"השופט החליט שהוא מקבל את עמדתנו", אומר אורי חרל"פ יושב ראש איגוד הסיף בישראל, "אבל הוא גם נתן שם איזו הערה על כך שגופי הספורט צריכים לעשות מחווה במקרה של היריון או מילואים החלטנו שאנחנו לוקחים את זה לתשומת לבנו".
המשפט הזה, לא ארוך במיוחד, משקף שינוי דרמטי בדרך שבה איגודי הספורט בישראל מתייחסים לספורטאיות הפועלות במסגרתם. בתמצית, חרל"פ ואיגוד הסיף אומרים כי הם יתייחסו מעתה לתקופת ההיריון של נשים כתקופה המוחרגת מהצורך להגיע לקריטריון הנדרש כדי לייצג את המדינה בתחרויות חשובות כמו אליפויות עולם, אליפויות אירופה והמשחקים האולימפיים.
"החלטנו לשלוח את פסק הדין לוועד האולימפי, עם הדגשה על ההערה של השופט, כדי שיתחשבו שם בהשלכות של ההערה הזאת לגבי כל הארגונים שמאוגדים בו", אומר חרל"פ, "והחלטנו שפסק הדין הזה יעמוד לנגד עינינו מעתה ואילך".
דלילה חתואל-ברוך | צילום: קארין כהן
פסק הדין המדובר של השופט רחמים כהן מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שניתן בתחילת השבוע, הוא בעניינה של דלילה חתואל-ברוך, סייפת מקצוענית ובת למשפחה של אלופים בספורט הזה, שתבעה את איגוד הסיף משום שלא הסכים לשלוח אותה לאליפות אירופה השנה. חתואל-ברוך, שיוצגה במשפט על ידי בן זוגה, דורגה בשנת 2016 בין ארבע הספורטאיות הבכירות בתחרות בינלאומית בצ'כיה והבטיחה את מקומה במשחקים האולימפיים שנערכו בברזיל.
בדצמבר 2017 ילדה חתואל-ברוך את בנה בניתוח קיסרי, ונאסר עליה לעשות פעילות ספורטיבית עד שתסיים להחלים. חתואל-ברוך ביקשה להשתתף בתחרות בחודש מארס השנה, אולם הרופאים סירבו לאשר לה להשתתף בתחרויות לפני חודש אפריל. לאחר שהותר לה להתחרות ביקשה להשתתף באליפות ישראל, אולם באיגוד סירבו לאשר זאת משום שלא השתתפה בשום תחרות אחרת במהלך אותה שנה, דבר הדרוש לפי התקנון.
העובדה שחתואל-ברוך לא השתתפה באליפות או בתחרויות בינלאומיות בשנת 2018 מנעה ממנה להשיג את הקריטריון הדרוש כדי לייצג את ישראל באליפות אירופה, ועל כן הגישה את התביעה – אחרי שכל הערעורים שלה למוסדות השונים של איגוד הסיף והוועד האולימפי הישראלי נדחו.
"עתרתי לגבי הקריטריון של הוועד האולימפי כי הקריטריון לא היה הולם לתנאים שניתנו לי", אומרת חתואל-ברוך, "אם האיגוד היה מאמין בי, הייתי מצליחה לעשות גם קריטריון ישראלי". השופט כהן דחה את תביעתה וקבע שאיגוד הסיף פעל לפי התקנון, ועל כן אין שום סיבה להתערבות משפטית בעניין.
אבל השופט כהן לא עצר שם. בפסק דין מנומק בן 23 עמודים, בדק כהן את מצבן של ספורטאיות אחרות בענפי ספורט שאינם קבוצתיים ותלויים בדירוג, בארץ ובעולם. "מעבר להבדלים האנטומיים, הפיזיים והביולוגיים בין נשים לגברים", כותב השופט, "נשים הן היחידות שיכולות ללדת. מדובר במאפיין בולט, אשר משפיע על יכולתה של האישה בשלב כזה או אחר וגם אם לתקופה קצרה בלבד במהלך ההיריון ולעתים לאחריו.
"כאשר מדובר בתחום הספורט שהוא תחום הישגי המבוסס, בין היתר, על יכולות פיזיות, ובשים לב לכך שגיל ההשתתפות בספורט ההישגי והמקצועני וגיל הפוריות לרוב חופפים, יש להיריון השפעה ניכרת על הישגיה המקצועיים של הספורטאית […] אי מתן הזדמנות שווה לנשים ואי הכרה בתקופות של היריון וחופשת לידה עלולים להביא לכך שאשה המבקשת להביא ילדים לעולם, לא תוכל להתחרות".
"לקחנו לתשומת לבנו". אורי חרל"פ |
השופט כהן נותן כדוגמה את הטניסאית סרינה וויליאמס, שבמשך שנים החזיקה במקום הראשון בדירוג הנשים העולמי. וויליאמס לא התחרתה בשנת 2017 בשל היריון, ולכן הידרדרה למקום ה-453 בעולם. איגוד הטניס האמריקני ומארגני טורניר הגרנד סלאם בווימבלדון הכירו בדירוגה הקודם של וויליאמס, אך מארגני התחרות הצרפתית סירבו לדרג אותה באליפות צרפת הפתוחה. בעקבות זאת החליט האיגוד העולמי של טניס הנשים (WTA) לשנות את כללי הדירוג ולהתאים אותם כך שדירוגן של נשים לא ייפגע בשל היריון.
"אין אלא לקוות", מסיים השופט את דבריו, "שהמשיב (איגוד הסיף – ר"ז) יעלה לדיון במוסדותיו את האמור בפסק הדין עת יבוא לקבוע את הקריטריון לעונה הקרובה (2018 – 2019) וכי יהווה דוגמה ומופת לענפי ספורט אחרים".
"אנחנו התנהגנו כמו כל גופי הספורט עם ההיריון של חתואל-ברוך", אומר יו"ר איגוד הסיף חרל"פ, "אבל כשנשב על הקריטריונים של השנה הבאה, פסק הדין של השופט יעמוד לנגד עינינו. אני יכול לומר שמכל ההתגוששות המשפטית הזאת עם חתואל שבה הציגו אותנו כאטומים ולא מתחשבים, אנחנו דווקא כן נלך לקראת הנשים בהיריון. אין פה טובים ורעים, ואני מקווה שגם הוועד האולימפי יאמץ את הגישה הזאת בענפי הספורט האחרים".
חתואל-ברוך עצמה לא מרגישה מובסת, על אף שתביעתה נדחתה לחלוטין. "כשקיבלתי את פסק הדין קראתי אותו לאט לאט", היא מספרת, "השופט אבחן היטב את הדילמה שקיימת לנשים בספורט בעניין ההיריון ואת הבעייתיות שבמצב הזה. אני אמורה להיות מבואסת כי אני לא טסה להתחרות בתחרות הקרובה, אבל עצם העובדה שפסק הדין הזה יביא לקידום נשים בספורט ואולי יעשה שינוי היסטורי, נותן תחושה שניצחתי".
[mc4wp_form id="1006521"]