קרנות הקולנוע המחלקות את תקציב הענף בסכום של כ-80 מיליון שקלים עלולות להיסגר, כך מעריכים בכירים בענף. בחודשים האחרונים פועלת ועדה שמינתה שרת התרבות מירי רגב הבוחנת את תפקוד קרנות הקולנוע, שטרם הגישה את המלצותיה על אף שאלה אמורות היו להיות מוגשות כבר בחודש דצמבר.
להערכת בכירים בענף, צפויה הוועדה לבסס את מסקנותיה על מחקר שנוי במחלוקת שערך פורום קהלת, גוף ימין-כלכלי, בשנת 2015. בראש מחקר זה עמד זיו מאור, עורך אתר הבלוגים הליברטריאני "מידה", שהוקם על ידי דוברו לשעבר של בנימין נתניהו, רן ברץ. מאור היה בעברו גם ראש דסק באתר העיתון דה מרקר. פורום קהלת דוגל בצמצום משמעותי של מעורבות המדינה בתחומי החיים השונים, ובהפרטה מסיבית.
מה שווה הקולנוע אם אנחנו לא שולטים בו. מירי רגב. צילום: מארק ניימן, לע"מ
"הקולנוע הישראלי עדיין לא סופר את הציבור הישראלי, לפחות ככל שזה נוגע להשקפות וערכים", אומר מאור, שבעבר הוביל קמפיין ברשת נגד קרנות הקולנוע. "ההצעה שלי היא שמועצת הקולנוע תנסח שאלונים אחידים וסגורים, שעליהם יידרשו הלקטורים לענות: מה רמת הדיאלוגים, מה מורכבות הדמויות, מה רמת ההתאמה בין התסריט לבין התקציב וכן הלאה. כך, עמדתו הפוליטית של הלקטור הופכת בלתי רלוונטית. הוא פשוט לא יקבל הזדמנות להביע אותה ביחס לסרטים שהוא בוחן".
חוק הקולנוע, המבטיח כ-80 מיליון שקלים ליצירה קולנועית, עומד על פניו בסתירה לעמדות היסוד של קהלת, שכן מדובר למעשה בתמיכה ממשלתית, ובמעורבות של קרנות נתמכות ממשלה בבחירת התכנים שיזכו למימון – דבר שהפורום מתנגד לו. מסקנות המחקר של מאור תומכות בביטול שיטת הקרנות או שינוי מנגנון התמיכה מן היסוד. במאמר שפרסם בשנה שעברה בנושא קרנות הקולנוע במגזין הימני "השילוח" הסביר את הולדת הרעיון למחקרו. מאור מספר כי צפה בסרט אמריקני עם חבר, ואז "התמונה הזו היכתה בי כל כך חזק, כי עד לאותו סרט לא העליתי בדעתי כלל שקולנוע יכול להיות מדיום שמציג מסר פטריוטי… הזרם המרכזי בקולנוע האמריקני לעולם יישאר פטריוטי ונאמן למדינתו. זאת בעוד שרבים מדי מהסרטים הישראליים אכולי שנאה – במישרין או במרומז – למדינת ישראל".
היוצרים, גורמי ההפקה והקרנות בתחום הקולנוע חוששים כי בעקבות גישת פורום קהלת וגישתו של מאור, תחליט ועדת הבדיקה להפקיע את ההחלטה לגבי חלוקת התקציבים מהלקטורים ואנשי המקצוע בתחום, ולהעביר את ההחלטות על חלוקת התקציב לפקידים שימונו על ידי גורמים פוליטיים, תוך פגיעה בתקציבים לקולנוע.
מועצת הקולנוע, הגוף שמוסמך להעביר את הכספים לקרנות השונות, לא דנה עדיין בחלוקת התקציבים לשנת 2018, בין השאר בשל הרכב חסר – המועצה אמורה למנות 25 חברים, אולם בשל עזיבה של חברים לאורך השנים ובשל העובדה שלא מונו להם מחליפים על ידי השרה לשעבר לימור לבנת ועל ידי רגב עצמה, מועצת הקולנוע אינה יכולה לדון בתקציב משום שבהרכבה הנוכחי והחסר, היא אינה יכולה להתכנס לפי חוק. כתוצאה מכך, איש מאנשי קרנות הקולנוע שאמורות לממן את ההפקות או מהמפיקים שאמורים לעשות אותן, אינו מכין תוכניות לפרויקטים חדשים, בעיקר לא כאלו המתוכננים לשנת התקציב 2019. הקולנוע הישראלי נמצא, הלכה למעשה, במעין הקפאה.
ראשיתו של המשבר בהחלטתה של השרה רגב להקים את ועדת הבדיקה, בטענה כי קרנות הקולנוע אינן נותנות ביטוי מספק לעמדות ימין או ליוצרים מהפריפריה. מבדיקת המקום הכי חם עולה, כי לשרה יוגשו ככל הנראה שתי המלצות חלופיות: האחת היא הקמתה של קרן קולנוע חדשה שתיוחד לסרטי פריפריה. השנייה היא ביטול התמיכה הממשלתית בקרנות הקולנוע והפעלת לקטורים בידי מועצת הקולנוע עצמה. בדיקה בסביבתה של השרה העלתה כי היא נוטה לאמץ את האפשרות השנייה, זו שתעביר את ההחלטה לגבי התמיכות בסרטים לידי משרד התרבות.
"התמיכה בקולנוע פועלת במחזורים של שנים", מסביר גורם בכיר בתעשיית הקולנוע. "אנחנו באפריל 2018, והבחירות יתקיימו לכל המאוחר באוקטובר 2019, כשלאחריהן הסיכוי שרגב תחזור למשרד התרבות הוא נמוך מאוד. גם אם היא תצליח ליישם את הרפורמה הזו, המנגנון החדש יתפקד בתקופת כהונתה לתקופה קצרה מאוד, קצרה מכדי שתאפשר לה באמת להשפיע על הנעשה בקולנוע".
- "אני אוהב את המקום שאני חי בו, אבל היום אני אויב העם" – יוצרים עונים למירי רגב
- פי אלף יותר כפיים – שרת התרבות טסה עם השמאלנים לניו יורק
"הגשנו בקשות ב-31 בינואר, וכולנו רוצים לדעת מה יהיה התקציב לשנת 2018", אומר כתרי שחורי מנכ"ל קרן הקולנוע הישראלית. "מבחינת מסקנות הוועדה והשלכותיה, אין לי מושג מה יהיה עד שהדברים יתפרסמו. הכל בינתיים בגדר שמועות. יש לי חששות בהחלט, אבל יש לי חששות כל 45 השנים שבהן אני בתחום".
שחורי אומר שפגש את אנשי פורום קהלת כשעשו את המחקר שעליו תתבסס ככל הנראה ועדת הבדיקה "ישבתי איתם לפני כשנתיים. הם הגיעו לקרן, ישבו שלוש שעות, שאלו שאלות והלכו לדרכם. הם לא טענו שאנחנו שמאלנים, אבל אפשר היה להבין שיש להם אג'נדות כאלה או אחרות.
"זה לא חדש שתקציב קרנות הקולנוע לא מאושר בזמן. בכל שנה התקציב מאושר בזמן אחר, אבל השנה זה באמת נעשה באיחור גדול, כל הפרויקטים שמוגשים בימים אלו ואושרו על ידינו, מקבלים מאיתנו 'אישור מותנה', כלומר אישור של תקציב בתנאי שנקבל את אותו התקציב, שאנחנו מחכים לקבל ממשרד התרבות ומהוועדה. שום פרויקט מתקציב 2018 עוד לא יצא לדרך כי אין כסף. היינו אמורים לאשר 12 סרטים מתקציב השנה הזאת, אבל הם ייצאו רק כשבמשרד התרבות יאמרו שיש תקציב מאושר".
רגב עוזבת את האולם במחאה בזמן חלוקת פרסי אופיר, 2016
"כיוצרים, אין לנו כרגע שום דבר להיאחז בו", אומר לוי זיני יוצר דוקומנטרי וחבר בהנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים. "כנראה שנצטרך לחכות עד אחרי חגיגות העצמאות כדי שהשרה תטפל בזה. בשטח יש תחושה של חרב מתהפכת והמון דיבורים על מה עלול להתרחש. החשש הוא שיבוטל חוק הקולנוע, והמשמעות של להיות בלי חוק קולנוע היא שלא תהיה יצירה. משנת 2019 התקציב השנתי של 80 מיליון השקלים לא רשום באף סעיף תקציבי (בשל ועדת הבדיקה – ר"ז), מה שכמובן מטריד מאוד".
זיני טוען כי מנגנון קרנות הקולנוע שנהוג היום הוא מנגנון ראוי "תמיד אפשר לשפר, אבל אם הכספים יגיעו דרך פקידים שכפופים לפוליטיקאים בשל חיסול הקרנות, מה שעומד לקרות לפי השמועות, זה יהיה מטריד מאוד. מאז חוק הקולנוע, היצירה הישראלית בפריחה והיא רב תרבותית ולא חד ממדית. בכל שנה מוגשות לקרנות כ-800 הצעות, ו-50 סרטים זוכים לתמיכה. זה משאיר כ-700 קולנוענים ממורמרים, אבל אלה חוקי המשחק
"אנחנו חוששים מאוד מגישת 'מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו'. חוששים שיפקיעו את השיקולים המקצועיים לטובת שיקולים שאינם מקצועיים, שיקולים פוליטיים. יש חשש אמיתי שיש רצון במשרד התרבות להרוס, אבל בלי שחשבו מה ייבנה אחרי ההרס".
"ההתקפות עלינו שאנחנו לא פלורליסטים ושאנחנו שמאלנים הן לא לעניין, התחושה היא בעיקר שבאו לנגח אותנו", אומר אסף אמיר, מפיק סרטים ותיק. "יש פה הישגים יוצאי דופן ב-16 השנים מאז שנחקק חוק הקולנוע. עכשיו יש תחושה שהכל הולך לשנות צורה בלי שמשתפים את האנשים שעובדים ועמלים בתחום. התחושה היא שמתייסים אלינו כמו אל בוגדים".
מנסה לשנות את הכיוון בוועדה. דוד אלכסנדר. צילום: המרכז האקדמי ויצו חיפה
את הרוחות הסוערות בענף מנסה להרגיע יו"ר מועצת הקולנוע וחבר הוועדה לבחינת תיפקוד הקרנות דוד אלכסנדר. הוא מאשר כי הוועדה עדיין לא הכריעה בין שתי ההמלצות האפשריות "יש כיוון של דעת רוב וכיוון של דעת מיעוט, לעת הזאת אני בדעת המיעוט. אני רוצה לקוות שבאיזשהו שלב במהלך הימים הקרובים אצליח להעביר לצד המיעוט את הרוב או את חלק מהרוב, כי זה יהיה לטובת כל תחום הקולנוע". אלכסנדר הוסיף כי בסוף החודש יתקיימו ישיבות לבחינת תקציב 2018, וכי הוא יחולק סופית בחודש מאי.
אולם גם האמירה הזאת לא מצליחה להקל על חששם של היוצרים. "כשבועיים לאחר הקמת הוועדה קיבלנו מייל מרכזת הוועדה, למלא טופס אקסל בתוך שבועיים", אומר אחד הגורמים הבכירים באחת מקרנות הקולנוע "באקסל נדרשנו לפרט נתונים חמש שנים אחורה על כל ההגשות שקיבלנו, שמותיהם של הלקטורים שבחנו את הבקשות ועוד. הרגשנו שמחפשים לראות מי פסל מה מטעמים פוליטיים. שלחתי מייל וביקשתי להופיע בפני הוועדה אולם נדחיתי – את כל מי שמתנגד לקיומן של הקרנות הם דווקא הזמינו".
לדברים אלה מצטרפים גם דבריהם בכירים בקרנות נוספות. אחת המרואיינות, שביקשה להישאר בעילום שם, נפגשה עם חברי הוועדה. "זה היה מטורף", היא מספרת. "אירוע בלתי נתפס. לא נתנו לנו לפתוח את הפה וצרחו עלינו בפגישה הזאת". גם היא מביעה פסימיות רבה לגבי עתיד הקולנוע בעקבות המלצות הוועדה המסתמנות.
ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה: "ועדת הקולנוע תגיש את המלצותיה לשרת התרבות והספורט מירי רגב בחודש הקרוב. מסקנות הועדה והחלטת השרה יועברו לציבור הרחב בצורה מסודרת, כמתחייב".
[mc4wp_form id="1006521"]