שר החינוך נפתלי בנט, יו"ר מפלגת הבית היהודי, לא מרבה להתייחס למינויי שופטים בדף הפייסבוק שלו, אבל ב-23 בפברואר 2016 הוא חרג ממנהגו ופרסם את הדברים הבאים: "עוד פריצת דרך לעדה הדרוזית –הפעם במערכת המשפט: השופט סאאב דבור מונה לשופט בבית המשפט המחוזי נצרת לאחר עשור (!) שבו לא מונה אף שופט דרוזי. לראשונה גם מונה דרוזי, עו״ד קמיל עטילה, לחבר בהנהלת הפרקליטות כמנהל המחלקה הפיסקאלית. מובן מאליו שהם נבחרו בגלל כישוריהם וביצועיהם".
את הפוסט הוא סיים בברכה לשרת המשפטים ממפלגתו: "כל הכבוד לשרת המשפטים איילת שקד שעמדה בראש הוועדה ומינתה שופטים מוכשרים ונפלאים".
בתגובות זוכה בנט לחיזוקים ולתודות, כמו מעו"ד איל אסעד, ראש התא הדרוזי בבית היהודי ומאוהדיו של בנט, שכתב לו: "השר נפתלי, ברשותך אני מאוד מודה לך באופן אישי וכל חברי הסיעה באופן כללי. הוכחתם לי ולבני העדה הדרוזית שאתם הנציגים האמיצים ביותר אשר מייצגים אותנו נאמנה ודואגים לצרכי העדה הדרוזית ושאר המיעוטים באשר הם ללא שום סייג. בשמי ובשם הפורום הדרוזי בבית היהודי תודה ענקית. ב"ה נעשה ונצליח".
גם אלי בן דהן, סגן שר הבטחון מהבית היהודי, התייחס למינוי בדף הפייסבוק שלו. מה לסגן שר הבטחון ולמינוי שופט מחוזי? הפוסט שהעלה בן דהן חושף את המעורבות של הבית היהודי במינוי השופט. כך הוא כתב: "אחרי עשור – עושים צדק עם העדה הדרוזית. השופט סאאב דבור מונה לשופט בבית המשפט המחוזי נצרת לאחר עשור שבו לא מונה אף שופט דרוזי. בביקור שלי אצל ראשי העדה לפני חודשיים, הבטחתי להם שהבית היהודי ישנו את המגמה וששופטים מוכשרים מהעדה הדרוזית, ייבחרו".
כמו בנט, ושוב במילים זהות כמעט, דהן שיבח את שקד בסיום הפוסט כשכתב: "כל הכבוד לידידתי שרת המשפטים איילת שקד שעומדת בראש הוועדה למינוי שופטים".
יום לאחר מכן העלה גם אסעד פוסט משל עצמו בפייסבוק, עם תמונה שלו ושל בן דהן, וטקסט שמודה לסיעה על מינוי השופט: "חיכינו חמש עשרה שנים. עד שהגיעה מלכת ישראל שרת המשפטים ח״כ איילת שקד ומינתה את השופט סאאב דבור כשופט קבע בבית המשפט המחוזי בנצרת. הודות לשרת המשפטים, ולסגן שר הביטחון הרב אלי בן דהן, ושאר חברי הסיעה שדאגו לתמוך במעמדות של השופט".
מינוי של מיעוטים בחברה הישראלית לתפקידים בכירים הוא דבר חשוב, ויש לשבח על כך את שרת המשפטים שקד שעומדת בראש הוועדה למינוי שופטים. אלא שמה שעולה מן הפוסטים בעניין מינוי השופט דבור הוא שמדובר במינוי שלא היה חף מהתערבות פוליטית, והדבר מקבל משנה תוקף במיוחד נוכח העבודה שאלפים מקרב העדה הדרוזית התפקדו בשנתיים האחרונות למפלגת הבית היהודי.
"לא פרענו את הצ'ק"
"אני מכיר את השופט דבור באופן אישי", אומר עו"ד אסעד בשיחת טלפון, "הוא התחיל את דרכו בפרקליטות הצבאית והיה שופט לתעבורה. הוא שופט מצטיין ומקובל על כל עורכי הדין והשופטים. נתקלתי בו לפני שנתיים וחצי – שלוש, ציפי לבני היתה אז שרת המשפטים ומינתה אותו לבית המשפט המחוזי בנצרת כממלא מקום ולא שופט קבוע. אני פעיל פוליטי וזכיתי להכיר אותו".
האם סיעת הבית היהודי התערבה במינוי הזה?
"אני לא אכנס לעובי הקורה, אבל אגיד שעד היום לא היה שום מסע לתיקון הצדק כלפי העדה הדרוזית. סבלנו הרבה דורות, במיוחד מצד משרד המשפטים. אני לא חושב שיש לנו כדרוזים פחות עורכי דין שמתאימים להיות שופטים. שרי המשפטים כמו ציפי לבני חיפשו כוח אלקטורלי והתייחסו למיעוט דרך השיקול של איפה יש כוח, וכך קרה שלנוצרים בישראל יש הכי הרבה שופטים ופקידים במשרדים ממשלתיים, לא כי הם יותר חכמים מהדרוזים. כדרוזים היינו תמיד בימין, בישראל ביתנו ובליכוד, אבל אף מפלגה לא עשתה כלום. הן התייחסו אלינו כמובן מאליו, לא רק במישור המשפטי אלא בכלל במשרדי ממשלה. הם מינו אנשים שלהם. הסתכלו עלינו כעל כוח אלקטורלי וכעלה תאנה וזהו. הם תמיד מינו אנשים שלהם".
ומה קרה עכשיו?
"סוף סוף הגיעה שרת משפטים שבאה לתקן, כי לא יכול להיות שרק אשכנזים ואליטה ולייבוביצ'ים יהיו שופטים. זו לא רק שקד. זו כל הסיעה. בא גם נפתלי בנט. והם מינו דרוזים לכל מיני תפקידים. למשל במשרד החינוך מונה דרוזי להיות אחראי על חמש יחידות במתמטיקה".
אז הדרוזים הצביעו לבית היהודי, והבית היהודי מינו שופטים דרוזים.
"לא. בבחירות האחרונות רק 320 קולות הגיעו לבית היהודי מהמגזר הדרוזי מתוך 90 אלף בעלי זכות הצבעה. לא פרענו את הצ'ק הזה. אבל לפני שלוש שנים התחלתי במהלך כללי לא ספציפי. חשבתי שבקדנציה הזו צריך למנות שופטים דרוזים. במקביל הובלתי מהלך לצרף חבר'ה דרוזים לבית היהודי. יצאנו למפקד רחב בכל הכפרים, עשינו מלא פגישות וחוגי בית וגם מבחינה תודעתית הבית היהודי נתפסת כמפלגה מאוד דומיננטית בכפרים. אני גר בכסרא שבגליל למשל, יש פה קרוב ל-3000 בעלי הצבעה מתוכם קרוב ל-1300 התפקדו לבית היהודי מתוך אמונה שהמפלגה הזו בראשות בנט או שקד עתידה לשנות משהו".
זה קרה לפני שלוש שנים?
"לא, לפני שנה. התפקדנו כי נמאס לנו מהבטחות שווא של שרים ושל ראש ממשלה שבאים ומבטיחים לתקן ולא מתקנים, בזמן שהדרוזים עוברים תקופה קשה ובעייתית למשל כשקוראים לנו עברייני בנייה".
אז דיברת עם בכירי הסיעה בנט ובן דהן ושקד על מינוי שופטים.
"קודם כל סאאב דבור היה הראשון שמונה ושקד מינתה גם שופט בבית משפט שלום, ולאחרונה מונתה גם רשמת. אני לא התעסקתי בזה וגם אם רציתי להתעסק השרה שקד משתיקה אותי על המקום. אסור לי להתעסק בתחום המקצועי. יש קריטריונים ויש ועדה של מינוי שופטים שהשרה עומדת בראשה והיא מתווה מדיניות. לשמחתי הצלחנו בזה".
גם בכפר של השופט דבור פקדו דרוזים?
"דבור מגיע מבית ג'אן. אביו היה מהקצינים הראשונים ומרוקמי היחסים בין הדרוזים לעם ישראל בשנות ה-50 וה-60, אי אפשר לזלזל בתרומה הזו. השופט דבור ומשפחתו לא קשורים לבית היהודי. המינוי שלו כשופט לא היה תמורה פוליטית".
אבל לפי מה שאני רואה בפוסט שכתב בפייסבוק סגן השר בן דהן הבטיח לכם שימונו שופטים דרוזים כבר בדצמבר, חודשים ספורים לפני שדבור מונה למחוזי.
"תראי באחד הסיורים שעשיתי בכפר בית ג'אן לקחתי את בן דהן לאחת המשפחות שקשורות לשופט דבור. משפחת דבור זו משפחה גדולה של 300 איש. מי שאירח אותו היה נזיד אבו שהוא אלוף משנה במיל. ושם דיברנו גם על שופטים במגזר הדרוזי. אגב נזיד אבו הוא ראש עמותה שמקדמת חינוך והשתלבות של צעירים במגזר הדרוזי בחברה הישראלית, בצבא ובלימודים האקדמיים, ומי שסייע לעמותה הזו בכנסת זה אורי אריאל ובצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי".
שקד: גאה בגיוון ההרכב האנושי
גם לשכת עורכי הדין תמכה במינוי של דבור?
"בלשכת עורכי הדין הלכו אחרי השרה. השרה הצליחה לגרום לכך שכולם ילכו בקו הזה כי המינוי של השופט דבור זעק לשמיים, הוא כבר היה במחוזי לפני שהשרה מינתה אותו כממלא מקום. בממשלה הקודמת ציפי לבני אמורה הייתה לחתום על המינוי הקבוע שלו אבל אז הממשלה התפזרה".
יש עוד דברים שהשרה שקד או חברי הסיעה שלה עשו בשביל הדרוזים בתקופה האחרונה?
"שקד הגיעה לפגישה עם ראש העדה הדרוזית שדיבר איתה על כך שלבתי הדין הדרוזים, בניגוד לבתי הדין הרבניים או לבית הדין הכנסייתי של הנוצרים, אין את אותו המעמד המשפטי והם לא יכולים לדון למשל בערעורים. שקד הקימה ועדה שדנה בכך והשוותה את המעמד של בתי הדין הדרוזים לאחרים וגם הוסיפה תקנים של שני דיינים. זה אחרי שבמשך 25 שנה אף שר משפטים לא ביקר בבית הדין הדתי".
למיטב ידיעתך שר החינוך נפתלי בנט התערב במינוי של שקד?
"שקד ובנט זה אותו אדם ברמה המפלגתית, אבל אני לא חושב שבנט התערב במינוי הזה כי זה היה מינוי מקצועי. אבל בנט ובן דהן שניהם הבטיחו לקדם לתת לאנשים יד שיהיו במשרדי ממשלה ותפקידים כאלו ואחרים. אני לא שמעתי שבנט הבטיח. שמעתי שנפתלי בנט גאה במינוי הזה אחרי שפורסם. כולם גאים בו. מדובר באדם ערכי ומקצועי ואין אחד בקהילה בישראל שלא אהב אותו. לא היה אדם אחד שהתנגד למינוי, בוועדה למינוי שופטים הוא קיבל את כל הקולות".
אז אתה מתכוון להמשיך לפקוד דרוזים לבית היהודי?
"היעד שלי הוא להביא לכך שהבית היהודי יקבל לפחות בין 20 עד 30 אחוזים מקולות הדרוזים, בעיקר אחרי שנצליח לטפל בבעיה הכי גדולה שלנו היום – שזאת סוגיית התכנון והבנייה. אני מאמין שנצליח בזה בשילוב ידיים עם חברי כנסת רבים, ואני רוצה שהבית היהודי יוביל את זה. אנחנו כבר מכינים הצעת חוק שתסדיר את הבנייה בכפרים הדרוזים, כמו ההסדרה שהיתה לבנייה ביהודה ושומרון".
בן דהן מסר בתגובה: "מעולם לא התחייבתי על משהו שאינו תחת אחריותי ואיני יכול לממשו. הדבר היחיד שאמרתי שאני יכול להמליץ לשרת המשפטים והיא תחליט אם לקבל את המלצתי או לא. אני קרוב למערכת המשפט שנים רבות, כיון שכיהנתי 21 שנה כמנכ"ל בתי הדין הרבניים. אך טבעי הוא שאני מכיר שופטים רבים".
השרה שקד מסרה בתגובה: "שרת המשפטים איילת שקד גאה בגיוון ההרכב האנושי במערכת בתי המשפט בישראל אליו הובילה מכניסתה לתפקיד. במסגרת הגיוון, בחרה הוועדה לבחירת שופטים שופטים חילונים, דתיים, חרדים, ערבים, דרוזים, יוצאי אתיופיה, עולי חבר העמים ועוד. מיותר לציין שכל טענה על קשר בין מינוי שופט מהעדה הדרוזית לבין התפקדות לבית היהודי מופרכת וגובלת בהוצאת דיבה. אנחנו לא מעלים בדעתנו שהמקום הכי חם בגיהנום מבקש להדיר את רגלי העדה הדרוזית מכס השיפוט במדינת ישראל".
השופט הורה לקלדנית למחוק את הפרוטוקול
לצד המחמאות שמקבל דבור מרבים במערכת המשפט, קשה להתעלם מדו"ח ביקורת שנכתב עליו בסוף 2015. היה זה ממש במקביל לביקור שערך סגן שר הבטחון אלי בן דהן אצל משפחתו של השופט בבית ג'אן, ושלושה חודשים בלבד לפני שמינויו אושר סופית על ידי הוועדה.
פרוטקול הוועדה למינוי שופטים שהתכנסה ב-23 בפברואר 2017 ועסקה בין היתר במינויים של שלושה שופטים קבועים בבית המשפט בנצרת, לפחות בנוסח שפורסם על ידי הוועדה, לא כלל כל דיון ענייני בקורות החיים של שלושת השופטים שמונו לתפקיד, וכך גם לא בקורות החיים של השופט דבור. שמם הועלה, מיד הובא להצבעה והם אושרו פה אחד.
אף אחד מהנוכחים לא העלה לפיכך פרט בעברו הלא רחוק של דבור שראוי היה כי יהווה שיקול במינויו, גם אם לא בהכרח יכריע את הכף. פחות משנה לפני המינוי, פורסם בערוץ 10 כי דבור הורה למחוק דפים שלמים מפרוטוקול של דיון שניהל בבית המשפט.
חדשות 10, 31/8/2015
דורון הרמן, כתב חדשות 10, חשף אז כי כי דבור קבע בתחילת דיון באולמו בעניין הארכת מעצרו של אדם שהואשם בעבירות נשק וירי לשטח בנוי, כי "אם זה החומר שיש לפרקליטות – יש לשחררו עוד באותו היום". על פי הדיווח, הדיון נמשך כמה שעות נוספות לאחר מכן, ואז הודיעה הפרקליטות כי היא מבקשת לדחות את הדיון שכן היא אינה מכירה מספיק את התיק. בשלב הזה, כפי שטענו עורכי הדין של העציר בכתבתו של הרמן, דבור הורה לקלדנית למחוק את כל הפרוטוקול עד אותו הרגע ולהתחיל אותו מחדש. הרמן גם פרסם הקלטה נסתרת ובה הקלדנית של השופט מספרת כי המחיקה לא הייתה טעות וכי השופט הורה לה למחוק את הדברים.
עורכי דינו של העציר התלוננו על השופט דבור בפני נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין. ריבלין מצא את התלונה מוצדקת וקבע: "הדין קובע את חובת רישומו של פרוטוקול, שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון ואת כל הנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות מצד בית המשפט". לפיכך, לדבריו, "אין מקום כי שופט יורה לקלדנית למחוק טיעונים שהשמיעו עורכי דין ונרשמו בו, אפילו אם היו בניגוד להנחייתו של בית המשפט. אדרבא, ראוי היה לתעד בפרוטוקול את הטיעונים שהושמעו ואת הערת השופט לעורכי הדין כפי שנטען בתלונה".
ריבלין קבע את הדברים בדצמבר 2015, אבל למרות הקביעה בחרה הנהלת בתי המשפט לא לנקוט בצעדים נגד השופט דבור אלא רק לרענן נהלים בקרב השופטים. שלושה חודשים לאחר מכן, אישרה הוועדה למינוי שופטים את מינויו של דבור לשופט קבוע במחוזי.
המינוי של דבור זכה לתמיכת אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין, ולקולות שני הנציגים האחרים בלשכה – עו"ד אילנה סקר ועו"ד חאלד זועבי. זהו אותו נוה שאחד המאבקים הגדולים שניהל במהלך הקריירה שלו בלשכת עורכי הדין היה המאבק בזיוף הפרוטוקול על ידי השופטת בדימוס ורדה אלשיך. לא בכדי, נוה היה גם המרואיין הטבעי בכתבתו של הרמן אודות דבור בחדשות 10, כמו גם בכתבה נוספת על הפרשה הזו בידיעות אחרונות בעקבות החלטתו של גולדברג. בכתבה הראשונה שפורסמה באוגוסט 2015 אמר: "אם האמור שם נכון זה מטריד למדי. סברנו בלשכת עורכי הדין שהנושא של שינוי ומחיקת פרוטקולים חלף מהעולם בהתחשב בפרשת אלשיך. אם התופעה חוזרת על עצמה זה מטריד ומחייב התייחסות שלנו ונמתין להתייחסותו של השופט ריבלין".
בדצמבר, חודשים ספורים לפני המינוי של דבור לבית המשפט בנצרת, כאשר לא מן הנמנע ששמו כבר היה על שולחן הוועדה למינוי שופטים אמר על כך נוה בידיעות אחרונות: "החלטת הנציב מדברת בעד עצמה. כבר בעקבות פרשת השופטת אלשיך סברנו כי הגיעה העת שהעקרון לפיו אין לבצע שינויים פרוטוקול באופן חד צדדי על ידי שופט יופנם על ידי מערכת המשפט כולה. הניסיון מאז מלמד שאכן התופעה פסקה ויש לראות במקרה הנדון כחריג". נוה, כאמור, הצביע בעד המינוי של דבור, מבלי להעלות את נושא המחיקה.
משרת המשפטים שקד נמסר בתגובה: "באשר להחלטת הנציב בעניין השופט – ההחלטה הובאה בפני כלל חברי הוועדה לבחירת שופטים ונשקלה לצד שאר השיקולים".