מעטים הם יודעי הלשון השוֶדית
מי דובר בה? אולי רק השוֶדים עצמם.
כי ארצם בהרים ובפיורדים אובדת,
וקטן ומֻצְנָע העָם.
ועת שוֶדיה אמרה: "הנני תומכת
בהכרה במדינה פלסטינית",
נוכחו וראו כל עמי החֶלֶד
כמה ממשלתנו היא צינית.
כי רבות ממשלות כבר כָּהֵנָה הכריזו,
שהן רוצות לעשות שלום
אך בשום יום לא היה זה נוח
לא אתמול, לא מחר לא היום.
ועת מציעים לבנימין נתניהו
שלום היום ובזול.
הוא מעדיף לבלוע רעל
ושהצד השני יסבול.
מדינות בעולם יש גדולות שבעתיים
ולהן יש יותר השפעה וממון
אך לפני שיכירו במדינה פלסטינית
נותנות הן לנו צ'אנס אחרון.
וממון מטורף כבר הושקע בסכסוך
והוקמו עוד גופים והוקמה גם אונרר"א
אבל פתרון לא נראה כלל באופק
ואנחנו תקועים בצרה כה צרורה.
ולכן הגדרות היא איננה בוררת
ואיננה מרבה דקדוקי מנגָנון,
היא כותבת פשוט: "פלסטין מוכרת"…
ויסלח לה האל על דלוּת הסגנון.
ויאמַר לה האל בדמעה: שוֶדיה, שוֶדיה ,-
שתי מלים נשכחות את כָּתַבְתְּ על פתחים.
אך שוות הן טרקְטַטים ואנציקלופדיה,
כן… אפילו בריטניקה… כל הכרכים.
ואזי מלאכים בלחישה יְמַלֵּלוּ
ואָמרו זה לזה: מָה רבָּה התהום,
אם שתי המלים הפשוטות האלו
הולידו דמעה בעיני מָרוֹם.
(מבוסס על שירו של נתן אלתרמן "השפה השוודית", 1943)
יואב איתמר הוא עורך, מתרגם, כותב ב"חבר לעט" תחנה לכתיבה ומו"ל משותף של הוצאת "מקף" ועורך את מדור השירה ב"יקום תרבות"
ציור של האמן השוודי קארל לארסון