דמיינו לרגע מצב שבו אתם צופים בתוכנית מתורגמת על השיר לדוד משה הייתה פרה, ובמקום מה שציפיתם לראות בשורה הראשונה של השיר, אתם רואים בכתוביות את המשפט "פרה לדוד משה הייתה" או אפילו "לדוד משה היה פרע". מדובר באירוע לא סביר עד כמעט בלתי אפשרי, אולם מתברר שבעבור חירשים הצופים בתוכניות מונגשות טעויות כאלה הן עניין לא נדיר בכלל.
"זה כמו מופע הרמאות שהיה בהלוויה של נלסון מנדלה. תרגום פיקטיבי, בלתי מובן בעליל", מתארת ננה בר מהמרכז הישראלי ללימודי חירשות את חוויותיה כצופה בשידורי הטלוויזיה המונגשים, "הצופה החירש לא מסוגל להבין שום מסר שנאמר בתרגום, שום דבר, משום שרוב הדברים מועברים בנפנופי ידיים ותנועות לא ברורות.
"המתורגמנית-לכאורה, לא שולטת בכללי התרגום או בשפה עצמה. הדבר בא לידי ביטוי בשיבוש תנועות, שהן חלק מהדקדוק של השפה, וגם בבלבול סדר התחביר. אי אפשר להבין דבר וחצי דבר כשמבלבלים לך משפטים".
[embedyt] https://www.youtube.com/watch?v=7qu1cs6Fhk8[/embedyt]
ה"תרגום" לשפת הסימנים בהלווייתו של נלסון מנדלה
חוק שידורי הטלוויזיה מחייב את הערוצים להנגיש לשפת הסימנים לפחות חמישה אחוזים מהתוכניות והפרסומות המשודרות אצלם. עם זאת, החוק לא קבע כי על הערוצים השונים לשכור את שירותיהם של מתרגמים מוסמכים לשפת הסימנים, והתוצאה כמו שמספרים חירשים רבים היא בלתי מובנת לצופים. עיקר הטענות מופנות כלפי התרגום בערוץ קשת.
"למתרגמת אין תעודת תרגום, וכל חירש יכול לקבוע שהיא לא מסמנת וממציאה מילים, היא לא מצליחה לסמן רצוף", אומר אל-עד כהן, במאי ושחקן חירש שפנה לאחרונה לרשות השנייה בנושא, "תמוה שלא מבקשים הוכחה מקצועית כמו תעודת תרגום ופשוט לוקחים אנשים בלי לבדוק את התאמתם המקצועית".
טענות נוספות של כהן ובר נוגעות למרכיבים החזותיים של בועת התרגום: גודל הבועה, הצבע שלה, ובעיקר – צבע הבגדים של המתרגמים, שמתברר כעניין משמעותי ביותר: לעתים מופיעים מתרגמים עם חולצות מקושקשות, כאשר מתרגם מקצועי יודע לדבריהם שנדרשת חולצה בצבע אחיד.
מתרגמים בלי הכשרה מקצועית | אל-עד כהן
"מכיוון שזו שפה חזותית כל רעש חזותי אחר ולא רלוונטי עלול לגרוע ממש מהתרגום", מסבירה בר, "זו הפרעה לעין האנושית. גם ככה הבועה בארץ לא עומדת בסטנדרטים המתקדמים הקיימים בהרבה מדינות, ועל זה תוסיפי רעש חזותי שצובע את הסימנים והתנועות ומאפיל עליהם עד שאי אפשר לקרוא בכלל. תארי לך שהיו מקשקשים לך על דפים בספר, או מרעישים בזמן החדשות. דמייני שמוסיקת מטאל פורצת לשידור בזמן שיונית לוי מדברת".
בתגובה לפנייתו של כהן לרשות השנייה השיב נציב תלונות הציבור דוד רגב כי "על התרגום להיות ברור ומובן, אך החוק אינו מחייב את המורשים לשידורים (ערוצי הטלוויזיה המסחרית – מ"פ) לשכור מתורגמנים מוסמכים".
"אם הערוצים צריכים רופאים, הם ייקחו רופאים ללא רישיון כי כתוב 'רופא' בלי שיהיה שם 'עם רישיון'"? שואל כהן. "כל עניין יישום ההנגשה נעשה בלעדי הקהילה. זה אבסורד", אומרת ננה בר, "בקהילה יש מומחיות, בלשנים, מורים ומורות לתרגום, ואלה שלא מבינים את השפה על בוריה ולא את תחום התרגום הראוי על בוריו מחליטים עלינו, בלעדינו. לא סופרים אותנו ומצפצפים על התלונות".
הסמכת המתרגמים לשס"י – שפת סימנים ישראלית – מתבצעת כיום בשני מסלולים אקדמיים. בסיום הלימודים מוענקת לבוגרים תעודה מטעם משרד העבודה. "התפישה הרווחת בציבור ולפיה מי שיודע שס"י יכול לתרגם, אינה נכונה", אומר דורון לוי, בלשן לשפת הסימנים המשמש רכז אקדמי של תוכנית הכשרת מתרגמים, וחירש בעצמו, "מתורגמן עובר הכשרה בת שנתיים כדי שיוכל לתרגם בשני הכיוונים: מעברית לשס"י ומשס"י לעברית. יש מושגים שקיימים בשס"י ואינם קיימים בעברית, ולהפך.
"השימוש באנשים שמנסים 'לתרגם' בפרסומות מקומם ביותר משום שזה חסם בנגישות תקשורת שלא מאפשר לנו, הצרכנים, להבין את מה שנאמר. לא כל מי שמופיע על המסך הוא 'מתרגם' ויש לכנות את חלקם בשם 'כאלה שמנסים לתרגם'. זה זיוף של תרגום".
לא כל מי שיודע שס"י יכול לתרגם | דורון לוי
רוב התלונות, כאמור, הן על התרגום בערוץ קשת, אולם בעבר הוגשו תלונות גם לגבי התרגום בערוצים רשת ו-10. לטענת החירשים, התלונות לא טופלו כנדרש. "זה לא ויכוח שנוגע לרמת המקצועיות של מתורגמן כזה או אחר, בכלל לא, אלא לכך שאלה לא מתורגמנים כלל וכלל", אומרת בר, "זה כמו לכתוב מילה באותיות הפוכות, לכתוב משפט של נשוא, נושא ומושא בצורה משובשת לחלוטין. המבנה התחבירי שגוי עד היסוד, ולהוסיף לזה נפנופי ידיים שאינם חלק מהמושגים או המילים של התוכן.
"הערוצים חושבים שאם לוקחים מישהו שגדל בקרב משפחה חירשת או הורים חירשים ויודע שפה בסיסית זה מספיק. מדובר באיוולת ובזלזול לשמם. הערוצים לא היו לוקחים אדם שדובר רוסית מהבית אבל לא הוכשר במקצוע התרגום כדי לתרגם את נאומו של פוטין, או ספר ברוסית. הפיקטיביות הזו צריכה להטריד את הגורמים ברשות השנייה".
"אני מצפה שיהיה פיקוח על תרגום, שיקפידו שיהיו למתורגמנים תעודות תרגום", מסכם אל-עד כהן, "שלחירשים תהיה אפשרות להחליט מי מתאים לתרגם ולא אנשים שלא מכירים את התחום. לחירשים אין שום ייצוג בועדות שמחליטות בנושאים שלנו, זה דומה לזה שלא תהיה שום אשה בוועדה שמחליטים על ענייני רפואת נשים".
מהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו לא התקבלה תגובה.
משידורי קשת נמסר: "ככל שידוע לנו, הביקורת חוזרת ונשנית מצד גורמים שפנו בעבר על מנת שנשכור את שירותיהם. אם ישנן הערות ענייניות לעצם התרגום – נשמח לשמוע ולטפל בהתאם".
מערוץ 10 נמסר: "התרגום לשפת הסימנים במהלך הפרסומות בערוץ עשר מבוצע על פי רוב על ידי מתרגמת מקצועית לשפת הסימנים, שנשלחת לערוץ על ידי החברה שעמה אנו עובדים בדרך קבע. חשוב להבהיר שמשימת תרגום הפרסומות אינה פשוטה בשל הקצב המהיר, השימוש בסלנג, והמוזיקה שעמה ארוזות הפרסומות. עם כל אלה נבדוק היכן נוכל לשפר – ואנו מודים על ההערה".
מרשת 13 נמסר: " אנחנו גאים שרשת חרטה על דגלה את ערך הנגישות ושמחים להנגיש את שידורינו לאוכלוסיית כבדי השמיעה. המתרגם של רשת הוא בעל דיפלומה והסמכה בתחום, והוא תמיד לובש חולצה שחורה על רקע לבן. הוא מקבל את מקבץ הפרסומות יום קודם על מנת שהתמלול יהיה מקצועי ביותר".
[mc4wp_form id="1006521"]