ב-30 באוגוסט, כמו בכל סוף חופש גדול, התייצב אייל נמר, מורה בתיכון בתל אביב, ליום היערכות לפתיחת שנת הלימודים בבית הספר. בדיוק בשעה שבה נכנס נמר לבית הספר כדי להכין את יום הלימודים הראשון, התכנס בפעם השנייה בית דין חברים של ארגון המורים העל יסודיים, במטרה לדון בהפסקת חברותו בארגון המורים.
נמר הוא אחד מראשי עמותת "יציגים", המבקרת את ארגון המורים. לטענת הארגון בכתב התביעה שהוגש, יציגים היא ארגון מתחרה – ופעילות זו מהווה עילה להפסקת חברותו בארגון. לפי נמר, בשלב זה העמותה אינה משמשת כארגון עובדים יציג, ועל כן הטענות בטלות. הוא טוען כי התביעה מגיעה על רקע התנכלות אישית כלפיו, בשל הביקורת שהעביר על כישלון הנהלת ארגון המורים בכלל ויו"ר הארגון רן ארז בפרט, בהגנה על האינטרסים של ציבור המורות והמורים המאוגדים תחתיו.
נמר בחר שלא להגיש כתב הגנה במענה לתביעה שהוגשה נגדו, משום שלדבריו תוצאות ההליך ידועות מראש. ואכן, שבוע לאחר תחילת שנת הלימודים פרסם בית הדין את החלטתו, לפיה נמר גרם פגיעה של ממש "בחובת הנאמנות שחב חבר ארגון המורים כלפי ארגון המורים", וקבע כי על פי התקנון "רשאי הארגון ביוזמתו להפסיק חברותו של חבר הפוגע בכבוד המקצוע, ההוראה או הארגון". חברותו של נמר בארגון הופסקה לעשר שנים.
מורים ללא משכורת
בתחילת שנת הלימודים הקודמת, כמדי שנת לימודים בשנים האחרונות, סבלו מורות ומורים רבים מטעויות בחישוב שכרם, אשר הובילו לניכויים משמעותיים שהגיעו במקרים מסוימים לכדי קיזוז מוחלט של משכורתם. התארגנות עצמאית של מורים, בראשות נמר והמורים מיכל קרמר וחי סיני, פעלה להעלות את מצוקת המורים נוכח מחדל השכר לסדר היום הציבורי.
כך הפכה המורה אור מרטון לחסרת בית – רונית צח
החברים בהתארגנות, שנקראה בתחילה "חדר מורים" ולאחר מכן "חדר מחנכים", החלו במהרה להביע ביקורת על משרד החינוך וארגון המורים, אשר לדבריהם כשל במציאת פתרונות הולמים עבור המורות והמורים. בהמשך לקול האופוזיציוני, הכריזו כי בכוונתם לייסד ארגון עובדים חדש, שייצג את כלל עובדי ההוראה בישראל. הם פתחו עמותה, ושינו את השם בשנית ל"יציגים – בית אחד לעוברי הוראה – עמותה לארגון עובדים".
לפי כתב התביעה, נמר חבר בוועד המורים בתיכון שבו הוא עובד, וככזה הוא אמור לשמש כ"זרועו הארוכה" של ארגון המורים בבית הספר. לכן, מוטלות עליו "חובות נאמנות מוגברות, העולות על החובות המוטלות על מורה חבר ארגון המורים 'מן המניין'". למרות זאת, נטען, פעל נמר להקמת ארגון מתחרה, בעל אינטרסים מנוגדים. אחת הטענות היסודיות של כתב התביעה, אשר מצוטטת גם בהחלטה להשעייתו המיידית ובפסק הדין להדחתו, היא שטופס ההצטרפות מכיל הצהרה כי בחתימתו של המצטרף הוא מבקש לבטל את חברותו בארגון המורים.
"זה עניין סמנטי וטכני", טוען נמר. "החתימה על הצטרפות לארגון העובדים החדש תכנס לפועל רק אחרי שנעמוד בתנאים מסוימים – כפי שמצוין מפורשות בטופס שממנו הם ידעו לצטט. בשלב הזה לחתימה אין שום משמעות, והם יודעים את זה. אנחנו עמותה כמו שמתנ"ס הוא עמותה. רן ארז פשוט רוצה לסתום לי את הפה, כחלק מהמגמה שלו להעלים כל ביקורת פנימית".
הוא מסרב להתרגש מהעבירה על חוקי התקנון. "התקנון גם קובע שלא ייבחר יו"ר לארגון המורים למשך יותר משתי קדנציות, אז איך רן ארז מכהן כבר בקדנציה השביעית, ורץ בבחירות הקרובות שוב? ברגע שעלה הצורך, הוא שינה את התקנון ברגע ככה שיכלול סייג שיאפשר את המשך ההתמודדות שלו. התקנון קובע גם שמורה שהורשע בעבירות עם קלון או בעבירות של טוהר מידות לא יוכל להמשיך את חברותו בארגון – וארז בעצמו הסתבך בעבר בדברים חמורים. גם אב בית הדין שהרשיע אותי, ד"ר אריאל בוכניק, הורשע בהונאה" (במסגרת בית הדין של לשכת עורכי הדין, נ"ב).
לדברי נמר, "הארגון הזה פועל כדיקטטורה. רק על פיו של ארז יישק דבר. זה ארגון עובדים שמעיף עובד שנלחם עבור זכויות עובדים, במקום לשתף איתו פעולה. פנינו אליהם הרבה פעמים בהצעות, אבל לא נענינו, אז בחרנו לפעול בכוחות עצמנו. בגלל זה למנוע ממני את הזכויות שלי? אנחנו יודעים שהפעילות שלנו ב'יציגים' עוזרת לארגון במו"מ עם משרד האוצר – אנחנו מעלים נושאים לסדר היום, חושפים טעויות, אבל במקום להודות לנו על זה הם החליטו לחסל אותי".
תביעה בגלל פוסט בפייסבוק
גורמים נוספים בארגון המורים מחזקים את טענותיו של נמר בדבר התנהלות כוחנית של הנהלת ארגון המורים, תוך שימוש בבית הדין לחברים כדי להדיח חברים שמביעים עליה ביקורת. לטענתם, התקנון עוצב בדמותם של חברי ההנהלה ולמענם, באופן שכל ביטוי אופוזיציוני יהווה עבירה שדינה הפסקת חברות.
"אף פעם לא נתבע חבר בגלל שהשמיע ביקורת", צוחק במרירות אשר רוזנטל, גמלאי שהודח מהארגון, ניסה בעבר להתמודד על הנהגת האיגוד ובשנים האחרונות ניהל הליכים משפטיים נגד הארגון. "להיפך, ברמה הוורבלית – אנחנו ארגון פתוח, ויש לנו בית דין חברים, וועדת ביקורת. ההוצאה מהארגון היא בגלל עבירה על סעיף בתקנון, שהתקבל בצורה דמוקרטית על ידי כל החברים שנבחרו, בעזרתו האדיבה של התקנון שמבטיח שרק הם ייבחרו".
בדרכים דומות מנע הארגון מהמורה דודי פרידמן גישה לכל משאב שיאפשר לו התמודדות הוגנת על תפקיד יו"ר הארגון – רשימת בעלי זכות ההצבעה, פרסום בביטאון המורים, הוצאת ניהול הבחירות מידי ההנהלה הנוכחית – והכל בשם התקנון. רוזנטל עובר על הסעיפים: "התקנון אוסר על מועמד להתארגן לצורך התמודדות, ולאסוף משאבים לצורך כך. לפי התקנון, הממונה על ביצוע הבחירות הוא המועמד רן ארז בעצמו. בפסק דין של בית דין חברים, הוחלט שרשימת בעלי זכות ההצבעה לא תינתן למועמדים עד תום הבחירות בכל בתי הספר".
כשפרידמן הקים עמותה חיצונית כדי להתמודד, הודיעה ההנהלה בראשות ארז על הגשת תביעה להדחתו מהארגון. התביעה נמשכה בסופו של דבר, לטענת ארז (במסגרת משפט דיבה שניהל נגד העיתונאי מוטי גילת), כי "לא רציתי שמישהו יגיד שאנחנו רוצים לזרוק אותו מהארגון משום שהוא התמודד מולנו". מתמודדים אחרים שהחזיקו בתפקידים בארגון, פוטרו.
בנובמבר האחרון נתבעה המורה חן לביא, לאחר שפרסמה פוסט בקבוצת פייסבוק סגורה של מורים בה הצביעה על יחס לקוי של נציג הארגון שביקר בבית ספרה. בהקלטה של מועצת ארגון המורים מחודש ינואר, שפורסמה בחדשות ערוץ 2, הכחיש ארז כי מורים עשויים להיתבע על פרסומים ברשת החברתית. "האם הוגשו תביעות נגד המורים האלה? לא היה, לא נברא, ואנחנו עכשיו נראה, שום תביעה נגד שום מורים, על הבעת דעה", נשמע אומר. למרות הדברים, בחודש פברואר נפתח משפטה של לביא, אשר עודנו מתקיים. פסק הדין במשפט אמור להתפרסם בקרוב, ולכן לא ניתן היה לקבל את תגובתה.
"ברור שהיא תפסיד במשפט", נאנח גורם בארגון. "להליך הזה אין השפעה על מה שיקרה. הגיעו עדים, אפילו לא נותנים לכל העדים שזומנו להגיע, וכולם אומרים את אותו הדבר. ההחלטה תהיה אותה החלטה – יוציאו אותה מארגון המורים, אין בזה ספק בכלל. העניין הוא שבדרך כלל מורים מקבלים את רוע הגזירה מההתחלה – אבל היא החליטה להמשיך עם הדיון לבית הדין. זה לא יעזור לה. מה שרן ארז יפסוק, זה פסק הדין. הדיון הוא למראית עין. אם מוגשת תביעה – היא תתקבל".
לא כל הגורמים מכירים את סיפורו של נמר, ועם זאת, בקשתם להישאר בעילום שם הוסברה בחשש לנקמנות נגדם. על תיאורו של נמר את המתרחש בארגון כ"דיקטטורה", הם סומכים את שתי ידיהם.
מורה בלי ביטוח מקצועי
הדחה מארגון המורים כרוכה בסנקציות כלכליות והרעת תנאי העבודה, הנובעות מאובדן ההטבות הממומנות על ידי משרד החינוך. כך, פוליסות הביטוח של עובדי ההוראה, כולל ביטוח אחריות אישית למקרה של תביעה בנסיבות מקצועיות, שי לחג, יומן המורה וקרן ידע, המספקת מלגות לתארים אקדמיים. כל אלה ממומנים על ידי משרד החינוך, אך ניתנים בפועל רק על ידי הארגון. זאת, בנוסף להטבות כלכליות הנובעות מכוחו הצרכני של הארגון, דוגמת דמי ניהול מופחתים בקרנות הפנסיה וההשתלמות, אשר באמצעותן ממומנת שנת השבתון. "אם מחר קורה לי משהו בכיתה, אם בטיול שנתי קורה חלילה משהו לתלמיד – זורקים אותי לכלבים", אומר נמר.
"אני לא אומר שלא עשיתי את מה שהם כותבים – הקמתי עמותה, ואני גאה בזה", הוא ממשיך. "אבל בארגון המורים כמו בארגון המורים, התקנון נתון לפרשנות. יש כאן ניסיון לחסל אותי באופן כוחני, תוך הסתתרות מאחורי בית דין חברים. הדיון הראשון בענייני נקבע במקביל לדיון שהתקיים בכנסת על מחדל השכר, כי ידעו שאני מעורב בנושא ולא אחמיץ אותו. אני הגעתי לדיון בכנסת, רן ארז לא. זה הגיע למצב שיו"ר הוועדה שאל איפה הוא, איך זה שנקבע דיון בנושא ואף נציג של ארגון המורים לא מגיע. הם פשוט היו עסוקים באותה השעה בניסיון להעיף אותי. בפעם השניה הדיון נקבע ב-30 באוגוסט, בידיעה שאני כמורה חייב להגיע ליום היערכות בבית הספר. איך זה שרן ארז לא צריך להיות ביום היערכות כזה?"
נמר מתקומם במיוחד על האופן שבו מוצגים תנאי המורים לציבור: "משרד החינוך מפיץ דו"ח של ה-OECD, לפיו השכר הממוצע של מורה בישראל עומד על 13,400 שקלים. המספרים האלו לא נכונים – כולם יודעים שמורה מתחיל מ-5500 שקלים, ובחדר המורים שלי אף אחד לא מתקרב לשכר שנטען שהוא הממוצע. כשאני אומר את זה אומרים שאני שקרן, מתחזה ומטעה את הציבור. במקום שהארגון, ורן ארז בראשו, יקומו ויגידו – הנתונים האלו לא נכונים, זה השכר בפועל – אין לי ברירה אלא לעשות את זה בעצמי.
"בסוף 2016 הסתיים הסכם עוז לתמורה, וכבר תשעה חודשים שאנחנו עובדים בלי הסכם שכר בתוקף. מבחינתי, כששולחים עובד לעבוד בלי הסכם שכר – זה חמור. הרי אם מרעים לי את התנאים, לא אמשיך בעבודה. אבל אני לא יודע בכלל מה התנאים. פנינו, התרענו, שאלנו – מה קורה עם המו"מ? איך ייתכן שחזרנו לעבודה בלי לדעת מה השכר שעבורו אנחנו עובדים? בגלל זה מעיפים אותי – כי אמרתי את האמת?"
לפי נמר, 6000 עובדי הוראה פנו עד כה לארגון בבקשה לקבל מידע במייל, ומאות חתמו על הצטרפות – ואליהם הוא מוסיף גם את עשרת אלפים העוקבים של עמוד הפייסבוק של העמותה. החזון של "יציגים", הוא אומר, הוא להוות ארגון גג אחד לכל עובדי ההוראה. "אם כל 180 אלף עובדי ההוראה יעמדו ביחד – יפסיקו לרמוס אותנו. ראינו שהיו אנשים ראויים שניסו להתמודד בתוך ארגון המורים והסתדרות המורים, ולא הצליחו לעשות את זה. הבנו שאי אפשר לעשות את זה מבפנים, והחלטנו לגרום לשינוי מבחוץ".
ארגון מורים חדש?
יכול להיות שהתביעה הזו, על הסקנציה שהביאה איתה, היא לא בהכרח בשורה רעה עבור נמר. נוסח כתב התביעה חוזר ומכנה את פעילות עמותת יציגים כ"ארגון מורים מתחרה" לארגון המורים, ללא הסתייגות מפורשת המבהירה כי העמותה אינה ארגון מורים יציג בפועל. "במידה מסוימת", מודה נמר, "עצם זה שנותנים לנו תארים כאלה, זה יום חג".
ההכרה בעמותה כהתארגנות עובדים דה פקטו מן הסתם תחזור ותעלה אם וכאשר תבקש העמותה מבית הדין לעבודה להפוך לארגון יציג. ארגון המורים יטען אז כי העמותה אינה ארגון קביל, כפי שעשה בנסיונות התאגדות קודמים של עובדי הוראה, ואז יוכלו לטעון בארגון החדש כי הארגון הוותיק כבר הכיר בפעילותם כארגון מורים מתחרה.
ביום ראשון הקרוב תקיים עמותת "יציגים" הפגה מול קריית הממשלה בתל אביב בקריאה לשפר את מעמדם, ביטחונם האישי, שכרם וסביבת העבודה של עובדי ההוראה בישראל. "כל הסכם שהם חותמים דופק אותנו יותר", אומר נמר, "השכר נפגע, הפנסיה בשפל, הכל זה הסכמים שהם חתומים עליהם. עכשיו, לקראת הבחירות לתפקיד היו"ר, רן ארז אומר ששכר המורים לא ראוי. מי חתם על הסכמי השכר? אתה ישבת שם. אם אתה עצמך אומר שהשכר לא ראוי, אסור לי להגיד שנכשלת? הרווחת 40 אלף שקלים בחודש בשביל לשפר את מצב המורים, אבל נכשלת. עכשיו אתה מנצל את הכח שלך כדי לחסל את העובד הקטן".
ארגון המורים בחר שלא להגיב לנאמר בכתבה.