ו.פ הגיע לישראל באמצעות חברת כוח אדם באוקראינה המבטיחה להסדיר את האפשרות לעבוד בישראל באמצעות בקשת מקלט מדיני. הוא יצר קשר עם החברה דרך האינטרנט, ונדרש לתשלום של דמי תיווך בסך 800 דולר (לשם השוואה – השכר החודשי הממוצע באוקראינה בינואר 2017 עמד על כ-250$). הוא הונחה להגיע לישראל ולקנות חבילת תיור, ונאסף על ידי שני ישראלים ממוצא אוקראיני אשר לקחו אותו לדירה, סיפקו לו מסמכים מזויפים וגבו ממנו 400 דולר נוספים. משם הוא נלקח למפעל שהיה תחת שמירה כבדה, ממנו הותר לו לצאת רק חזרה לדירה, בליווי המבריחים שאיימו כי יסגירו אותו לשלטונות אם יתנגד. הוא עבד בין 12 ל-15 שעות לצד 15 אזרחים אוקראינים נוספים. כשנערכה במפעל ביקורת של הרשויות התגלה כי המסמכים שניתנו לעובדים היו מזויפים, והוא נעצר וגורש.
סיפורו של ו.פ מובא במכתב שנשלח לישראל בחודש אוגוסט מארגון ההגירה הבינלאומי IOM, שכותרתו "אזרח אוקראינה נפל קורבן לסחר בבני אדם והוחזק בתנאי עבדות בישראל". ארגון IOM מאגד תחתיו 156 מדינות ופועל בשיתוף פעולה עם ממשלות ונציבויות האו"ם בכדי לקדם פתרונות ומדיניות בתחומי הגירה ופליטות. מאחורי הדיווח של הארגון, שגם ישראל נמנית על חבריו, מתחבאת תופעה שנראה שהולכת ומתעצמת: סחר בבני אדם ממדינות חבר העמים, במסווה של בקשות מקלט מדיני.
כבר שנים שארגוני זכויות אדם מתריעים על שיתוק מערכת המקלט הישראלית, אשר מסרבת לבחון את בקשות המקלט שמגישים אזרחי סודן ואריתריאה. כעת, קובע נייר עמדה חדש של המוקד לפליטים ומהגרים, התנהלותה הנרפית במכוון של מערכת המקלט פתחה פתח לניצולה לטובת צורות חדשות של סחר בבני אדם. הדו"ח "בדלת האחורית" מתאר את התהליכים והשחקנים שעומדים מאחורי הגידול העצום במספר מבקשי המקלט מאוקראינה וגיאורגיה בשנתיים האחרונות, ואת המציאות הבלתי אפשרית לתוכה הם מובאים.
בתוך שנתיים: פי מאה יותר בקשות מקלט
ע"פ דו"ח רשות האוכלוסין וההגירה, "נתוני זרים בישראל", בשנת 2014 התקבלו 51 בקשות מקלט מאזרחים אוקראינים ו-27 בקשות מאזרחים גיאורגים – אשר היוו 2% ו-1% מכלל הפניות לבקשת מקלט, בהתאמה. שנתיים אחר כך, בשנת 2016, התקבלו יותר מפי מאה בקשות מקלט מאזרחי מדינות אלו: 6,880 בקשות של אזרחי אוקראינה, ו-3,668 בקשות של אזרחי גיאורגיה – המהוות 46% ו-25% בהתאמה מסך הפניות.
העלייה הדרמטית התאפשרה בעקבות ההחלטה משנת 2011, בהוראת שר החוץ דאז אביגדור ליברמן, אשר ביטלה את הצורך בהוצאת ויזת תיירות לישראל לאזרחי אוקראינה. ההחלטה נחשבה לשנויה במחלוקת, בשל היקפי הסחר בנשים למטרות זנות שרווח בישראל בשנות התשעים, אשר אוקראינה הייתה אחת ממדינות המוצא המרכזיות שלו. בשנת 2013 בוטל גם הצורך בהוצאת ויזה בעבור אזרחי גיאורגיה.
על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, כ-51 אלף בני אדם ממדינות ברית המועצות לשעבר שנכנסו לישראל כתיירים נותרו בארץ ללא אשרה בתוקף בסוף שנת 2016. ב-2016 סורבה כניסתם של 5,700 אזרחי אוקראינה ו-3500 אזרחי גיאורגיה, מחשש שבכוונתם להשתקע בישראל.
לפי נייר העמדה של המוקד, לאחר ביטול הצורך בוויזה, חוסר התפקוד של מערכת המקלט בישראל וזמן הטיפול הממושך בבקשות המקלט זוהו כהזדמנות בידי גורמים אינטרסנטיים, אשר מפרסמים בגלוי מידע מטעה ושגוי בדבר האפשרות לעבוד בישראל.
"רשתות שהתפתחו באוקראינה ובישראל מבטיחות לאנשים הבטחות שווא, לפיהן הם זכאים לקבל מעמד פליט בישראל בגלל המצב באוקראינה וגיאורגיה. מבטיחים להם שיוכלו להתחיל לעבוד, והם יעזרו עם כל ההליכים הבירוקרטיים", אומרת ענת גוטמן, רכזת מדיניות ציבורית במוקד לפליטים ומהגרים. לדבריה, הרשת מלאה באתרים ופורומים ייעודיים למטרה זאת. "כשאת באוקראינה, מספיק לכתוב 'עבודה בחו"ל', ותגיעי לאתרים כאלו שממוקמים באוקראינה ובישראל. ההסברים שניתנים למתעניינים עמומים בכוונה, אבל משתמע מהם שיש לאזרחים של אוקראינה וגיאורגיה עילה לקבלת מעמד של פליט".
בראיון שערכו נציגי המוקד עם ד', אזרח אוקראינה שהוחזק במתקן המעצר לחסרי מעמד המועמדים לגירוש, הוא הסביר:
“חיפשתי בגוגל באוקראינה 'אופציות לעבודה בחול'. זה דבר ידוע, הדבר הראשון שעולה זה אופציות לעבודה בישראל. מצאתי טלפון באינטרנט שנותן ייעוץ איך להגיע לישראל ואיך להסדיר הכל כאן. אחת העצות שקיבלתי הייתה שעדיף לי לנסות להגיע כתייר ואז להגיש בקשת מקלט. קניתי חבילת תיירות והגעתי לישראל. פגשתי מישהו שאמר לי שצריך לקבל תור ולמלא טופס בקשת מקלט, הוא נתן לי מספר של אוקראינים עם אשרת 2(א)5 (אשרת שהייה זמנית המאפשרת להעסיק את בעליה בלי שיינקטו צעדים נגד המעסיק, נ.ב) שהגישו בקשת מקלט והראו איך נראה הטופס, הם גם נתנו לי טלפון של מישהו בשם אליק שמכר לי את התור ב-200$."
גם א', אותו פגשו נציגי המוקד בגבעון, סיפר כי חיפש אפשרויות לעבודה בחו"ל, ומצא אתרים רבים שמציעים עבודה בישראל. הוא יצר קשר עם מתווכת מהאתר Tov Rabota V’Israel, שהנחתה אותו למחוק את כל ההתכתבויות עם הסוכנות וחברים ולהגיד שהגיע לארץ כדי להתפלל להצלחת העסק שלו. עם הגעתו לארץ הוא התבקש לקנות חבילת "טיול תיירותי", ובסופו נגבה ממנו תשלום של כ-500$ נוספים עבור טיפול במסמכים. הוא נשלח ליחידת מבקשי המקלט בתל אביב, ולאחר המתנה של יום שלם קיבל תור למועד בו יוכל להגיש בקשת מקלט. כשהגיע להגיש את הבקשה, נאמר לו שהזימון שניתן לו מזויף והוא נעצר, נלקח למשמורת וככל הנראה גורש מהארץ.
הספסרות בתור ליחידת מבקשי המקלט מגיעה על רקע תורים עצומים שמשתרכים בה החל מהלילה ועד סגירת ההקצאות מוקדם בבוקר. מאות אנשים, רבים מהם לא צעירים, נדחקים בצפיפות בתוך הגדרות או מחוצה להן.
"במשך שבועיים אני ובעלי היינו מגיעים ליחידה בסלמה כל יום ורואים כמויות של אנשים בתור – בין 700 ל-900", אומרת ס', גם היא בראיון לפני גירוש עם נציגי המוקד. "היינו מגיעים בבוקר, מחכים שעתיים, מבינים שאין סיכוי והולכים. חוזרים מאוחר יתר, שוב מבינים שאין סיכוי והולכים. פעם אחת גם ראיתי מישהו שמפונה מהתור באמבולנס. בלילות היה שם בלגן מטורף, אנשים היו ישנים שם. באיזשהו שלב הם התחילו לחלק תורים. מישהי מהתור הפנתה אותי לבחור רוסי בשם וובה. ניגשתי אליו והוא ביקש 1000$ והסביר לי שהתשלום הוא עבור השירות המהיר ללא תורים ושזה הכל חוקי לגמרי. הוא ביקש ממני את הדרכון שלי אבל לא נתתי לו. הוא ביקש שאבוא שוב ואביא לו 500$, העתק של הדרכון שלה ותמונת פספורט, הוא אמר שתוך חודש תהיה לי ויזה ואז אצטרך לשלם עוד 500$. ראיתי שהרבה אנשים עושים את זה אז זה הרגיש לי בסדר. נפגשנו, שילמתי לו, והוא נתן לי את הוויזה המזויפת."
"הם אוספים קבוצות, מסדרים תור, לוקחים מאנשים שגורשו את התור שלהם להגשת בקשה ומוכרים את זה לאנשים אחרים", אומרת גוטמן. "מה שהם לא יודעים, זה שאם הם יציגו את האישור הקנוי הם יעצרו ויאשימו אותם בזיוף מסמכים, כי אי אפשר להעביר את המסמכים האלו מאחד לשני".
גם השבוע בשעה שבע בבוקר אפשר היה לחזות במאות אנשים ממתינים מחוץ ליחידה. חלקם בקבוצות, חלקם לבד. כמות מודעות הנייר ברוסית גברה בהרבה על כמות המודעות בטיגרנית וערבית. יוסף, תושב פלורנטין שעבר במקום, סיפר שכל פעם שהוא עובר ברחוב בשעות האלו המצב נראה אותו דבר. "זו בושה", הוא אומר. "למה אי אפשר להתייחס אליהם בצורה נורמלית? תראי כמה אנשים מבוגרים יש פה. אי אפשר להמשיך למשוך אותם ככה. כשאני רואה את זה אני מתבייש".
מי אשם? כנראה שכולם
"עם ביטול הצורך באשרות הכניסה לישראל התחיל שינוי באופי הסחר בבני אדם", אומרת גוטמן. "ראינו את זה בזנות – שם מביאים תיירות במסגרת הוויזה, לשלושה חודשים, ואז גורמים להן לסוע הלוך חזור כמה פעמים. חלקן נשארות אחרי שהאשרה פגה, עד שהן נעצרות. השינוי קרה כשאותם גורמים, חלקם קשורים לזנות וחלקם לא, הבינו שהם יכולים להכניס אנשים ולהשאיר אותם לעבוד ליותר משלושה חודשים באמצעות בקשת מקלט. כשזה קורה בזנות קל יחסית להסתיר את הנשים בדירות, אבל במקומות כמו מפעלים ואתרי בנייה אפשר להגיע ולראות את זה יותר בקלות".
נוסף על גביית הכספים עבור השירותים השונים – הגשת בקשות מקלט, תדריכים, איסוף משדה התעופה, מציאת דירה וכו', חלק מהגורמים המתווכים אחראים גם על ההשמה במקומות עבודה, כאשר תלות העובדים מקלה מאוד על החזקתם בתנאי ניצול ואף עבדות, כפי שתועד במקרה של ו.פ., למשל.
ג', אזרח אוקראיני נוסף שרואיין על ידי המוקד לאחר מעצרו, סיפר על העבודה אצל ר., אחד העוסקים בתיווך וזיוף מסמכים, אשר העסיק אותו בעבודה במלון בירושלים. "שילמתי 1000 שקלים בעבור חדר עם עוד שלושה אנשים. הדירה הייתה בבית לחם או ליד בית לחם. בוודאות בשטחים. ר. חותך משכורות (מוריד סכום מהמשכורת תמורת שירותיו, נ"ב) וכל הכסף מועבר במזומן. הייתה משפחה שגרה באחת הדירות. ההורים עבדו והילדים נשארו בדירה. אחרי ש-ר. חתך במשכורת על שכר הדירה ועל עוד דברים הוא שילם להורים בערך 300-400 ש"ח. יום אחרי שהוא שילם, באה הסעת העובדים לאסוף את העובדים מבית לחם, ור. התקשר לנהג ההסעה ואמר לו שלא יעלה את ההורים, והודיע להורים שהם צריכים לפנות את הדירה באותו היום. כך קרה שהמשפחה נשארה בשטחים עם כל החפצים ועם 300-400 שקלים".
גוטמן מסבירה שהם מצליחים לדבר עם האנשים האלו בעיקר אחרי שהם נעצרים, משום שקודם לכן הם חוששים מהגורמים המתווכים. "בדרך כלל אלו אנשים שאומרים שהם לא רוצים להישאר בכלא, ומעדיפים לעלות על טיסה ולחזור. יכול להיות שיש ביניהם פליטים אמיתיים, וצריך לבדוק את זה, אבל בפועל, כל עוד המערכת מזניחה את בקשות המקלט הבעיה רק תחריף. הנה, יש מי שמצא את הדרך לנצל את ההזנחה של המדינה. היא לא רוצה להעניק מעמד פליט, אבל יוצרת בעיה הפוכה – כמויות אדירות של אנשים שמביאים לפה אנשים אחרים כדי לנצל את המערכת הזאת".
הדרישה מהרשויות, אומרת גוטמן, היא לחקור את השחקנים החדשים במגרש ולהתאים את האכיפה למצב בשטח. "יש כאן חילופי דברים בין משרד החוץ לרשות האוכלוסין וההגירה לגבי הצורך בפתרונות. כל אחד אומר לשני שזה אשמתו – משרד החוץ בגלל האשרות שניתנו מראש, רשות האוכלוסין וההגירה בגלל המערכת הלא מתפקדת. האמת היא שזה גם וגם. הבעיה העיקרית היא שהמשטרה מתייחסת לעבירות האלה כעבירות תיווך, ולא של סחר בבני אדם. אין הבנה שיש כאן בעיה של התפתחות תופעות חדשות של סחר בבני אדם שחייבים לחקור ולהעניש את האחראים".
תגובת רשות האוכלוסין וההגירה:
"מחויבותה של היחידה לטיפול במבקשי מקלט היא לקבל את כל מי שטוען כי הוא מבקש מקלט מדיני כשהוא מגיע למשרדי היחידה. עם זאת, לעתים קיימות מגבלות אובייקטיביות אשר מקשות על ביצוע משימה זו. בשנה וחצי האחרונות, יחידת הטיפול במבקשי מקלט מתמודדת עם היקף חסר תקדים של בקשות למקלט וביתר שאת עם בקשות למקלט של נתינים ממדינות גיאורגיה ואוקראינה באופן המטיל עומס רב על היחידה.
לתופעה הזו שותפים גורמים כאלה ואחרים המנצלים לרעה את מנגנון המקלט ואשר מטרתם העיקרית הינה השגת אישור עבודה ושהייה חוקי בישראל למבקשי המקלט. במקרים בהם עלה חשד שלפיו גורם כזה או אחר מעורב בניהול התורים שמחוץ למבנה הועבר מידע להמשך טיפולה של משטרת ישראל".
ממשרד המשפטים לא נמסרה תגובה.