. שרי הבית היהודי תקפו חזרה: ״אם לא רוצים את התאגיד אז תגידו, 'איבדנו שליטה על זה, אנחנו לא רוצים'", אמר בנט והוסיף: ״אבל הדחייה לשנה וחצי נועדה להפחיד עיתונאים גם מימין וגם משמאל להצטרף. יש פה רצון להטיל סימן שאלה כדי להקשות ולייצר תקופה שהתאגיד יהיה בתלות מוחלטת בדרג הפוליטי״. אופיר אקוניס טען ״אין שם ליכודניקים, אין שם פריפריה, אין שם מזרחיים״ וגלעד ארדן, אבי התאגיד, ענה כי ״רק לחמור מראים חצי עבודה״. אקוניס לא התרשם ותקף את שרי הבית היהודי: ״לבית היהודי לא אכפת, אתם מכניסים לשם מפדלניקים ואף גילה בקיאות כאשר מנה שמות כתבים עם כיפה סרוגה שהצטרפו לתאגיד. בשלב הזה התרתחה השרה איילת שקד ודפקה על השולחן: ״תפסיקו כבר עם השקרים שלכם! תלמדו לשלוט ותפסיקו לקטר. חבורת בכיינים. יש לכם עיתון משלכם, מה אתם מקטרים״.
אוגוסט 2016
אישור הצעת החוק לדחיית מועד העלייה לשידור
ב-2 באוגוסט אישרה מליאת הכנסת את הצעת החוק שהגישה הממשלה לדחיית מועד עליית התאגיד לאפריל 2017, כפי שסוכם בין נתניהו וכחלון.
נתניהו: ״אני מצטער על הקמת התאגיד״
ח״כ דוד ביטן, יוזם הצעת החוק לסגירת התאגיד, אמנם הצהיר כי הוא פועל על דעת עצמו וכך גם ראש הממשלה, אך לא עבר הרבה זמן עד שהתגלה באופן חד משמעי כי ״דעת עצמו״ היא דעת נתניהו. ב-9 באוגוסט הודה לראשונה ראש הממשלה בפה מלא מול אנשי תקשורת כי הוא מתנגד להקמת התאגיד. ״אני מצטער על הקמת התאגיד״, אמר בשיחת רקע עם עיתונאים מערוץ 1 ורשת ב׳. והסביר: ״החוק הזה חמק לי במבצע צוק איתן״. זאת למרות שנתניהו עצמו תמך וקידם את החוק והתהדר בביטול האגרה. עוד במאי 2014, לאחר ההכרזה של ארדן על הקמת התאגיד, אמר נתניהו: ״הרפורמה הזאת היא חיונית. אנחנו רוצים שידור ציבורי יותר חזק.״ והוסיף: ״אנחנו באים לממש סוף-סוף את הרפורמה, שעיקריה הם קודם כל שאזרחי ישראל יפסיקו לשלם אגרת טלוויזיה מהשנה הבאה״. מאוחר יותר נתניהו גם נפנף בהישג זה במהלך הבחירות האחרונות (סעיף 8 ברשימת ההישגים ש״עשה הליכוד – באומץ ובאחריות – בשנות ממשלת הליכוד בראשות נתניהו״).
השר ארדן, שגילה שהוא מואשם במחטף, אמר למחרת בגל״צ: ״ראש הממשלה היה מעודכן בכל הפרטים״.
ספטמבר 2016
ביטן מחכה לכחלון
ב-22 בספטמבר טען ח״כ דוד ביטן בראיון בערוץ הכנסת כי יש לו רוב בכנסת לביטול הקמת התאגיד, אך הוא לא יוביל את המהלך עד שיגייס את תמיכתו של שר האוצר, משה כחלון. בתגובה מסר יו״ר סיעת כולנו, ח״כ רועי פולקמן, כי התאגיד הוא עובדה מוגמרת שסוכמה בין ראש הממשלה לבין שר האוצר. ״התאגיד כבר נמצא בשלבים מתקדמים לקראת פתיחתו, ואין לסובב את הגלגל לאחור״.
שוברים שתיקה
ב-24 בספטמבר בראיון לערוץ 10, ראש הממשלה נתניהו הביע הסתייגות מהטיה פוליטית בתאגיד: "אני חושב שיש בעיה, הבעיה היא שאתה מעמיד כסף בלתי מוגבל לאנשים. נניח שיביאו את כל 'שוברים שתיקה' והם יאיישו את כל התפקידים השונים?".
בנט זורם, ומתקפל
בניגוד לעמדתו הנחרצת של השר בנט בנושא התאגיד, התנגדותו לדחיית מועד העלייה לשידור והצהרותיו בטוויטר כי תקשורת חופשית היא הבסיס לדמוקרטיה, ב-26 בספטמבר אמר בנט לקלמן ליבסקינד ברדיו גלי ישראל שהוא, ובכן, זורם: ״נזרום עם ראש הממשלה. לא נריב. זה לא נושא ליבתי מבחינתנו״.
הצעת החוק של ביטן מונחת על השולחן
ב-27 בספטמבר הגיש ח״כ ביטן את הצעת החוק לסגירת התאגיד. לפי ההצעה, תבוטל הקמת תאגיד השידור הציבורי, ובמקומו יוחזר לתוקף חוק רשות השידור משנת 1965.לפי ההצעה ביטול התאגיד יחסוך לקופת המדינה 1.8 מיליארד שקלים בשנים 2017-2018.
בעניין סוגיית החיסכון שהעלה ביטן אמר יו״ר סיעת כולנו, ח״כ רועי פולקמן: ״הניסיונות לבטל את הקמת התאגיד מונעים אך ורק ממאבקי שליטה לקבוע מי ינהל את השידור הציבורי ואיזה מינויים יעשו בו, אין כאן שום עניין לחסכון או התייעלות. עד היום הוצאו כמיליארד שקל מכספי ציבור על פירוק רשות השידור והקמת התאגיד", הוסיף, "כאשר רשות השידור היא גוף מפורק, ובתאגיד יש כבר כ-300 עובדים. אסור שפוליטיקאים יהיו מעורבים ברמה כזו בעיצוב פניו של גוף שידור מרכזי בישראל".
אוקטובר 2016
יוזמה חדשה בממשלה
ב-19 באוקטובר פרסם יוסי ורטר ב״הארץ״ כי נבחנת יוזמה חדשה בממשלה לפיה יוקם בעתיד גוף שידורים חדש, שיחליף את התאגיד ויכלול את שרידי רשות השידור, נתחים נבחרים מהתאגיד, גלי צה"ל והטלוויזיה החינוכית. לפי הדיווח, במקום שלושה גופי שידור שעליהם חלים במידה רבה כללי ה"שידור הציבורי", תוקם למעשה ישות אחת שתאגד בתוכה את כל המערכות, ותהיה כפופה לרגולטור אחד.בתגובה פרסם ביטן בטוויטר כי התוכנית החדשה אינה ישימה, וכי אינו יודע מה מקור הפרסום: ״מדובר בספין לא מוצלח שמטרתו להכניס משתנים חדשים ולסבך את המצב כדי לנסות ולעכב את הצעת החוק שלי שתחסוך כסף ציבורי רב. כל השאר הן שמועות חסרות בסיס".
גם כחלון מתקפל
בשיחה של ״המקום הכי חם בגיהנום עם יו״ר סיעת כולנו, ח״כ רועי פולקמן ב-19 באוקטובר, פולקמן שוב הביע התנגדות לסגירת התאגיד, אך משנשאל לגבי ההצבעה עצמה אמר: "אם יבוא נתניהו ויגיד… כולנו נצביע. את שואלת אותי אם נפרק על זה קואליציה? לא נראה לי, אבל לא בסמכותי להגיד את זה".
הרשימה השחורה של נתניהו
כתב ערוץ 10, עקיבא נוביק דיווח ב-19 באוקטובר כי לשכת ראש הממשלה העבירה לראשי התאגיד רשימה עם עיתונאים שמזוהים בתמיכה בנתניהו ורשימה שחורה שכוללת שמות של עיתונאים שכבר הצטרפו לתאגיד ומקורבי ראש הממשלה רוצים שיפוטרו ממנו.
התחשיב של ביטן
ב-20 באוקטובר ח״כ דוד ביטן הציג את החישובים שעומדים מאחורי הצעת החוק שהגיש, לפיהם המהלך שהוא מציע יחסוך יותר משני מיליארד שקלים לקופת המדינה. ביטן טען כי החיסכון נובע מהפחתת מספר עובדי רשות השידור ל-800 עובדים והפחתת שכר העובדים ב-15%, כך שסך עלויות השכר ברשות יעמוד על 180 מיליון שקל.
׳כאן׳ מודיעים: אנחנו מוכנים
ב-26 באוקטובר העבירה מועצת התאגיד מסמך מפורט לראש הממשלה ושר התקשורת, נתניהו ולשר האוצר, כחלון, המצהיר על מוכנות לשידור באופן מלא ב-1 בינואר 2017. כעת יאלצו נתניהו וכחלון להשיב למסמך תוך 14 יום. למרות שמועד העלייה לשידור נדחה לאפריל 2017, לפי החוק התאגיד יוכל לעלות לשידור קודם לכן במידה ויוכיח כי הוא ערוך לשידורים. המסמך לא כלל לוח שידורים, אבל כן כלל פירוט של תכנים, אמצעיים טכניים, שטחי נדל״ן, גיוס עובדים והוצאות על הפקות.
כמו כן, הציגו בתאגיד לנתניהו ולכחלון תחשיב העלויות השוטפות עבור תפעולו מול המשך תפעול רשות השידור. לפי תחשיב זה, בעוד התקציב השנתי של רשות השידור היה מיליארד ש״ח, שמהם הופנו רק 25 מיליון שקל להפקות, תקציב התאגיד יהיה 740 מיליון שקל, מתוכם 220 מיליון ש״ח יופנו להפקות. לפי נתוני התאגיד תקציב השכר השנתי ברשות הגיע ל-500 מיליון שקל, לעומת 200 מיליון שקל בתאגיד.