במשך שנה וחצי נלחם פעיל הרשת הוותיק משה "הלמו" הלוי על חפותו – וניצח. בסוף אפריל השנה החליטה פרקליטות המדינה לסגור מחוסר ראיות את תיק החקירה נגדו. הלמו נחשד שפרץ ל"נט המשפט" – מערכת ניהול התיקים של בתי המשפט בישראל, שנגישה בחלקה דרך אתר בתי המשפט, והוריד למחשבו מסמכים חסויים. בין השאר נחשד הלמו כי הוריד למחשבו את כתב האישום במשפט האונס בגן העיר, שנאסר לפרסום ונערך בדלתיים סגורות, ופרסם אותו באינטרנט.
המשטרה דיווחה באתרה כי "בחקירה סמויה ומאומצת של המחלק, נעצר מפיץ המסמך, תושב עכו בן 32, שכינויו באינטרנט הוא 'הלמו' והוא החשוד המרכזי". מפיץ המסמך, כך בפירוש. כמו כן "נעצרו שני חשודים נוספים… בחשד כי סייעו לחשוד המרכזי, ויחד אתו פרצו למאגרי המידע של בית המשפט ושאבו מהם אלפי מסמכים, בחלקם תחת צווי איסור פרסום וחלקם תיקים שעדיין לא הגיעו למשפט ונמצאים בשלבי חקירה סמויה של המשטרה".
עם ההחלטה לסגור את התיק של הלמו המליצה הפרקליטות למשטרה להשמיד את הכוננים הקשיחים שלו, שנתפסו ב-8 בפברואר 2012, עם מעצרו במסגרת החקירה, ואשר עליהם נמצאים המסמכים החסויים. הלמו הגיש בקשה להחזיר לו את הכוננים, והדיונים נמשכים עד היום אצל השופט ציון קאפח בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"ח 41649-04-14).
אתמול התקיים דיון בבקשה (פדף), ודווקא שם הודתה פרקליטה מטעם המדינה שהלמו לא פרץ למערכת, אלא ניצל פירצה משמעותית באתר "נט המשפט", שאיפשרה גישה למסמכים שלא אמורים היו להיות גלויים לציבור. בכך היא מודה לא רק שהוא לא אשם בפריצה, אלא גם שבתי המשפט נהגו ברשלנות. זו לא הפעם הראשונה שהמדינה נאלצת להודות בכך.
"אני חושבת שאין מחלוקת בינינו שעשרות אלפי, בערך 12 אלף מסמכים מתוך תיקי בית המשפט, מרביתם המכריע הושג על ידי המשיב באופן שבמהלך החקירה טענו כלפיו שזו עבירה פלילית", אמרה עו"ד לילך תמיר ממחוז חיפה של פרקליטות המדינה. "אני לא טוענת שיש ראיות לעבירה פלילית. זה לא שהוא שיכנע אותנו שהוא קיבל אותם בדרך לגיטימית. אתר 'נט המשפט', בחיתוליו, היו בו תקלות, אחת התקלות היתה פרצת אבטחה שאיפשרה בדרך מסוימת, די פשוטה. אין מחלוקת בעניין זה להשיג גישה לכל תיק בכל עניין, איסור פרסום או לא, דלתיים סגורות או לא, על ידי פעולה טכנית פשוטה, שהמשיב לא חולק עליה, הראה לשוטרים, הוא הראה לחוקרים איך הגיע אליה ומתוכם הוריד מסמכים. בסופו של יום סגרנו את התיק מחוסר ראיות מהסיבה שהפירצה היא חור גדול עד כדי שלהגדיר את מה שעשה לחדירה לחומר מחשב זה בעייתי".
עוד אמרה כי "אין מחלוקת, וגם מר הלוי לא חולק, שהוא השיג מסמכים באופן שהתקנות לא איפשרו לו, הוא ניצל פרצת אבטחה שהיתה גדולה", וכן "הוא לא נכנס לאתר בית המשפט ופעל בו בצורה רגילה לגמרי, עובדה שהשיג מסמכים אסורים בפרסום שהם תחת צו איסור פרסום, לא חולק על זה, הוא נכנס בצורה שלא אלאה את אדוני מבחינה טכנית, בצורה שהיא לא רגילה וניצל פירצת אבטחה".
תמיר השוותה את ניצול הפירצה למציאת תיקים שהופקרו במשאית או נזרקו לפח זבל: "נניח, לצורך הדוגמה, שפקיד העזר של אדוני מסיבה לא ברורה, מטעות, ייכנס ללשכת אדוני יאסוף את תיקי החודשיים האחרונים ובטעות ישים אותם ליד פח הזבל, יעבור אדם יראה ויאסוף אותם לביתו. משטרה תבצע חיפוש ותמצא את המסמכים האלה, לא נטען כי מה שעשה האדם היא עבירה פלילית, יחד עם זאת, התיקים לא שלו… בסופו של דבר אנו טוענים את הדבר הבא: התיקים הללו, העתקי המסמכים מתוך אתר 'נט המשפט', לא שייכים למשיב, הם שייכים לבית המשפט. העיון בתיקי בית המשפט יש לו הליך קבוע בתקנות… אם היתה משאית ענקית של תיקים, שהיה מוצא פיזית במקום לחפש באינטרנט, היה אוסף את כל המשאית הזו לביתו".
*
הלמו נתפס כבר יותר מעשור כגורם חתרני – הוא בוחן את גבולות הטכנולוגיה, החוק (שלא תמיד עומד בקצב ההתפתחויות הטכנולוגיות), הנורמות החברתיות (שגם הן נשרכות פעמים רבות אחרי היכולות הטכנולוגיות) והסובלנות של גורמי המשפט והאכיפה. בהתאם, זו אינה הפעם הראשונה שהלמו מסתבך בגלל מעשיו. ב-2006 נעצר בחשד שפרסם באינטרנט קישורים שחשפו את שמות המתלוננות בפרשות האונס וההטרדה המינית נגד משה קצב וחיים רמון. הוא נעצר ונחקר גם בחשד לפריצה ל"המרכז לגביית קנסות" באתר בתי המשפט, ובחשד להפצת תמונה של מפכ"ל המשטרה אז, משה קראדי, עם צלב קרס על שרוולו ודגל נאצי מאחוריו. הלמו לא הורשע באף אחד מהתיקים. ב-2009 פרסם באתרו את מספרי תעודות הזהות של כל השופטים המכהנים בישראל, רשימה שאותה מחק זמן קצר אחר כך "לפי בקשת הנהלת בתי המשפט", אולם השאיר את המדריך שהסביר כיצד לאתר את המספרים דרך "נט המשפט".
זו גם לא הפעם הראשונה שבה נחשפים ליקויים במערכת "נט המשפט". ב-2007 דווח בוויינט כי תדפיסי אשראי ופרטי רכישות של אדם שתבע חברת אשראי היו גלויים לכל באתר. דוברות בתי המשפט מסרה אז כי "מדובר בתקלה נקודתית לתיק זה". ב-2013 נחשף ב"נט המשפט" שמה של קורבן אונס, שאסור בפרסום על פי חוק. הנהלת בתי המשפט גילתה את הדבר ימים ספורים לאחר מכן, אך התקלה לא טופלה במשך חודשיים. בהסדר בין הצדדים נקבע כי לא היתה מחלוקת לגבי אחריותה של הנהלת בתי המשפט לחשיפה, ובית משפט השלום בירושלים פסק לנאנסת פיצויים בסך 55 אלף שקלים. באפריל השנה נחשפה ב"נט המשפט" זהותו של עיתונאי שנעצר בחשד להחזקת חומרים פדופיליים, אף שהיא נאסרה לפרסום על ידי בית המשפט. הלמו היה זה שמצא את המידע ודיווח עליו בפייסבוק.
*
"זו הפעם הראשונה שנציג המדינה אומר שאני חף מפשע, היתה בעיה באתר בתי המשפט", אמר הלוי אתמול בבית המשפט. "המשטרה הציגה את הדברים כאילו פרצתי".
עם הסרת צו איסור הפרסום על זהותו של הלמו כחשוד בפרשה מסרה דוברות בתי המשפט: "אתר בתי המשפט הינו אתר המוגן באמצעים מתקדמים מפני חדירה בלתי מורשית אליו, והוא מלווה דרך קבע על ידי חברת אבטחת מידע הבודקת כי הוא אינו ניתן לחדירה. חרף כל אמצעי ההגנה נעשתה כניסה בלתי מורשית לאתר בתי המשפט. לצורך טיפול נחסמה לזמן קצר אפשרות הפעולה באתר באחת מיחידות המערכת, ואפשרות הגישה הלא מורשית נחסמה. חברת אבטחת המידע בדקה ומצאה כי אכן לא ניתן להיכנס לאתר בתי המשפט ללא הרשאה, ובעקבות זאת חודשה הפעילות המלאה באתר. הנושא עצמו מצוי בחקירת משטרה".
הלמו טען אתמול כי הפירצה עדיין קיימת: "אני יכול להוכיח היום, גם אחרי תיקון של בית המשפט, שאפשר להוציא תיקי קטינים, משפחה, צווי אשפוז של אנשים, חשבונות בנק של אנשים, הדברים האלה פתוחים, אני אעשה זאת ואראה לציבור איך הנהלת בתי המשפט מפרסמת צווי אשפוז של עצורים. אף אחד לא שם אותם תחת חסוי, אלא תחת פתוח לציבור".
השופט קאפח החליט לתת לצדדים שבועיים להשלים טיעונים בכתב. הפרקליטה תמיר העריכה שההליך לא יסתיים שם: "אני רוצה להניח שלא משנה מה יחליט אדוני בסופו של דבר התיק ימצא דרכו לבית המשפט העליון".