אור-לי ברלב:
הם התחילו לנוע בכיסאותיהם באי נוחות הולכת וגוברת, כשנשמעה בחדר רשימת כל אנשי הממשל שעברו לשרת את טייקון הגז יצחק תשובה.
זה קרה ביום חמישי, ב"שימוע הציבורי" שערכה המדינה בנושא מתווה מונופול הגז. "שימוע ציבורי" במרכאות, כי ממילא מבחינתם המתווה סגור ועולה להצבעה השבוע בכנסת, כי ממילא כל השימוע הוכן בחופזה ובבהילות, כי ממילא ניסו לייצר רק מראית עין של שיתוף ציבור.
ואולי המתח בחדר החל עוד כשחברי למטה מאבק הגז, יוסי דורפמן, ציין בתחילת דבריו כי במסגרת אותו "שימוע", לפחות למחצית מהדוברים יש זיקה לחברות הגז (אחרי שלחברות הגז ניתנה חצי שנה של פגישות באינטימיות צפופה וחשאית עם אנשי הממשל).
כשדורפמן הגיע לרשימת ה"דלת המסתובבת" של פקידי הממשל שעברו ממשרדי האוצר, המשפטים, ביטחון הפנים וההגבלים העסקיים היישר לזרועות תשובה – כבר אפשר היה לחוש איך העצבים בחדר על סף פקיעה.
שורת הסיכום של דורפמן, שנאמרה בשקט, כבר הוציאה אותם מדעתם: אם מישהו מהנושאים ונותנים עם חברות הגז יעבוד ביום מן הימים עם מי מהן באופן ישיר או עקיף – תוגש נגדו תלונה פלילית במשטרה.
בשלב שבו אני עליתי לדבר, לא נותר כנראה גרם של סבלנות בחדר. המלים שלי על ההליך הלא לגיטימי, על ההסתרות, על השקרים, על דו"ח המבקר החריף, על חוסר ההיגיון בקידום הליך כזה – כבר היו יותר מדי בשלב הזה.
ואז זה התפוצץ. לראש המועצה הלאומית לכלכלה נמאס לשמוע את כל הציבור הזה, ויאללה לחתוך שידור ולצנזר שימוע ציבורי ("עברתם את הזמן!" – ובכן, גם אחרים עברו ולא נחתכו).
אני בטוחה שיש בשירות הציבורי אנשים מצוינים, ישרים וראויים. אבל אל לאיש להתפלא על חשדנות הציבור. כשעוזר שר אוצר לשעבר הוא מנכ"ל "דלק קידוחים", כשהממונה על התקציבים באוצר לשעבר הוא יו"ר "דלק", כשמנכ"ל משרד המשפטים לשעבר הוא יועץ לענייני רגולציה בעבור "דלק", כשהממונה על ההגבלים העסקיים מעלימה עין מהיווצרות המונופול ועוברת לדירקטוריון של חברת הגז "רציו" (והרשימה נמשכת).
צל כבד מוטל על כל מי שמעורב במתווה שמשרת את האינטרסים של הטייקונים. נכון, לא יכול להיות שכולם מושחתים – אז איך בכל זאת חבורה גדולה של פקידי ממשל מוכנה להתייצב מאחורי הסדר שמיטיב באופן כל כך מרחיק לכת עם ברוני הגז?
לפני הבחירות האחרונות נפגשנו כמה פעילים ממאבק הגז עם שר האנרגיה אז, סילבן שלום. כשיצאנו מהפגישה היינו המומים לחלוטין מה"נובלית" השוטפת ששמענו מפי בכירי המשרד. שפשפנו את אוזנינו בתדהמה ולא הצלחנו להבין איך זה יכול להיות שמשרד ממשלתי נשמע כמו אחרון היח"צנים של חברות הגז.
ואז התחדדה ההבנה. אחרי שמורידים מהשולחן מניעים כמו שחיתות/דלת מסתובבת/קשרי הון שלטון וכיו"ב, נשארים עם עניין מטריד לא פחות: במשרדי הממשלה שוררת תפיסת עולם טייקוניסטית.
"את כל מה שיודעים במשרד האנרגיה על הגז, הם למדו מחברות הגז", אמר לי השבוע מקורב לתחום. וזה נכון. אם מסתכלים על מספר הנסיעות הלימודיות של אנשי משרד האנרגיה למדינות אחרות שגילו גז, מגלים שהיו חמש בלבד בשנים האחרונות. ובכלל,
כשפקידי ממשלה יושבים חצי שנה בחשאי עם אנשי חברות הגז (ואפס זמן עם הציבור) – מה לנו להתפלא שהם גם חושבים כמותם?
רוצה לומר, השפעת טייקוני הגז על המתרחש אינה חייבת לעבור רק דרך "קניית" אנשים (במרכאות או לא). מספיק לדאוג שאוזן השלטון תהיה כרויה וזמינה, וההשפעה על התודעה במסדרונות הממשל תיווצר.
לפי הכותרות הבוקר, ראש הממשלה מתכנן להביא את המתווה להצבעה ביום רביעי ללא כל שינוי. "השימוע לא עזר", נכתב באחת הכותרות, וזה כמעט מצחיק – כי לא באמת חשבנו שיהיה אחרת.
אבל העוינות המופגנת כלפי הנציגים האזרחיים ב"שימוע הציבורי" מלמדת שלא רק שמתעלמים מהציבור ולא סופרים אותו. בשלב שבו אנחנו נמצאים במאבק הגז, נציגי הממשלה רואים בציבור אויב. וזה בדיוק השלב שבו הציבור צריך לזקוף ראש, ולצאת להילחם על מה שחשוב לו.
יוסי דורפמן:
"נציגי מטה מאבק הגז שהגיעו כדי לייצר פרובוקציה, לא השמיעו במהלך דבריהם אף לא טיעון ענייני אחד לגבי מתווה הגז, על אף שלשם כך הוזמנו. הם במופגן לא דיברו לחברי הצוות שמנהלים את השימוע, אלא ניצלו את הזמן לקידום עצמם, והכפישו עובדי מדינה שישבו בחדר ועשרות אנשים אחרים באופן הגובל בדיבה. הנציגים חרגו מהזמן שהוקצה להם וסרבו לצאת לאחר שסיימו דבריהם. חברי הצוות המקצועי סרבו לתת יד לפרובוקציה. לאחר שהנציגים יצאו, השידור נמשך כפי שהיה לאורך כל השימוע עד סיומו".
זו היתה תגובת משרד האנרגיה לקטיעת דברינו, נציגי מטה מאבק הגז, בהליך המגוחך והחפוז שלו קראו "שימוע ציבורי". אגב, את האמירה ולפיה אנו מציגים טיעונים "לא ענייניים", שמענו שוב ושוב ממשרדי ממשלה בכל פעם שהצבענו על הליכים לא ראויים.
הגעתי לשימוע כדי לדבר על אי תקינות כל הליך גיבוש מתווה מונופול הגז – "השימוע הציבורי" הוא חלק ממנו. הנה כמה טיעונים שהצגתי שם:
השימוע הציבורי היה הצגה
לאחר חצי שנה של ישיבות אינטימיות עם נציגי מונופול הגז, ניתנו לכל נציג ציבור שהוזמן 20 דקות בלבד לשטוח את טענותיו נגד מתווה מונופול הגז. בימי "השימוע הציבורי" גילינו כי בין מי שהוזמנו להציג בפני אנשי צוות קנדל ובכירים נוספים את עמדת הציבור, נמצאים אנשי חברות הגז. אליהם הצטרפו לוביסטים העובדים בעבור חברות הגז ללא גילוי נאות, ואנשי עסקים בעלי אינטרסים וקשרים עסקיים עם חברות הגז.
סקרתי בפני הנוכחים בחדר את שמות המוזמנים לשימוע הציבורי. כחצי מבין הדוברים שהוזמנו לייצג כביכול את עמדת הציבור, היו בעלי אינטרסים עסקיים בתחום.
השימוע התקיים רק בעקבות ביקורת ציבורית על אי שקיפות גיבוש מתווה מונופול הגז, רק כדי לסמן עוד וי לאישור מתווה מונופול הגז על ידי הגורמים הפוליטיים שכבר הודיעו שיעבירו אותו, גם אם בשינויים מזעריים.
ההצגה היתה על חשבון כולנו.
מתווה מונופול הגז גובש על ידי צוות שהוקם ללא הסדרה חוקית
חברי צוות קנדל – שגיבש את מתווה מונופול הגז כמעין ועדה, ונקרא על שם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועץ רה"מ לכלכלה יוג'ין קנדל – טוענים כעת כי הצוות כלל לא היה קיים. זאת, לאחר כחצי שנה של פגישות אינטימיות עם נציגי חברות מונופול הגז.
טיעון זה, שעלה לאורך חצי שנת הפעילות של צוות קנדל (גם בזמן ממשלת המעבר שבין בחירות 2015) הוא חלק מדו"ח הביקורת של מבקר המדינה על פעילות הצוות-ועדה, שהיום נטען שכלל אינה קיימת.
מעניין לציין כי חברת נובל אנרג'י, שהגישה מסמכים לראשי צוות קנדל הלא קיים, מכנה את הצוות הלא קיים "ועדת קנדל".
גיבוש מתווה מונופול הגז נעשה ללא שקיפות.
הליך גיבוש מתווה מונופול הגז נעשה מראש מתוך כוונה להסתיר מהציבור את המתרחש בדיונים הסגורים.
במשך חצי שנה ישבו בכירי המשרדים בראשות יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, בפגישות צפופות עם טייקוני הגז ונציגיהם.
לישיבות הללו אין תיעוד מלא, אין פרוטוקולים. מראש החליט מי שהחליט, כי לא יהיו פרוטוקולים לדיוני צוות קנדל שגיבש את מתווה מונופול הגז.
לעולם לא נוכל לדעת מה אמרו טייקוני הגז לפקידי הממשל שגיבשו את מתווה מנופול הגז, לעולם לא נוכל לדעת מה ענו פקידי הממשל לטייקוני הגז באותן ישיבות.
***
לאחר השימוע, התפרץ לעברי בכיר במשרד האוצר. בישיבה שהתקיימה בעבר במשרד האוצר, עם אותו בכיר ועם שני חברים נוספים בצוות קנדל, טענתי בפניהם כי אזרחי ישראל צריכים לראות פרוטוקולים לדיונים שבהם ישבו אנשי צוות קנדל עם טייקוני הגז.
אזרחי ישראל צריכים לראות כיצד התקבלה ההחלטה הכלכלית הכי חשובה למשק הישראלי בשני העשורים האחרונים ולשנים קדימה. תשובתו של הבכיר לדרישה לפרסום פרוטוקולים הדהימה אותי:
"אתה רוצה שנפחד לדבר, כי מתעדים כל דבר שאנחנו אומרים?"
אם פקיד ממשל חושש לומר דברים מסוימים כי הציבור יידע שאמר אותם, נראה שאלה דברים שאסור לו לומר – גם כשהם לא מתועדים.
הבכיר הבהיר לי כי לא יהיו פרוטוקולים לאופן שבו גובש מתווה מונופול הגז, אלא רק "סיכומי דיונים". לעולם לא נדע כיצד גובש מתווה מונופול הגז, כי הליך גיבושו הוסתר מעין הציבור.
הסתרה מכוונת מהציבור של החלטה כלכלית כה חשובה, היא שחיתות – גם את זה אמרתי לאנשי צוות קנדל הלא קיים.
דלתות מסתובבות
בשנים האחרונות פקידי ממשל רבים ונציגי ציבור אחרים, עברו לשרת תחת יצחק תשובה וחברות מונופול הגז. סקרתי בפני הנוכחים בחדר את הרשימה (החלקית אך הארוכה) של פקידי הממשל ונציגי הציבור שמשרתים כעת את טייקוני הגז. חלק מאותם פקידי ממשל כיהן בזמן התעצמותו של מונופול הגז, היה אחראי להתעצמותו ושותף להעברת החלטות או אי העברת החלטות הנוגעות למונופול הגז.
רשימה ארוכה, מטרידה ומפחידה שמעידה על קשרי הון-שלטון חמורים בין טייקוני הגז לפקידי הממשל בישראל, האמורים לשרת את אזרחי ישראל.
אמרתי לנוכחים כי אם מי מהפקידים שהשתתף בגיבוש מתווה מונופול הגז יעבור לעבוד אצל אחת מחברות מונופול הגז או יימצא בקשרים עסקיים עמה, נגיש נגדו תלונה פלילית למשטרת ישראל.
הדברים הרתיחו כנראה את הנוכחים בחדר מטעם צוות קנדל הלא קיים. כאשר עלתה אור-לי ברלב לדבר, החליט קנדל לקטוע את דבריה ולא לאפשר לה להשלים אותם. החלה מהומה.
קונסטנטין בלוז – בכיר משרד האנרגיה שהיה שותף בצוות קנדל, סגן יו"ר רשות הגז – התפרץ לעברי והטיח את הכיסא ברצפה; יוג'ין קנדל שלף את מצלמתו וצילם אותי בצורה מביכה; ואילו דוברת משרד האנרגיה חטפה מידי באלימות את הטלפון הנייד שעמו תיעדתי את המתרחש לאחר שהופסק השידור – וקטעה את הצילום. המכשיר הוחזר לי רק בעזרת מאבטח של משרד האנרגיה.
כך נראה הליך "השימוע הציבורי".
העליתי טענות שמטרידות בשנים האחרונות פעילים במאבק הגז ופעילים חברתיים נוספים: חוסר שקיפות, הסתרה מכוונת, זלזול בציבור, קשרי ההון-שלטון. זוהי שחיתות ציבורית, גם אם אינה עומדת ברף הפלילי, וגם אם אין כעת חוקים מונעים שחיתות זו. בעיני אנשי צוות קנדל ומשרד האנרגיה, דברים אלה אינם ענייניים.
הטיעונים הללו אינם ענייניים בעיני אנשים מסוימים, חלקם פקידי ממשל, כנראה משום שהם כל כך מנותקים, עד שהם חיים בעולם שבו הדברים הללו לגיטימיים – עולם שבו אין צורך בשקיפות, אך קשרי הון-שלטון הם רצויים. זהו לא העולם שאני רוצה לחיות בו. כך לא נראית המדינה שאני רוצה לחיות בה.
אני יודע שמה שאמרתי לאנשי צוות קנדל הוא ענייני, שמה שמפעיל את מאבק הגז הוא ענייני, הוא עניינם של כל מי שמתנגדים לשוד הגז, הוא עניינם של כל אזרחי ישראל שמושפעים משוד הגז.
ביום ראשון יתקיימו הפגנת חירום ברחבי הארץ של מאבק הגז. כאשר בשבוע הבא ינסו הפוליטיקאים להעביר את מתווה מונופול הגז בקומבינה פוליטית, בעזרת שר הכלכלה אריה דרעי, שמטרתה לעקוף באופן חוקי אך מושחת, את הממונה על ההגבלים העסקיים, בדרך לקיבוע מונופול גז על משאב האנרגיה המרכזי של מדינת ישראל.