שנת העושק

4.1.14 – מאות עובדות סיעוד צעדו בתל אביב בקריאה לממשלת ישראל לאשרר את אמנת עובדי משק הבית של ארגון העבודה הבינלאומי ולהעניק להן שוויון זכויות. אחת הסיבות המרכזיות לצעדה היא דמי התיווך הגבוהים הנגבים מעובדות הסיעוד כדי שיוכלו לעבוד בישראל. בתחילת שנה שעברה קבע סקר שערכה קו לעובד כי דמי התיווך הממוצעים לעובדות סיעוד בישראל עומדים על כ- 8,000 דולר. היום הסכומים גבוהים בהרבה, ועובדות המגיעות לעמותת קו לעובד מספרות על דמי תיווך הגבוהים מ-11,000$ .

14.1.14 – זכייתה של רוז פוסטאנס בגמר התוכנית "אקס פקטור" הגיע בתיאום מושלם עם אישור תקנות הכבילה על ידי שר הפנים גדעון סער יום לאחר מכן. אך אל חשש, פוסטאנס קיבלה אישור מיוחד לעבוד כזמרת. האישור הסופי של תקנות הכבילה התקבל כחודש לאחר מכן, ב- 19.2.14, אז התכנסה ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה ואישרה את תקנות הכניסה לישראל (אזורים גיאוגרפיים), התשע"ד-2013; ותקנות הכניסה לישראל (אמצעי בקרה על מעבר עובדים זרים בענף הסיעוד), התשע"ד–2013 . תגובת ארגוני זכויות אדם לתקנות היתה כי הן עוסקות ב"הטלת מגבלות על מספר המעסיקים שביניהם תוכלנה לעבור מהגרות עבודה המועסקות בתחום הסיעוד, וכן בהטלת מגבלות על האזורים הגיאוגרפיים בהם תותר העסקתן, והתקנות מבקשות לייסד הסדר שנפסל בעבר במפורש על ידי בית המשפט העליון כבלתי חוקתי (בג"ץ 4542/02). 

11.2.14 – כ- 20 עובדי חקלאות ממושב שדי תרומות  יוצאים לשביתה  במחאה על הלנת שכרם במשך שלושה חודשים; ועל תנאי המגורים המחפירים במקום.

18.3.14 – ח"כ מיכל רוזין ממרצ מגישה את הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – מגורים הולמים), התשע"ד–14, לאור תלונות רבות שהועברו השנה מצד עובדות זרות, בעיקר בענף החקלאות, ששוכנו במגורים המשותפים לשני המינים. לפי עדותן, במגורים אלה מתרחשות הטרדות מיניות חמורות ותדירות. החוק מציע לקבוע בחקיקה תנאים מינימליים אשר יבטיחו הפרדה בין המינים בחללי המגורים, בשירותים ובמקלחות, ויסייעו בשמירה על כבודן, בריאותן, פרטיותן ובטחונן האישי של העובדות הזרות. 

 27.3.14 –  פועל בניין ממוצא סיני מתבצר על מנוף בכפר סבא ומאיים לקפוץ בעקבות הלנת שכרו. מקרה דומה אירע גם ב-26.5, אז ארבעה עובדים התבצרו על מנוף בגובה של כ-40 מטרים בחדרה. מקרים מסוג זה לא סוקרו באמצעי התקשורת.  

 28.3.14 – נתוני משרד הבריאות בעניין תמותת עובדי החקלאות מתאילנד נחשפים, בין 2008 לאמצע 2013, מתו בישראל 122 עובדי חקלאות מתאילנד, 43 מתוכם לקו בתסמונת המוות הלילי הפתאומי. הגיל הממוצע של העובדים שמתו בישראל היה כ-35. חמישה מהעובדים שמתו התאבדו, וארבעה נרצחו. 22 מתו ממחלות לב וב-22 מקרים – כמעט 20 אחוזים מכלל מקרי המוות בקרב העובדים התאילנדים – לא נערכה נתיחה ולכן לא ידועה סיבת המוות.

8.4.14– מנהל משק חקלאי באזור השרון נקנס על ידי בית הדין לעבודה בתל אביב ב-200 אלף שקלים, לאחר ששיכן עשרה מהגרי עבודה בלול תרנגולות ישן אשר אינו מותאם לצורכים אנושיים. זהו מבנה ללא חלונות וללא ארונות ראויים לאחסון בגדים, כאשר במטבח המאולתר אשר הוקם במקום נמצא רק כיור אחד ובו זרם מים קרים בלבד. כל עשרת העובדים שבמקום נאלצו לחלוק אסלה ומקלחת אחת, כאשר לא הותקנה במקום מערכת ביוב מסודרת כך שהמים והשפכים זרמו על הרצפה. הקנס ששילם החקלאי היה למדינה – ולא פיצוי לעובדים. 

30.4.14– באיחור ניכר ובתום שלוש שנים של ציפייה, הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל (ועדת אדם), מגישה את מסקנותיה, ביניהן הקמת רשות בטיחות חדשה, שתהווה הכתובת המרכזית לאחריות וסמכות בכל הנוגע לבטיחות ובריאות תעסוקתית. הוועדה מונתה ב-2011, לאור מספר ההרוגים הגבוה (38) באותה שנה בענף הבניין, חלק הארי מהם עובדים זרים ופלסטינים המועסקים בשטחי ישראל. 50 אחוזים מתאונות העבודה הקטלניות מתרחשות בענף הבנייה, כאשר 2013 היתה שנת שיא במספר נפגעי ענף הבנייה – 7,381 נפגעי תאונות עבודה בענף, לעומת 6,103 ב-2009.  

 20.5.14– עוד בעניין תאונות עבודה: ב-2012 40 אחוזים מההרוגים בתאונות עבודה בישראל היו עובדים זרים, מבקשי מקלט ותושבי השטחים, כך על פי נתוני משרד הכלכלה  2013 סומנה כשנת שיא במספר הנפגעים. עוד מוקדם לקבל מידע על תאונות העבודה שאירעו בשנה החולפת, אולם זכורה במיוחד תאונה שאירעה ב- 20.5, בה עובד נהרג בתאונת עבודה בזמן ישיבת ועדת עובדים זרים בעניין בטיחות בעבודה. 

 11.6.14 – ועדת העבודה והרווחה מאשרת צו לפיו יוטלו עד 35 אלף שקלים קנס למעסיק שיפר זכויות עובד זר ומחמיר את האכיפה על הפרת זכויותיהם של עובדים זרים. אולם טרם ברור אם היוזמה תשפר את מצבם של העובדים הזרים בישראל, שכן גם כעת מנגנוני הפיקוח והאכיפה על חוק עובדים זרים שבאחריות משרד הכלכלה, בקושי מיושמים בשטח. 

 20.6.14– לאחר שנים של קשיים לעמוד בדרישות, דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית אשר בוחן בכל שנה את מדיניות ממשלות העולם ביחס לקורבנות סחר בבני אדם, מסווג את ישראל, זו השנה השנייה ברציפות, בקבוצת המדינות העומדות בדרישות המינימליות של ציות לחוקי הגנת קורבנות סחר בבני אדם. לצד זאת, הדו"ח קובע שישראל מקלה בענישת סוחרים בבני אדם, ומותח ביקורת על הטיפול של מערכת החוק בישראל בעברייני סחר בנשים ובעובדים.

22.6.14– בפסק דין עקרוני במקרה הנידון בבית המשפט העליון במשך כשמונה שנים, קובעת השופטת עדנה ארבלביום פרישתה כי  יש לקרב את הסדרי הביטוח הרפואי  על מהגרי עבודה השוהים בישראל כדין במשך יותר מעשר שנים לאלו החלים על תושבי ישראל.  

 7.14 – עשרות עובדי חקלאות ממושב גבע כרמל יוצאים לשביתה בשל תנאי העסקה ירודים, ובמיוחד  גובה שכרם הנמוך משכר מינימום.

 24.7.14 – במהלך "צוק איתן" נהרג קיטייאנגקול נאראקורן, עובד זר, בחממות נתיב העשרה כתוצאה מפגיעת פצמ"ר, באותו בוקר כתבה אורלי וילנאי ב"הארץ" כי פניות מבוהלות לקו לעובד מבהירות כי עובדי החקלאות מופקרים בדרום. אך הכתובת היתה על הקיר. בעיקר מאחר ששבוע לפני הארוע הוציאה קו לעובד מכתב לשר הביטחון בדרישה לפעול למיגון העובדים, בין השאר אחרי שעובד החקלאות שנהרג ב"עמוד ענן" היה מנתיב העשרה, אותו יישוב שבו נהרג נאראקורן. ואולם, בהחלטת ממשלה, שבה הועברו יותר מ- 400 מיליון שקלים לטובת יישובי הדרום, סרב משרד הביטחון להקצות תקציב עבור מיגון שטחים חקלאיים בטענה של חוסר תקציב. רק לאחר הידיעה על מותו של נאראקורן, הזדרז משרד האוצר והעביר תקציבים גם למיגון עובדי החקלאות.

14.8.14 – נחשף כי מאות עובדים זרים בחקלאות מקבלים רק 70 אחוזים משכרם . הדו"ח של קו לעובד קובע כי המידע המתקבל מן העובדים אשר פנו לעמותה בשנת 2013 מעלה תמונה חד–משמעית ועגומה של אי–ציות גורף לחוקי השכר בענף החקלאות בישראל, המצביעה על תופעה מבנית שעליה מתבסס הענף כולו.

14.8.14– כ- 20 עובדי החקלאות במושב חלץ יוצאים לשביתה בגין הלנת שכרם במשך חודשיים.

 19.8.14 – שר הכלכלה נפתלי בנט מתכוון לאפשר לחקלאים לנכות סכום של 775 שקלים משכר מהגרי עבודה בחקלאות בגין הוצאות העסקה נלוות (בעיקר מגורים, מים, חשמל ריהוט וכדומה), כאשר עד כה עמד הסכום על מאות בודדות.יצוין שההעלאה בסכום הניכוי לא מלווה בהבטחה כלשהי לבדיקה מוגברת או אכיפה של נאותות המגורים מצד הממשלה. 

 9.14 – נפתח הסמסטר ללימודים בתוכניות הלימוד לעבודה וחקלאות. השנה החלו מתקבלות פניות מעובדי חקלאות ממדינות שונות כמו פרו, בוליביה, גאנה, וייטנאם, הפיליפינים, מיינמאר ומדינות נוספות, ובפי כולם אותו סיפור: כולם הובאו לישראל כדי להשתתף בתוכנית לימודים אקדמית לצורך לימודי חקלאות, אולם בפועל, אותם "סטודנטים" כביכול מועסקים בעבודה חקלאית כמהגרי עבודה לכל דבר. הם מדווחים על העסקה בתת-תנאים ועל הפרות נרחבות וגסות של זכויות עובדים כמו שעות עבודה מרובות בכל יום, תשלום הנמוך משכר מינימום, מגורים מחפירים ועוד. הבאת מהגרי עבודה במסווה של סטודנטים לענף החקלאות משמשת ככלי שבאמצעותו עוקפים המעסיקים את ההסכם הבילטראלי של מדינת ישראל עם תאילנד, בדבר גיוס מהגרי עבודה בתחום החקלאות. למרות חשיפת הנושא בתקשורת ולמרות דיון שהתקיים בנושא בוועדת עובדים זרים בכנסת, נראה שבעתיד ימשיכו וייפתחו "תוכניות לימודים" דומות נוספות.

11.12.14– ההסתדרות עותרת לבג"ץ נגד ביטול נקודות הזיכוי לעובדים זרים. מדובר בביטול- 2.5 נקודות זיכוי השוות לכ-500 שקלים ממשכורותיהם של העובדים. משמעות התקנות החדשות היא צמצום נרחב של הגדרת העובדים הזכאים לנקודות המס והחרגת אוכלוסיות נרחבות ממנה, כאשר בפועל מדובר בביטול הזכאות לכל  העובדים שאינם תושבי ישראל והמועסקים כדין בישראל, חוץ מ"עובד זר חוקי בתחום הסיעוד" אשר שוהה בישראל יותר מחמש שנים ברישיון. בנוסף יצוין כי ללא כל סיבה, הוחרגו עובדות סיעוד השוהות בישראל מתחת לחמש שנים מהזכאות ל-0.5 נקודת זיכוי לאשה. מדובר בפגיעה קשה מאוד באוכלוסיית מהגרי העבודה בישראל, אשר שכרה ממילא נפגע באופן תדיר, ללא אכיפה משמעותית מצד המדינה. ההתנגדויות לחקיקה נשמעות לא רק מארגוני זכויות עובדים, אלא עולות גם מצדם של החקלאים המעסיקים וגם מצד  נשיא איגוד לשכות המסחר אשר הדגישו את הנטל על המעסיקים והמחסור בעובדים הקיים ממילא במגזרי העבודה הללו. ההסתדרות מצדה עתרה לבג"ץ בבקשה לבטל את התקנות ולשכת יועצי המס הצטרפה לעתירה.

רוני ליבנה היא דוברת עמותת קו לעובד.