חברת קצא"א, העוסקת במיזמי אנרגיה בתחום הנפט והגז ופועלת תחת מעטה חשאיות כבד, מעסיקה כמזכיר את דוד שרן, אחד החשודים בקבלת שוחד בפרשת הצוללות, ואת רונן משה, יועץ התקשורת החיצוני שלה, שלפני למעלה משנה הוגש נגדו כתב אישום בחשד למתן שוחד בפרשת ישראל ביתנו.
קצא"א היא שותפות בין ישראל ואיראן שקמה ב-1968, ומנהלת כבר עשרות שנים בוררות עם חברת הנפט הלאומית של איראן. היא פועלת תחת מעטה חשאיות כבד עד כדי כך שכמעט כל פרסום הנוגע לחברה דורש את אישור הצנזורה הצבאית. בעבר קבע מבקר המדינה כי החברה ניצלה את מעמדה כדי לבצע פעולות ללא מכרז ופיקוח ותחת ניגוד עניינים.
שרן נעצר לפני למעלה משנה כאחד החשודים בפרשת הצוללות (תיק 3000). ביום חמישי האחרון סיימה המשטרה את חקירתה בתיק והעבירה המלצותיה לפרקליטות, ושרן נמנה בין החשודים שהמשטרה המליצה להגיש נגדו כתב אישום. בהודעת המשטרה נמסר כי בעניינו כי נתגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות על פי חוק מימון מפלגות ובחירות.
במילים פחות משפטיות נמסר מהמשטרה כי בתקופה הרלוונטית לחקירה שימש שרן כראש המטה של שר האוצר דאז יובל שטייניץ, בהמשך כראש הסגל של רה"מ בנימין נתניהו, ולסירוגין כיהן בתפקידים בכירים בחברת קצא"א. על פי החשד, פעל שרן לטובת האינטרסים של מיקי גנור – היום עד המדינה בפרשת הצוללות – בעסקאות כלי השיט, וקיבל ממנו בין השנים 2013 ל-2016 סכומי כסף במספר פעימות בסך מצטבר של כ-130,000 שקל, וזאת באמצעות מתווכים עסקיים המקורבים לשרן, אשר הוצבו על ידי שרן במטרה להסוות ולטשטש את קשרי השוחד בינו לבין גנור. בנוסף, נחשד שרן בגיוס תרומות דרך אנשי קש לקמפיין הבחירות של השר שטייניץ בשנת 2012.
זמן קצר אחרי מעצרו של שרן לחקירות הוא הושעה מתפקידו בקצא"א. בהמשך אפשר לו בית המשפט לחזור לכהן כמזכיר קצא"א, אבל הרחיק אותו ממשרדי החברה. לאחרונה פורסם כי בהמלצת משרד המשפטים הוא ימשיך שלא להגיע לקצא"א עד סוף 2018.
האירוניה זקפה ראש
פנינו לקצא"א בניסיון לקבל תשובות למספר שאלות: האם אדם שנחשד שקיבל לכאורה כספי שוחד בזמן היותו עובר ציבור יכול להמשיך לשמש כמזכיר חברת קצא"א, שפועלת תחת מעטה חשאיות כבד ועוסקת במיזמים לאומיים מן השורה הראשונה? האם דוד שרן יכול להמשיך לקבל שכר על תפקידו כמזכיר, למרות החשדות הקשים נגדו? אם כן – מהו גובה השכר שהוא אמור לקבל מתוקף התקנות של התקשרויות בחברות ששייכות למדינה? האם ואיך הוא יכול לעבוד בעודו מורחק מהמשרדים ומקבל שכר חלקי או מלא מגופים אחרים במקביל?
מעטה החשאיות הכבד שתחתיו פועלת קצא"א מעלה שאלה נוספת – האם עבר שרן תחקיר בטחוני חדש שמאפשר לו להמשיך לעבוד בחברה המסווגת בדרגה גבוהה?
בנוסף, הגשנו שאלות לגבי העסקתו של רונן משה, יועץ תקשורת חיצוני, בחברה. משה נעצר ב-2015 בחשד למתן שוחד בפרשת ישראל ביתנו, ובנובמבר 2017, לפני שנה, הוגש נגדו כתב אישום בפרשה זו באותו חשד. משה ידוע כמקורב לשר האוצר משה כחלון ועל לקוחותיו נמנו לאורך השנים בין היתר הטייקונים אודי אנג'ל (מבעלי זכיינית ערוץ 2 רשת) ויצחק תשובה (מבעלי זכיינית ערוץ 2 קשת) ולקוחות רבים בענף האנרגיה.
שאלנו האם משה, שכתב אישום הוגש נגדו כבר לפני למעלה משנה בחשד למתן שוחד לפקיד ציבור, יכול להמשיך לשמש כיועץ חיצוני לחברה, ואף אינו מורחק ממשרדיה כמו שרן. ניסינו לברר האם הוא עבר תחקיר בטחוני חדש כדי להמשיך לעבוד בחברה.
ניסינו להשיג את תגובותיהם של שרן ומשה, את תגובת קצא"א וכן תגובות ממשרד האוצר ומשרד המשפטים. נתקלנו במסכת התחמקויות, נשלחנו מגורם לגורם, אבל האירוניה זקפה את ראשה כשהופנינו על ידי ארז חלפון, מנכ"ל קצא"א, ועל ידי משרד האוצר לשני גורמים שישיבו לנו: הראשון הוא משרד המשפטים והשני – רונן משה עצמו.
ממשרד המשפטים התקבלו תגובות חלקיות בלבד, שלא כללו כל מענה לגבי שאלות הקשורות לנהלים בהתקשרויות עם חשודים או נאשמים בפלילים בחברות שמוחזקות על ידי המדינה.
נעם שרביט, מנהל חדר תקשורת במשרד המשפטים, אותו שאלנו על העסקתו של שרן בקצא"א ועל התנאים שהוא זכאי להם כעובד החברה, מסר בתגובה: "לעניין הגעתו של מר שרן לעבודה בקצא"א – המידע בדבר המלצת המשטרה התקבל היום וילקח בחשבון בהמשך". הוא סירב להשיב לכל שאלה אחרת.
במשרד האוצר, הרגולטור של קצא"א, הפנתה אותנו הדוברות בראשות לילך ויסמן תחילה ליועץ החברה רונן משה, ובהמשך לארז חלפון, המנכ"ל. חלפון מצידו הוא הפנה אותנו גם הוא לשני גורמים: למשרד המשפטים ולקצא"א. כששאלנו למי לפנות בקצא"א – הפנה אותנו לרונן משה.
משה מגיב על משה
רונן משה מסר בתגובה לשאלות על רונן משה: "חברת Together מספקת שירותי ייעוץ תקשורתי ודוברות לחברת קצא"א החל משנת 2011 על בסיס קבלני כיועץ חיצוני".
לגבי שרן מסר משה: "דוד שרן מונה לתפקיד מזכיר קבוצת החברות של קצא"א בסוף שנת 2012. שרן לא מגיע לעבודתו בחברה בתיאום בין החברה למשרד המשפטים". הוא סירב להשיב לשאלה לגבי גובה השכר של שרן בזמן שאינו מגיע לעבודתו בחברה, וגם לומר האם מותר לו לעסוק בעבודות נוספות בזמן הזה.
רונן משה, ארז חלפון וכן משרדי האוצר והמשפטים סירבו להשיב לשאלה האם שרן ורונן משה הם בעלי סיווג בטחוני כזה המאפשר להם לעבוד עם חברת קצא"א.
ההיסטוריה החשאית של קצא"א טומנת בחובה מקרה נוסף שהתפרסם של העסקת אדם שהורשע בפלילים, בעודו מרצה עונש מאסר: ב-2015 חשף העיתון דה מרקר כי קצא"א שילמה שכר שנתי של כחצי מיליון דולר לעו"ד דורי קלגסבלד מאז 2003 – אז מונה על ידי מקורבו שר האוצר סילבן שלום לתפקיד הבורר מהצד הישראלי בבוררות על החברה המוחזקת בידי ישראל ואיראן במשותף – ותשלום השכר לא הופסק גם לאחר שקלגסבלד הורשע בתאונת דרכים קטלנית בה נהרגו נהגת ובנה בן השש, ובגינה ריצה עונש מאסר של שמונה חודשים (לאחר ניכוי שליש).