ביום שלישי שעבר,14 באוקטובר, צוין יום אדה לאבלייס, שנחשבת למתכננת המחשבים הראשונה, וממציאת האלגוריתם. אוגוסטה אדה לאבלייס נולדה ב-1815, וננטשה על ידי אביה המשורר כחודש לאחר שנולדה. אמה, שנטרה לו טינה, דחפה את אדה ללמוד מתמטיקה, לוגיקה ומדע, כדי שלא תיסחף חלילה לעיסוקיו של אביה. ב-1842 לאבלייס תרגמה מאמר שמסכם הרצאה של צ'רלס באבאדג', המתמטיקאי והממציא המפורסם על המנוע האנליטי. המאמר הסופי שפרסמה לאבלייס ארוך פי שלושה מהמאמר המקורי ומציג את אחת ההמצאות החשובות בעולם – האלגוריתם.
בדיוק ביום המציין את תגליתה של לאבלייס פורסמה ידיעה על ההצעה של ענקיות ההיי-טק – פייסבוק ואפל – להעניק לעובדותיהן מענק של אלפי דולרים כדי שיוכלו להקפיא את הביציות שלהן, וכך להשקיע עוד זמן בפיתוח וטיפוח הקריירה שלהן, מבלי לחשוש שהחול בשעון החול להולדת ילדים והקמת משפחה אוזל. שוב חברות ההיי-טק חושבות שהדרך להצלחה היא באמצעות חדירה לתחום הפרט של אנשים, אלא שהפעם אין אלה המשתמשים במוצריהן, אלא העובדות שלהן.
"איך שזה מוצג כרגע, זה נורא", אומרת הפרופ' מרתה דירנפלד, מומחית לרפואת נשים ומנהלת היחידה לפריון והפריה חוץ גופית, במרכז הרפואי כרמל בחיפה. "הרעיון הוא מדהים ומבריק", דירנפלד מדגישה, "אלא שפייסבוק ומייקרוסופט היו צריכים להגיד לאשה 'בואי ניתן לך סל ותבחרי מה שאת רוצה: ניתן לך שנה חופשה ללא תשלום, נעניק לך שירותי מטפלת ונהג צמוד לילדים שלך, ושעתיים בצהריים בכל יום, שבהן תוכלי להיות עם הילדים ואז לחזור לעבוד, או לעבוד מהבית'. כלומר – לתת לה את כל התנאים ללדת ילדים במידה שהיא רוצה לעשות זאת בגיל 30 עד 40. ואם היא לא רוצה עכשיו לעשות ילדים אז גם לתת לה אפשרות להקפיא ביציות. צריך לתת את המידע והבחירה".
*
נשים בתחום ההיי-טק באמת בוחרות – הן בוחרות לעזוב. והבעיה האמיתית בהיעדר נשים בתחום ההיי-טק נובעת ממקום העבודה עצמו: מחקר שהתפרסם לאחרונה בארצות הברית כלל ראיונות עם 716 נשים שעזבו את עבודתן בתחום לאחר שעבדו בו שבע שנים בממוצע, כולן הצהירו חד משמעית שחשו לא בנוח והרגישו חוסר שייכות בסביבה גברית מיוחסת.
הסיבות היו רבות ונגעו גם לעניין האמהוּת, בעיקר בשל חוסר גמישות בסידורי העבודה, סביבת עבודה לא תומכת או משכורת שלא הספיקה עבור טיפול בילדים ונובעת מפערי שכר. אך נשים אלה עזבו בעיקר בגלל סביבת עבודה שמפלה, בצורה ישירה או עקיפה; בשל נושאים כמו גיל וגזע, בנוסף לאפליה כלפי מגדר וכלפי אמהוֹת.
מתוך הנשים שרואינו, 465 לא חזרו למעגל העבודה, ו-250 הנותרות חזרו לעבוד בתחום אחר. רובן הצהירו שאינן מעוניינות לחזור לעבוד בתחום ההיי-טק, ואמרו שסביבת העבודה ההומוגנית הרתיעה אותן. מרואיינת בשם דינה, שעסקה בבניית אתרים במשך שמונה שנים, עד שפרשה סיפרה כי "מתוך 30 אנשים בחברה, 28 היו גברים, לבנים וסטרייטים מתחת לגיל 35. אני הייתי אחת משני האנשים הגאים היחידים. אני הייתי היחידה בעלת צבע אחר, מלבד בחור מיפאן… כולם היו אותו הדבר, ואף אחד לא היה כמוני. איך יכולתי להישאר בסיטואציה כזו?"
סביבת עבודה כזאת מקובלת מאוד בעולם ההיי-טק והיא מתחזקת את עצמה. למשל, בכנס שנערך באריזונה לאחרונה לנשים בהיי-טק (The Grace Hopper Celebration of Women in Computing), התקיים פאנל שנקרא "גברים – בני ברית", וזימן את קברניטי התחום כדי לייעץ לנשים כיצד להצליח, אך לטענת רבות מהנוכחות שם רק חיזק את הסטריאוטיפים שנשים חוות בעבודה. הקברניטים הגברים טענו שהם לא חושבים שגברים בתחום מנסים לשמר את המבנה הקיים ולתחזק את מבנה הכוח, אך הנשים שבאולם צעקו בקול – "כן הם כן!". באותו הכנס נשים שמעו את עצתו המועילה של מנכ"ל מייקרוסופט, סאטייה נאדלה, שלא לבקש העלאה במשכורת, או במלותיו: "תסמכי על השיטה שתעניק לך את ההעלאה הנכונה בעת שאת מתקדמת… זו קארמה טובה".
אבל מתברר שהקארמה הזאת לא מסייעת לייצוג, שכר, קידום או יחס הולם לנשים בתחום. במחקר שפירסמה החוקרת הפמיניסטית האמריקאית אן פרידמן היא מציגה נתון על פיו בתחום ההיי-טק בארצות הברית נשים הן רק 25 אחוזים מכלל העובדים (ורק 4 אחוזים בצוותי סטארטאפ) והן מרוויחות 73 סנט על כל דולר שעמיתיהן הגברים מרוויחים.
דוגמה להיעדר קארמה אפשר למצוא גם בסיפורה של וויטני וולף, אחת ממייסדות אפליקציית ההיכרויות טינדר, שטוענת שחוותה התעללות מינית ואיומים מצד בן זוגה לשעבר, מנהל מחלקת השיווק ג'סטין מאתין – ונקם בה עוד יותר לאחר שנפרדה ממנו. כל זאת בעוד שהמייסדים האחרים בחברה שון ראד, וסאם יאגן, ידעו על כך והעלימו עין. וולף טוענת שמאתין כינה אותה "לוזרית נואשת שקופצת ממערכת יחסים אחת לשנייה", "זונה", "מחלה" וכו' ולקינוח נטל ממנה את תואר מייסדת החברה בתואנה שהיותה אשה צעירה מוריד את ערך החברה והופך אותה לבדיחה.
כחלק ממסע ההשמצות, טענו בעלי התפקידים הגברים בטינדר שוולף בכלל אינה אחת ממייסדי החברה משום שהיא עסקה רק בשיווק האפליקציה. אלא שהשיווק הגאוני של וולף הוא מה שהוציא את החברה מאלמוניות, והפך אותה לסיפור הצלחה.
אמא בסיכון גבוה- רילי ווילו על הפחד מילדיה העתידיים
ייצוג נשי לדוגמא מתוך המשחק "נינג'ה גיידן סגימה"
*
הרשת סערה בשבוע שעבר לא רק בגלל ההצעה של פייסבוק ומייקרוסופט לשמר ביציות לעובדותיהן אלא גם בגלל המתקפה על נשים בתחום משחקי המחשב – הגיימינג: אניטה סארקיסיאן, שייסדה את פרויקט Feminist Frequency שבו היא מנתחת משחקי מחשב מנקודת מבט פמיניסטית, קיבלה איומים על חייה בגלל שהציגה סרטון וידאו על חיפצון נשים במשחקי וידאו. סארקיסיאן נאלצה לבטל הרצאה בכנס בשל כך.
גם בריאנה וו נפלה קורבן לאיומים בגלל עמדה פמיניסטית שנקטה בעולם ההיי-טק. וו היא מפתחת ובעלת סטודיו למשחקי מחשב וסלולר בחברת Giant Spacekat, שבין היתר פיתחה את המשחק Revolution 60 עם גיבורות נשיות בלבד. בעקבות כך וו נהפכה למטרה על ידי אנשים שמשתייכים לקבוצת שנמצאת בהאשטאג טוויטר GamerGate#, שלא אהבו את המשחק שפיתחה ולא את הממים שעיצבו מעריציה של וו כפארודיה על הביקורת שלהם.
בריאיון שנתנה לבי-בי-סי בעקבות איומי רצח ואונס שקיבלה בשבוע שעבר אמרה: "לצערי יש כרגע מתקפה על נשים בטכנולוגיה, במיוחד בתחום של משחקי וידאו. הגברים האלה שתקפו אותי מטרידים גם נשים אחרות, עד שהן עוזבות את התחום. ומה שעצוב בכל העניין הוא שהנושאים שבגללם קיבלתי איומי רצח נוגעים לכך שאני קוראת לחברות בתחום שלי להעסיק נשים".
*
עידוד נשים לעבוד בתחום ההיי-טק הוא אם כן דבר חשוב. אבל לפני שחודרים לרחם של העובדת, צריך שסביבת העבודה שלה תשתנה כדי שהיא תרצה להישאר בה. חברות מובילות כמו פייסבוק ואפל הן שצריכות להנהיג את השינוי התרבותי בתחום: לדבר בפומבי בזכות נשים ולהוקיע התנהגויות סקסיסטיות, לשכור מנעד עובדים מגוון יותר לשלל תפקידים, להעלות שכר לנשים ולהציע לנשים ולגברים מגוון רחב של בחירה בנוגע לגידול ילדים – זו אינה רק "בעיה" של נשים. אל תתנו לנשים להרגיש שאם אין להן ביצים הן צריכות להקפיא ביציות.
אלינור כרמי היא דוקטורנטית לתקשורת באוניברסיטת גולדסמיתס שבלונדון. כותבת ומלמדת על תרבות דיגיטלית וההיסטוריה של המדיה
