על מה נלחמים כעת באוקראינה? אם שואלים את אביגדור אסקין, התשובה תתחיל בציטוט של אנה אחמטובה: "ואנו נשמור אותך, השפה הרוסית, המלה הרוסית הגדולה", תמשיך בציטוט נוסף, עוד כמה מלים נמלצות ובשורה התחתונה הוא יאמר: באוקראינה פועלים כעת "כוחות רשע" המהווים "לידה מחדש של החוליות ששורפות אנשים בעודם חיים וחונקות אותם בגז".
התשובה הקיצונית הזאת לא תהיה מקובלת על כולם: בוודאי לא על רוב תושבי קייב, לבוב ואודסה, גם לא על רוב הישראלים יוצאי רוסיה ואוקראינה. אבל בפריים טיים של אחד משני הערוצים הרוסיים הממלכתיים – זו בדיוק התשובה שמצפים לה מאיש רהוט, מזוקן וחובש כיפה המוצג כ"פעיל ציבורי מישראל".
בישראל מכירים את אביגדור אסקין בעיקר כמי שערך טקס פולסא דנורא ליצחק רבין, שידל אדם להניח ראש חזיר על קברו של עז אד-דין אל קסאם וגם היה מעורב בהאזנות סתר לאוליגרך מיכאיל צ'רנוי, מקורבו של אביגדור ליברמן. ברוסיה הוא מוכר בשנים האחרונות כ"פוליטולוג", פרשן פוליטי ו"פובליציסט" ישראלי, "מומחה לטכנולוגיות פוליטיות".
כבר יותר מעשור אסקין מפתח קשרים חבריים הדוקים עם פוליטיקאים ואנשי ציבור לאומנים-שמרנים ברוסיה. במקביל הוא בונה קשרים גם עם גורמי ימין אחרים ברחבי העולם. בין השאר, עם מצדדי האפרטהייד בדרום אפריקה. מעטה עבה של מסתורין אופף את הקשרים שלו עם אנשי ימין וגורמי שלטון ברוסיה – ובעיקר את טיב היחסים הפיננסיים בינו לבינם.
חיילים רוסים בשדה התעופה "סימפרופול" בחצי האי קרים. צילום: וויקיפדיה
בשנים האחרונות שמו של אסקין הופיע מדי פעם בפעם בכלי תקשורת בשפה הרוסית, אבל מעולם לא משך עניין רב מדי. עד שבחודשיים האחרונים הפובליציסט ו"פעיל הציבורי מישראל" הזה פרץ לפריים-טיים הרוסי בתור אורח קבע של כבוד. הפריצה נעשתה בתוכנית דיון ואירוח המכונה "ליל יום ראשון עם ולדימיר סולוביוב" המשודרת באחד משני הערוצים הממלכתיים הגדולים של רוסיה, "רוסיה1".
עיתוי הפריצה אינו מקרי. התקופה היא, כאמור, תקופת מלחמה. ליתר דיוק – מלחמות. המלחמה האמיתית והעקובה מדם שמתנהלת בדרום-מזרח אוקראינה ושמוגדרת בין פלישה, כיבוש, מלחמת אזרחים ומלחמת אחים. ומלחמה מקבילה – "מלחמת מידע", כפי שמכנים אותה שני צדי המתרס. המסר העיקרי של רוסיה במלחמה הזאת הוא שבעקבות המחאה בכיכר מאידאן תפסה את השלטון בקייב "חונטה פשיסטית" – יורשיהם של הפוליצאים ואנשי המחתרת האוקראינית הלאומנית ששיתפו פעולה עם הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה.
רוסיה מוצגת בכלי התקשורת הרוסיים הממלכתיים והפרו-ממסדיים כיורשת הישירה של ברית המועצות, שהצילה בזמנו את העולם מהמפלצת הנאצית, ושעליה מוטלת כעת המשימה להציל את העולם (ואת המיעוט הרוסי באוקראינה) שוב – הפעם מהניאו-נאצים/ הפאשיסטים/ ה"בַנְדֶרוֹבְצים" שהשתלטו על השכנה-אחות.
במלחמה הזאת כבר נולדו גיבורים: כך, למשל, סולוביוב עצמו, מנחה התוכנית הפופולרית, שבה מרבה אסקין להתארח, זכה לא מזמן לעיטור של כבוד מוולדימיר פוטין. הסיבה הרשמית להענקת עיטורים ומדליות בדרגות שונות ל-300 עיתונאים היא "מקצועיות גבוהה ואובייקטיביות בסיקור המאורעות בקרים". במלחמה כמו במלחמה, לא? (במאמר מוסגר, יש לקוות שבקרוב לא יתחילו לחלק אצלנו עיטורים דומים מבית היוצר של שלדון אדלסון).
ובכן, במלחמה הזאת – לפחות מבחינת מכונת התעמולה של רוסיה – כל האמצעים וכל האנשים כשרים. לכן לא מפליא ששירותיו של אסקין נדרשים כעת לא רק מאחורי הקלעים (על כך בהמשך), אלא גם בחזית ממש. אסקין הוא מועמד אידאלי למלא את משבצת "הישראלי המחוספס" ובו זמנית – "היהודי החכם, אך הנאמן". הרקורד שלו לא משנה לעורכים, בוודאי שאינו משנה לצופים הרוסים שרוב-רובם לעולם לא ייכנס לאינטרנט כדי לבדוק מי האיש. מה שמשנה הוא איכות ההצגה והקו האידאולוגי. אסקין מספק את הסחורה משתי הבחינות. כך, למשל, בתוכנית ששודרה ב-25 באפריל, אמר "הפעיל הציבורי מישראל" את הדברים הבאים:
"אם רוסיה תיכנס ובעקבות מעשיה תהיה שפיכות דמים, יאשימו את רוסיה בשפיכות הדמים. אם רוסיה לא תיכנס ושפיכות הדמים תהיה ללא השתתפותה, עדיין יאשימו בזה את רוסיה. צריך להבין שזה הקו הנוכחי של הפרופגנדה ושל המלחמה שמתנהלת כנגד רוסיה. כאשר רוסיה באמת מצאה את עצמה בין מלחציים של בחירה מאוד לא פשוטה, בין שתי אופציות מורכבות מאוד של פעולה. וכאן, כמובן, צריך לדון בצעדים שלישיים אפשריים למיניהם. לא בטוח ש(יש לעשות זאת) במסגרת תוכנית טלוויזיה, ובכל זאת… ובכל זאת. אני באתי מישראל. יש לנו אנשים שהיו רוצים להתנדב. ללכת לעזור לרוסים בסלאביאנסק" – הדברים התקבלו במחיאות כפיים סוערות.
כעבור כמה ימים אסקין לא רק חזר על הדברים בתוכנית "כתב לעניינים מיוחדים" בהנחיית ארקדי ממונטוב, אלא גם נקב בשם הארגון ש"מוכן לבוא לעזור": "גדוד העלייה – יוצאי ברית המועצות שלחמו – מי בצ'צ'ניה, מי באפגניסטאן, אחר כך הם לחמו בעזה – הם פנו אלי כדי שאבוא אליכם ואומר: הם מוכנים מחר לבוא לכאן ולעזור".
בתחילת מאי עיתון "איזבֶסְטייַה" הקדיש כתבה לאותו "גדוד העלייה" ונכונותו לעזור. בכתבה הוסבר ש"גדוד העלייה" הוא תנועה חברתית, בראשה עומד ישראלי בשם רומן רטנר. לדברי אסקין, שהתראיין אף הוא לכתבה בתור "אחד מיוזמי הרעיון להפעיל את 'העלייה' באוקראינה", "ישנם כ-20 אנשים שמוכנים לצאת ממש עכשיו, ותוך חודש-חודשיים נוכל לגייס כ-200 אנשי צבא בעלי ניסיון צבאי ייחודי".
בכתבה אמנם הובהר, שמדובר ב"יוזמה פרטית", שאינה קשורה למדינת ישראל ואינה נתמכת על ידה. לדברי "מפקד הגדוד" רומן רטנר, "היחס לפאשיסטים הוא עניינו הפרטי של כל לוחם". אבל קורא בלתי מעודכן לבטח הגיע על סמך הכתבה למסקנה חד משמעית ובלתי נמנעת: קבוצה של ישראלים חמושים היטב ולמודי קרבות מוכנה בכל רגע נתון לטוס לאוקראינה כדי להילחם ב"פאשיסטים" ולעזור לאחיהם הרוסים.
כיכר מאידאן, צדמבר 2013. צילום: ליזה רוזובסקי
החגיגה של אסקין ורטנר בתקשורת הממלכתית הרוסית נמשכת: רק השבוע, ב-18 במאי – רטנר הוזמן בעצמו לתוכנית של סולוביוב, הוצג כ"מפקד גדוד העלייה" ודיבר על מאות המתנדבים שמוכנים להגיע ברגע שיוזמנו להשליט שלום ולעסוק ב"דה-נאציפיקציה של אוקראינה". בהמשך התוכנית הקהל המשולהב באולפן הריע לאסקין שדיבר, כפי שצוטט מעלה, על "כוחות הרשע" השולטים באוקראינה.
במקביל לפעילות הפורייה והענפה הזאת, אסקין עוסק גם בהסברה פרו-רוסית מחוץ לרוסיה. כך, למשל, במרץ השנה הוא הביא לישראל שלוש פעילות ופעיל "אנטי-פאשיסטים" מאוקראינה, ובשיתוף עם דוד איידלמן, מומחה ישראלי נוסף לטכנולוגיות פוליטיות, ארגן פגישה ביניהן לבין חברי סיעת ש"ס וראש וועדת הקליטה יואל רזבוזוב מיש עתיד (לצפייה בהקלטה המלאה של הפגישה). לאחרונה אסקין אף התגאה, שוב מעל דפי "איזבסטייה", כי משלחת יהודית בראשות הניצול האחרון של באבי יאר מיכאיל סידקו נפגשה עם אנשי קונגרס רפובליקאים בארצות הברית ועם ראשי הארגונים היהודיים שם כדי להאיר את עיניהם בעניין האיום שרובץ על הקהילה היהודית של אוקראינה ולספר להם על "אווירת הפחד והטרור" במדינה.
*
בינתיים נראה שהפעילות ההסברתית של אסקין ושות' מאחורי הקלעים אינה אפקטיבית במיוחד: ארצות הברית ומדינות אירופה ממשיכות לנקוט בקו אנטי-רוסי ברור (גם אם יש המכנים אותו מהוסס מדי) בכל הקשור למצב באוקראינה ואילו ישראל ממילא ממשיכה לדבוק בקו שאותו בחרה עוד טרם סיפוח קרים: נייטרליות, שפירושה – שתיקה אל מול התוקפנות הרוסית. אלא שהשילוב הזה – בין שתיקתו של אביגדור ליברמן לבין דיבוריו הבלתי פוסקים של אביגדור אסקין המוצג והמציג את עצמו כדוברה של ישראל ושל אזרחיה – הוא קטלני.
מיליוני צופים רוסים אינם מעוניינים בדקויות: הם משוכנעים כעת שישראל החמושה מוכנה להתייצב לצדם של הבדלנים הפרו-רוסים בדרום-מזרח אוקראינה. אי אפשר לשלול את האפשרות שאותו הרושם מתקבל גם אצל הצופים האוקראינים החשופים לכלי התקשורת הרוסית. עד עתה המידע על הופעותיהם השנויות במחלוקת של אסקין ורטנר בכלי התקשורת המרכזיים של רוסיה לא זלג לאף כלי תקשורת בעברית.
כלי התקשורת הרוסיים בישראל והקהילה דוברת הרוסית חשופים לתופעה. כך, למשל, לאחרונה בערוץ 9 הישראלי שודרה כתבה, שממנה עלה שהתנועה החברתית "גדוד העלייה" הפסיקה לתפקד עוד ב-2006 (אציין שהיא עדיין מופיעה ברשם העמותות כעמותה קיימת), ושחבריה אינם יודעים דבר על כוונותיו של מנהיג התנועה לשעבר רומן רטנר, המתגורר כעת במוסקבה, לשלוח מי מהם לאוקראינה. המרואיינים בכתבה – מפקדים ולוחמים לשעבר ב"גדוד" – סיפרו כי היו בהלם למשמע דבריו של אסקין וכינו אותו "שקרן" ו"פרובוקטור".
אבל את הכתבה הזאת ראו, יש להניח, בעיקר בישראל. סערת אסקין, כמו סערות רבות אחרות שפורצות בקרב ציבור דוברי הרוסית בישראל, "נשארות במשפחה".
חיילים רוסים בבסיס צבאי אוקראיני, מרץ 2014. צילום: וויקיפדיה
ואילו משרד החוץ והעומד בראשו (שלא נמנה, כנראה, על חבריו של אסקין) אינם נוקפים אצבע כדי להבהיר שאסקין מדבר אך ורק בשם עצמו ושישראל ממשיכה לשמור על נייטרליות מוחלטת בכל הקשור לסכסוך בין רוסיה לאוקראינה. האחראי לתקשורת ישראלית במשרד החוץ יונתן רוזנצוויג אמר לי בשיחת טלפון שאין למשרד החוץ שום כוונה להגיב לדברים כאלה או אחרים של איש פרטי. לטענת רוזנצוויג, עמדת ישראל בעניין אוקראינה ברורה וידועה. הודעת משרד החוץ בעניין אוקראינה פורסמה ב-6 במרץ. לשון אותה ההודעה אומר ש"ישראל עוקבת בדאגה רבה אחרי המתרחש באוקראינה, חרדה לשלום כל אזרחיה ומקווה שהמצב לא ידרדר לכדי אובדן חיי אדם. ישראל מצפה שהמשבר באוקראינה יטופל באמצעים דיפלומטיים וייפתר בדרכי שלום".
הרבה דברים השתנו מאז אותה הודעה לקונית: רוסיה סיפחה את קרים. אירופה וארצות הברית הטילו סנקציות על רוסיה. קרבות קשים בין בדלנים פרו-רוסים לצבא פרצו בערים שונות בדרום-מזרח אוקראינה. ישראל ננזפה על-ידי ארצות הברית בעקבות אי שיתוף הפעולה עמה בעניין רוסיה וההימנעות מהצבעת הגינוי לרוסיה באו"ם. "רפובליקות עממיות" הוכרזו במזרח אוקראינה והצהירו על רצונן להסתפח לרוסיה. עכשיו פעיל הימין הקיצוני אביגדור אסקין מופיע בטלוויזיה הרוסית בתור נציגה של ישראל ומכריז על נכונותם של ישראלים למגר את ה"איום הפאשיסטי" באוקראינה. ורק עמדת משרד החוץ שלנו נותרה ללא שינוי. יציבות ועקביות הראויות למטרות טובות יותר.