משרד הבריאות פרסם השבוע חוזר הנוגע לטיפול בנשים לאחר אובדן הריון. המסמך כולל התייחסות לכל שלבי התהליך – החל מרגע הגילוי, הלידה השקטה והטיפול הרגשי לאחר מכן ומשלב בין הגורמים המקצועיים בבית החולים, קופות החולים והקהילה.
המסמך המקצועי שמופנה לכל הגורמים שיבואו במגע עם אותה אישה ובני משפחתה, עמוס בניסוחים רפואיים קרים. ריקון חלל הרחם מתייחס ללידה שקטה – לידה המתבצעת כמו כל לידה רגילה, אך בסופה יוצא לעולם תינוק מת.
העובר או הנפל הוא אותו תינוק שאישה סחבה ברחמה במשך חודשים ארוכים (לעתים עד סוף החודש התשיעי), הרגישה אותו פיזית ונקשרה אליו רגשית ונאלצת להיפרד ממנו, ברוב המקרים מבלי להיות נוכחת בקבורה או לשבת שבעה.
סעיף 8 המתייחס "להפרדה ככל הניתן מיולדות לאחר לידת חי" – נמצא במסמך כתוצאה ממקרים רבים בהם נשים רבות אושפזו במחלקות או בחדרים לצד נשים שילדו תינוקות חיים.
הנוהל הזה הוא לא רק מבורך, אלא קריטי עבור הנשים ובני משפחותיהם. עד היום סבלו נשים לא רק מהטראומה הנוראית שבגילוי, מההליך הקשה ומההתמודדות עם הסביבה, אלא גם מקשיים בלתי רגילים מול צוותי בית החולים, נהלי הקבורה שמיושמים באופן חלקי ואינספור בירוקרטיות.
ממידע שהגיע ל"מקום הכי חם בגיהנום" מתברר כי הנוהל שפורסם השבוע תקוע במשרד הבריאות כבר שנים. הנוסח ראשון הועבר כבר ב-2016 למשרד הבריאות. רק בזכות עבודה אינטנסיבית ולחצים רבים שהפעילו גורמים מקצועיים שפגשו נשים שחוו אובדן לידה, בסיוע עמותות פרטיות, ובעזרת חברת הכנסת
עליזה לביא שלא הרפתה מהטיפול בנושא, הנוהל פורסם שלשום.
דיון בכנסת על הפלות שקטות | צילום: הוועדה לזכויות הילד
רות אופק, אחת ממייסדות עמותת "חיבוק בשקט" ליוותה באופן פעיל את ניסוחו. אופק חוותה בעצמה לידה שקטה ואת כל הקשיים שנלווים לטרגדיה ובמסגרת פעילות ההתנדבות שלה בעמותה, החליטה להפוך את הוצאתו לפועל לפרוייקט אישי.
"כבר ב-2016 ידעתי שיצא נוסח ראשון למשרד הבריאות. אבל היה פער מאוד גדול בין אותו נוסח לבין כמות של תלונות שהגיעו לעמותה ואלי מצד נשים שזכו ליחס מזעזע, בעיקר בפריפריה", מתארת אופק.
"נשים אושפזו במחלקות לצד נשים שילדו תינוקות בריאים, היו נשים שלא קיבלו מידע על זכותן לקחת חלק בתהליך הקבורה, נשים אחרות חיכו להפלה ואולצו להמתין פרקי זמן ממושכים. יש עדויות על יחס לא רגיש מהצוות במהלך הלידה השקטה, שהתבשרו על אובדן ההריון מבלי שהיה לידן מלווה, שלא קיבלו טיפול רגשי במהלך ההליך ולאחריו, שלא עודכנו שיש להן אפשרות לקבל תמיכה רגשית מקופות החולים.
"לאור העדויות האלה היה לי ברור שהנוהל הזה חייב לצאת וכמה שיותר מהר. במקביל, לאורך השנים קיבלתי פניות לא רק מנשים רבות אלא גם מבתי החולים שביקשו לגבש לעצמם נוהל משלהם – בגלל שלא היה שום נוסח כתוב או אחיד. הרגשתי שזה דחוף, כדי שיהיה פרוטוקול אחיד בכל הארץ לטיפול בנשים אחרי אובדן הריון. אחרת לכל בית חולים יהיה נוהל משל עצמו, לצד כאלה שאין להם בכלל".
שנים של סחבת
כבר באוגוסט 2014 נוסח נוהל קבורת עוברים ונפלים בשילוב שני משרדי ממשלה – משרד הבריאות והמשרד לשירותי דת. הנוהל התגבש לאחר שהורים שנתקלו בקשיים מול נוהלי הקבורה איימו בצעדים משפטיים נגד חברות קדישא וגייסו את עמותת עתים ואת חברת הכנסת לביא למאבק.
בתחילת 2015 כונסה וועדה שכללה צוות מומחים שכלל עובדות סוציאליות, אחיות, רופאים וגורמי קבורה. במשך למעלה משנה עבדו אותם אנשי מקצוע על ניסוח נוהל כולל לטיפול במקרים של אובדן לידה, לעיתים בהרכב מלא או בקבוצות עבודה. הטיוטה הראשונה הועברה למשרד הבריאות ביוני 2016.
כמה חודשים לאחר מכן, כשמתברר לגורמים המעורבים כי הנושא לא זז. הם פונים לח"כ עליזה לביא והיא מתחילה "להציק" למשרד הבריאות באופן תדיר.
"חוק הלידה השקטה נכנס לתוקף באפריל 2016, אבל החוק עבר רשמית רק בדצמבר 2016", מספרת ח"כ לביא. "ניסיתי לסגור את המעטפת כולה – מי מקבל את האישה מרגע הגילוי, מי מפנה אותה לטיפול ומה בנוגע לקבורה. כל רגע ששאלתי עוד שאלות נתקלתי בחומות בצורות. הבנתי שאני נכנסת למבוך – משרד הדתות, הבריאות, חברה קדישא, עובדים סוציאלים – היה פה בליל של תחומים.
עליזה לביא: ״נתקלתי בחומות בצורות״ | מקור: ויקימדיה
"רציתי להכניס את הנוהל מיד לתוך החוק אבל לא אפשרו לי. אחרי שנתקלתי בקשיים, הבנתי שעדיף להעביר קודם כל את החוק של הזכויות הכלכליות (חוק הלידות השקטות) שלמעשה מעביר מסר לאישה ולמשפחתה – קחי את הזמן שלך ותחלימי. עד אז לא היתה לגיטימיות גם מהסביבה וגם מהמשפחה הקרובה להתאבל.
"היו לי הרבה מהמורות עם משרד הבריאות בשנים הללו. היה דיון בכנסת שממשרד הבריאות נאמר לי שיש מענה טלפוני לאותם מקרים ונתנו לי את מספר הטלפון. תוך כדי הדיון העוזרות שלי מרימות טלפון ומגלות שבצד השני אומרים שלא נותנים מענה לנושאים של לידות שקטות.
"היה פה ויכוח מקצועי בתוך משרד הבריאות מי אחראי על הנושא. כנראה שהצוות הרפואי או הרופאים לא רצו לקחת על עצמם עוד דברים וטענו שזה שייך למערך הסוציאלי. אני יודעת כמה הם עמוסים ומה קורה במערכת הבריאות ולא בטוחה שהם אלה שצריכים לעשות את זה.
לא רק ויכוח מקצועי עצר את גיבוש הנוהל. גורמים המעורבים בתהליך מתארים ל"מקום הכי חם בגהינום", התנהלות קרה, חסרת רגישות של פקידים במשרד ממשלתי. כאלה שמתעסקים בנוסחים והיבטים משפטיים צרים ולא בעיקרי הנוהל – שמטרתו להקל על הסבל של מאות נשים בשנה. לנוהל היו שלוש טיוטות שונות. הראשונה הועברה כבר ביוני 2016, השנייה בינואר 2017 ובנובמבר 2018 הופץ הנוסח האחרון טרם פרסומו לבקשת הערות של הנוגעים בדבר. העבודה שהחלה בתחילת 2015 הסתיימה רשמית בינואר 2019. כמעט שלוש שנים כדי לנסח נוהל של ארבעה עמודים.
ח"כ יפעת שאשא ביטון | צילום: אתר הכנסת
900 נשים מתמודדות מידי שנה עם אטימות
במשך שנתיים (2017-2018) תמימות מתקשים הגורמים המקצועים להבין מי תוקע את קידום הנוהל ופרסומו ברבים. 900 נשים עוברות את אותה חוויה מפוקפקת מידי בשנה. לכולם ברור שהשעון מתקתק ואותן יולדות לא מקבלות, למעט במקרים בודדים, טיפול מקיף שמתייחס לכל הבטי התופעה.
לביא, שמקבלת אינספור פניות מנשים מבינה שלא רק שהנוהל תקוע, אלא שהמצב בשטח רק מחמיר. "קיבלתי פניה מאישה שאמרה ששלחה את התינוק המת לבדיקה פתולוגית אבל היא לא מקבלת תשובה והכל מתעכב במשך חודשים. עד שבסוף מוצאים את הגופה זרוקה באיזשהו מקום. כל פעם את נחשפת לעוד דבר ועוד דבר".
במאי 2018 מכנסת ח"כ יפעת שאשא ביטון דיון בוועדה לזכויות הילד בנושא לידות שקטות. שאשא ביטון אומרת בדיון: "נחשפתי למסמכים שאם לא הייתי רואה במו עיני לא הייתי מאמינה שדברים כל כך קפקאיים יכולים להתרחש בישראל 2018. אני רוצים לוודא היום שהם יפסיקו להתרחש".
באוקטובר האחרון יזמה ח"כ לביא כנס גדול בכנסת."הזמנתי נציגות של משרד הבריאות, לצד נשים שחוו אובדן הריון, את כל הארגונים המעורבים. אני חושבת שהנוהל הזה הוא תוצאה של אותו כנס. אותן נשים ממשרד הבריאות הבינו שיש פה הרבה יותר מעוד נוהל".
מה דעתך על הסחבת? הרי הטיפול המקיף היה מקל על הטראומה של מאות נשים בכל שנה.
"הנוהל התעכב והתברבר במשך שנים. זה היה צריך להיות מוקדם יותר וכל זוג שנכנס לטראומה וכל אישה שלא מצאה את הקבר של התינוק שלה – זה עולם ומלואו. חבל שהנוהל לא יושם כשהעברנו את החוק".
מעבר לגרירת הרגליים שנמשכה שנים והוסיפה סבל לאלפי נשים, מתברר כי נספחים שהומלץ לצרפם לנוסח שהתגבש נשארו בחוץ.
כך לדוגמא, בנספח א' יש סעיף המתייחס לנושא של משפטי תמיכה מומלצים כמו גם משפטים שלא מומלץ שייאמרו על הצוות העוטף את האישה. בנוהל הסופי הוא כלל אינו מופיע.
משפטי תמיכה שהומלצו לפרסום בנספחי הנוהל:
-
- קבלת עכשיו בשורה קשה
- את רוצה לשתף ברגשות או במחשבות שלך?
- משתתפים בצערכם.
- ברור לנו שזו התמודדות לא קלה ושיש בפניכם דרך לעבור.
- נשמח לעזור בכל דרך שנוכל.
- איך אפשר להקל עליך? מה יכול לעזור עכשיו?
- במקרה שיש ילדים – מי נמצא עם הילדים עכשיו? תרצו להתייעץ עם מישהו לגבי מה לומר להם?
- האם יש לך שאלות?
הנחיה נוספת היתה לציין ש"האשה צריכה לעכל את הבשורה הנוראית ובמצב כזה לרוב אינה פנויה רגשית לשיחה ארוכה/כבדה. גם לשתיקות יש משמעות וחשיבות. האישה זקוקה לחיבוק רגשי, ולאדם שישמע אותה, יקשיב לה".
במקביל נאספו משפטים שלא מומלץ להגיד:
-
- תתרכזי בילדים שבבית
- תשכחי מזה ותעברי הלאה
- הכל לטובה, עשו לך טובה גדולה שם למעלה וחסכו ממך חיים עם ילד חולה
- בשנה הבאה ניפגש שוב
רות אופק חוותה את חוסר הרגישות על בשרה ולכן היה חשוב לה שיופיע בנוהל. "ביקשתי לבדוק האם יש תמונות של בתי בבית החולים "מאיר" בו עברתי את הלידה השקטה. מתקשרת אלי עובדת סוציאלית, שתפקידה הוא ללוות נשים במצב כזה ואומרת לי: "מה את צריכה לראות את התמונות? תשכחי מזה, תתרכזי בבנים שלך".
עוד סעיף שזוכה להתייחסות הוא שימור הזיכרון:
-
- להציע למשפחה אפשרויות לשמירת הזיכרון, כמו גם לתת לגיטימציה שלא לעשות זאת.
- הצעות לשימור זיכרון:
- צילום של העובר (הצילום צריך להתבצע, במצלמה ייעודית של בית החולים ולהישמר בקבצים המאפשרים תיעוד מדויק ואבטחת מידע);
- לגזור קווצת שיער;
- לשמור בגד/חיתול;
- לשמור תעודה לידה/פטירה;
- צמיד בית החולים.
- לאפשר למטופלת תהליך פרידה עם או ללא בן משפחה נוסף, במקום שקט ובפרטיות, ולדאוג לליווי פסיכולוג או עובדת סוציאלית, על פי צורך.
"בחלק גדול מבתי החולים בארה"ב יש פרוטוקול מסודר בכל הנוגע לפרידה מהתינוק", מסבירה אופק. "כל יולדת מקבלת קופסה למזכרת עם תלתל (אם יש), טביעת רגל או אצבע, חיתול וצמיד. בנוסף ההורים מצטלמים עם התינוק. לי היה מאוד חשוב שיהיה סטנדרט שכל בית חולים יצלם את התינוקות, כי יש אמהות שבזמן אמת חוששות להיפרד מהתינוקות המתים ומתחרטות על כך מאוד בשלבים יותר מאוחרים. בארץ בית החולים היחיד שמפעיל את הנוהל הזה הוא ביה"ח מאיר".
סעיף נוסף הוא פירוט מספרי הטלפון של קופות החולים שמעניקים לווי ותמיכה רגשית. גם סעיף זה אינו מופיע בנוסח הסופי.
גם לדבריה של ח"כ לביא, יש פער גדול בין הנוהל הראשון לזה שהופץ השבוע. "הנוהל הראשון שנכתב היה יותר טוב והנוהל הנוכחי פחות טוב. זה היה תהליך מאוד סיזיפי. אני חושבת שאחת הבעיות היא שבמשך שנים זה נתפס כמו עוד בעיה של נשים, אבל מדובר בתהליך טראומתי לכל המשפחה. אני חושבת שהנוהל הזה, גם בגרסתו המצומצמת הוא שלב חשוב מאוד. בסוף לא מדובר בחוק או נוהל לטובת נשים, אלא לטובת המשפחה כולה".
תגובת משרד הבריאות:
בטרם יציאת החוזר ובחינתו בשנית נמצאו פערים שהצריכו בדיקה מחודשת וקבלת החלטות אמיצות שהולידו נוהל זה. הבקשה למתן משפטים מנחים לא תואם את הנדרש מנוהל מקצועי שלחטיבת הרפואה במשרד הבריאות, אלא נלמד כחלק מתוכנית ההכשרה בבתי הספר לסיעוד וניתן ככלים להכשרת המטפלים בתחום בריאות הנפש אשר אמורים לבוא במגע עם המטופלות ובני זוגן/משפחתן.
דרכי ההתקשרות לאותם קופות ובעלי תפקיד (אשר משתנות עם הזמן) יינתנו ע"י אותן מתאמות שאמונות על הטיפול הכולל והמשלים למטופלת במצב אבדן הריון.