ביום שישי הקרוב תתכנס הוועדה לבחירת שופטים לישיבה שתוכננה מזה זמן רב ותחליט על מינויים של שופטים חדשים. הוועדה תתכנס בהרכב חסר, של שמונה חברים במקום תשעה, מאחר שיו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, צפוי להיעדר ממנה בשל תיק החקירה שעדיין מתנהל בעניינו. נוה לא התפטר מהוועדה, אלא הודיע לפני מספר שבועות שאם תיק החקירה בעניינו לא יסתיים עד הישיבה הקרובה – הוא לא ישתתף בה.
בוועדה ישבו השבוע ארבעה פוליטיקאים (יושבת הראש, שרת המשפטים אילת שקד, שר האוצר משה כחלון, חברת הכנסת נורית קורן מהליכוד וחבר הכנסת רוברט אילטוב מישראל ביתנו), לצידם שלושה שופטים – נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ושופטי העליון חנן מלצר וניל הנדל – וכן נציגה אחת של לשכת עורכי הדין, אילנה סקר. זאת בניגוד לשני נציגי לשכה שיושבים בה.
בסוף אוקטובר הודיעה פרקליטות מחוז מרכז כי בכוונתה להגיש כתב אישום נגד נוה, בכפוף לשימוע. השבוע פנינו למשרד המשפטים לשאול מדוע טרם נקבע שימוע לנוה, למרות שמדובר בתיק שאינו מורכב נוכח הראיות בו וההודאה של נוה בעובדות כפי שפורסמו בתקשורת ועלו מהודעת הפרקליטות בעניינו. ביום שני בערב אישרה הפרקליטות כי שימוע טרם נקבע והשיבה: "שימוע צפוי להתקיים בתקופה הקרובה, אנחנו נעדכן בהחלטות כשיתקבלו. ככלל אנחנו לא מוסרים מועדים מדויקים של שימועים".
פחות מ-24 שעות לאחר פנייתנו, חשף אתמול גור מגידו בדה מרקר כי הפרקליטות קבעה מועד לשימוע, ליום שני הקרוב.
עכשיו כשמתברר שהשימוע היה קרוב כל כך, התנהלות זו של הפרקליטות – בראשה פרקליט המדינה שי ניצן שנטל על עצמו את ליווי התיק לאחר שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט פסל את עצמו בשל חברותו עם נוה – מעוררת תמיהה.
מדוע הוחלט לקיים את השימוע דווקא שלושה ימים אחרי התכנסותה של הוועדה לבחירת שופטים, שמועדה היה כאמור ידוע מראש וחשיבותה כה גדולה? אם השימוע היה מתבצע מוקדם יותר, וההחלטה בעקבותיו מתקבלת, היה נוה יכול לשבת בוועדה ולקבל החלטות כפי שעליו לעשות, או לחילופין, להתפטר כך שהלשכה הייתה בוחרת לו מחליף בוועדה.
דובר שרת המשפטים מסר בתגובה לשאלת המחליף: "נוה השעה את עצמו, לא התפטר. לכן לא יהיה לו מחליף".
ועדה בהרכב חסר (אילוסטרציה) | צילום: לע״מ
השתחל ועבר בשער
ובינתיים לתזכורת, הנה הודעת הפרקליטות על הגשת כתב האישום בכפוף לשימוע נגד נוה, כפי שנמסרה בסוף אוקטובר:
פרקליטות המדינה הודיעה כי תשקול להעמיד לדין את עו"ד אפי נוה, יושב ראש לשכת עורכי הדין, בגין ביצוע עבירות של קשירת קשר לעוון, יציאה מישראל וכניסה לישראל שלא כחוק בצוותא, וקבלת דבר במרמה בצוותא. זאת לאחר בחינת חומר החקירה בעניינו, ובכפוף לשימוע.
בהודעת הפרקליטות נמסר כי על פי חומר החקירה, נוה והאישה שהייתה עימו, "קשרו קשר להסתיר ולהעלים במרמה ושלא כחוק את יציאת האישה מגבולות ישראל, וכניסתה חזרה לגבולות ישראל, ולמנוע במרמה ושלא כחוק את תיעוד הכניסה והיציאה הרשמיים ברישומי המעברים".
על פי החשד, נוה הזדהה בעמדת הדרכונים הביומטריים, בעוד האישה לא עשתה זאת. נוה העביר לכאורה את אישור המעבר שקיבל לאישה, שעברה בשער המעבר בשדה התעופה. במקביל, על פי חומרי החקירה, נצמד נוה אל גבה של אישה אחרת שעברה בשער המעבר, צעד מאחוריה ובעקבותיה בזריזות, וכך השתחל ועבר בשער המעבר יחד עמה בו זמנית.
בעת החזרה לארץ, בקרית גבול הבחינה בהתנהלותם של השניים ותשאלה אותם תשאול ראשוני בנושא. במהלך תשאול, על פי הודעת הפרקליטות, טענו השניים כי אינם יודעים במה מדובר. עוד נמסר כי נוה אף טען בפני הבקרית שכלל אינו מכיר את האישה.
בתגובה לדברים שפורסמו בכלי התקשורת השונים מסר אז פרקליטו של נוה, עו"ד בעז בן צור: "הודעת הפרקליטות שגויה. כפי שהבהרנו בעבר אין כל יסוד להעמדתו לדין של מר נוה ושל בת זוגו, והדברים יתבררו אל נכון בהליך השימוע".
קורן: "זו תהיה ועדה מיוחדת"
לאורך השנים נמתחה ביקורת רבה על הוועדה לבחירת שופטים, מימין ומשמאל, שעיקרה החשש שהיא מושפעת מלחצים פוליטיים. העובדה ששני נציגי ממשלה ושני נציגי כנסת (שניהם מהקואליציה, בניגוד לנוהג שרווח עד כה) נמנים על תשעת חבריה מעוררת חשש קבוע כי לממשלה יש יד בנושא הקריטי של מינוי שופטי ישראל. חמישה מחברי הוועדה הם אנשי מקצוע, שופטים וחברי לשכת עורכי הדין, שאמורים לאזן את הלחץ הפוליטי, אולם בהקשר זה הטענה הנשמעת בימין היא ששופטי העליון הפעילו לאורך שנים לחץ מסוג אחר – על ידי אחדות וכריתת בריתות – והצליחו לשמר הגמוניה משפטית בעלת תפיסת עולם ופוליטיקה משלה.
אחרי פרסום תחקיר עובדה בסוף 2017, שבו חשף נוה, יו"ר הלשכה, את הדיל שלו עם שרת המשפטים, אילת שקד, שמצידה אישרה את הדברים, עלו חששות אחרים לגמרי לגבי המתרחש מאחורי הקלעים של הוועדה, והאירועים הפוליטיים של השבוע האחרון הכניסו סחרור נוסף לפני הישיבה בשישי.
עד יום שני כלל לא היה ברור האם מנהיגי הבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים אילת שקד, יפרשו מהקואליציה, פרישה שמשמעותה היתה עשויה להיות בחירות בתוך זמן קצר, או שישארו בקואליציה כפי שקרה לבסוף. ח"כ נורית קורן כבר הביעה עניין בתפקיד שרת המשפטים וצייצה בטוויטר שהיא דורשת מראש הממשלה נתניהו לתת לה את התיק אם שקד פורשת מהממשלה.
אדוני ראש הממשלה @netanyahu, אני דורשת את תיק המשפטים, במידה והשרה שקד מתפטרת. חברתי השרה @Ayelet__Shaked, ביום שישי מתכנסת הועדה לבחירת שופטים, יש אנשים ראויים שממתינים למינוי הרבה מאוד זמן, וצריך לעשות הכל כדי שהוועדה תתכנס במועדה.
— ח״כ נורית קורן (@Nurit_Koren) November 19, 2018
הציוץ של ח״כ נורית קורן השבוע
ימים מעטים לפני כן פרש מן הממשלה אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, דבר שיכול היה להשפיע על התנהלות חבר הוועדה ח"כ רוברט אילטוב, ממפלגתו. דבר העדרו של נוה מהישיבה כבר היה בגדר עובדה.
לשאלה כיצד משפיעה המערכת הפוליטית על מאזן הכוחות בוועדה ועל מה שצפוי בה בישיבה הקרובה, השיבה ח"כ נורית קורן: "מאזן הכוחות נשאר אותו דבר. אנחנו באים בגישה מקצועית למנות שופטים הכי מקצועיים וראויים. וזה לא קשור אם הם תימנים או לא וזה לא משנה במי מדובר. אני כן תמיד משתדלת להביא לקדמת הבמה מגזרים לא מיוצגים כמו דרוזים חרדים וכו ולכן אני לא חושבת שיהיה שינוי משמעותי כי אנחנו שמים לנגד עינינו שיקול מקצועי ואיכותי ואנושי. אני רוצה לראות גם אנשים שבאים מלמטה ולא רק מלמעלה. בכל מקרה יש לנו הפעם מעט תקנים והלחצים מכל עבר גדולים".
מי לוחץ?
"יש מעט תקנים והלחצים גדולים מכל עבר ואנחנו רוצים אנשים מקצועיים איכותיים ואנושיים".
אבל מי לוחץ?
"יש מעט תקנים והרבה מועמדים. בתל אביב למשל יש יותר מ-40 מועמדים על תקן אחד או שניים".
כמה שופטים עומדים למנות בישיבת הוועדה הקרובה?
"אי אפשר לדעת בדיוק, כי זה תלוי גם בשרשור. אם למשל ממנים שופט למחוזי שהגיע מהשלום – מתפנה תקן בשלום. זו תהיה ועדה מיוחדת כי עד היום עוד אין הסכמות בגלל מה שקרה בפוליטי. הרי בנט ושקד כמעט התפטרו אתמול, אז יש דברים שלא נסגרו עד הסוף".
אבל אמרת קודם שאין שום שינוי מבחינה פוליטית.
"אמרתי שבנט ושקד כמעט התפטרו אז יש דברים שלא נסגרו עד הסוף, אבל זה אותם אנשים ואנחנו מדברים בינינו על המועמדים לפני כל ועדה".
דיברת עם אפי נוה בחודש האחרון?
"לדבר מדברים בטח. אבל לא דברים מיוחדים. שיחות רגילות".
שיחות רגילות על מינוי שופטים?
"לא, לא, ממש לא".
עוד באותו נושא
נוה אמנם לא מתייצב בוועדה, אבל שומר על קשר. קורן היא לא היחידה מחברותיה שהוא מדבר איתה. אתמול חשף עורך הדין והפעיל החברתי ברק כהן בדף הפייסבוק שלו כי שקד היתה אתמול ביחד עם נוה במשרד עוה"ד רייטר ז'אן עמר.
מלשכת שרת המשפטים נמסר בתגובה: "שרת המשפטים מקיימת מזה תקופה ארוכה פגישות במשרדי עורכי דין, על מנת לשמוע את השטח. אפי נוה הוא יו"ר לשכת עורכי הדין על פי דין. הוא לא הודח מתפקידו ולא הושעה. אין בכוונת השרה להפסיק לעבוד עם הלשכה; זהו חלק מתפקידה".
עוד התברר לנו כי באותו היום שבו ביקרו השניים במשרד רייטר ז'אן, השרה התארחה גם בישיבה של הועד המרכזי של הלשכה, בראשו עומד נוה. שקד הגיעה לישיבה הזו כדי לקדם את חוק היועמ"שים שלה, לטענתה. מלשכתה נמסר: "שרת המשפטים הופיעה בפני הוועד המרכזי בפגישה שנקבע ממזמן בעניין חוק היועמ"שים לאחר שבישיבתם הקודמת הופיעו מתנגדי החוק בפניהם, ללא שמיעת עמדת השרה".
השרה לא השיבה לשאלותינו החוזרות, האם שוחחה במסגרת פגישתה עם נוה על נושאים הקשורים בוועדה לבחירת שופטים, וסירבה להגיד האם הסיור עם נוה כלל עוד תחנות, ציבוריות או פרטיות.
זועבי: "נוה רצה לשבת בוועדה"
חודשיים עברו מאז התפוצצה פרשת נוה ויו"ר לשכת עורכי הדין מתעקש שלא להתפטר, בגיבוי שרת המשפטים שהודיעה שלא תדרוש ממנו להתפטר, גם לאחר הודעת הפרקליטות כי תגיש כתב אישום נגדו בכפוף לשימוע. מחליף בישיבת הוועדה כאמור לא מונה לו, בגלל שילוב הנסיבות של התמהמהות השימוע והעדר דרישת משרד המשפטים למנות כזה.
מקרה זה ממחיש עד כמה הפך נוה לאחד האנשים הדומיננטיים במערכת המשפט. איש מבכירי לשכת עורכי הדין לא העלה, לפחות לא באופן פומבי, אפשרות למנות לו מחליף או לקרוא לו להתפטר כדי לאפשר ללשכה לשמר את כוחה בוועדה ואת השפעתה במינוי השופטים הבאים.
"כל עוד לא מדובר בהתפטרות, ונוה עדיין חבר הוועדה לבחירת שופטים, גם אם הוא לא משתתף – זה לא אומר שהלשכה יכולה למנות לו מחליף", אומר חאלד זועבי, יו"ר ועד מחוז צפון בלשכת עורכי הדין, שהיה חבר הוועדה לבחירת שופטים במשך שתי קדנציות והוחלף על ידי נוה בינואר 2018. לדבריו, "מי שמחליט לפטר את נוה זו המועצה הארצי של הלשכה, גוף שבו 48 חברים, מתוכם בעלי תפקידים כמו פרקליט המדינה, הפרקליט הצבאי וראש הלשכה היוצא".
אתה אומר שחוה מרצקי, יו"ר המועצה הארצית של הלשכה, שמועמדת בתמיכת נוה וסקר למינוי לשופטת בוועדה הקרובה ונחשבת מקורבת פוליטית לנוה – יכולה הייתה להחליט על מחליף לנוה בוועדה, אבל לא עשתה זאת.
זועבי: "מרצקי הודיעה שלא תעסוק בנוה כי היא מועמדת לשיפוט בוועדה הקרובה, והעבירה סמכויות לסגן שלה, עו"ד מחמד אבו יונס. הוא אמור לעשות עם זה משהו אבל בינתיים לא זומנו לכל ישיבה בעניין הזה, כי בכלל עוד לא רואים איך העניין יסתיים ומה יחליט נוה".
וזה שבוועדה הקרובה תשב נציגה אחת במקום שניים, זה לא דבר שפוגע בכח של לשכת עורכי הדין במינוי שופטים?
"תראי לגבי הישיבה הזו אני מסכים איתך. זה אומר שהרכב הוועדה חסר ואז חסרה העמדה של הלשכה במלואה. אבל זה רק לגבי הישיבה הזו ולא המצב בשאר הישיבות. אני יכול לספר לך שישבתי בוועדה שש שנים ואני אמנם נבחר לשכה אבל לא מאמץ את עמדות הלשכה אוטומטית. קרה לא פעם שעמדתי היתה שונה וגם הצבעתי אחרת מעמדת הלשכה, כי מתוך הוועדה אני רואה את כל החומר שלא רואים בחוץ.
"אני רואה את התוצאות של הקורס של השופטים שהן חסויות והמלצות של גופים שונים על המועמדים, שאפילו המועמד עצמו לא רואה. ולכן לא הלכתי לשם להיות פה של הלשכה. הלשכה ראתה בי האדם הנכון ובחרה בי וברגע שבחרה בי אני חופשי להצביע לפי שיקול דעתי. כמובן שאני גם מתחשב בעמדות הלשכה אבל אני לא כפוף לה".
כיהנת בוועדה שתי קדנציות וב-2017 החלטת לא להתמודד על קדנציה נוספת. על התפקיד הנחשק הזה התמודדו רק שני עורכי דין, שגם נבחרו: עו"ד אילנה סקר, שישבה לצידך בקדנציה האחרונה ומונתה שוב, ויו"ר הלשכה אפי נוה שהצטרף כחבר ועדה רשמית בינואר 2018. נוה ביקש ממך לא להתמודד?
"לא, נוה לא ביקש ממני באופן מפורש לא להתמודד, אבל ידעתי שהוא רוצה להגיש את מועמדותו ושלא יהיו לי סיכויים אם הוא יתמודד. אני גם חושב שאחרי שש שנים צריך לתת הזדמנויות למישהו אחר, וזו גם מעמסה לא קלה. זה הרבה נסיעות לוועדת משנה ולראיונות, דברים שמתקיימים חוץ מהישיבה הגדולה שהיא המעמסה הקטנה מבין השאר. אז הוא לא ביקש ממני מפורש, אבל ידעתי שרוצה להגיש מועמדות".
איך ידעת?
"הרי אנחנו מדברים. ידעתי על זה. הוא אמר את זה".
כמה בוררויות קיבלה סקר?
מי שתיקח חלק בהצבעה בוועדה לבחירת שופטים היא הנציגה זו הקדנציה השנייה, עו"ד אילנה סקר. סקר הגיעה לוועדה לראשונה ב-2015 במהלך מפתיע שהוביל נוה, נוכח העובדה שלא היתה מוכרת לרבים אז. כשנבחרה, נוה לא היה עדיין יו"ר לשכת עורכי הדין, הוא נבחר רק ביולי 2015, אבל כבר היה האיש הדומיננטי בלשכה כיו"ר ועד מחוז תל אביב עם רוב במועצה הארצית וכן יו"ר ועדת האתיקה של מחוז תל אביב בלשכה. סקר תמכה בו בבחירות לראשות הלשכה וסרטון שלה מדברת בשבחו וקוראת להצביע לו אף עלה לרשת. נוה מצידו מינה אותה מלבד לוועדה לבחירת שופטים, גם לחברת ועדת האתיקה של הלשכה.
ישיבת הוועדה לבחירת שופטים, פברואר 2018. משמאל: אפי נוה | משרד המשפטים
בכך לא מסתיימים הקשרים בין נוה לסקר. בחודש מאי האחרון, בעודם יושבים יחד בוועדה, מינה נוה את סקר לבוררת בסכסוך עסקי שהיקפו הכספי כ-2.7 מיליון שקל, זאת בנוסף לבוררות אחרת שסקר מונתה לשבת בה על ידי הוועד המרכזי שבראשו עומד נוה, שהיקפה עמד על כמה מאות אלפי שקלים.
קשה לדעת מה גובה שכר הטרחה שסקר מקבלת על הבוררויות, שכן מדובר בשכר שנקבע על פי פרמטרים כמו מספר ישיבות, מורכבות הבוררות, מספר השעות שהבורר משקיע בבוררות גם של בזמן ישיבות ועוד. אבל קל לדעת שעורכי דין רבים, שנרשמו במאגר לשכת עורכי הדין כבוררים ולא קיבלו עד היום ולו בוררות אחת, היו שמחים לקבל אחת כזו.
כמה בוררויות העביר נוה לסקר עד היום, בזמן שהיא כיהנה בוועדה למינוי שופטים ו/או בועדת האתיקה של מחוז תל אביב, ובכלל? אי אפשר לקבל תשובה לשאלה, שכן לטענת נוה הוא והלשכה אינם מתעדים רשימה של מינוי הבוררים. סקר, כמו נוה, מסרבת לענות לכל שאלה בנושא מספר הבוררויות שהועברו לה.
בתשובה לגילוי מסמכים במסגרת התביעה שהגיש אפי נוה ועמו לשכת עורכי הדין נגד כותבת שורות אלו הוא השיב לגבי הבוררויות: "כפי שצוין בתשובת התובעים לבקשה למענה על שאלון, הלשכה או ראש הלשכה אינם מנהלים תיעוד ורישום של בוררים הממונים על ידם. על סמך זיכרון אציין כי מתוך 24 חברי ועדת האתיקה מונו על ידי ראש הלשכה כבוררים עורכי הדין הבאים: עו"ד גבי מויאל (שלמיטב זכרוני מונה במהלך שנת 2016), עו"ד אילנה סקר, עו"ד אורלי טננבאום (שלמיטב זכרוני מונתה במהלך שנת 2016), עו"ד רם ז'אן, עו"ד קרן זילברמן ועו"ד ענבל אברהמי (שתי האחרונות קיבלו בעיקר סכסוכי שכר טרחה קטנים בין עורך דין ללקוח).
אציין כי מדובר במינוי בלבד ואין בכך הצהרה כי הבוררות אכן יצאה לפועל. פעמים רבות קורה שהבוררות לא התקיימה בפועל (שכן הצדדים הגיעו להסדר קודם לכן או בעקבות עצם המינוי וההפנייה לבוררות) או שלאחר ישיבה אחת הצדדים מגיעים לפשרה. הלשכה או אני לא עורכים מעקב אחר הביצוע בפועל של הליך הבוררות, וממילא גם אין לנו ידיעה אודות סכום שכר הטרחה ששולם לבורר, ככל ששולם".
שרת המשפטים אילת שקד מסרה באמצעות דוברה, לגבי נושא העברת בוררויות לחברי הוועדה לבחירת שופטים והסכנה שהדבר ישפיע על חופש בחירתם: "ככלל, חובתו החוקית של כל חבר ועדה לפעול לפי שיקול דעתו העצמאי והוא אינו מחוייב לגוף מטעמו הוא חבר בוועדה. כמו כן הסדרי ניגוד העניינים של חברי לשכת עורכי הדין החברים בוועדה קבועים בחוק לשכת עורכי הדין, ולפיהם נאסר על חבר ועדה לייצג בבית משפט. ודוק: האיסור הוא על ייצוג בבית משפט ולא על שימוש כבורר. מכל מקום, ככל שיש טענות קונקרטיות הן ייבחנו לאחר קבלת תגובה מחברי הוועדה הרלוונטיים".
לשכת עורכי הדין סירבה להגיב באופן ענייני לבקשת התגובה שלנו בנוגע לכל הנושאים שהועלו בכתבה זו.
עד לרגע פרסום הכתבה לא העבירה עו"ד אילנה סקר את תגובתה לדברים.
[mc4wp_form id="1006521"]