בדיוק לפני חמש שנים, נאלץ הפרופסור יעקב פרנקל, מועמדו של בנימין נתניהו לתפקיד נגיד בנק ישראל, להסיר את מועמדותו בבושת פנים. העיתונאי אמיר אורן מ"הארץ" חשף כי פרנקל נעצר בעבר בהונג קונג והועמד לדין לאחר שנתפס יוצא מחנות דיוטי פרי עם תיק חליפות, בלי לשלם עליו. האישום נגד פרנקל נמחק בסופו של דבר, אחרי שטען כי ביקש מידידה לשלם בעבור המוצר בגלל שנדרש לעבור בדיקות ביטחון והידידה לא שילמה בעבור המוצר.
נזכרתי בסיפור הזה בעקבות חשיפתו של גיא פלג מחדשות 2 בשבוע שעבר על חקירתו באזהרה במשטרה של יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, אחד האנשים החזקים במערכת המשפט הישראלית, שיושב בין היתר בוועדה למינוי שופטים ובוועדה למינוי היועץ המשפטי לממשלה.
נוה לא נחקר בעקבות פרשית שחיתות כלשהי, אלא על משהו מביך ומטופש בהרבה מהעניין שבגללו פרנקל נאלץ להסיר מועמדות מתפקיד הנגיד – נוה נחשד שסייע לאשה הקרובה אליו להיכנס לארץ בלי להחתים את דרכונה.
פרטי האשה לא נחשפו בעיתונות מטעמי צנעת הפרט, ונוה סירב להתייחס לבקשת התגובה שלנו (וכך גם יועץ התקשורת שלו רונן צור ודוברת לשכת עורכי הדין), אולם העובדה שפלג הדגיש כי אין כל מניעה לכניסתה של אותה אשה לישראל, כמו גם תגובתו של נוה אודות סוגיות הקשורות לגירושיו ולחייו הפרטיים ("סכסוך גירושין קשה", לשון התגובה) אינן מותירות יותר מדי מקום לתהיות וניחושים לגבי נסיבות העניין.
עיתונאים וכלי תקשורת שהתייחסו לפרשה העלו תהיות לגבי דרך טיפול הרשויות בפרשית נוה. פלג פרסם כי הדרגים הבכירים ביותר במערכת המשפט נדרשו לאשר את חקירתו של יו"ר לשכת עורכי הדין. כפי שפרסמנו ביום שישי, מי שאישר את החקירה היה פרקליט המדינה שי ניצן, זאת לאחר שהיועץ המשפטי מנדלבליט פסל עצמו מלעסוק בעניין בשל ידידותו עם נוה. עוד פרסמנו כי הוראות היועץ המשפטי לגבי היוועצות במשרד המשפטים בעת חקירת עו"ד נוגעת ליחסים בין עו"ד ללקוחותיו, לא מצב בו עורך הדין עצמו הוא החשוד – כך שעל פניו, ההיוועצות הזאת לא אמורה הייתה להתרחש.
אולם כמובן שיש סיבה. לשכת עורכי הדין, תחת אפי נוה, הפכה לגילדה החזקה בישראל. הלשכה תמיד הייתה חזקה ומשפיעה, בשל המעמד הייחודי שלה: עו"ד שאינו נמנה על חברי הלשכה לא יכול לחתום על מסמכים, לייצג לקוחות ולהופיע בבית המשפט. נוסף על כך, הלשכה זכאית לנציגות בכל הוועדות למינוי בכירי מערכת המשפט (שופטים, יועץ משפטי לממשלה ועוד) ופעמים רבות נציגיה הם לשון המאזניים בין הפוליטיקאים מחד, והשופטים מאידך.
נוה השכיל להשתמש בכוח הזה בצורה מיטבית. הוא מינף אותו כדי להקים יחידת לוביסטים בכנסת, כך שיוכל להתערב בהליכי חקיקה, והפך בן ברית של שרת המשפטים איילת שקד. הלכה למעשה, הוא הביא למצב שבו אין מי שאינו זקוק לקול שלו ולתמיכתו כדי לקבל מינוי או קידום במערכת המשפט.
כדי להשתיק ביקורת על התנהלותו, נוה החל לאיים ואף לתבוע עיתונאים שמפרסמים דברי ביקורת אודותיו. בין השאר הגיש נוה, יחד עם לשכת עורכי הדין, תביעה שעדיין מתנהלת בסך מיליון שקלים על לשון הרע נגד כותבת שורות אלה ונגד כלי התקשורת שבו הן מתפרסמות. במקום הכי חם פרסמנו כתבות תחקיר שהעלו סימני שאלה רבים על אופן התנהלותו של נוה בלשכה אולם הרשויות לא עשו דבר בעקבות כתבות אלה.
החקירה המשמעותית הראשונה בקדנציה של נוה בתפקידו הנוכחי (הוא נחקר בעבר בנושא אחר והחקירה נסגרה) היא פרשת בקרת הדרכונים עליה דיווח פלג בשבוע שעבר, אולם אפשר שדווקא חקירה זו – מה שנראה כמו מעשה של טמטום ושכרון כוח – תהיה מי שתפיל את האיש החזק במערכת המשפט הישראלית. הכל, כמובן, בהנחה שהמערכת המשפטית שהתכופפה מולו שוב ושוב בשנים האחרונות, תשכיל לטפל בתיק החקירה הזה ולמצות את הבירור בלי להתייחס לכוחו הפוליטי הגדול וללא משוא פנים.
ועוד עניין אישי
בשבוע שעבר חשף גידי וייץ בעיתון "הארץ" כי תיק החקירה בפרשת השוחד לכאורה שהציע ניר חפץ לשופטת בדימוס הילה גרסטל, עומד להיסגר. הכתבה העלתה ניחוח עז של קומבינות, והיא מעמיקה אף יותר את השפל שבו נמצא אמון הציבור במערכת המשפט בישראל.
אני יכולה לדבר על האמון הזה גם מנקודת מבטי האישית. כפי שכתבתי קודם, אפי נוה הגיש נגד המקום הכי חם ונגדי בתחילת שנת 2017 תביעת לשון הרע בסך מיליון שקלים בשל כתבות תחקיר שפרסמנו אודותיו. כמקובל בהליך כזה, כמו גם בהליכים משפטיים אזרחיים אחרים, המערכת מיד דוחפת את הצדדים לגישור. בית המשפט הציע כמגשרת את השופטת בדימוס גרסטל. ניסיון הגישור לא צלח, שכן העדפתי לסיים אותו ולחזור לדיון בבית המשפט.
אני חייבת לומר כי חשתי שגרסטל הוגנת איתי, אולם לא אכחיש שלעמוד מול בכירי מערכת המשפט בישראל, שזקוקים כאמור לתמיכתו של נוה בכל אשר יפנו, ולהיות תלויה בהחלטותיהם במסגרת הליך משפטי בינו לביני לא מאפשר לתת יותר מדי אמון בהם או במערכת. הם מתרועעים עם נוה בכנסים וערבי עיון, ובאחד הכנסים שהלשכה בראשות נוה עורכת מצאתי את השופט שדן בתביעה של הלשכה נגדי. גם זה לא מסייע בהעמקת האמון.
המאמץ לתת אמון במערכת המשפט עמד למבחן שוב כשחזרתי לבית המשפט מהליך הגישור. השופט בתביעה של הלשכה נגדי, גלעד הס מבית משפט השלום בהרצליה, הודיע אז כי הוא פוסל עצמו מהדיון בתיק – כשנה לאחר שהתיק התנהל אצלו. הס הסביר כי בת זוגו הפכה שותפה במשרד עורכי דין שהם חברים של אפי נוה. ההחלטה הותירה רושם כי השופט הס חושש מלדון בתיק שנוה הוא צד לדיון בו.
אחרי לבטים לא מעטים החלטנו, עורך הדין יהונתן קלינגר (שמייצג את המקום הכי חם בגיהנום ואותי) ואני, לערער על החלטתו של הס לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. גם את חיות, שהותירה עליי רושם הוגן, אפשר למצוא בחיפוש קצר בגוגל בתמונות שבהן היא יושבת מחויכת צמוד לשרת המשפטים ויו"ר לשכת עורכי הדין, האיש שתובע אותי.
המקום הכי חם ואני איננו היחידים שמנהלים הליכים מול לשכת עורכי הדין ומול נוה, הן בכובעו הציבורי כיו"ר הלשכה והן בכובעו הפרטי כבעל משרד עורכי דין. המצוקה של כל מי שנאלצים להתייצב מול היו"ר החזק, המחובר והמקושר של הלשכה בין כתליו של בית המשפט היא אדירה.
זה נכון לגבינו, אלה המנהלים מולו הליכים, וזה נכון לגבי המתמחים שפנו לערכאות כשהם טוענים לבעיות קשות במבחני הלשכה ונדחו שוב ושוב בבתי המשפט, וזה נכון אפילו לגבי אשתו של נוה שנמצאת איתו כיום בסכסוך גירושין ונאלצה מן הסתם למצוא עורך דין מאוד אמיץ שיסכים להתמודד מולו, כמו גם מול שופטים שכמעט כולם נגועים בניגוד עניינים אינהרנטי עם יו"ר הלשכה אפי נוה.
מכל אלה אפשר ללמוד שהכוח שניתן לנוה ביד יצא מפרופורציות. אם יש משהו שצריך ללמוד מהחשיפה של גיא פלג בשבוע שעבר, זה שיש לטפל בכוח הזה ובגורמים לו, ואולי גם לבחון מחדש את המעמד הסטטוטורי של לשכת עורכי הדין שמאפשר לאדם אחד לרכז בידיו כל כך הרבה כוח מול מערכת המשפט, זו שכולנו למדנו שתפקידה הוא לשמר את הסדר הציבורי, את ההגינות, ומעל לכל אלה ובאמצעות החוק – גם את הצדק.
[mc4wp_form id="1006521"]