איור: רון לוין
כשמונים אלף חניכות וחניכים משתתפים בפעילויות של תנועת הנוער הצופים, התנועה הגדולה בישראל. הם מחולקים ל-15 הנהגות ובהן כ-240 שבטים, אבל יש עוד חלוקה אחת שבעבור חברי התנועה הזאת היא נראית טבעית מאין כמוה: חלוקה מוחלטת למגדרים. בנים ובנות, בעיקר בגילאי בית הספר היסודי, אך בחלק מהשבטים גם בחטיבת הביניים, אינם חברים באותן הקבוצות.
במהלך הכנת הכתבה שוחחנו עם ילדים שחברים בצופים, עם הוריהם, ועם בוגרי התנועה. כולם סיפרו את אותו הסיפור: החלוקה המגדרית היא אבסולוטית, ואינה נמצאת כלל בשיח בתנועת הנוער הגדולה בישראל. יצוין שבתנועות הנוער הגדולות האחרות – כמו הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, בית"ר ואחרות – לא נהוגה הפרדה מגדרית כלל. בשנים האחרונות נעשתה הפרדה מגדרית בכמה סניפים של בני עקיבא שבהם הורי החניכים משתייכים לאגף הקיצוני יותר בציונות הדתית, והדבר יצר ויכוח ער בתנועה זו, שבה הפרדה מגדרית לא הייתה נהוגה מעולם.
בצופים, לעומת זאת, ההפרדה המגדרית קיימת מאז ומעולם, וכלל לא מתקיים דיון בשאלה האם נכון להפריד בין בנים לבנות ולחלק אותם לקבוצות שונות רק על פי מינם. בית הדין לעבודה בירושלים החליט השבוע כי למדינה אסור ליצור קורס הכשרה מקצועית לשירות המדינה היוצר הפרדה בין גברים ונשים במגזר החרדי. בהכרעתו אמר בית הדין "באיזון בין הנזק שיגרם מהקפאת ההכשרה ובפרט לעמיתים שהחלו בה, אל מול הזכות החוקתית לשוויון, גוברת האחרונה", כשהוא דוחה מכל וכל את הנחת היסוד ולפיה אפשר שתהיה הפרדה אך גם יתקיים שוויון. עצם קיום ההפרדה, טענו ארגוני הנשים שעתרו לבית הדין, מעיד על הבדל בין גברים לנשים, דבר שאין לסבול אותו.
"צריך להבין שמדובר בתנועה שמרנית מאוד, פרוטסטנטית מאוד וצבאית מאוד", אומר רונן (שם בדוי) שהיה רכז חינוך והדרכה באחת ההנהגות הגדולות בצופים. רונן לא היה חניך בתנועה, והופתע מאוד כשגילה על ההפרדה המגדרית הנהוגה בה עם הצטרפותו לצוות המנהל שלה. "זה עניין שמרני שמקורותיו נעוצים בהקמת תנועת הצופים בתחילת המאה ה-20, תקופה שבה לרוב הנשים במערב כלל לא הייתה זכות הצבעה ותפישת העולם הייתה שמקומן במטבח בזמן שמקומם של הגברים הוא בשטח ובעבודה. הגברים הם הציידים, והנשים הן המלקטות.
"אחר כך בנו אידיאולוגיה שלמה כדי להצדיק את תפישת העולם הזאת, שלפיה ההפרדה הזאת בעצם משרתת את הבנות כי 'יש להן מרחב להתבטא'. בתנועת הנוער שבה אני גדלתי הבנות התבטאו מצוין גם בקבוצה המשותפת, והמדריכים הבינו שלתת לבנות ולבנים ביטוי זהה הוא חלק מהאתגר ההדרכתי. הם עמדו באתגר הזה בהצלחה".
ואף פעם לא נשאלה השאלה "למה יש הפרדה בין בנים לבנות"?
"כל שינוי שנעשה בצופים הוא מלחמת עולם. מה שמאפיין את תנועת הצופים הן המסורתיות והשמרנות האלה. זו לא תנועה שתופשת את עצמה כתנועה מהפכנית או מעוררת שינוי כמו התנועות הכחולות (השומר הצעיר, הנוער העובד והלומד והמחנות העולים – חה"ז). זו תנועה שנועדה לשמר את העולם הישן 'והטוב', לא לעודד תמורות או לעשות מהומות. זו הסיבה שבגללה רבים כל כך מבכירי המשק והשירות הציבורי הם יוצאי התנועה".
תנועה מיליטריסטית ושמרנית. מייסד הצופים, רוברט באדן-פאוול
הצופה, דובר אמת?
בצופים סירבו להתראיין לכתבה הזו, למרות כמה פניות. תחילה שלחו ממשרד יחסי הציבור של התנועה את התגובה הבאה: "התנועה אינה מייצרת הפרדה קבוצתית בין המינים כמדיניות או נוהג גורף בפעילותה, וקבלת ההחלטות בנושא זה נעשית ברמה המקומית בהתאם לרצונות הצוות והחניכים באותו השבט. חלוקת הקבוצות היא דינמית ונתונה לשינויים בהתאם לבקשות החניכים והוריהם, כאשר יש שבטים בהם הקבוצות משולבות ואחרים בהם אינן משולבות. תנועת הצופים רואה חשיבות עליונה ביצירת שיח חברתי מכבד ושוויוני בין המינים בקרב חניכיה".
במילים אחרות, ובתרגום חופשי לעברית: ההפרדה המגדרית היא לא מדיניות של התנועה, הרשג"דית אחראית. בעקבות הדברים פנינו שוב למשרד יחסי הציבור של הצופים ושאלנו כמה שאלות, ובהן האם באמת אין עמדה של התנועה אלא רק החלטות מקומיות, והאם יש דוגמה לשבט שבו הוחלט על כך שלא תהיה הפרדה כלל.
בתגובה ענו מהצופים "נושא השילוב המגדרי בקבוצות תנועת הצופים נידון ברמה המקומית – השבטית, בקרב ראשי השבטים וצוותיהם. קבלת ההחלטות בנושא נעשית בהתאם לשיקולי מרכזי השבטים, אשר לוקחים בחשבון את רצונות החניכים והוריהם במידה ואלו פונים להנהגת השבטים. כך לדוגמה, כלל הקבוצות בשבט 'אריות' הפועל ביישובי גדרות, משלבות פעילות של בנים ובנות יחד. הנהגת תנועת הצופים קיימה במועצת התנועה האחרונה שיח בדבר השילוב המגדרי בתנועה וזו כחלק משיח שוטף בנושא. התנועה רואה בפעילות המשלבת בין המגדרים חשיבות גבוהה ולכן במסגרת פעילות כלל שבטי התנועה, מתקיימות מגוון פעילויות גדודיות שבטיות ודו-קבוצתיות".
אלא שבדיקה שערכנו עם חניכים של תנועת הצופים והוריהם באזור גדרות מגלה שאפילו בשבט שאותו רצו בצופים להציג כדוגמה לשבט שאין בו הפרדה, אותו שבט 'אריות', הייתה בהחלט הפרדה מגדרית עד השנה – בכיתות הנמוכות היו קבוצות נפרדות לבנים וקבוצות נפרדות לבנות. בצופים, כך נראה, לא חשבו שנבדוק.
למרות ההתעקשות של משרד יחסי הציבור של תנועת הצופים (נציגי התנועה סירבו להתראיין לכתבה, כאמור), אף אחד מההורים, החניכים או הבוגרים שעמם שוחחנו בהכנת כתבה זו, מנצרת עילית בצפון ועד באר שבע בדרום, לא זוכר שנשאל אי פעם מה דעתו על ההפרדה המגדרית שנעשית בתנועה.
למעשה, ההבדלים היחידים בין השבטים השונים בארץ הוא הגילאים שבהן נעשית ההפרדה הזאת, והעת שבה הקבוצות המופרדות של הבנים והבנות הופכות ל"אחווה" שאין בה הפרדה מגדרית. בחלק מהשבטים הדבר נעשה בכיתה ז', ובחלקם בכיתה ט' – אולם בכל השבטים ההפרדה המגדרית בין בנות ובנים בגיל בית הספר היסודי היא מוחלטת. רוב בוגרי התנועה וההורים שעמם שוחחנו הופתעו לגלות כי הצופים היא התנועה הגדולה היחידה שמקיימת הפרדה כזאת.
"זה רעיון דבילי לחלוטין", אומר שדרן הרדיו לירון תאני שבנותיו חניכות בתנועה, "הרי אין הפרדה בבתי הספר, ובין כה וכה אותם בנים שנמצאים איתן בצופים, גם נמצאים איתן בכיתה. אני יכול להבין למה לא ישנים ביחד, אבל את ההפרדה המגדרית בפעולות הקבוצות בצופים לא. בסך הכל אני חושב שהצופים תקועים אי שם בעבר וזו תנועה שאמורה לעודד שיח רלבנטי".
בצופים אומרים שהם משוחחים על כך עם ההורים
"לא, אף פעם לא דיברו איתנו על זה. אתה רושם את הילדה שלך לתנועת נוער, וזהו זה. לא נשאלנו, ולא שאלנו".
צופות בג'ימבורי, 1961. צילום: פריץ כהן, לע"מ
"הייתי בצופים מכתה ד' עד י"ב", אומרת מעין אפרת (29), עובדת במשרד פרסום. אפרת הייתה מדריכה בתנועה. "בזמנו ההפרדה נראתה לי כמו דבר נורא טבעי, אבל אני מבינה את השאלה בדיעבד. אנחנו מוחים על זה כשזה קורה אצל הדתיים, ובתנועת הנוער הכי גדולה זה ככה כל השנים? האמת היא ששכחתי מזה לגמרי. הדרכתי גם בנים, היו לי שתי קבוצות של בנים. מעולם לא התקיים אצלנו שיח על ההפרדה, גם לא כשהייתי מדריכה. ככה זה היה תמיד בכל ההיסטוריה שאני זוכרת. פתאום אתה מעלה את השאלה ואני אומרת לעצמי 'נכון, הוא צודק'".
שתיים מבנותיה של מ' מהשרון (45) הן חניכות בצופים. גם היא קיבלה את ההפרדה המגדרית כדבר שהוא מובן מאליו. "זה קצת הזוי שאנחנו מסכימים לזה, כשאני חושבת על זה, ולא חשבנו אף פעם למה זה נעשה. הרי המסר שאנחנו שולחים לבנות שלנו הוא מאוד בעייתי: אנחנו אומרים להן 'אתן והבנים לא באמת שווים, כי הנה, שמנו אתכן ואתכם בקבוצות שונות'. זה מדהים, כי אם הייתי רואה הפרדה כזאת במקום אחר הייתי מתקוממת נגד המסר של 'בנים זה כחול ובנות זה ורוד ויש הבדל בין המינים', אבל את אומרת לעצמך שהצופים זו דבר חיובי אז את בכלל לא חושבת במושגים האלה".
בנותיה של מ' מספרות כי ההפרדה בין בנים לבנות נהוגה בשבט שלהן מאז ומתמיד. "הבנים לא חסרים לי בפעולות, ולפעמים אנחנו עושים פעולות משותפות", אומרת נ', בת 11, "אבל זה מוזר שהם מופרדים מאיתנו. לא יודעת למה זה וגם אף פעם לא שאלתי. ככה זה".
"קצת מגוחך שמפרידים בצופים בין בנים לבנות", אומרת שיר (17) מתל אביב, שהייתה חניכה בתנועה עד לאחרונה. "אנחנו מתגייסות בשנה הבאה ורואות את הוויכוחים בכנסת אם לתת לבנות לשרת בקרבי או לא, ורואות את הח"כים הדתיים מזלזלים בנו ואומרים שאנחנו לא מסוגלות להיות כמו הבנים, אבל מה יש לנו להתלונן עליהם כשתנועת הנוער החילונית שלנו אומרת לנו שאנחנו והבנים לא צריכים להיות ביחד?"
[mc4wp_form id="1006521"]