שנתיים אחרי שתערוכות המציגות גופות הוצגו בישראל, טיוטה לצו שמתיר יבוא גופות עבור תערוכות עוררה לפתע מתים מרבצם. חשיפת הטיוטה בתקשורת הביאה את שר הכלכלה נפתלי בנט להצהיר, לפי דיווח באתר "כיפה": "לא אכניס אף גופה לישראל. נקודה. לא אתן יד לפגיעה בצביון המדינה ובכבוד המת. לא אחתום על תקנות שיאפשרו ייבוא גופות לישראל לצורכי תערוכה, נקודה".
שתי תערוכות ובהן גופות הוצגו בישראל, "עולמות הגוף" בשנים 2010-2009 ו"גופות" ב-2012 ושתיהן עוררו מחאה, (ובמקרה של האחרונה גם עתירה לבג"ץ, מס' 4068/12) של עו"ד דוד שונברג, שטען שהגופות הן של סינים, ובהם אסירים שעונו, הוצאו להורג וגופותיהם נמכרו בשוק השחור לצורך הצגתן בתערוכה, ללא הסכמתם או הסכמת משפחותיהם.
טענות כאלו עלו גם בתחקיר של הרדיו הציבורי האמריקאי אן-פי-אר מ-2006 על תערוכות הגופות. הוגה תערוכת "עולמות הגוף", גונתר פון האגנס, שגם המציא את שיטת הפלסטינציה, שבה מוחלפות רקמות הגוף בחומר פלסטי, טען כי כל הגופות בתערוכה שלו הן של אירופאים ואמריקאים שאישרו בכתב להשתמש בגופותיהם, וכי "לעולם לא הייתי מציג בתערוכה פומבית גופות שאין להן דורש, אסירים, גופות ממוסדות למחלות נפש ואסירים שהוצאו להורג". עם זאת, הוא כן מבצע פלסטינציה של גופות ללא-דורש מסין ומוכר אותן לאוניברסיטאות. באן-פי-אר דיווחו כי לא הצליחו למצוא תיעוד ברור שמקשר בין ההסכמה בכתב לבין הגופות שמוצגות בתערוכה. בתערוכה המתחרה "גופות" הודו המציגים בפני אן-פי-אר כי כל הגופות שלהם מסין, וכולן לא הגיעו מאנשים שתרמו אותן למטרה זו. וכשאומרים ש"אין להן דורש", הכוונה היא שאלה גופות של אנשים ללא משפחה או של אלמונים, מסר דובר התערוכה, רוי גלובר.
אולם ההתנגדות העיקרית של מבקרי התערוכות אינה לשימוש בגופותיהם של אנשים שלא הסכימו לכך. ארגון זק"א מחה נגד התערוכה ב-2009: "כארגון בינלאומי שעושה מאמצים עילאיים, בשגרה ובחירום, לשמור ולכבד כל גופה, ודואג שבכל העולם ינהגו כך כלפי כל גופת אדם שנברא בצלם אלוקים – אנו לא יכולים לקבל מצב שדווקא בארץ ישראל תוצג תערוכה הפוגעת קשות בכבוד המת וברגשות החיים". יו"ר זק"א, יהודה משי-זהב, אמר: "הצגת חלקי גופות מנוגדת בתכלית לערכיה היהודיים והדמוקרטיים של מדינת ישראל ופוגעת פגיעה קשה ברגשותיהם של מאמינים, בני כל הדתות" (יצוין כי הוא דווקא כן התייחס גם לחשד שמדובר בסינים שהוצאו להורג לצורך מכירת גופותיהם לתערוכה).
מיכאל גוטווין, רכז המחלקה המשפטית של זק"א, אמר: "כל אדם שמת, צריך להתייחס אליו במלוא הכבוד ולהביא אותו לקבורה ראויה. אנחנו מצפים שלא יזלזלו במתים באשר הם מתים, בלי קשר לדתם". עו"ד אביעד הכהן ייצג מספר מתנגדים לתערוכה, ובמכתב ששלח לגורמים הרלוונטיים כתב: "במדינה יהודית, שכבוד האדם הוא ערך מרכזי בה, אין זה ראוי שייעשה שימוש, לשם הנאה גרידא, מחלקי גופות". תנועת "בצלמו", שפנתה לבנט בנוגע לטיוטת הצו, ציינה כי דבר ההחלטה לשקול להתיר יבוא גופות לתערוכת "הוא נגד התורה ונגד המוסר האנושי. התורה כבר ציוותה 'לא תלין נבלתו על העץ' ויהושע במלחמת חמשת המלכים ראה ציווי זה כשייך גם לאינם יהודים".
גם שונברג, שבעתירה לבג"ץ דיבר על סוגיית ההסכמה של האנשים שגופותיהם יוצגו בתערוכה, אמר לאחרונה בראיון לערוץ 7 כי הוא מצפה להחלטה גורפת של משרד הכלכלה לאסור יבוא גופות לתערוכה – כלומר, ללא התייחסות לרצונם של תורמי הגופות: "קשה לחלוק על העמדה ההלכתית. הרגישות היהודית כלפי המת היא נעלה יותר. ביחסי הכוחות הללו אפשר למצוא חילונים שאינם מחזיקים בדעה דתית שידגלו באיסור מוחלט". עו"ד אביעד הכהן, שייצג את שונברג בפנייתו הנוכחית לבנט, כתב ב"מקור ראשון" כי ייבוא גופות פוגע בעקרון היסוד של כבוד האדם, וכינה את הצעד "מהלך שפוגע בערכיה הבסיסיים של מדינה יהודית ודמוקרטית החרדה לשמירה על כבוד האדם".
כבוד האדם הוא גם החופש של האדם להחליט מה ייעשה בגופתו אחרי מותו. יש גורמים שמתנגדים בשם הדת לחופש הזה, שמתבטא בין השאר ברצון לקבורה חילונית, בשריפת הגופה, בתרומתה למדע, בהפקרתה למאכל חיות טורפות (מקרה קיצוני, שנידון בערכאות משפטיות בישראל), או בתרומתה לתערוכה.
כאשר השר בנט שומר המצוות אומר שלא יתן יד לפגיעה בכבוד המת, הוא לא באמת מתכוון לכבוד של האדם שמת, אלא לכבוד שהוא, בנט, רוחש לתפישה הדתית שעל פיה גווייה היא יותר מחתיכת בשר, ושיש להתייחס אליה ביראת קודש ולהביאה לקבורה מסורתית. אותה תפישה היא זו שגורמת לסיכון חייהם של חיילים בחיפוש אחר חלקי גופות של חבריהם לנשק שנהרגו, ולשחרור מחבלים חיים תמורת חלקי גופות.
קשה להגן על תערוכה שעושה כסף משימוש בגופות לצורכי בידור, גם כשמדובר בגופות שבעליהן הסכימו ביודעין להציגן. אבל הבידור הוא לא הערך היחיד בתערוכה כזאת, שנותנת לציבור הרחב הצצה נדירה, השמורה בדרך כלל רק לסטודנטים לרפואה ורופאים שמבצעים נתיחות שלאחר המוות, לגוף האדם כפי שהוא נראה מבפנים באמת. החשיפה הזאת עשויה לעורר דחייה, בחילה, סקרנות וגם מחשבות כפירה על התפישה המקודשת של המוות. אפשר לשער שזה, ולא גורל גופתו של גוי אלמוני, מה שבאמת מפריע לבנט ושותפיו למאבק נגד התערוכה.