היום מתבררת בבית משפט השלום בפתח תקווה בקשת פרקליטות המדינה לקבל לידיה את עדותו המלאה של חייל צה"ל, אשר מסר עדות בפני אירגון "שוברים שתיקה" על חוויותיו בצוק איתן. לטענת המדינה, החייל – אשר ביקש לשמור על חסיון עדותו וסירב לשתף פעולה עם רשויות בצבא – חשוד בביצוע עבירות על דיני הלחימה.
הצבא טוען כי זהותו של החייל ממילא ידועה לחוקרים וכי בידיו "מידע חיוני לבירור חשדות חמורים", ומתעקש על חשיפת זהותו. דובר צה"ל מסר לעיתונות כי "מטרת הפנייה אינה להצר צעדיו של ארגון כלשהו, אלא לחתור לגילוי האמת ביחס לחשדות חמורים". פרקליטות המדינה ציינה כי בירור החשדות נגד החייל הוא "אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה", וכי "מדובר בערך ראשון במעלה הגובר על רצונם של חשוד או עד לשמור על חסיון זהותם".
מיום הקמתה ב-2004 הגדירה "שוברים שתיקה" את עשייתה הציבורית כעבודה עיתונאית, ואת הלוחמים מהם גבתה עדויות כזכאים לחסיון עיתונאי. למעשה, כבר במסגרת פעילותם הראשונה נדרשו להגדרה זו, כשחוקרי מצ"ח ביצעו פשיטה על תערוכת הצילומים שאירגנו במכללת תל אביב, "לוחמים מספרים על חברון", והחוקרים ביקשו לקבל את זהויות העדים.
עו"ד מיכאל ספרד ייצג את "שוברים שתיקה" באותה תביעה. "כבר אז אנחנו טענו שמדובר במיזם עיתונאי", הוא משחזר, "כי זה גוף שמטרתו איסוף מידע בעל חשיבות עיתונאית למטרות פרסום. וזו הגדרת עיתונות. 'שוברים שתיקה' פרסמו באינספור פלטפורמות, כולל בפלטפורמות שלהם, באתר שלהם וגם בעיתונות מסורתית, בספרים ובחוברות. לכן זו טענה נכונה".
נשאלת השאלה אם גם הפרקליטות אימצה את האופן שבו בחרה "שוברים שתיקה" להגדיר את עצמה, והאם הכירה בפעילותם כעבודה עיתונאית שאמורה ליהנות מחיסיון מקורות. כל זה אינו מובן מאליו. ראשית, לא מדובר בכלי תקשורת אלא בארגון חברתי. בתוך המבנה המפואר של הארגון – עקב האכילס הוא ההגדרה הלא אינטואיטיבית הזו של פעילותם כעיתונאית.
ארגון "שוברים שתיקה" אוסף עדויות חיילים, ממיין, בודק, כותב דו"חות ומבצע עבודה ציבורית. כשהוקם הארגון, הטקסט הגלוי היה הצורך לאפשר לחיילים, שנדרשים לבצע את הפעולות האלה למען המדינה – להעיד על מראה עיניהם. מה שהשתמע מזה היה שהכיבוש משחית.
עו"ד מיכאל ספרד
האופן שבו הארגון מציג את עצמו מאז מניח את הדברים על השולחן. היום "שוברים שתיקה" הוא קודם כל ארגון שמטרתו המוצהרת היא סיום הכיבוש, ואיסוף העדויות הוא הכלי להשגת מטרה זו. בין השאר הם נוסעים בארץ ובעולם ומציגים את העדויות כאן ובפני קהילות בחו"ל. לדברי יולי נובק, מנכ"לית הארגון, יש להם ענין בהשתתפות פעילה בדיון, שממילא מתקיים בעולם ומאתגר את ההסברה הישראלית. דווקא כדי להציג קולות אחרים, העולים גם כאן, נגד מדיניות הכיבוש, שאינה חופפת, לשיטתם, את טובת המדינה.
מתנגדי הארגון מציגים את הדיון הבינלאומי הזה ככיבוס כביסה מלוכלכת בחוץ, עניין שאינו ראוי להגנה ציבורית.
מערכת המשפט של היום אינה חסינה בפני רוח הזמן, ובעשור שחלף מאז הקמת הארגון השתנתה רוח זו לא מעט. כשהרוח הנושבת בדרגים הבכירים ביותר בממשלה והעומד בראשה, דרך הפרקליטות ועד אחרון החוקרים במצ"ח, רואה בפעילות הארגון ענין שהלגיטימיות שלו שנויה במחלוקת, שלא לומר גובלת בבגידה, לא בטוח שהשופטים יוכלו לפעול באופן מנותק מן האווירה הציבורית ומרוח המפקד השלטונית.
ומה בדבר התקדים של פשיטת מצ"ח בשנת 2004 על תערוכת הצילומים ההיא ודרישת חשיפת המקורות? מה עלה אז בגורל הטענה של "שוברים שתיקה" כי מדובר בחסיון מקורות עיתונאי? "כשהגשנו בקשה לחיסיון עיתונאי", מספר דובר הארגון אחיה שץ, "מצ"ח משכו את ידיהם מהתביעה הזו. לכן בעצם, מאז ועד היום, זה מה שהרתיח אותם".
ומה השתנה עכשיו?
"הם תמיד ביקשו לחשוף עדים, אבל הפעם היתה התעקשות על זה. הבהרנו שהמשמעות היא שלא יהיה יותר איסוף עדויות אם לא נוכל להבטיח אחריות לשמירה על מקורות ועדויות, כי הממשלה תוכל לרדוף את העדים. המשמעות לארגון היא פטאלית והם יודעים את זה. אם מתוך 30 חקירות שנפתחו אחרי צוק איתן – שמונה חקירות מצ"ח נפתחו בעקבות עדויות שוברים שתיקה על צוק איתן, כנראה שיש לזה ערך. המשמעות של התביעה הזו, אם תתקבל, היא שאם יקרה משהו בעתיד במסגרת הצבאית או במהלך קרבות, אי אפשר יהיה לדעת מה מתרחש שם. מצדנו שמצ"ח יחקור. אנחנו רוצים שמצ"ח יידע מזה ויבצע חקירות. הבעיה שלנו היא רק עם הניסיון לצנן חיילים מלתת עדות, וההתעקשות דוקא על חשיפת מקורות בסיפור הזה מאוד מסריחה".
"אני מאוד מקווה שנעיף את זה", אומר עו"ד מיכאל ספרד, המייצג את הארגון בתביעה גם הפעם. "זו לא באמת חקירה של חייל אלא מבצע חיסול של ארגון. אני מלווה את צה"ל מעל עשר שנים בניסיונות להעמיד לדין חיילים, והדבקות במשימה כאן יוצאת מגדר הרגיל ומריחה לא טוב".
באיזה מובן היא חריגה?
"'שוברים שתיקה' פרסמו אלפי עדויות חמורות בהרבה ובדרגים בכירים בהרבה, וגם גופים אחרים פרסמו. עשר שנים הפרקליטות לא נקטה בצעד כזה כי הבינו שלא מתערבים בצורה כל כך בוטה ואלימה בפעילות של ארגון. משום מה זה קורה רק עכשיו, בתיק הזה, ודווקא באמצע התקפה מטורפת וניסיון חד משמעי לפרק את 'שוברים', שמעורבים בה ראש ממשלה ושר ביטחון ושר חינוך. עד היום הבינו שהתערבות כזו תפגע באופן נרחב בכל האוכלוסיה אבל עכשיו משהו השתנה. ואני לא יכול להשתחרר מהקונטקסט של העיתוי".
בין החסיונות, רפואי, טיפולי ועיתונאי, החיסיון העיתונאי הוא החלש יותר, ובכל הנוגע אליכם, אתם נדרשים גם לנטל ההוכחה שמדובר באמת בחיסיון עיתונאי, לא?
"העוצמה של החיסיון הזה חזקה כמו כל חיסיון שהוא לא מוחלט. גם החיסיון הרפואי לא מוחלט. השאלה היא מה ההשלכות של הפגיעה בחיסיון, ופה נכנס ההקשר. אני משוכנע, וזה לא רק אני, שהנזק שייגרם מהוצאת צו חשיפת עד כזה הוא לאין שיעור יותר גדול ממה שייגרם אילו לא היה נחשף. זה לא באותה ליגה בכלל".
מה עורר את הפרקליטות להתעקש דווקא את חשיפת העד הנ"ל?
"אני לא יכול להגיד כלום על הסיפור, אבל תאמיני לי שהמקרה של העד הזה רק מחזק את החשדות שלי שמדובר בפגיעה מכוונת ב'שוברים שתיקה'. זו המוטיבציה. 'שוברים' פרסמו דברים נוראים וגדולים, חלקם על דרגים בכירים בהרבה, ושם לא הופעל כזה לחץ. זה ממש לא המקרה".
מה הסיכוי שתמליץ לארגון על הסגרת העד אם בית המשפט יורה על כך?
"זו לא שאלה לעו"ד. זו לא שאלה משפטית. כולי תקווה שזה לא יקרה. שבית המשפט לא יאפשר את הפגיעה החמורה הזו, ויבין את המשמעויות החמורות שלה".
כשהשאלה מופנית לשץ הדובר, הוא משיב: "זו שאלה מעניינת, אבל אנחנו לא יודעים עדיין באילו צעדים ננקוט במקרה כזה. כמובן שנעשה הכל כדי להימנע מלחשוף את זהות החיילים ואת המקורות, כולל ערעור".
כולל הליכה לכלא, אם זו תהיה האלטרנטיבה?
"אני לא רוצה להתעסק עם הספקולציות כי אני מאמין במערכת המשפט ומאמין שיבינו שם את המשמעות האמיתית של מה שעושים פה. יש עוד דרך ארוכה במאבק. אולי נצליח לגרום לאנשים להבין מה הולך פה ומה היה בצוק איתן ומה מסוגלים לעשות כאן לאנשים שבאים לשבור שתיקה. ולזה נכנסו גם האגודה לזכויות האזרח, שאין להם זהות פוליטית כשמאל, כי יש כאן פגיעה בדמוקרטיה. זה צעד אנטי דמוקרטי שפוגע בזכות הציבור לדעת, בחופש הביטוי ובחופש המידע".
מיכאל ספרד, "שוברים שתיקה" בסכנה אמיתית, לדעתך?
"כן. יש סכנה ממשית ל'שוברים שתיקה'. אם הבקשה מתקבלת בבית המשפט, לא רק שעדים לא יבואו להעיד יותר, אנחנו לא נרגיש שאנחנו יכולים לפנות לעדים, כי לא נוכל להגן עליהם".
האגודה לזכויות האזרח אכן הגישה בימים אלה בקשה להצטרף לארגון כידידת בית המשפט. בפנייה מטעם האגודה פורסם כי "ניסיון החיים מלמד שהעדויות לא היו נמסרות בשום פנים ואופן בנסיבות אחרות, וקשה להעלות על הדעת שבעתיד יהיה מי שיסכן את עצמו במתן עדות ל'שוברים שתיקה' לאחר שהארגון יאולץ להפר את חובת הסודיות ואת החיסיון של העדים. במלים אחרות, חשיפת העדויות נשוא ההליך דנן כמוה כמכת מוות לפעילות 'שוברים שתיקה' ולתרומה החשובה של העדויות שהוא אוסף לחקר האמת, לשיח הציבורי ולהגנה על זכויות האדם". האגודה אף פנתה ביום חמישי האחרון אל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בבקשה להורות לפרקליטות לחזור בה מבקשתה.