"עשינו חישוב", אמרנו לממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין, "ובכל שנותייך כעורכת דין בישראל במגזר העסקי (כ-12 שנים) ובמגזר הציבורי (כ-4 שנים), נפגשת 10,000 עד 20,000 פעם עם גורמים עסקיים. למעשה, זו הפגישה המקצועית הראשונה שלך, בה את יושבת עם אנשים שלא מקבלים שכר עבור הזמן שלהם". הלפרין הרימה גבותיה המומה לנוכח המספרים.
- ממשלת ההון ומתווה הגז: החברים של מימון נגד החברים של תשובה
- נציגי נובל אנרג'י קפצו לביקור בזמן המגעים. מה יצא? ליברמן
- ההצבעה על מתווה הגז: כך הופקרו האזרחים
הדברים האלה נאמרו במסגרת פגישה שנערכה אתמול במשרדי הרשות להגבלים עסקיים. מיכל הלפרין סופגת בשבועות האחרונים ביקורת ציבורית אדירה על מהלכיה שמקדמים אינטרסים של המונופולים בהם היא אמורה להילחם. הביקורת הציבורית מלווה בהפגנות שבועיות ליד ביתה, לצד ביקורת ממערכת המשפט, הכנסת והתקשורת. לפני מספר שבועות פנתה אלי הלפרין דרך דובר הרשות בהצעה להיפגש ולדבר.
לפגישה הגענו עו"ד גונן בן יצחק מעמותת "ישראל יקרה לנו", איל עופר, שהוזמן לפגישה ע"י רשות ההגבלים לאחר שעבד איתם ומולם בשנים האחרונות בנושא חוק המזון, ממקימי "ישראל יקרה לנו", מי שהיה עד לאחרונה יועצו של השר להגנת הסביבה לשעבר, אבי גבאי, ואני בכובעי הרחב יותר, כפעילה חברתית שעוסקת בשורה של נושאים (גז, יוקר מחייה, הון-שלטון וכיוצ"ב).
המסר המרכזי שהעברנו בפגישה עסק באינטרס הציבורי. "כממונה על ההגבלים העסקיים, אינך גוף נייטרלי שצריך לאזן בין האינטרסים של המונופולים לאינטרס הציבורי", אמרנו להלפרין, "תפקידך הבלעדי הוא לייצג אותנו, את הציבור. את אמורה להיות עורכת הדין שלנו, ותפקידך הוא להילחם במונופולים ולמנוע פגיעה בציבור".
דימוי: עמית ברין
שוחחנו עם הלפרין על שתי החלטות שקיבלה מיד עם כניסתה לתפקידה: האחת, הפסקת האכיפה מול המונופולים הגובים מחיר מופרז – החלטה שזכתה לביקורת שיפוטית מהדהדת בבג"צ לפני כשבוע ונעצרה שם; והחלטתה השנייה, להפסיק להכריז על מונופולים – החלטה שלכאורה היא רק הצהרתית אולם יש בה כדי לסייע לציבור להגיש תובענות ייצוגיות כנגד מונופולים. שוחחנו איתה גם על ניגודי העניינים שיש לה עם מונופולים אותם ייצגה עד לא מכבר, כדוגמת תנובה – אותם מונופולים אשר ייהנו מההחלטות החדשות של הלפרין.
אמרנו לממונה שהצהרותיה בוועדת הכלכלה על כך שהמונופולים לא יהיו מרוצים מצעדיה, מתנפצות אל מול הודעה לעיתונות שיצאה ממש אתמול בבוקר לפני הפגישה: הרשות להגבלים הגיעה לצו מוסכם עם תנובה ובית יצחק (ריבות 778), ובמקום לקחת אותם לבית הדין להגבלים על עבירה על החוק (עבירה פלילית) של כניסה להסדר כובל, היא הגיעה איתם להסדר שבו תנובה תשלם כ- 300 אלף ש"ח ובית יצחק – 20 אלף ש"ח. זו בדיחה, אמרנו להלפרין, ככה נלחמים במונופולים? זה מה שיגרום להם לשקשק?
עוד אמרנו בפגישה שיש היום בעיה רצינית של ריכוזי כוח, אותם יש לפרק או לכל הפחות לרסן. הבהרנו שאף אחד מהצעדים שלה עד כה אינו מקדם זאת – נהפוך הוא. ציטטנו את חוק ההגבלים שמבהיר שחובה על הממונה על ההגבלים להכריז על מונופולים ושאין כאן שאלה אפילו של שיקול דעת, הסברנו שהיא מחוייבת על פי חוק גם לעסוק במחירים כשאלה פוגעים בציבור.
כששאלנו את הלפרין ואת אנשי הצוות שלה שנכחו בחדר (בהם היועץ המשפטי של הרשות, אורי שוורץ) אילו צעדים הם נוקטים כדי להילחם במונופולים, שמענו הרבה על מהלכים שתומכים בפתיחת ייבוא מקביל והורדת מכסים. המילה ייבוא נאמרה כמה וכמה פעמים כתשובה לשאלה – מה צריך לעשות? האג'נדה המרכזית, כאמור, היא עידוד תחרות באמצעות ייבוא. שזה טוב ויפה, אבל האם זו מטרתה של הרשות להגבלים עסקיים?
בתום הפגישה, נשארנו עם התחושה שלא פגשנו את הרשות להגבלים עסקיים, אלא אגף התקציבים באוצר, או אולי את הרשות לייבוא מקביל, ולא את מי שאמור להילחם – בדגש על להילחם – במונופולים.
***
ישנו באנגלית מושג שנקרא: Speak Truth to Power (בתרגום חופשי: לומר אמת למוקדי כוח). את הדברים שאנחנו אומרים ברחובות, ברשת ובתקשורת – הכרחי להשמיע גם בתוך מוקדי הכוח. אנחנו נמצאים במלחמה, אמרנו להלפרין בישירות. יש כאן מלחמה מול בעלי ההון והתאגידים על המשאבים שיש כאן ועל החלוקה שלהם. ובמסגרת המלחמה הזו אנחנו חייבים לנצח. הציבור חייב לנצח, אחרת הלך עלינו, אמרנו לה.
והמשכנו: אנחנו צריכים את כל מי שיתייצב לצידנו. לעודד תחרות זה טוב אבל לא מספיק. אנחנו צריכים מישהי שתילחם במונופולים, אנחנו צריכים שהממונה על ההגבלים – הממונה *על* המונופולים – שלא תהיה הממונה *של* המונופולים. מרגע שנכנסת לתפקידך, במעט הזמן שעבר, כבר מיהרת לעשות שני צעדים שמשדרים מסר מהדהד למונופולים ומסר ברור לציבור שאם באת לשרת מישהו – זה לא אותנו.
הבהרנו להלפרין שהעובדה שהסתירה מהציבור שייצגה את חברת הגז ישראמקו, העובדה שלא חשפה את זה ביוזמתה ושהיא נתלית באיזה כסת"ח של משרד המשפטים – עובדה זו לבדה אומרת לנו שהיא לא מייצגת אותנו, שהיא לא בעדנו. היית צריכה לבוא ולומר, אמרנו לה, עשיתי כך וכך, אני ייצגתי את כל אלה, אני יודעת איך הם עובדים, ואתם צריכים לשמוח כי אני אשתמש בכל הידע שצברתי כדי לשרת אתכם! כמו שיש דלתות מסתובבות לטובת הטייקונים, אפשר לסובב את הדלתות לטובת הציבור.
אבל ברגע שיש הסתרה מהציבור – יש כשל מוסרי, והכשל הוא שלך, הוספנו, יש כאן מעילה עמוקה באמון שאמור להיות בינינו, וכל המהלכים מראים לנו שאת משרתת אותם ולא אותנו. וזה אומר שאת לא נמצאת בתפקיד הנכון כי את כבר בחרת צד. את בחרת בצד שלהם. ואנחנו לא רואים אותך עושה את הקפיצה הזאת – להיות בצד שלנו. אנחנו לא שומעים כאן בחדר את הלוחמת שהיינו רוצים לצידנו במלחמה מול המונופולים והתאגידים הגדולים.
***
יצאנו בתום הפגישה מבלי שהשתכנענו שעל הלפרין להישאר בתפקידה, ומבלי שהרגשנו שיש על מי לסמוך שיילחם עבורנו מול הכסף הגדול. לזכותה של הלפרין יצוין כי היא הזמינה אותנו להמשיך בדיאלוג איתה, והדגישה כי חשוב לה לשמוע את הציבור באופן ישיר. יש לברך על כך (וזו הזמנה לכל הרשויות ומשרדי הממשלה לפתוח בערוצי הידברות ישירים ותכופים עם פעילים ואזרחים), אבל אין בכך כדי להקהות ולו במאית את הביקורת ואת דרישתנו לייצוג הציבור ומלחמה עבורו בבעלי ההון והכוח.
אתמול ברשות להגבלים עסקיים לא ראינו אווירת מלחמה.
לא ראינו חרב, לא אלה, לא מקל.
מקסימום גבעול שנע ברוח.