"הוכח שיש קשר בין עוני, לחובות מתמשכים. רוב הזוכים (בהליכי הוצאה לפועל – ש"ש) אינם בעלי המכולת השכונתית, 80% מהם הם מוסדיים. ברשות האכיפה רשומים חובות בסך 53 מיליארד שקלים, 7 מהם שכר טרחה לעורכי דין. החובות הללו מביאים את החייב למצב שלא ניתן לצאת ממנו". את הדברים הנוקבים האלה כתב רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד מרכזי זכויות בקהילה, ביולי 2015. המאמר ההוא צוטט בהרחבה, בין השאר כי הדגיש את הקשר שבין שכר הטרחה, הגביע הקדוש של עורכי הדין, לבין ניפוח חובותיהם של עניים שנקלעו להליכים בבתי המשפט. בלשכת עורכי הדין, מיותר לציין, לא אהבו את הדברים.
שנתיים חלפו, ובערב הוקרה לכבוד 20 שנה לפעילותה של עמותת ידיד, הדברים כבר נשמעו אחרת לגמרי. לראשות הלשכה נבחר יו"ר חדש, עו"ד אפי נוה. "לשכת עורכי הדין", בישר נוה לנוכחים, "התיישרה ומסייעת לנזקקים ולעמותות במדינת ישראל בכלל ולעמותת ידיד בפרט. אנחנו נסייע בכל מקום שצריך למיעוטי היכולת". חבר ועד הלשכה ליאור שפירא, שנכח גם הוא באירוע, סיפר כי "ראש הלשכה הציע לארגן ערב גאלה שכל התרומות שנשיג בו יינתנו לעמותת ידיד או לעמותות מסוג זה, לקדם את אותה אוכלוסיה מוחלשת… זה התקבל במחיאות כפיים סוערות מקצה לקצה. אני מזכיר לכם שהם היו בדרך כלל האויבים הגדולים של לשכת עורכי הדין, ומאוד חיבקו אותנו שם… אני חושב שזו הדרך להתנהל".
סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד
בישיבה שבה סיפר שפירא את חוויותיו תהה אחד מחברי הוועד האחרים מה קרה "ידיד תוקף אותנו בכל מקום בכנסת", אמר. נוה הרגיע אותו: "כבר לא. תתפלא, כבר לא. מותר לפעמים גם לא להסכים".
עיון בדו"חות שנת 2016 של עמותת ידיד מגלה שנוה לא הסתפק רק בדיבורים על הסכמות או אי-הסכמות. בשנה זו, שהיא האחרונה שלגביה ניתן למצוא נתונים אודות התורמים לעמותת ידיד, קיבלה העמותה 60 אלף שקלים מלשכת עורכי הדין כתוצאה מעריכת אירוע משותף. נוסף על כך, החלה עמותת ידיד לעבוד עם לשכת עורכי הדין בנושאים שתואמים את האינטרסים של שני הצדדים. קולו של מלמד נחלש מאוד מאז בכל בנוגע לשכר הטרחה של עורכי הדין והתרומה של שכר הטרחה לניפוח חובותיהם של החייבים להוצאה לפועל. המילים הנוקבות שנאמרו לפני פחות משלוש שנים הפכו לזיכרון ותו לא.
מלמד אומר בתגובה כי עמותת ידיד ממשיכה להיאבק נגד הלשכה בנושאים כמו צמצום שכר הטרחה. לדבריו, "הצטרפנו כידידי בית המשפט לעתירה לבית המשפט העליון נגד גופים כמו לשכת עורכי הדין, לבנת פורן ואחרים שביקשו לשנות את החוק שצמצמם את שכ"ט עורכי הדין ושאר המייצגים, חוק שגם בחקיקתו היינו פעילים. לאחרונה סיימנו לכתוב הצעת חוק שתחייב כל מי שגובה שכ"ט ממקבלי קצבאות (ובכלל זה עורכי דין) לכלול בשכ"ט גם את המע"מ ובכך להפחית משמעותית את הסכומים שייגבו מהמבוטחים. אני מניח שרבים בלשכת עורכי הדין ממש לא יאהבו את ההצעה הזו ויעשו הכל כדי לטרפד אותה.
"מאז אותה תרומה (של הלשכה – ש"ש) עברו כמעט שנתיים. לא קיבלנו כל תרומה נוספת. לפי שיטתך היינו, לכאורה, אמורים לקבל מאז תרומה גדולה פי כמה ואולי אפילו בונוס. או שפשוט התיזה במקרה הזה אינה נכונה".
ידידי בנק הפועלים
התרומה של לשכת עורכי הדין אינה התרומה המעניינת היחידה בדו"חות עמותת ידיד, שנקלעה השבוע לסערה בעקבות מתקפה של מנכ"ל הבורסה על העמותה. המנכ"ל איתי בן זאב טען שעמותת ידיד, שהאישיות הדומיננטית בה היא הסמנכ"ל רן מלמד, פועלת בשם האינטרסים של בנק הפועלים. בן זאב הצביע בדבריו על כך שבנק הפועלים תורם לעמותה, ומבדיקת הדו"חות עולה כי הבנק וגורמים הקשורים אליו העבירו מאות אלפי שקלים בשנה לעמותה בשנים האחרונות. סכום התרומות מהבנק זינק משמעותית ב-2015, מסכום של 50 אלף שקלים ל-100 אלף, ושוב ב-2017, בה תרם הבנק כ-300 אלף שקלים לעמותה.
קרן אריסון, של שרי אריסון המחזיקה בשליטה בבנק הפועלים, תרמה לידיד כמעט 400 אלף שקלים בשנים 2015-2016. ישראכרט וחברת בת שלה (חברת גמא) תרמו ביחד לעמותה עשרות אלפי שקלים מדי שנה.
ברשימת התורמים אפשר למצוא גם את משרדו של עו"ד פיני רובין, אחד מעורכי הדין הבולטים של מועדון ההון-שלטון הישראלי וייצג בעבר גם את בנק הפועלים ואת אריסון. המשרד תרם כ-50 אלף שקלים לעמותה בשנת 2016, ועוד כ-25 אלף שקלים ב-2017. מלמד בתגובה: "אינני מכיר את פיני רובין. מעולם לא נפגשנו, מעולם לא דיברנו. אנו פועלים עם המשרד בנושא האחריות החברתית כפי שאנו עושים עם גופים אחרים".
השלום מתחיל עם ידיד. שרי אריסון
בנק הפועלים מנסה לסכל את מכירתן של עשרים אחוזים ממניות הבורסה לקרן אוסטרלית. ערב חג השבועות שלח הבנק מכתב למנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שבו דרש לגלות את כל המסמכים הנוגעים למכירה. יומיים לאחר מכן קיבל בן זאב מכתב נוסף, הפעם מנירית בלייר מהתנועה לחופש המידע ומרן מלמד מעמותת ידיד. במכתב דרשו השניים לגלות את כל המסמכים בקשר למכירת מניות הבורסה. עוד נטען במכתבם של בלייר ומלמד כי למרות פניות חוזרות ונשנות לבורסה לחשוף את ההסכם, היא לא עשתה זאת עד כה. בבורסה טוענים כי הגוף היחיד שפנה אליהם עד אז לקבל את המסמכים הנוגעים למכירה היה בנק הפועלים.
ברשימת הנמענים של אותו מכתב הופיעו עוד יותר מ-20 אנשים פרט למנכ"ל הבורסה, כמעט כולם חברי כנסת. ברשימה הארוכה היה שם אחד יוצא דופן – יעל אלמוג, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים.
מלמד טוען שההתעניינות שלו במסמכי המכירה שמגיעה במקביל להתעניינות של תורמי העמותה היא צירוף מקרים, ושלא דיבר עם איש מבנק הפועלים. הוא אומר כי איש מהתורמים אינו יכול להשפיע בענייני פעולות העמותה, וכי ניהל מאבקים רבים נגד הבנקים שנשאו פרי. לדבריו, "אנחנו פועלים למען האינטרס הציבורי בכך שאנחנו מקדמים קרן הלוואות למשקי בית מודרי אשראי, שדוחפים את הבנקים להגיע להסדרי חוב מפליגים עם לקוחותיהם המוחלשים וגם עושים הכל כדי להעביר את עמדותינו למי שמנהלים את הגופים הפיננסים מתוך ראיית טובתו של הציבור".
מנכ"ל הבורסה טוען שנקודות שהעלית במכתבך אליו היו זהות לגמרי לדרישות שקיבל מבנק הפועלים יומיים לפני כן. כיצד אתה מסביר את הדימיון הזה?
"לא ראיתי את המכתב ששלח הבנק לבורסה. המעניין הוא שהדבר היחידי שביקשנו במכתבנו הוא לחשוף את הנתונים לגבי העסקה המתגבשת ותו לא. העובדה כי מנכ"ל הבורסה מסרב לחשוף את המסמכים צריכה להדאיג כל עיתונאי כלכלי ועיתונאי בכלל באשר הם אמורים לייצג את האינטרס הציבורי לא פחות מאיתנו. לצערי לא שמעתי ולא קראתי כתבות או ידיעות בהן הועברו דרישות חד משמעיות לבורסה לפרסם את הנתונים ושהן נדחו בנימוק זה או אחר.
דרשנו לחשוף את המסמכים, לא הבענו כל עמדה על תוכנם. האם באמת עצם הדרישה הפחידה כלכך את המנכ"ל. מדוע, מה יש לו להסתיר. הרי בתשובה פשוטה של "לא רוצה לתת לכם" או "הכל פורסם", או אפילו "יש על זה חסיון מסחרי", את כל אלה המנכ"ל לא אמר. מה הוא מסתיר? העובדה שזמן לא רב לאחר שמכתבנו נשלח קיבלנו הודעה כי המנכ"ל זומן לדיון בועדת הכספים בנושא זה בדיוק מדברת בעד עצמה. כנראה שיש עוד מי שחושב שהוא מסתיר משהו. האם יתכן שמדובר בקופון הנדיב שתגזור הנהלת הבורסה לאחר העסקה?"
אם אין קשר, למה שלחת את המכתב גם ליעל אלמוג מבנק הפועלים?
"אני מכיר את יעל אלמוג עוד מימיה בגלי צה"ל, מכיר ומוקיר את עבודתה ואת מקצועיותה. כשחזרה לארץ והצטרפה לבנק ביקשתי להפגש איתה ולהציע רעיונות שהיו לי כדי לקדם נושאים של זכויות לקוחות הבנק, כמו למשל שירות ייחודי לאזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלויות. מאז היא נמצאת בספר הטלפונים שלי כמו רבים אחרים ביניהם לא מעט גורמים במערכת הפיננסית".
אם זה אכן צירוף מקרים, הוא לא היחיד. מתברר כי בנק הפועלים ניסה לגייס פעילים חברתיים למאבק בהליך המכירה של מניות הבורסה לקרן האוסטרלית. בשיחה עם המקום הכי חם סיפר פעיל חברתי בכנסת כי לפני כמה שבועות פנה אליו לוביסט מטעם חברת פוליסי של בוריס קרסני, המייצגת את בנק הפועלים, וניסה לרתום אותו למאבק זה.
"עודף תחרות עלול לבלבל לקוחות"
מכתבם של בלייר ומלמד עורר את חמתו של מנכ"ל הבורסה בן זאב. הוא תקף את עמותת ידיד במכתב ששיגר לחברי הכנסת והאשים אותה בכך שהיא פועלת לקדם את האינטרסים הצרים של בנק הפועלים, במקום את טובת הציבור. עוד כתב כי סמיכות המכתבים של עמותת ידיד ושל בנק הפועלים "מעוררת חשד", והוסיף "בנק הפועלים בחר לפעול באמצעות עמותת 'ידיד', עמותה אשר אמורה לפעול בשקיפות מלאה ולמען האינטרס הציבורי, ללא משוא פנים ובוודאי ללא כל זיקה לגופים קשורים. הפעלת העמותה על ידי בנק הפועלים, והעובדה כי בנק הפועלים בחר לפעול באמצעות העמותה, היא חמור כשלעצמה".
מלמד הודף את טענותיו של בן זאב, אבל מאשר שעמותת ידיד מקבלת תרומות מבנקים וגופים פיננסיים שונים. לגבי העובדה שכלל את המשנה למנכ"ל בנק הפועלים ברשימת הפועלים אמר כי "המכתב ששלחה העמותה נשלח לכמה רשימות תפוצה, ואכן בין הרשימות נכללו לא מעט עובדי בנקים בין אם מנכ"לים ובין אם עובדים אחרים. בכל מקרה מדובר כמעט בכל הבנקים בישראל כמו גם חברות ביטוח, בתי השקעות ועוד. אכן שמה של עו"ד יעל אלמוג הופיע ברשימה וקיבלה את המכתב כמו לפחות 100 נציגי המערכת הפיננסית".
המנכ"ל רתח. הבורסה בתל אביב צילום: שאטרסטוק
ראוי לציין כי בשורת ההעתקים של המכתב לא נכלל כל נציג פיננסי. מלמד מתכוון, כנראה, לשורה של נמענים שאיש מלבד השולח אינו יכול לראות, והוא סירב לחשוף מי עוד הופיע ברשימה.
אתמול פורסמה בעיתון כלכליסט שורה של מהלכים של עמותת ידיד שהיה בהם כדי לשרת את האינטרסים של הבנקים ובנק הפועלים בראשם. בין השאר מצוין כי בנובמבר 2013, בעקבות מסמכים שהעבירו הבנקים לעמותת ידיד, קראה האחרונה לעצור את הרפורמה להגברת התחרות במשק בטענה שתפגע בלקוחות החלשים, בין השאר בשל פרסום תעודת זהות בנקאית.
עוד צוין כי עמותת ידיד פנתה לוועדת החקירה לבחינת האשראי שנתנו הבנקים לטייקונים וכי ידיד הציעה להרחיב את החקירה גם לגופים המוסדיים, דבר שעלול להסיט את המוקד מן המערכת הבנקאית, לטענת פעילים חברתיים. הצעה דומה נשמעה גם ממנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו שביקש זאת מהכנסת.
בתגובה לדברים מדגיש רן מלמד כי בתחום פרסום תעודת הזהות הבנקאית היה פוטנציאל לפגוע בלקוחות החלשים שלאינטרסים שלהם דאג. לגבי ועדת החקירה הוא עומד גם היום מאחורי הדרישה להרחיב את הבדיקה גם לגופים המוסדיים, שכן גם הם נהגו ברשלנות כשהעמידו ללווים גדולים אשראי שבהחזר שלו לא עמדו.
מקום שבו מלמד דווקא לא היה דומיננטי בפעילותו היה באשר להתנהלות של ועדת שטרום, הוועדה שגיבשה את הרפורמה להגברת התחרות במערכת הבנקאית. גורמים שהיו מעורבים בפעילות הוועדה אומרים כי ידיד אמנם השתתפה בדיונים, אבל לא הובילה מהלכים משמעותיים או בלטה במיוחד בקידום הרפורמה. גורם המקורב לוועדה הוסיף כי עמותת ידיד דיברה בוועדה בעיקר על כך שעודף תחרות בין הבנקים עלול לגרום לבלבול בקרב הלקוחות שגם כך מתקשים להבין לעתים מה הבנקים מציעים להם. מלמד אומר בתגובה כי העמותה קידמה מהלכים רבים שפגעו בבנקים למען הציבור, וכי היא מובילה את הדרישה להחלת חופש המידע על תאגידים פיננסיים, דבר שבוודאי לא יתקבל בברכה במערכת הבנקאית בכלל, ובבנק הפועלים בתוכה.
"השאיפה שלנו היא להגדיל את כמות התרומות בישראל ככל שניתן כדי שנוכל להמשיך ולשרת יותר מ-20 אלף ישראלים מדי שנה באמצעות מרכזי הזכויות שלנו", אומר מלמד בתגובה לטענות, "אנחנו מנסים לבנות אסטרטגיה של גיוס כספים בישראל כי אנחנו מאמינים בעסקים שתורמים לחברה. התרומות שאנו מקבלים מהמערכת הפיננסית מיועדות ו'צבועות' בחלק הארי של המקרים לטיפול פרטני במשפחות שנקלעו למצוקה כלכלית, לביצוע של קורסי העצמה תעסוקתית המיועדים לשלב מחדש בשוק העבודה או לשדרג את רמת ההכנסה מעבודה וכן קורסים לתכנון פיננסי.
"התרומות אינן פוגעות ביכולת שלנו למתוח ביקורת על בנק הפועלים. חד משמעית לא. כשיש לי מה להגיד אני אומר. בדרך כלל כותב ונותן לדברים במה. מעולם לא התבקשנו ולא הבטחנו לתורם כל שהוא שנייצג בדרך כל שהיא את עמדתו בנושא זה או אחר וכל ניסיון להציג כך את הדברים הוא עיוות של המציאות".
עוד בנושא
[mc4wp_form id="1006521"]