"לא הגיוני שגואל רצון, אשר ניהל כת פוגענית ושלט בנשים וילדים לא נשפט על היותו מנהיג כת, כיוון שלא מתקיים חוק כזה בישראל", אומרת ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, "כדי לשחרר את הנשים והילדים מידיו של גואל רצון נאלצו הרשויות להמתין זמן יקר רק כדי להעמיד אותו לדין בגין עבירות אחרות.
"סיפור מזעזע לא פחות היה עם הכת של הרב ברלנד. הוא הנהיג כת פוגענית שפגעה וניצלה מינית נשים רבות, וחמור עוד יותר, גם לאחר שהודה וישב בכלא הוא ממשיך לפעול ולמדינה אין כלים להתמודד אתו. תפקידה של המדינה הוא לשמור ולהגן על חסרי ישע ולקיומן של כתות פוגעניות אין מקום במדינת ישראל".
“ברלנד מנסה לחזור לחיים הציבוריים תחת איצטלה של צדיק”
לוי אבקסיס מנסה למצוא פתרון לבעיה הזאת כבר יותר משנתיים, ובפברואר 2016 עברה בקריאה טרומית הצעת החוק לטיפול בכתות פוגעניות שהגישה יחד עם ח"כ יריב לוין, בתמיכת ח"כים נוספים. הצעת החוק של לוי-אבקסיס, אז מסיעת ישראל ביתנו, מבקשת להגדיר מהי כת פוגענית, המאופיינת לרוב ביחסי שליטה ומרות ופועלת תוך עבירות ומעשי ניצול קשים, ולקבוע כי מילוי תפקידים משמעותיים במסגרת הכת יהווה עבירה פלילית שדינה 10 שנות מאסר. כמו כן מבקשת הצעת החוק להקים מאגר מידע במשרד הרווחה שירכז את המידע סביב הכתות, ולהקים מערך לטיפול בנפגעי הכתות.
הצעת החוק עברה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה לוועדת חוקה חוק ומשפט בראשותו של ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אבל במשך קרוב לשנתיים נמנע יו"ר הוועדה להעלות את הצעת החוק לדיון. בקשותיה החוזרות ונשנות של לוי אבקסיס נענו לדבריה בתשובות כי אין זמן וכי סדר היום של הוועדה עמוס.
תקנון הכנסת קובע כי ועדה אינה רשאית להכין לקריאה ראשונה הצעת חוק שיו"ר הוועדה הוא אחד מיוזמיה, כל עוד על שולחנה מונחת הצעת חוק פרטית במשך שישה חודשים ומעלה מבלי שנידונה כלל. בדיקה שערכנו מגלה כי הוועדה בראשותו של סלומינסקי התעלמה מתקנה זו והצעת חוק יסודות המשפט (תיקון) (עקרונות המשפט העברי) שהוגשה ביוני האחרון הוכנה שלושה חודשים בלבד לאחר שההצעה של לוי-אבקסיס עברה קריאה טרומית. מאז הספיקה הוועדה לדון שוב בעניינה של הצעת החוק של היו"ר ואף להכינה לקריאה שנייה ושלישית.
תסכול גדול. אורלי לוי-אבקסיס צילום: דוברות הכנסת
"במשך שנתיים אני מתעקשת להמשיך את קידום הצעת החוק", אומרת לוי-אבקסיס, " כאשר ראיתי שאין נכונות בוועדת חוק, חוקה ומשפט לקדם את החקיקה, ניסיתי להוציא אותה לידי וועדה אחרת אך סלומינסקי התנגד. ביום שני הקרוב היא תגיע סוף סוף לוועדה, אך לתחושתי יש מי שמנסה לטרפד אותה וזה צריך להדליק אצל כולנו נורה אדומה".
למי לדעתך יש אינטרס להתנגד להגנה מפני כתות?
"יכול להיות שיש מי שמפחד שהצעת החוק תפגע בו, אבל חשוב לי להבהיר שאני לא דנה בקבוצה כזו או אחרת. אני רוצה להגן על חסרי ישע. הצעת החוק קובעת קריטריונים ברורים בהגדרה של מהי כת".
ח"כ ניסן סלומינסקי העביר את בקשתנו לתגובה לדוברות וועדת חוקה חוק ומשפט. מהוועדה נמסר בתגובה: "הצעת החוק אושרה במליאת הכנסת בקריאה טרומית בכפוף להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה לפיה לאחר אישורה תמתין להצעת חוק ממשלתית בנושא. לפני מספר חודשים יזמה ועדת החוקה דיון לבירור הסיבות בגינן הממשלה טרם הגישה את הצעת חוק ולקידומה אך הדיון נדחה לבקשת חברת הכנסת היוזמת. הדיון יתקיים בשבוע הבא".
100,000 נפגעי כתות
אם בוחנים את המהלכים הפוליטיים המלווים מאחורי הקלעים את הצעת החוק, קשה שלא להבין את חששה של לוי אבקסיס: טרם הקריאה הטרומית החליטו משרד המשפטים ומשרד הבריאות להקים ועדה בינמשרדית לטיפול מקיף בתופעת הכתות. שר הרווחה חיים כץ התנגד להקמתה של הוועדה בטיעון כי הנושא צריך להיות מטופל במשרדו, שצבר ניסיון וידע רלוונטי. בדצמבר 2015 הוא אף כתב מכתב בנושא לשר הבריאות דאז ליצמן ובו הביע התנגדותו זו.
אלא שמאז חלפו שנתיים והנושא לא קודם על ידי משרד הרווחה. רק לאחרונה הסכים השר כץ להסיר ידיו ממנו ולאפשר לגורמים אחרים לקדמו. במכתב ששלח לרחל ליכטנשטיין, מנהלת המרכז הישראלי לנפגעי כתות, כתב: "בשל ריבוי נושאים דחופים העומדים לפתחו של המשרד, נושא הכתות לעת הזאת אינו בראש סדר העדיפויות של המשרד, לכן לא קודמה בשנה האחרונה ולא מקודמת כעת הצעת מחליטים בעניין זה. עוד ציין השר כי אינו מתנגד להעברת הטיפול בנושא למשרדים אחרים".
"אינני יודעת מה עמדתו האישית של השר כץ", אומרת לוי-אבקסיס, "ומבחינתי זה לא רלבנטי. את החוק הזה חייבים לחוקק לטובת הציבור כולו וזה אמור להיות מעל הפוליטיקה. לא אוותר ואמשיך לפעול עד שהחוק יחוקק, ייכנס לספר החוקים ויעניק בשורה וכלים לבית המשפט בהוצאתן של הכתות הפוגעניות אל מחוץ לחוק והצלתם של השבויים".
בתחקירים שפרסמו גלי צה"ל ותאגיד השידור "כאן" השנה נטען כי עמותת "בני ברוך – קבלה לעם" של הרב מיכאל לייטמן, המוגדרת שם ככת פוגענית, פקדה אלפי חברים לליכוד, חברים שביכולתם להשפיע על עתיד חברי הכנסת והשרים. באירוע השנתי הגדול של "קבלה לעם" התייצבו השרים גלעד ארדן, ישראל כ"ץ ומירי רגב וכן חברי כנסת כמו צחי הנגבי. גורם המעורה בסביבתו של שר הרווחה כץ מסר למקום הכי חם בגיהנום כי בכיר בעמותת קבלה לעם הוא חבר קרוב של השר ואף נמצא ברשימת המועמדים לכנסת מטעם הליכוד.
העמותה תבעה את שני גופי התקשורת, בטענה כי מהפרסומים של התחנה עלתה תמונה "לא מחמיאה כלפי התובעת (קבלה-לעם) של "שטיפת מוח", יחס בלתי הולם כלפי נשים וניצול כספי של אנשים במצוקה, וכי התנועה מוגדרת באותם תצהירים ככת מסוכנת ונצלנית", רושם שהוא לטענת קבלה לעם שקרי מיסודו. העמותה מכחישה את הטענה לפיה פקדה אלפי חברים לליכוד.
ממשרד הרווחה נמסר: "לפני כשנה וחצי על רקע פרשת כת 'לב טהור' תמך המשרד בהצעת החוק של ח"כ אורלי לוי-אבקסיס למאבק בכתות פוגעניות. בשל המורכבות החוקתית-משפטית, המשרד ערך בחינה מעמיקה לרבות הצלחת החקיקה במדינות שונות, וכן המתין להכרעת הדין בבית המשפט בעניין כת לב טהור. מלבד צרפת, אין חקיקה להגבלת הקמת וקיומן של כתות במדינות המערב ואף בצרפת, הליך החקיקה כשל לאחר שלא ניתן היה לאכוף את החוק בפועל.
"משכך, סבור המשרד כי חקיקה בעת הזו אינה הדרך הנכונה והאפקטיבית להתמודדות עם התופעה ולכן בוחן חלופות אחרות בהם הרחבת הכלים לזיהוי מקדים, הרחבת המענים לנפגעים ובני משפחותיהם והגברת המודעות לתופעה".
100,000 נפגעי כתות. דימוי: שאטרסטוק
"על פי המידע שיש בידינו קיימות כיום בישראל כ-100 כתות ובהן כ-15 אלף אנשים. כלל הנפגעים מהכתות מגיע לאומדן של 100 אלף איש", אומרת ליכטנשטיין, מנהלת המרכז לנפגעי כתות שהוקם לפני 12 שנה ופועל לתת סיוע למי שנמצא בקבוצות פוגעניות ולבני משפחותיהם, וכן להעלות מודעות לנושא. "המטרה שלנו היא שכל אדם ידע להבחין בין קבוצה רוחנית לגיטימית לבין קבוצה רוחנית שהיא פוגענית".
מה הופך קבוצה לכזו?
"מה שהופך אותה לפוגענית זו לא האידיאולוגיה אלא המעמד של המנהיג והתהליך הפסיכולוגי שהוא מעביר את חברי הקבוצה. האידיאולוגיה היא הכלי שבאמצעותו הוא מבצר את השליטה הטוטאלית שלו על האנשים. השליטה מובילה לניצול נפשי, כלכלי ובמקרים רבים מאוד גם לניצול מיני. בני המשפחה של חברי הכת הופכים להיות עבורם השטן בהתגלמותו".
באילו נפגעי כתות אתם מטפלים?
"שובו בנים של הרב ברלנד, גואל רצון והכת הסדיסטית בירושלים, הן רק דוגמאות מועטות. את השמות של רובן אני לא יכולה לחשוף מסיבות משפטיות.
"צריך להבין שאנשים שמצליחים לשרוד ולצאת מקבוצות פוגעניות מוצאים עצמם מחוסרי כל, שבר כלי ולעתים מפתחים מחשבות אובדניות. תמיד כשאנחנו במרכז פוגשים אנשים אלו עולה השאלה: האם יתכן שכל אדם יוכל להתעלל במישהו אחר והמדינה לא תתן על כך את הדעת?".