ג' נולד בגמביה. כשהממשלה שם חשדה בו שהוא מעורב בנסיון הפיכה, בשנת 2006, היא הכניסה את שמו ל"רשימה שחורה", מסוג הרשימות שאם שמך נמצא בה, כדאי שתברח. וזה מה שג' עשה. בשנת 2006, בלי מסמכים ובלי שום רכוש – עזב את מולדתו.
במשך יותר משנה נמלט ג' בחרבי אפריקה: היעד הראשון היה סנגל, אחר כך מאלי, בורקינה פאסו, ניז'ר ומשם ללוב. חברים סודאנים שפגש בלוב סיפרו לו שהם בדרכם למצרים, ממנה אפשר להיכנס לישראל, ושם אפשר למצוא עבודה. הוא החליט להצטרף אליהם.
ב-2008 נכנס ג' לישראל. "כשחצינו את הגבול, החיילים תפסו אותנו. החיילים ירו בשניים מהסודנאים שהיו איתי, ואני נשלחתי מיד לכלא סהרונים". במאי 2011 ג' שוחרר, אבל הוא נעצר בשנית ביוני 2012. ג' שוחרר שוב אחרי חצי שנה, ונעצר בשלישית ביולי 2013.
אחרי שנתיים וחצי נוספות בכלא, בינואר 2016, ג' הסכים לעזוב באמצעות תמי"ל (תעודת מעבר לזרים שמנפיקה ישראל). הוא נלקח מסהרונים לנתב"ג, שם המתין לטיסה לגמביה. "כשהגענו לשדה התעופה הודיעו לי שלא יסכימו להטיס אותי עם מסמכים ישראלים… אני מסכים לשוב למדינתי כי התעייפתי מהכלא". למחרת הוא הוחזר לכלא סהרונים.
שש שנים וחודשיים היה כלוא ג' חסר המעמד בישראל. דו"ח שמפרסם היום המוקד למהגרים ופליטים מגלה כי בדצמבר 2015 היו מוחזקים בכלא סהרונים 142 חסרי מעמד לתקופה של מעל שישה חודשים. 82 מתוכם היו מוחזקים מעל שנה, 41 היו מוחזקים מעל שנתיים ו-20 היו מוחזקים מעל שלוש שנים. בדו"ח מפורטים נסיבות מעצרם של 33 מהגרים המוחזקים לתקופה העולה על שנתיים. 25 מתוכם נעצרו ליותר משלוש שנים, 18 מהם ליותר מארבע שנים, עשרה מהם נעצרו ליותר מחמש שנים וחמישה מהם נעצרו ליותר משש שנים. בכל המקרים, מסרו מחברי הדו"ח, לא מדובר באנשים שביצעו עבירה פלילית, ומעצרם הוא מנהלי בלבד.
בין הכלואים, ישנם מהגרים שזהותם שנויה במחלוקת – עקב היעדר מסמכים מזהים או שנות פליטות ארוכות, מבקשי מקלט שאינם מוגנים בפני הרחקה וחוששים לשוב למולדתם, מהגרים שאינם משתפים פעולה עם הרחקתם עקב התמודדות עם קשיים נפשיים, כאלה שאינם מסכימים לעזוב ללא משפחתם או מהגרים שלישראל אין יחסים דיפלומטיים עם מדינות אזרחותם.
ג' שייך לסוג האחרון. אחרי יותר משש שנים וחודשיים בכלא, בתחילת אוגוסט השנה הוא שוחרר שוב. כעת הוא מנסה להשיג מסמכים איתם יוכל לטוס חזרה למולדתו.