"לקחתי קרטון וחצי אסיד, אבל ברגע שחיזקתי עם MD פתאום כל החוויה נהייתה לי יותר מדי עוצמתית״, מספר עומרי (שם בדוי), "מין חוסר יכולת לתקשר, תחושה שאתה מבין מה קורה מסביב אבל לא מסוגל להכיל את זה ולבטא החוצה, נשטף לאיזה משהו.
"זה היה באמצע הלילה במדבר וחבר לקח אותי להסתובב במשך שלוש שעות. הרגשתי מבולבל ובדיעבד הבנתי שגם על החבר עבר משהו. הגיעה הזריחה והייתי עדיין מבולבל והתחיל יום שאני זוכר אותו כיום הכי גרוע שהיה לי בחיים. כל הזמן הייתה לי תחושה לא נעימה ואני אוכל סרטים כמו שלא אכלתי בחיים. רק בארבע אחר הצהרים בערך הצלחתי להירדם".
בשלב מסוים הוא הגיע למרפאה שהוקמה במקום המסיבה, ושם הסבירו לו לדבריו – בצורה נעימה – שאין להם מקום בשבילו אם אין לו בעיה רפואית, ובגלל שהוא הסתיר את המצוקה גם לא הפנו אותו הלאה לגורם אחר. "החוויה הקשה המשיכה ללוות אותי כמה חודשים אחרי", מספר עומרי, "המשיכו להיות לי התקפי חרדה ויכול להיות שאפילו דיכאון. זה הציף אצלי דברים שהיו אצלי גם קודם בפנים, אבל בצורה איומה וסוחפת".
מספר חודשים לאחר מכן נסע עומרי לפסטיבל "בום" בפורטוגל, והפעם לקח אסיד. "היה לי מדהים והייתי בטריפ אסיד שהיה נחמד ונעים, אבל שוב כשהגיע הבוקר לא הצלחתי להירדם, וזה החזיר לי את החוויה הקשה הקודמת. החלטתי ללכת למרחב הבטוח, שם בו יש פסיכיאטר. הייתי בגישה של 'שרק יתנו לי איזה ווליום כדי שאני אוכל לישון'. ניגש אלי אדם ששאל מה אני צריך, עניתי שאני רק רוצה לישון. הכניסו אותי לדום ענק ומאוורר שמחולק לתאים, בהם שמיכה נעימה וכרית. ושאלו מה אני רוצה שיקרה עכשיו. אני זוכר את המשפט הזה כי הדהים אותי כמה כוח הוא נתן לי.
"הוא השאיר אותי ואמר שמיד תגיע מישהי. עד שהיא הגיעה פשוט התחלתי לבכות, בכי משחרר של 20-30 דקות בלי הפסקה, פרקתי הכל. התיישבה לידי בחורה שהציגה את עצמה ושאלה אם אני רוצה לספר מה עובר עלי. דיברנו והיא פשוט הייתה מקסימה ודאגה לי לאכול, לשתות ולנשום ביחד. אני לא יכול לתאר כמה זה היה מהפך מבחינתי, כשסיימתי לבכות לא הייתי צריך ווליום ולא כלום, נרדמתי תוך שנייה".
לא רק שהפעם השניה עברה בקלות, אומר עומרי, היא גם תיקנה את הסיבוב הראשון: "לפני הבום היו לי התקפי חרדה, שפשט נעלמו. המרחב המכיל הזה, רק לדעת שהוא קיים זה משמעותי. זה מדהים כמה מעט צריך לעשות ברגע שפשוט יודעים שזה שם ושאפשר לבוא וידאגו לך, זה מדהים בעיניי. לא משנה כמה הסביבה שלך תומכת והחברים שלך איתך, באווירה של מסיבה שבה כולם באו ליהנות קשה להיות זה שאומר 'בואו נלך הצידה לרגע'. הרגשתי נטל על החברים שלי, והיה לי מאד משמעותי שיש אנשים שם בשביל לשמוע אותי".
80 אחוז יקחו משהו
אחרי ששני בליינים מתו מצריכת סמים בפסטיבל בגליל בסוף ספטמבר השנה, התגברו הקריאות להגברת האכיפה ולנקיטת צעדים לביטולן של מסיבות הטבע ולמאבק בתופעת צריכת הסמים בהן. מותם של השניים היתוסף לדו"ח שפורסם אודות מקרה מותה של טוהר דוד מלפני כשנה במסיבה בדרום, ומצא כי דוד לא קיבלה טיפול רפואי במשך זמן ממושך, גם מצד המארגנים, בין היתר בשל חשש לפנות לרשויות.
אל מול הגישה הזו הולכת ומתעצמת גישה הפוכה לטיפול בסכנות הנילוות לצריכת סמי מסיבות: הכרה במסיבות וצריכת הסמים בהן כמציאות קיימת, והתמקדות במיזעור הנזקים עבור המבלים על ידי העלאת מודעות, שיפור הרגלי הצריכה ועזרה בשטח כשמתעוררות מצוקות. לא מדובר במקרים של מוות או פגיעה גופנית קשה, שהם נדירים יחסית גם אם מקבלים משקל תקשורתי גבוה, אלא בנפגעים שקטים שלא נכנסים לאף סטטיסטיקה ועוברים פגיעות נפשיות.
"אנחנו חיים בתרבות ודור שנהנה לחקור את הגבולות שלו והתופעה הזאת כאן וקיימת", אומר יגאל טרטקובסקי, ממקימי "חוף מבטחים", אחד מארגוני המתנדבים הפעילים בתחום. "אנחנו כחברה לא יכולים ורוצים למנוע מאנשים להתקהל. זה לא המקום שלנו. תפקידנו הוא למזער נזקים ולספק סיוע נפשי למי שצריך".
״ברגע שפשוט יודעים שזה שם ושאפשר לבוא וידאגו לך, זה מדהים בעיניי״ | צילום: פיטר קובי גור
"הסצינה קיימת בארץ עשרות שנים ויש מעל ל-300 אלף חוגגים בשנה מכל קצוות האוכלוסייה, רובם בגילאי 18-30", אומרת מעיין שנקר, ממקימות פרויקט "אנשים טובים" של עמותת עלם, שפועלת בשמונה השנים האחרונות ביצירת מרחבים בטוחים, "רוב החוגגים יחוו חוויות חיוביות, אבל חלק יגיעו לבלבול, איבוד תחושת זמן, פירוק עצמי, וחוויות שהן לא בהכרח מיטיבות. כשאין במסיבות שום מענה מעבר למענה רפואי של מד"א או בטיחותי-אכיפתי של המשטרה, האלה נופלים למקום חסר ואחר כך הופכים לנטל על מערכות בריאות הנפש".
שנקר מסבירה כי כ-80 אחוזים מהמשתתפים באירוע יצרכו חומר משנה תודעה, אם זה סמים כמו MDMA, LSD, מריחואנה או אלכוהול. מתוך אותם שמונים אחוז, כעשרים אחוזים יזדקקו למענה רגשי, וכעשרה אחוזים מתוך העשרים יכנסו ל"משבר פסיכדלי": "הנתון משתנה בין מדינה למדינה בהתאם למדיניות הסמים שלה אבל מדובר בנתונים דומים למדינות אחרות ומדובר במספרים מאוד גבוהים".
היא מספרת על אנשים שליוותה ונפתחו והחלו לדבר על טראומה צבאית בעברם או חוויה מינית שלילית שהייתה מודחקת: "החומרים האלו הם צוהר לתת מודע. נעשה בהם שימוש גם בריפוי, וכשנותנים להם מקום בסביבה נכונה יכולה להיות גם חוויה טובה, אבל ב"סטינג" לא נכון של מסיבה, ההבנה שעברתי טראומה בעבר שאני לא מודעת אליה יכולה להיות חוויה מאוד קשה".
"חוף מבטחים" ו"אנשים טובים" מגיעים לפסטיבלים ומסיבות ומקימים בהם מרחב בטוח – אוהל גדול, לבן ונקי מגירויים חושיים עד כמה שניתן, הפוך מהסביבה של המסיבה שבחוץ שמכוונת לייצר כמה שיותר כאלה. המתנדבים שנמצאים בפנים מנסים ללוות ולהפחית מצוקות וחוויות רגשיות שליליות אצל מבלים, שנובעות משימוש בסמים, מערבוב של סמים, ולעיתים גם ללא קשר לסמים. מיכל אברהם מיוזמות "אנשים טובים" נתקלה במקרים רבים של משברים כאלו אותם ליוותה, היא נזכרת בנערה בת 19 שהגיעה למתחם במסיבה ותיארה שלקחה משהו ורק ביקשה שיהיו אתה, עד מצבים קשים של אנשים שלא מצליחים להסביר מה קרה ומה הם צריכים.
״אנשים טובים״ | צילום: פיטר קובי רוט
"נתקלנו באנשים שנטו להיות אלימים בעקבות שתיית אלכוהול ומרחב בטוח סיפק להם הגנה והרגיע אותם", מספרת אברהם, "היה לנו גם מקרה של נער שלקח MDMA וזה עורר אצלו צורך לגעת באנשים, ביניהם נשים. הבאנו אותו למתחם, שמרנו עליו והרגענו אותו כדי לבודד אותו משאר החבורה. הנוכחות שלנו מונעת לפעמים משברים שיכלו להתפתח לאירועים אלימים ולמעצרים של המשטרה או לפינויים של מד"א".
גם טרטקובסקי מסביר שלעיתים די בשיחה קצרה כדי למנוע אירוע אלים. לטענתו ולטענת פעילים נוספים, הגישה של הגברת אכיפה ו"מניעה" של שימוש בסמים, לא רק שאינה מסייעת אלא עלולה לגרום נזקים ולהחמיר מצב קיים. הסיטואציה המסוכנת ביותר, לדבריהם, היא כשאדם שלקח חומר משנה תודעה ועובר קושי, למשל פרנויה, היא תתעצם ועלולה להפוך לנפיצה ברגע שיגיעו אליו שוטרים או מספר אנשי אבטחה בבת אחת.
"רק בשבת האחרונה המשטרה סגרה מסיבה", מספרת אברהם, "השוטרים לא מחפשים סמים במסיבות גדולות, אבל לרוב לא מודעים להשלכות של סגירת מסיבות. בנאדם שצרך חומר משנה תודעה ונמצא במצב רגשי ופיזי מסוים – ופתאום מגיעה משטרה וסוגרת את המסיבה. הגוף נמצא במצב שרוצה לרקוד תחת השפעת אסיד ורוצה להיות בתזוזה ופתאום סוגרים עליו את המוסיקה והאור. מה הוא יעשה? יכנס לאוטו ויסע לחפש מסיבה אחרת? יגיב בצורה קשה כלפי השוטרים? או שפשוט ישאר במקום וישקע במקום לפרק את הסמים בתנועה".
שנקר טוענת כי קיימת בעיה ברמת הידע הבסיסית של אנשי מקצוע ברמת בכל הנוגע לשימוש בחומרים וההשפעות שלהם, בין אם אלו מורים, אנשי טיפול, רופאים או משטרה. "גם החוגגים עצמם לא יודעים", היא אומרת, "הרבה חוויות פסיכדליות שמכונות "טריפ רע" יכלו להימנע אם אנשים היו יודעים מה ההשלכות של מה שצרכו".
משרד הבריאות נשאר מאחור
מקרי המוות האחרונים עלו בדיון בוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול לפני כשבוע. יו"ר הוועדה, ח"כ תמר זנדברג (מרצ), מתחה ביקורת חריפה כנגד משרד הבריאות על כך שלא שלח נציג רלוונטי לסוגיית המדיניות ומזעור הנזקים עליה התקיים הדיון. ח"כ זנדברג הדגישה כי משרד הבריאות הינו קריטי לדיון ושחקן מרכזי לטיפול בבעיה כמי שמטפל בבריאות הציבור, הפצת המידע לציבור, טיפול והנחיית טיפול. זנדברג ציינה כי העובדה שאינו רואה את הרלוונטיות שלו "מוזרה ומטרידה ביותר". בדיון אכן נכח ד"ר רוני ברקוביץ', מנהל אגף האכיפה במשרד הבריאות, אך לדבריה אינו רלוונטי לסוגיית המדיניות ומזעור נזקים כאמור.
"משרד הבריאות נמצא הרבה מאחור בעולם מבחינת שימוש בסמים במסיבות", אמרה זנדברג, "פחד וחשש ואולי סטיגמות ובורות מונעים מצב של סיוע רפואי ולפעמים אפילו לוקחות חיים. אם לא נפעל מתוך פחדים אפשר לשמור על הבריאות ולשמור על זירות בהם אנשים יכולים גם ליהנות מבלי שהדבר יעלה בבריאותם ונוכל לנהל את הזירה הזו באופן שהוא עד כמה שיותר נורמטיבי".
בדיון העלו ארגוני המרחבים בטוחים, תחת הגג של פורום "מרחב בטוח – הפורום למזעור נזקים במסיבות ופסטיבלים בישראל" את הבעיות שמתעוררות בשטח, ובשינויי מדיניות הנחוצים לטענתם. לדבריהם, העדר משאבים מאפשר לארגונים להגיע לכ-30 מסיבות בשנה בלבד, מתוך מאות המתקיימות, ועוד רבות מהן ללא רישיון ולכן לא מוכרות להן.
״פחד וחשש ואולי סטיגמות ובורות מונעים מצב של סיוע רפואי ולפעמים אפילו לוקחות חיים״ | צילום: אסנת ניר
הם מדברים על צורך בהסדרה של מרחבים בטוחים, בדומה לשאר התחייבויות המארגנים. "השאיפה שלנו היא שמארגני מסיבות יהיו מחויבים לדאוג לכך שהלקונה הזאת, אותם נזקים נפשיים ורגשיים של האנשים שהם מזמינים לחגוג, לא יקרו", אמר ניר תדמור, ממקימי "חוף מבטחים", "כמו שמד"א דואג לביטחון הפיזי והמשטרה לבטיחותי פלילי, אנחנו דואגים לנפשי ושואפים לקבל הכרה ולפעול בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, מד"א, המשטרה ומערכי בריאות הנפש. שיהיו פסיכיאטרים ופסיכולוגים שנתייעץ איתם באופן רשמי ולא כבדרך אגב מחוץ לשעות העבודה, ולדאוג שנהיה חלק מהשירות המחייב שמוצע לאותם חוגגים".
על פי הערכות הפורום עלות הוספת מרחב בטוח כפריט רישוי אינה עולה על כחמשת אלפים שקלים, בהתאם לאירוע.
השלב הבא אליו שואפים להגיע הוא יכולת לאבחן מה החומרים בהם משתמשים במסיבות, ולהתגונן מפני חומרים מסוכנים או שילובים בעייתיים. שירן מאור, ממקימי הפורום, אומר שקיימת בורות עצומה בקרב משתמשים ומבלים לגבי מהו החומר שלוקחים ומה יהיו השלכות וההשפעות שלו: "יש קורלציה מאוד גבוהה בין העדר ידיעה של השפעת החומר הנצרך לבין הפוטנציאל לחוות טראומה או חוויה שלילית אחרות. רוב המשתמשים אינם יודעים אם החומר אמותי או מזויף, ומהן ההשפעות של שילובים בין חומרים".
מנתונים שהציג הפורום המבוססים על נתונים שאספו בין היתר מפסטיבל ה"בום" בפורטוגל, כ-40 אחוז מהמשתמשים משלבים חומרים שונים, ואלו לרב אינם מודעים לסכנות של השילוב, פיסיות ונפשיות. כך למשל, המחיש שירן, שילוב קוקאין עם MDMA מגביר סיכון לפגיעות לב. "אנשים לרוב לא מתבססים על מידע אחר מלבד מידע שאמר להם חבר. ישנה בורות עצומה ואין לנו אפשרות לפעול כפי שפועלים במרחבים בטוחים אחרים בעולם, כחלוקת עלונים והנגשת מידע.
"התפיסה שלנו היא שבהנגשת מידע אין שידול או עידוד לשימוש בחומרים לא חוקיים בשום צורה. בדיוק כמו שכיום לא מערערים על קיומם של שיעורי חינוך מיני בכיתה ז', ולא יטענו שמעודדים אותם לקיום יחסי מין, כך אנחנו טוענים שיש בעיה והדרך להתמודד אתה היא מזעור נזקים בגוף ובנפש על ידי העברת מידע והסברה". שירן מתאר כי במדינות אחרות בעולם, כפורטוגל וגרמניה, שנחשבות למתקדמות בתחום, ארגוני מרחב בטוח מחלקים ברושורים וחוברות בתכניות שזוכות למימון ממשלתי, ועושים זאת בבטחה כי יודעים שלא יטענו שהם פועלים לשידול לשימוש בחומרים לא חוקיים. במדינות אלו ישנה הבנה גדולה ושיתוף פעולה מצד מוסדות המדינה למזער נזקים של השימוש אצל אדם שכבר בחר להשתמש.
ערכות לבדיקת ניקיון החומרים
כלי נוסף שיכול לצמצם נזקים במידה ניכרת לדברי הארגונים הינן חלוקת ערכות לבדיקת החומרים ומידת הניקיון שלהם מחומרים נוספים. "כרגע אין מדיניות ברורה בנושא", מציין שירן. "מצד אחד אין משהו לא חוקי באחזקה ורכישה של ערכות כאלו, אך מצד שני עבורנו כמרחב בטוח קיים חוסר ודאות לגבי לגיטימציה לרכישת ערכות כאלו מצד הרשויות, ואין ברצוננו לסכן את הלגיטימציה של קיומם של המרחבים שלנו".
שירן מתאר עבודה צמודה של ארגונים בברלין עם הרשויות המקומיות, שמתבטאת בתכניות ממוסדות כ- SOLAR, פעולות אקטיביות ושיתופי פעולה, שנותנים לגיטימציה לארגונים ומכירים בנחיצות שלהם.
ד"ר רוני ברקוביץ' ממשרד הבריאות תמך בטענה של סכנת החומרים שאינם טהורים והצורך לפתור זאת: "מה שקורה בסופו של דבר הוא שילוב החומרים. אקסטזי או LSD שמחולקים במסיבות מכילים הרבה פעמים חומרים סינטטיים שמובילים לפרנויות והזיות שהאפקט שלהם יכול להיות קטלני. לכלוך החומרים גורם לזה שאף אחד לא יודע בעצם מה הוא לוקח".
שירן מדגיש כי הסיוע שמספקים המרחבים הבטוחים נותן מענה למצוקות שמתעוררות אצל המבלים, שאינן בהכרח בעקבות צריכת סמים, אלא לכל מצוקה נפשית שמתעוררת. לצורך העניין, אדם שפוגש את האקסית שלו או חוויה רגשית קשה אחרת בעקבות אינטראקציה או סיטואציה שהתרחשה במקום.
"חלק מהבעייתיות היא שאנשים ורשויות נמצאים עדיין בגישה של מלחמה בסמים ולא מזעור נזקים", מציינת מעיין שנקר. "ברמה הטכנית אי אפשר לחלק ערכות כמו בבום פסטיבל כי המשטרה תארוב להם", מוסיפה מיכל, "אמנם המשטרה לא מתעסקת בקטנות ולא מחפשת אנשים אבל עצם הנוכחות שלהם מעוררת רתיעה".
מעיין מוסיפה כי החל תהליך של הידברות מול משרד הבריאות וגופים נוספים ויש נכונות אצל גורמים מסוימים אבל כרגע המדיניות היא מדיניות מעבר, מההבנה שגישת המלחמה בסמים נכשלה ונכונות לעבור לגישת מזעור נזקים, שעדיין אינה ברורה.
נציג הרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול החדשה, חגי ברוש, שהוא ראש תחום בכיר טיפול ושיקום ברשות, אישר כי הנתונים בידיהם דומים לנתונים שהציג הפורום. ברוש ציין כי קיבל לפני כחודש הנחיה מהשר גלעד ארדן לבנות צוות בינמשרדי לגיבוש המלצות למזעור הנזקים במסיבות הטבע: "נקודת ההנחה צריכה להיות שהבנאדם כבר קנה אז לפחות שנדע מה הוא מכניס לגוף. אנחנו עוסקים בהצלת חיים, ואנחנו יודעים שזה לא נקנה בטבע, יש תעשייה שהיא לא נקייה ואנשים מקפחים את חייהם בגלל זה". ברוש הבטיח כי פורום הארגונים יהיה שותפים בתהליך עבודה.
בדיון בוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול | צילום: אסנת ניר
ממשרד הבריאות נמסר: "נושא הסדרת מדיניות בנושא מרחבים בטוחים ומסיבות טבע הינו נושא רב מקצועי וארגוני ועל כן יו"ר הועדה, הח"כ תמר זנדברג, ביקשה מהרשות למניעת אלימות אלכוהול וסמים שבמשרד לביטחון פנים להקים ועדה רב משתתפים של מומחים בתחומים הרלוונטיים למתן המלצות בנושא וכאמור נציגי משרד הבריאות של אגף האכיפה ושל המחלקה לטיפול בהתמכרויות ייקחו חלק פעיל בדיוני הוועדה. היעדרות נציג המחלקה לטיפול בהתמכרויות ממשרד הבריאות בדיוני הועדה נבעה מסיבות רפואיות.
"חשוב להדגיש כי המחלקה מתכוונת ברבעון הראשון של שנת 2019 לארגן יום עיון ראשון בנושא זה לצורך העלאת המודעות לתופעה מדאיגה זו של הצוותים הרפואיים וכבר נפגשה עם נציגי עמותת על"ם על מנת לתכנן שיתופי פעולה בתחום זה".
