שנתיים מאסר בפועל. זהו העונש שנגזר על דימיטרי איסקוב בשבוע שעבר, על ניהול עסק להבאת נשים ממזרח אירופה לישראל כדי שיעבדו בזנות, ועל עבירות מין. אחרי שהוסגר לישראל, הוא הואשם גם במעשי עונש בשתיים מהנשים בזנות שהביא לארץ במסגרת רשת הסחר בבני אדם שהשתייך אליה, אולם עבירות אלה הוצאו מכתב האישום במסגרת הסדר טיעון. בנוסף על המאסר, בית המשפט קבע שאיסקוב ישלם פיצוי בסך 100,000 שקלים לנשים שבהן פגע. בפרקליטות הודיעו מאוחר יותר בסיפוק כי "גזר הדין מבטא את ההכרה בכך שמי שמנצל את כוחו ומעמדו לפגיעה בנשים תוך ניצול מצוקתן דינו מאסר מאחורי סורג ובריח ופיצוי כספי משמעותי לנשים שנפגעו". המסר החשוב יותר לחברה הישראלית הוא שהסחר בנשים למטרות זנות, שנדמה היה שחוסל – חזר.
איור: עובדיה בנישו
גם בחודש שעבר נעצרו שבעה חשודים בגין השתייכות לרשת שפעלה להבאת נשים מאוקראינה ומולדובה לישראל. על פי החשד הם השתמשו באלימות ואיומים על מנת לכפות את רצונם על הנשים והביאו אותן לעסוק בזנות בניגוד לרצונן. מחקירת המשטרה עולה כי מדובר ברשת מאורגנת. על פי החשד מטרת החשודים הייתה להפיק רווחים כספיים מסרסור לזנות, באופן שיטתי ובתוכנית סדורה.
"מדי פעם עולים סיפורים בתקשורת והם נראים נקודתיים, אבל כבר לא ניתן להתעלם מכך שמה שחשבנו כתופעה שמוגרה שוב מרימה ראש", אומרת עו"ד ניצן כהנא, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בזנות. "הכי פשוט זה להיכנס לאתרים שמפרסמים זנות או לפורומים של צרכני הזנות כמו למשל 'סקס אדיר' (האתר מציין שהמודעות המתפרסמות בו אינן מפרסמות שירותי מין – ר"ע) ולראות את הפרסומים של נשים עם שמות רוסיים תוך ציון שהן דוברות רק רוסית או שהן ב'ייבוא מיוחד'. או את הדיווחים של הצרכנים בסגנון 'הייתי הראשון שלה בארץ'".
כהנא ופעילים אחרים נגד סחר בבני אדם חשים כי הסחר בבני אדם בישראל הולך ומתגבר. גם דו"ח של משרד המשפטים ציין לטענתה של כהנא שיש קשר ישיר בין חקיקת חוק לאיסור צריכת זנות לבין צמצום תופעת הסחר בנשים – ככל שהביקוש לזנות יירד, לסוחרי האדם ישתלם פחות להביא קורבנות סחר לישראל.
איך קרה שתופעת הסחר חזרה שוב?
כהנא: "את סחר הנשים המזוויע מכיוון סיני המדינה הצליחה למגר בעשור האחרון. זה נעשה הודות לפעולה מערכתית כוללת של חקיקה בנושא שלוותה פעילות מאוד מוצלחת של המשטרה ובתי המשפט ולגדר שסיום בנייתה היה ב-2013. הירידה מאז היא משמעותית, אבל הסחר מצא לעצמו דרכים חדשות. כעת הסוחרים מכניסים את הנשים דרך נתב"ג. סוחרי הנשים מסבירים להן איך להיכנס לישראל לתקופה של עד שלושה חודשים עם ויזת תייר.
"סוחרי האדם למדו ממה שקורה עם מבקשי המקלט מאפריקה והם מנחים את הנשים לפנות בבקשה למקלט, מתוך ידיעה שזמן הבדיקה יכול לארוך שנה, אם לא יותר מזה. בזמן הזה הנשים הללו לא נחשבות שוהות בלתי חוקיות והן ממשיכות להיות מנוצלות לזנות. למדינה אין נתונים והיא לא מצליחה לעקוב אחר התופעה".
התופעה מרימה ראש מחדש. עו"ד ניצן כהנא
אחד ההסברים לגידול בתופעה נמצא בהסכמים לביטול דרישת אשרת הכניסה (ויזה) שנחתמו עם מספר מדינות בברית המועצות לשעבר, צעד שהוביל לפני כמה שנים שר התיירות לשעבר יצחק אהרונוביץ' ממפלגת ישראל ביתנו והורחב על ידי יו"ר מפלגתו שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן. המשטרה והשר לביטחון פנים לשעבר אבי דיכטר התנגדו בשעתו לביטול הצורך באשרות כניסה, מחשש שהביטול יוביל להגעתם של גורמים פליליים לארץ ובתוך כך יעודד את הסחר בבני אדם ובעיקר נשים לצרכי זנות. ההתנגדות זכתה לביקורת חריפה הן מטעם ישראל ביתנו והן מטעם מרצ.
"ביטול הוויזות משרת אינטרסים חשובים מבחינת תיירות של מדינת ישראל, אבל אחת ההשלכות שלו היא שנעשה קל הרבה יותר להביא קורבנות סחר לישראל. אם בעבר אותן נשים היו צריכות לעבור דרך הקונסול במדינת המוצא כדי להוציא ויזה לישראל, הסנן החשוב הזה ירד והיום הן צריכות רק להיכנס בנתב"ג, ולעבור את בקר הגבול ששיש לו הרבה פחות משאבים לעשות סינון", אומרת כהנא.
- “קניתי מהם בחורות במחיר 5000-7000 דולר, תלוי איך שנראית הבחורה”. עדותו של סוחר הנשים
- “את הטירונות שלי כזונה וחשפנית עברתי בגיל 8. חשבתי שזה לתמיד”
סוחרי האדם הם לרוב ישראלים
"בשנת 2018 הופנו למקלט לקורבנות סחר בנשים שמונה נשים, שהוכרו על ידי הממונה המשטרתי כקרבנות סחר לזנות. אנחנו כמובן מניחים שהמספר גדול יותר – הכניסה למקלט תלויה ברצונן של הנשים ורבות מעדיפות לשוב למולדתן. לעתים המשפחות לא יודעות שעבדו בזנות", אומרת עו"ד דינה דומיניץ, מנהלת היחידה לתיאום המאבק בסחר בנשים במשרד המשפטים.
"נעשים מאמצים למגר את התופעה בכל המישורים", היא מוסיפה. "חשוב לציין את המאמצים שנעשים באמצעות אכיפה משולבת נגד בתי בושת – פעילות של גורמי אכיפה במישור הפלילי, האזרחי והמנהלי לסגירת בתי בושת ולחקירות פליליות של הגורמים שמעורבים בכך. לאחרונה נעשתה פעילות גם נגד מועדוני חשפנות, שמשמשים לעתים ככסות לבתי בושת. במשטרה הרחיבו את החוליה במטה הארצי שמתכללת את הנושא, עוסקת בזיהוי הקרבנות ומנחה את גורמי החקירה ברמת הארצית. נעשו גם הכשרות מקיפות לבקרי הגבול בנושא סחר בבני אדם, לזיהוי נורות אדומות. ככלל התמונה העולה היא שרוב העומדים בראש רשתות הסחר בבני אדם הם ישראלים".
למרות העלייה המשמעותית בסחר בנשים בשנים האחרונות, דומיניץ מדגישה כי לא מדובר בדפוסים ובהיקפים שהיו נפוצים לישראל בתחילת העשור הקודם – אולם כמו אז, גם כעת יש קושי להשיג את שיתוף הפעולה של הנשים החוששות מאוד לחייהן או לחיי בני משפחתן שנותרו בארצות המוצא.
"יש כאלו שאומרות שהן באו לארץ הקודש למטרות צליינות", אומרת אמי סער, מנהלת המאבק בסחר בבני אדם במוקד לפליטים ומהגרים. "ישבה פעם עם מישהי שנתפסה בדירה בבת ים שבה היו מפוזרים מלא קונדומים. היא ישבה ובכתה ולא הסכימה לספר. הן פוחדות פחד מוות לתבוע. פוחדות שאותו בן אדם שהביא אותן יפגע במשפחותיהן בחו"ל. הן כלואות בין הפחד מהמשטרה לפחד מהסרסור".
מספר הנשים בזנות גדול מהידוע למדינה. עו"ד דינה דומיניץ צילום: לע"מ
קבוצה שנייה של נפגעות סחר שסער מפנה את תשומת הלב אליהן היא נשים אריתריאיות שהגיעו לפני מספר שנים דרך מחנות העינויים בסיני. דו"ח המיפוי לתופעת הזנות לשנת 2017 שערך המשרד לשירותים חברתיים בשיתוף המתאמת הבינמשרדית למאבק בסחר בבני אדם ומרפאת לוינסקי והתפרסם בשבוע שעבר, העלה כי 365 נשים מבקשות מקלט מאריתריאה מתפרנסות מזנות. "ההערכה היא שמדובר ב-6 אחוזים מכלל מבקשות המקלט האריתריאיות בארץ ו-5 אחוזים מכלל מבקשות המקלט מאפריקה" אומרת סער.
"כמו הנשים ממזרח אירופה גם כאן מדובר במהגרות חסרות מעמד שמוצאות עצמן מנוצלות וחיות בתנאים מזעזעים של עבדות. חלקן עברו מקרי אונס אכזריים והן נפגעות מינית שלא טופלו. הבדואים שחררו אותן ממחנות העינויים בסיני תמורת כופר ששילמו משפחותיהן או שהן התחייבו להחזיר בעתיד והן הגיעו לארץ והחלו להתפרנס מזנות כדי לפדות את עצמן".
בארגונים השונים המטפלים בנפגעי ונפגעות סחר בבני אדם ובנשים בזנות מניפים דגל אדום ודורשים מהרשויות להגביר את המעורבות שלהן במאבק. אם זה לא יקרה, מזהירים גם בעמותות וגם במשרדי הממשלה הנוגעים לעניין, התופעה הקשה שרבים בארץ היו בטוחים שהוכחדה, תחזור שוב.
ח"כ עליזה לביא, יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות מסרה בתגובה: "אנו מפעילים לחץ על משרד המשפטים ורשות האוכלוסין לייצר מענים מידיים יותר למצוקתן של קורבנות סיני; הפיילוט שמתקיים כעת עוסק במיפוי ואפיון הצרכים, בזמן שהמענים שנדרשים מידיים ודחופים. החוק להפללת לקוחות זנות קשור במישרין בכל אלו ומשדר מהו יחסה של המדינה כלפי התופעה בכללותה. אופיה ודמותה המוסרית של המדינה נמדדת בין היתר במקומות האלו. לא נוכל לעצום עין אל מול מצוקות קשות כל כך בשולי החברה".
[mc4wp_form id="1006521"]
