בימים האחרונים עלה לכותרות המאבק המדהים של קבוצת "מפסיקות לשתוק – נלחמות למען החופש והשוויון", שמובילה רותם אלישע כבר למעלה משנה. הקבוצה, שמובילה מאבק בבתי ספר ברחבי הארץ, שואלת מדוע בבתי ספר (חילוניים, כן?) נחשבות ירכיהן של נערות לפרובוקציה מגרה, בעוד שירכיהם של נערים נחשבים לאיברים בלתי מעניינים כמו אוזניים, ברכיים או מרפקים.
נערות נשלחות הביתה, מוצאות ממבחנים וננזפות במילים קשות, כי הן "מגרות את הבנים והמורים(!)". המסר שעובר חד משמעי וברור, גופך הוא איבר פיתוי מסיח דעת. את אחראית בגופך על תשומת הלב של הנערים הלומדים בכיתה, ובחירת הביגוד שלך היא שגורמת להם כן/לא להצליח בלימודים.
אם לבשת מכנסיים קצרים – פגמת בלימודים שלהם. אם לבשת מכנסיים קצרים – גרמת למורה לזקפה, בלבול דעת, תשוקה מתפרצת בלתי נשלטת שבעקבותיה לא יוכל ללמד. זאת ועוד – זוהי אחריותך. את לא צריכה להיות אחראית על הלמידה שלך, ההתקדמות שלך, הציונים שלך, העתיד שלך – את אחראית על עתידו של הנער היושב לידך, שאיננו מסוגל להתרכז כי ראה ירך.
אורך המכנסיים של נערות בבתי ספר מגלם את המוסר הכפול הקיים בחברה שלנו. פירוק של הסיטואציה מראה לנו עד כמה הידרדרנו כחברה וכמה גרוע המסר שאנו מעבירים לילדות ונערות בישראל של 2015.
בואו נתחיל רגע עם המכנסיים עצמם. השבוע העלתה קסטרו פרסומת לתחת. כלומר הפרסומת היא לביגוד, אבל היא מבוססת על העיקרון שנערות הן אמצעי פיתוי ושמה שחשוב בהן זה התחת. בפרסומת מראים תחת צעיר של נערה, כי מה יותר הגיוני מאשר להכניס פורנו רך לכל בית בישראל בפריים-טיים? המסר של הפרסומת ברור – נערה היא תחת. קסטרו כמובן אינם שונים בהרבה מחברות ביגוד אחרות.
מתוך "מפסיקות לשתוק – נלחמות למען החופש והשוויון"
נערות ונערים שלא מקבלים שום חינוך מיני ומגדרי בבית ספר, לומדים שירכי נערה הן כלי לפיתוי נערים ומורים מבולבלי הורמונים וחלשים כעלה נידף. מהתקשורת, מהפרסומות, הם מקבלים מסר שונה לחלוטין, המסר של קסטרו: תתפשטי, זה מגניב.
אני מזמינה אתכם להיכנס למכונת הזמן ולחזור רגע בראש לגיל 15. זוכרים? זוכרות? מבולבלים וחסרי ביטחון. רוצות להראות. להוכיח. לעצמכם/ן ולעולם. מתים מפחד. לחץ חברתי שחבל על הזמן. לא מגובשים בעליל, כי הרי זה מה שעושים בגיל ההתבגרות. מתגבשים. אלא שבמקום לעזור לנוער לנווט בתוך הקושי העז שנקרא להתבגר בעידן האינטרנט, מערכת החינוך עושה בחירה קלה: לא לחשוב. שם בחוץ זה פרוץ וחסר גבולות? נערות הן תחת? פה אצלנו, ב"מסגרת", נמשטר. לא נחנך. נמשטר.
אני מזמינה את הצדקנים והצדקניות המצקצקים בלשונם ללכת לקניון הקרוב למקום מגוריהם ולחפש מכנסיים לנערות באורך הברך. שיהיה בהצלחה. אין דבר כזה. יש או מכנסונים חושפי תחת, שלא ראוי ללכת אתם לבית ספר בין שיש לך פות ובין שיש לך פין, ויש מכנסיים עד אמצע הירך. רגילים. כמו שלבשו לבית ספר בישראל מאז ומעולם. כמו שהלכו סבא וסבתא שלנו, כמו שהלכו ההורים שלנוואנחנו. מכנסיים. לא עד הברך, עד אמצע הירך.
מתוך "מפסיקות לשתוק – נלחמות למען החופש והשוויון"
למה החליטה מערכת החינוך שירכיים של נערה הן מגרות? למה החליטה מערכת החינוך שירכיים של נער אינן מגרות? כי המסר שהיא בוחרת להעביר הוא שנערים הם יצורים מפוצצי הורמונים ומיניים ונערות – לא. זה המסר של כל החברה שלנו. נערים הם יצורים בלתי נשלטים, פראיים, מתגרים בקלות, "לא שולטים בעצמם". נערות? בכלל אינן מיניות. להן אין יצרים. הן מסוגלות ללמוד בלי בעיה ליד חתיך בשורטס שחושפים את הירכיים החלקות והחזקות שלו, כי הן לא יצור מיני.
מורות? בדיוק אותו דבר. מבחינת מערכת החינוך, מורה בת 24 יכולה להתמודד עם נער חסון ושזוף שלובש גופייה ומכנסיים קצרצרים, בלי שדעתה תתבלבל ליד הלוח ותחתוניה יירטבו. למה? כי היא לא יצור מיני, היא אישה הרי ולנשים ונערות אין יצר. כך אומרים לנו בתרבות, בחברה, בחברות. לך אין יצר.
אגב – מה קורה עם מורה הומו? (או שאין כאלה במערכת החינוך?!) הרי אם מורה סטרייט אינו יכולים להתמודד עם ירכיה של נערה, מדוע מורה הומו יכול להתמודד עם ירכיו של נער? אם ה"היגיון" אומר שנערה צריכה להתכסות כדי שמורה יוכל ללמד, אזי מערכת החינוך צריכה להחליט שגם נערים צריכים להתכסות, אחרת 10 אחוזים לפחות מהמורים אינם מסוגלים ללמד. עד כדי כך מעוות ההיגיון.
מתוך "מפסיקות לשתוק – נלחמות למען החופש והשוויון"
מי שצריכים היו לקום ולזעוק אלה מורות ומורים, אמהות ואבות. העובדה שמאבק הנערות (והנערים שחלקם מגבים אותן) מתקיים בדממה פנים בית-ספרית, ללא גיבוי ותמיכה של מורות והורים, היא בושה וכלימה למערכת החינוך.
נערה היא יצור מיני כמו נער. נערים אינם חיות. הם מסוגלים לשלוט בעצמם. אם מערכת החינוך תוסיף לחבק נערים ולהעביר להם את המסר שהם פראיים, הורמונליים ובלתי ניתנים לשליטה – הם יגדלו להיות תוקפים מינית שמסבירים את התקיפה בחוסר יכולת לשלוט בעצמם. אם מערכת החינוך תמשיך להעביר לנערות את המסר שהן מפתות ואחראיות על פיתוי נערים וגברים, היא תוסיף לבלבול ולמוסר הכפול שבו חיות נערות יום אחרי יום אחרי יום.
נמאס.