השבוע, ביום שלישי, התמוטט אחד מעובדי רשות השידור במהלך יום העבודה ברוממה, ופונה מהמקום על ידי ניידת טיפול נמרץ. האיש, עם עבר של אירוע לב, לקה שוב בליבו. לאף אחד, כולל הרופאים שטיפלו בו עד שהתאושש, אין ספק שאחד הגורמים לכך הוא המתח האדיר בו הוא נתון.
רוממה היא כרגע אזור אסון תעסוקתי. העובדים – חלקם חתומים בתאגיד החדש וחלקם לא – מוזמנים לחתום על ״מסמכי פרישה״. לאחר ההחלטה חדשה בהסכם נתניהו-כחלון, לפיה תוקם חטיבת חדשות חדשה ונפרדת מהתאגיד, התברר שחלק מעובדי הרשות שיועדו לפיטורין ייקלטו בה כנראה, אולם איש אינו יודע בוודאות באיזו רשימה הוא נמצא. הלחץ, חוסר הוודאות, המעברים מייאוש לתקווה וחוזר חלילה, הפחד מלקבל החלטה לא נכונה, או שמישהו יקבל אותה עבורך, משפיעים על העובדים באופן הרסני.
עוד באותו נושא:
- "אני לא אשן על מזרן ברחוב בגלל התאגיד״: דיווח מאחד הדיונים המעניינים שידעה וועדת הכלכלה
- הדמיון המרהיב בין מתווה הגז למתווה התאגיד
- הנוכח- הנעדר הגדול של כנס החירום של רשות השידור: אבי ניסנקורן ואיתו ההסתדרות
"זה מצב מטורף לחלוטין, מה שעובר עלינו בימים האלה", אומר י' עורך ומפיק מקול ישראל. "אנחנו יודעים שנכון לעכשיו, כולנו נפוטר ב-30.4. מי שחתם עם התאגיד – יעבור. מצד שני, אנחנו יודעים שיש איזה הסכם בין ביבי לכחלון, שאמור למנוע את מצב הפיטורים. המצב מטורף. אנחנו פחות משלושה שבועות לפני שהרשות צריכה להיסגר, ואנחנו לא יודעים שום דבר. ובאותו זמן אנחנו עובדים ומפיקים, מתאבדים על השידור".
אתמול בלילה נחשף בקול ישראל נתון לפיו למחלקת החדשות של התאגיד גויס מספר עובדים נמוך בהרבה מזה שעליו הצביעו מנהלי התאגיד, פחות מ-100 איש ולא 150 כפי שנטען. לפי הערכות לא יהיו פיטורים של עובדי התאגיד, ולהיפך – יש תקנים פנויים עבור עובדי הרשות.
העובדה שנתניהו החליט לבטל את מיקור החוץ בחדשות ובתחקירים, תחייב מחלקת חדשות גדולה עוד יותר. יש לזה חסרונות תקציביים וכמובן ניסיון להתערב בתכנים ולהשפיע על החופש העיתונאי במחלקה החדשה-ישנה, נותנת להניח שיהיה צורך בכ-100 עובדים נוספים משורות הרשות. אבל כאמור, כלום לא ידוע, והיומיום הוא כאוס.
ככה נראים אנשים שלא יודעים אם תהיה להם עבודה בחודש הבא. צילום מתוך כנס החירום של עובדי רשות השידור: עינת פישביין
בינתיים בוחרים חלק מהעובדים לפרוש, בין היתר מחשש שתנאי הפרישה שנקבעו להם יורעו במסגרת הסכם חדש או שינוי חקיקה אם יישארו. השורות מתרוקנות, ומי שנשאר עובד ללא הרף, לכסות על החורים שנשארו.
"מה שקורה הוא שיש בלאגן גדול בין שני גופים, ואלף מפוטרים. זו לא סיסמא", אומרת מירי אבו צדקה, קלדנית בדסק החדשות, "משפחות הולכות להיזרק לרחוב. מדברים כל הזמן על העיתונאים. אין לי שום טרוניה כלפי העיתונאים, אני מעריכה ואוהבת את חבריי לעבודה. אבל חוץ מעיתונאים, יש מאות אנשים שעובדים ברשות השידור שהם שקופים, לא סופרים אותם ממטר".
"אני בורג קטן במערכת ורק פועלת פשוטה שרוצה להתפרנס – ובכבוד. אני רוצה שהפעם לא ישכחו אותנו. אני משמיעה את קולם של כל מי שבמעמדי. אנחנו רוצים להיות שווי זכויות וללא קיפוח. במערכת הזאת אנחנו עושים את עבודתנו מאחורי הקלעים אבל אנחנו לא שוליים. אני רק רוצה שיהיה מי שיגן עלינו, ישגיח ויהיה לנו משענת. אנחנו רוצים שהצדק ייראה וייעשה. מצדי אני עושה מה שאפשר ונוכחת כמעט בכל הפגנה".
אבו צדקה, בת 52, עובדת ברשות השידור 26 שנים. "כל הזמן טוענים שאנחנו מרוויחים הון תועפות. אז אני יכולה לספר שלגביי, בדירוג שלי – המצב ממש ממש לא ככה. המשכורת שלי מבוססת על שעות נוספות. אם אני לא אעבוד שעות נוספות, אני אשתכר שכר מינימום. שכר היסוד שלי הוא 3800 שקלים".
"לא התקבלתי לתאגיד, וזהו – אני מפוטרת. מה אני הולכת לעשות בגיל 50, מי יקבל אותי לאיזושהי עבודה? אין לי מושג.הראיון שלי היה ממש הזוי, וצחקו עליי בפנים. הם פשוט רצו לנפנף אותי. עשו לי ראיון כדי לצאת ידי חובה, כשמראש היה ידוע להם שלא מקבלים אותי. זה היה ראיון לועג, ניסו לעשות ממני טיפשה. הבחור שראיין אותי פשוט עשה ממני צחוק".
"הזמינו אותי לראיון מהיום למחר. לא הייתה לי ברירה אלא ללכת, כי לא היו מוכנים לקבוע תאריך אחר. ישבתי מול חמשיה אנשים. מונחים לפניהם קורות החיים שלי, והמראיין אומר לי 'אני רואה שאת גרה ביישוב מאוד נחמד. ספרי לי על היישוב'. הוא ראה שכתוב הר חומה, שידוע שזה יישוב פוליטי – שכונה בירושלים מעבר לקו הירוק. אז הוא התחיל לשאול אותי – מי הקים את הישוב, כמה תושבים יש, מה תעשי אם יפנו אותך. ואז הוא התחיל לתחקר אותי על זה שבאתי מחינוך דתי ועשיתי צבא, והאם הרשו לי לעשות את זה והאם עודדו אותי בבי"ס. הוא שאל אותי גם מה דעתי על לימודי הליבה, ומה דעתי על המשפט 'חנוך לנער על פי דרכו'. איפה השאלות המקצועיות? באתי להתראיין לתפקיד עוזרת הפקה, מה אתה שואל אותי שאלות כאלה? מה הקשר? ככה למרוח את הזמן? זה לקח 23 דקות, ובסוף ביקשתי לדעת את שמו של המראיין. הוא ענה לי 'ברוך'. אמרתי – 'ברוך מה?', והוא ענה לי 'לא, לא, מה זה חשוב. ברוך נתניהו'. אפילו בזה הוא לעג לי. מה הוא רצה להראות בזה"?
"אחרי כמה שבועות קיבלתי הודעה במייל שאני לא מתאימה, ושאם יהיה צורך במשהו אחר יהיו איתי בקשר. שנה אני אוכלת ככה את הלב. מאז אני לוקחת ציפרלקס, הסוכר שלי עלה והוא לא מאוזן. לעיתים קרובות אני לא מרגישה טוב ולא מגיעה לעבודה, ובכל זאת אני הולכת להפגנות ועושה מה שאני יכולה כדי אולי לשנות את המצב".
י' דווקא עבר את הראיון של התאגיד: "התאגיד הציע לי רבע משרה ב-2250 ש"ח ברוטו לחודש, אז כמובן שלא חתמתי. כשבתאגיד אומרים שהם קלטו עובדי רשות השידור, ככה הם קלטו אותם: 40% משרה, 25% משרה, 30% משרה. התקנים המלאים הלכו למי שהם הביאו מבחוץ, ולרשותניקים, כי הם קוראים לנו, הם הציעו משרות מעליבות. יש כאלו שחשבו שאין להם ברירה, או קיבלו את הדין. אני לא הייתי מסוגל לחתום על זה".
למרות שאנחנו נמצאים שלושה שבועות בלבד לפני עליית התאגיד לאוויר לפי חוק, לא ברור מה יהיה עתידם של עובדי רשות השידור שלא התקבלו או סירבו לעבור אליו. "אין לנו מושג. אף אחד לא דיבר ולא הסביר לנו", אומר י'. גם מתווה כחלון-נתניהו לא שפך אור על הבלבול: "אף אחד לא מבין מה פרטי ההסכם הזה, ומה הוא אמור לעשות. זה אי ודאות על אי ודאות. גם אם יהיה שינוי, אף אחד לא יודע מה הוא יהיה. יודעים שרוצים לדחות את יום הפתיחה ל-15 במאי. זאת אומרת, ארכה של שבועיים. מה יקרה בשבועיים האלה? למה צריך אותם? מה יהיה אחרי? אף אחד לא יודע".
עובדי הרשות לא מתרגשים מהנסיון הפתאומי של נתניהו להגן עליהם. "ביבי השווה את העובדים לחמאס כשהיה לו נוח", אומר י', :עכשיו נוח לו לשמור על רשות השידור מסיבות פוליטיות. אנחנו כלי משחק כל הזמן".
"מבחינתו, גם אחרי ההודעה של נתניהו וכחלון, כלום לא השתנה", אומרת אבו צדקה. "מה זה השתנה? אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי לטרפד את הסגירה של רשות השידור. אם רוצים לשלב בה את אנשי התאגיד – יכול להיות שזה צעד נבון. אבל לא לסגור. אנחנו לא שייכים לפוליטיקה. אולי לעיתונאים יש נגיעה לפוליטיקה, אבל לעובדים אחרים, כמוני, אין נגיעה. אין לי במה להשפיע בצורה פוליטית. אני לא צריכה להיות הקורבן".
מדוברות התאגיד נמסר בתגובה: 57% מהעובדים שחתמו בתאגיד הם עובדי רשות השידור כך שהם מהווים את רוב עובדי התאגיד. הראיונות וועדות הקבלה לתאגיד מתנהלים באופן מקצועי ועל פי כללי גיוס שוויוניים שנקבעו בתאום עם נציב שרות המדינה. את הליך הגיוס מלווה השופט בדימוס, עזרא קמא, שאף ציין לשבח את התנהלות התאגיד תוך הדגשת השוויוניות והמקצועיות בהליך הראיונות.