"היום כולם במאבק – ספרדים ואשכנזים, חסידים וליטאים, כולם יודעים מי הוא", אומר יהודה, חסיד ברסלב ופעיל במאבק נגד הרב אליעזר ברלנד, "כל רב שבאו אליו והראו לו את החומר והסבירו לו, צ'יק צ'ק הבין במה מדובר. ממאות רבנים כאלה היו אולי אחד או שניים שגם אחרי ששמעו הכל הביעו ספקות".
כבר יותר משנה וחצי שיהודה, ביחד עם חסידי ברסלב אחרים ובשיתוף פעולה הדוק עם פעילות פמיניסטיות חילוניות, מסכל את הניסיונות של ברלנד להקים מחדש את חצרו ולחזור להיות גורם משפיע בעולם החרדי. לאחר שנמלט מזרועות החוק לחו"ל וחי במדינות שונות במשך כמה שנים, הורשע ברלנד בנובמבר 2016 בעבירות של מעשה מגונה ותקיפה של נשים בקהילתו "שובו בנים". הוא נידון ל-18 חודשי מאסר אך ריצה רק 10 מהם כשעונשו קוצר בשל מצבו הבריאותי.
את רוב ההופעות הפומביות של ברלנד מצליחים הברסלבים והפמיניסטיות לסכל, אבל לא תמיד זה היה כך. "מיד כשהשתחרר מהכלא בטענה שהוא לא כשיר רפואית, אליעזר ברלנד התחיל במסע בארץ שבו עבר מעיר לעיר וניסה להחזיר את אותה עדת מאמינים שלו ולגייס תומכים חדשים", אומרת לירין שי גושן, פעילה במאבק נגד ברלנד, "כשהיה מגיע לחולון או לבת ים תמיד נמכרו כרטיסים מאוד יקרים – אני מדברת על כרטיס השתתפות. באולם אירועים בחולון, כל אדם נאלץ לשלם יותר מ-200 שקלים כדי להכנס לאירוע. היו גם המון אנשים שבאו איתו מירושלים באוטובוסים וגם המון תושבי חולון, חוזרים בתשובה".
עוד בנושא
אבל מאז שהחלו ההפגנות מול האירועים של ברלנד, התמונה השתנתה מקצה לקצה. בבאר שבע למשל, תוכנן להתקיים אירוע של ברלנד בהיכל התרבות. ראש העיר רוביק דנילוביץ' התערב ומנע את קיום האירוע במקום. "ברגע שהעירייה יצאה וגינתה את זה", אומרת שי גושן, "כל אולמות האירועים סירבו לארח אותו, אולם אחרי אולם סירב לארח אותו, ובסוף האירוע התקיים במוסך באזור התעשייה.
"בכל פעם שהיה אולם שמסכים לארח אותו, הייתי מפרסמת פוסט מי בעל האולם והבעלים היו מקבלים טלפונים. בעלי עסקים נרתעו מהם. כשחסידי ברלנד קלטו שאנחנו מצליחים לבטל להם אולמות הם התחילו לעשות תחבולות, היו אומרים מיקום אחד ובפועל מתכננים מיקום אחר, שעה לפני היו פשוט אומרים לאוטובוסים מירושלים להגיע למקום אחר".
המאבק בברלנד בגלגולו הנוכחי החל עם תחילת הסיורים של ברלנד, והוא מציג הרכב ייחודי יחסית למאבקים חברתיים בארץ: חרדים חסידי ברסלב, ופמיניסטיות. "לנו זה נתן רוח גבית וגם להם", אומרת שי גושן, "הם יכלו לבוא ולומר 'זה לא משהו אישי, יש גם חילונים' – בדרך כלל ברלנד נערץ אצל החוזרים בתשובה – 'וגם החילונים רואים אותו כמוקצה', וגם אנחנו יכולנו לבוא ולומר לקהל שלנו 'תראו, גם החרדים רואים אותו מוקצה ויש פה בעיה'.
"בעבור החרדים במאבק, כמי שנחשפו אליו במשך שנים, עצם שיתוף הפעולה בפעם הראשונה עם הציבור החילוני שלא מסכים לקבל אותו זה שינוי. זה היופי בסיפור הזה, שהיה פה אירוע בחברה החרדית שבלי התוספת של החילוניות בתוכו זה לא היה משתנה, וגם בלי החרדים שיגבו אותנו, הנשים, היינו מצטיירות כשונאות דת, כשהדת היא לא העניין בכלל".
"זה באמת שיתוף פעולה יפה", אומר יהודה מחסידות ברסלב, "גם עם פעילות פמיניסטיות, גם בין חברי הכנסת יש תמימות דעים. גם אצל הח"כים החרדים, אפילו אם הם לא אומרים את זה החוצה, וגם אצל ח"כים כמו מרב מיכאלי: כולם מבינים שזה עבריין מין שפל שצריך להילחם נגדו בכל דרך. אנחנו שמחים שהצליחו להבין את הסכנה של ברלנד, ושאנשים מבינים שהבן אדם הזה מסוכן. למעשה, זה הקמפיין הראשון מסוגו שהיה בציבור החרדי נגד עבריין מין, קמפיין פעיל מאוד, מאוד בחוץ, שלא נסגר בתוך הקהילה. יש במאבק מחרדים שמרנים בני המשפחות הטובות של ירושלים ועד לתל אביביות פמיניסטיות – ויש לי רק מילים טובות לומר על הפמיניסטיות, הן קשובות מאוד.
"יש הרבה רבנים שלא יוצאים החוצה, שלא תראי מכתב חתום בשמם או מודעות, אבל הם יודעים בדיוק במה מדובר ומזהירים את התלמידים שלהם. יש פחד מהקהילה הזאת (של ברלנד – מ"פ) כי הם עשו דברים הזויים, הם אלימים מאוד, אני אישית ספגתי מהם אלימות פעמיים".
בית הכנסת בחולון לפני הגעת האוטובוסים מירושלים
ביום חמישי האחרון הגיע ברלנד לעיר חולון, למה שהוגדר "אירוע סליחות המוני". לפי הפרסום הראשוני, האירוע תוכנן להתקיים בפארק הפילבוקס בעיר. הפמיניסטיות והברסלבים התארגנו להפגין מול האירוע, אך בשעה היעודה הפארק עמד שומם וריק מאדם, למעט השוטרים שבאו להשגיח על ההפגנה.
"חולון זה המעוז האחרון שנשאר לברלנד" אומר יהודה, "יש שם אנשים שעדיין מקרבים אליו. יש מקלטים שמשתלטים עליהם עם בני נוער, ומביאים לשם תלמידים של ברלנד שידברו אליהם".
כמו במקומות אחרים, גם בחולון החליטו חסידיו של ברלנד להזיז את מקום האירוע מיד כששמעו על ההפגנה. הכנס ה"המוני" הועבר לבית כנסת רבי מאיר בעל הנס בעיר, והשעה 21:00 שבה תוכנן להתקיים הוא הועבר לשעה מאוחרת בהרבה. אל בית הכנסת, בעיר שנחשבת כאמור מעוז של ברלנד, כמעט ולא הגיע איש מבין תושבי העיר.
בשעה 1 לפנות בוקר, הגיעו לבית הכנסת אוטובוסים מלאים בחסידי ברלנד מירושלים, וגם עבריין המין הגיע למקום אך אמר רק כמה משפטים בתחילת האירוע, שבהם קרא לחסידיו לגייס כסף לטובת "שובו בנים". קהל חולוני מקומי, אם היה בכלל, היה לא יותר ממיעוט זניח בקרב הנוכחים. עם הגעתו של ברלנד התמלא בית הכנסת עד אפס מקום באנשי חצרו, בניסיון ליצור מראית עין של אירוע מוצלח שסחף אליו תומכים נלהבים רבים. "זה קרקס נודד שנוסע ממקום למקום", אומר יהודה, ושי גושן מוסיפה: "זה לא יותר מיחסי ציבור, הדבר הזה. הם כרגע במסע להחזיר את הציבור, ואיך מחזירים את הציבור? אומרים לו 'היינו בחולון וכולם באו'".
זו נקודת מפנה, לדעתכם?
"כן, כי כמה חודשים שלא היה שום אירוע", אומרת שי גושן, "ולדעתי זו הפעם הראשונה שהוא ניסה לבדוק אם השטח מוכן לו, אם הציבור הספיק לשכוח, והם ראו שלא, שהציבור לא שכח. הם נאלצו להסתתר, העירייה קיבלה על זה דיווח, המשטרה קיבלה דיווח, הרב הראשי של העיר הצהיר שהוא לא רוצה אותם שם ופעל כדי לנסות לבטל את האירוע. לדעתי הם הבינו שהציבור לא שוכח ושהדרך חזרה לא באמת אפשרית, לא יתנו לו להיות דמות מחנך עבור ילדים וילדות".
"פעם הח"כים היו עולים אליו לרגל, הוא היה אחד החותמים הראשיים על הקריאה להצביע ג' בבחירות (יהדות התורה, מ"פ), וכשהתחילו לצאת הסיפורים החוצה בהתחלה היה קשה להאמין", אומר יהודה, "אבל המאבק נמשך בגלוי כבר שנתיים והוא הצליח לעשות את הפעולה שלו, לפחות בלהכניס לכולם את התובנה הזאת שהוא עבריין, שזה דבר שהיה מאוד קשה להשיג אותו. היום 95% מהציבור החרדי כבר יודע מי הוא, ושחייבים להתרחק ממנו. בברסלב ההוקעה שלו היא מוחלטת, עד כדי כך שאם יש רבנים שרק שותקים בפני המאבק, כבר מסתכלים עליהם בצורה שונה".
בית הכנסת אחרי הגעת האוטובוסים
גם גושן וגם יהודה מותחים ביקורת על עיריית חולון שלא התערבה כדי לסכל את הגעתו של ברלנד להופעה בעיר. פרט לבאר שבע, הופעותיו של ברלנד התבטלו גם בערים נוספות ובהן תל אביב, מעלה אדומים, דימונה ואילת, בהתערבות העירייה. בחולון קולה של העירייה לא נשמע, ופרט לרב הראשי לעיר שניסה למנוע את הגעתו של העבריין, לא עשה אף גורם עירוני מאמץ כלשהו בנושא.
"חולון מונה 200 אלף תושבים", אומרת גושן, "אם מתוכם הגיעו רק 30 וראש העירייה, שאמון על כל התושבים, לא מתנער מהגעתו של ברלנד ולא אוסר את הכניסה שלו לתוך שכונה שהיא שכונה שממילא במצב סוציו-אקונומי מורכב, זה אומר עליו המון. זו לא פעם ראשונה שזה קורה, ויש ציפייה שילמדו להימנע מהסיטואציות האלה. הם כבר יודעים מי זה ברלנד, אין מישהו בעירייה שבזמנו לא פנינו אליו כדי לדבר על ברלנד".
"חולון היא באמת מקרה מוזר", מוסיף יהודה, "בכל עירייה שפנינו אליה הייתה לפחות אוזן קשבת, היו לפחות מי שניסו לעזור, חולון זה המקום היחיד שבו נתקלנו בהתעלמות מוחלטת, פשוט לא מעניין אותם. "היה פה כנראה גורם מסוים בעירייה שלא רצה להתערב, ועכשיו אחרי שהאירוע הזה התקיים צריך לשאול ממה הגורם הזה כל כך מפחד. זו חתיכת בדיחה. רבנים הרבה יותר קטנים מברלנד יש להם יותר השפעה ממנו. בתחילת המאבק נגד ברלנד אף אחד לא העז לצאת נגדו, הוא היה כל כך חזק וכוחני שעצם המאבק נגדו היה משהו שהסתכלו עליו מוזר, אבל דברים השתנו כשהתחילו לצאת נגדו בגלוי.
"לקח לאנשים זמן, גם לחרדים, כדי לעכל את המושג של לצאת נגד עבריין מין, ובעיקר היה להם קשה להבין שזה באמת נכון, והרגע הזה הגיע. ברגע שאנשים התחילו להבין וכשהתפרסם מי האדם, אז ההשפעה שלו התחילה לרדת. הרבה זמן לא הייתה לנו את האפשרות להוכיח את הכוח שלו, עד שהגיעה ההזדמנות כשהעירייה עשתה את הפאדיחה שלה. גם אנחנו חשבנו שהכוח שלו בחולון יותר חזק ושמחנו להתבדות. זה היה מבחן שהוכיח לנו מה הכוח שלו. שמו את ברלנד מתחת לאור וראינו שהכוח שלו לא חזק".
מעיריית חולון נמסר בטרם האירוע: "איש (מטעמו של ברלנד – מ"פ) לא פנה לעירייה בבקשה לקיים את האירוע ולא ניתן על כך כל אישור. בכל מקרה, אין צורך בקבלת אישור מהעירייה. יחד עם זאת, אם מדובר באירוע שיהיו בו למעלה מ-200 איש, יש לקבל את אישור המשטרה לפי תקנות הבטיחות במקומות ציבוריים והעירייה אכן העבירה את המידע למשטרה. מדובר בהתכנסות פרטית בפארק ציבורי הפתוח לכל אחד.
"באשר לתוכן האירוע או זהותו של הרב – יעשה כל משתתף את החלטתו המוסרית האישית באם ראוי לו לקחת חלק בכך", אמרו בעירייה. לשאלה מדוע סייעה העירייה למארגני האירוע על ידי העברת המידע אודותיו למשטרה לצורך קבלת האישור לא התקבלה תשובה. כמו כן, לא התקבלה תגובתו של ראש העיר.
למרות אדישות עיריית חולון, קיומו של האירוע בחולון חיזק את הערכתם של פעילי ברסלב ושל הפעילות הפמיניסטיות שכוחו של הרב ועבריין המין נמצא בירידה. גם רחל ליכטנשטיין מהמרכז לנפגעי כתות, שמלווה את המאבק בברלנד, מציירת תמונה דומה של ירידה עקבית בתמיכה בו: "אני מסתובבת בקהלים שונים, בכל המגזרים – בחילוני, בדתי, בחרדי, אני רואה שינוי מאד גדול ביחס ובגישה של הציבור כלפיו, אם בהתחלה אנשים לא האמינו, או במגזר החרדי לא רצו לשמוע, היום אני רואה הרבה פחות להט להגיע אליו ולשמוע אותו ולא רק להט ואפילו זלזול והבנה במי מדור.
"אני לא יודעת לנבא את העתיד אם זו תחילתה של הגסיסה או שהוא יוכל להמשיך להתפתח ולגדול בחזרה. כרגע, לפי העין שלנו, הציבור החדש לצידו הולך ומתמעט והגרעין העיקרי זה רק האנשים שהם חסידים שלו כבר הרבה שנים והם עיוורים והם לא מתפכחים ולא מסוגלים לראות את האמת".
[mc4wp_form id="1006521"]
