את האמירה "האמת היא בתו של הזמן" מייחסים לאסטרונום קפלר ועושים בה שימוש בשביל להצביע על כך שלרוב – כשעוסקים בניתוח הפוליטיקה, בפרט בקשר בין פוליטיקה לכלכלה – צריך להמתין זמן רב עד שהאמת יוצאת לאור.
כשקוראים את המלל הרב שנכתב על פרשת גולן טלקום והמהלך החותר למכירתה לחברת סלקום בימים האחרונים, נראה שגם הפעם נצטרך להמתין עד שנדע מה באמת הוסכם בחדרים שבהם לא עורכים פרוטוקולים.
בראשית 2011 ביקשה גולן טלקום לקבל רישיון להיות מפעילה סלולרית בישראל (היא הצטרפה לפלאפון, סלקום, פרטנר ומירס). היא זכתה בו, לאחר שקבוצה קודמת לא הצליחה לגייס את הערבויות, והחלה בהקמת רשת סלולרית נוספת. הקמת החברה והפעלתה בתוך זמן קצר הביאו להוזלה משמעותית בשוק התקשורת הסלולרית (גולן טלקום הציעה חבילות זולות ושאר החברות נדרשו להוריד מחירים בעקבותיה).
כניסתה לשוק נחשבת כאחת ההצלחות הגדולות של הלחץ הציבורי שהתהווה בימי המחאה החברתית של 2011. מיכאל גולן הפך את גולן טלקום בעיני הציבור למעין רובין הוד של הפראיירים, שמאסו בשלטון הטייקונים.
האווירה הציבורית נגד שלטון המעטים בתחום הסלולרי הביאה לגישה ידידותית מאוד כלפי גולן טלקום במשרדי השלטונות, גם כשהיה ברור שהחברה אינה עומדת בדרישות הרישיון. המדיניות מצדם היתה שגולן טלקום מחזקת את התחרות בשוק הסלולרי (וזה מה שהציבור רוצה), ולפיכך יש להעלים עין מכך שאינה משקיעה בפיתוח הרשת העצמאית שאליה התחייבה. "תחרות" נהפכה למעין מילת קסם הנותנת לגיטימציה להתנהלות קלוקלת.
בעקבות הפרת תנאי הרישיון של גולן טלקום, שאחד משיאיה היה פירוק של כ-500 אנטנות בשנה החולפת, והסתמכות על תשתיות רשתיות של סלקום (שלא זכו לאישור איחוד ממשרד התקשורת) – המשך קיומה של החברה היה לוט בערפל. כך לפחות דווח פעמים רבות במדורים הכלכליים. השאלה אם פירוק האנטנות והמדיניות של גולן טלקום כיוונו (כפי שנטען) להפחתת עלויות או אולי חתרו – הלכה למעשה – למכירת החברה בהמשך – הוצנעה.
אמנם מיכאל גולן הודיע שהחברה לא עומדת למכירה, ואולם בימים האחרונים התבשרנו שההפך הוא הנכון – גולן טלקום מחפשת קונה זה כמה חודשים. "בנק רוטשילד" נשכר כדי לסייע במהלך.
ההודעה על המכירה הביאה רבים משמאל ומימין – חלק כתגובה רפלקסיבית, חלק כדי לא להצטייר כ"אנטי-חברתיים", חלק מתוך השקפת עולם כנה – לצאת בריש-גלי נגד העסקה. שר האוצר, משה כחלון, אף הכריז שהמהלך יהיה "בכייה לדורות". פרשנים החלו במלאכת הפירוש וטענו שהסיכוי שהעסקה תאושר על ידי משרד התקשורת והממונה על ההגבלים העסקים, קלוש.
עמדתו של שר התקשורת, המכהן גם כראש הממשלה, בנימין נתניהו, אינה ברורה דיה בשלב זה. עם זאת, מינוי המנכ"ל החדש, שלמה פילבר (על ידי נתניהו), הביא לשינוי גישה במשרד, כפי שכתב אחד הפרשנים, התחרות כבר אינה בראש סדר העדיפויות של פילבר, שתמך באופן גלוי במיזוג בין גולן ובין אחת המתחרות הגדולות בענף.
האם המיזוג יאושר? איני יודע. עם זאת, אני חושב שזו שאלה משנית מבחינת הציבור כשבוחנים את ההסכם שהתגבש בין גולן טלקום לסלקום. במסגרת תנאי העסקה שנחתמה, הוכנס סעיף דרקוני ולפיו גולן מתחייב לשלם כ-600 מיליון שקל לסלקום אם העסקה לא תאושר. במלים אחרות, בין שהעסקה תאושר ובין שלא, גולן טלקום תיאלץ לצאת מהשוק. הסיבות לכך פשוטות:
* אם המכירה תאושר, החברה תיהפך לחלק מסלקום על ידי רכישתה וחסל גולן טלקום.
* אם לא תאושר, גולן ייאלץ לשלם קנס שאין לו יכולת לשלם, מכיוון שהדבר יביא בוודאות רבה לקריסתו הכלכלית. לפיכך, ייאלץ לפנות לבית משפט כדי לפרק את החברה. במרבית הפעמים שחברות מפורקות, במעין "יריד חיסול חברות", הן נמכרות על ידי בית המשפט במחירים נמוכים בהרבה משוויין הריאלי. לא צריך לדאוג לגולן, במקרה של האופציה השנייה הוא לא יאלץ להוציא כסף מכיסו. סלקום, מצדה, תרכוש במחיר נזיד עדשים את 900 אלף מנויי גולן טלקום ותשלוט ב-40 אחוזים משוק הסלולר בארץ.
במלים אחרות, סלקום מחזיקה בשני קצוות המקל ומרוויחה מאישור העסקה או אי אישורה על ידי השלטונות. אולי יהיה מי שייטען שגולן ינסה לשכנע את בעלי המניות לסייע בתשלום הקנס. גם אם יעשה זאת, יש לפקפק בכנות המהלך. סביר להניח שבעלי המניות יתנגדו להזרמת סכום כה גבוה רק לתשלום קנס.
האם סלקום התברכה במוחות של גאונים וגולן טלקום מובלים לאבדון על ידי עיוורים שלא צפו את ההתנגדות במערכת הפוליטית? רק בעלי השקפה נאיבית יטענו שכן. סעיף ה-600 מיליון כל כך תמוה ולא שגרתי (מקובל לקבוע קנס של אחוזים אחדים), שיש הטוענים שרשות ההגבלים תוכל להכריז עליו כעל הסדר כובל. גם פה עוד מוקדם לצפות את ההתפתחויות.
לא מעט אנשים, המבינים דבר או שניים בקו האופק בין הפוליטיקה לכלכלה, הרימו גבה השבוע. ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, אמר "תחשבו על אותם מפסידים במכרז [בשנת 2011] – אם הם היו יודעים שכך הם פני הדברים, ואפשר להגיע לסיבוב עסקי כזה בתוך שלוש שנים, הדברים היו נראים אחרת. מן הסתם החברות שהפסידו במכרז חשות כרגע לא בנוח – ולכן לדעתי מדובר כאן על מהלך שהוא על סף הלא מוסרי".
אבל לא מוסר מעניין אותי פה, אלא התהייה המתבקשת: אולי המהלך היה מתוכנן מראש? אולי מלכתחילה לא היתה כוונה מצדה של גולן טלקום להקים רשת סלולרית יציבה וענפה? אולי גולן טלקום היא בלוף אחד גדול? כאמור, גולן הבטיח בימים האחרונים בפומבי שאינו מוכר את החברה והעובדות מלמדות ששיקר – אולי זהו שקר בן ארבע שנים?
יטענו נגדי שזו פרשנות נועזת. בסדר. אבל היסטוריה של שנים של הפרטות, מכירות סיבוביות, הלוואות ממונפות וקשרים עלומים ברשתות האוליגרכיה הישראלית – דווקא מחזקת את טענותיי.
לי נראה שאת דרישות המחאה החברתית היה צריך לתעל לכיוון שלא יפריע בצורה מהותית לעקב הברזל של השלטונות הפיננסים. חשבון הסלולר הציק לאזרחים (אותו הם הצליחו איכשהו להבין בניגוד לשוק הפנסיות, הביטוחים וכו' שבו לא עשו שינויים מהותיים) ובו החליטו "לטפל". הטיפול היה באמצעות הכנסת גולן טלקום לשוק הסלולר; דבר שהוביל להרגעת הרוחות והפיכת "המלחמה בריכוזיות" לבון-טון הפוליטי והציבורי.
לא פחות חשוב מכך: שר האוצר, כחלון, תרגם את הרפורמה בשוק הסלולר שנזקפה לזכותו ל-10 מנדטים בבחירות האחרונות.
מי שותף ומי שתק? מי ידע ומי הולך שולל? עוד מוקדם לדעת. ואולם העובדות הידועות לנו כרגע מרמזות לכיוון בלוף אחד גדול.
אדם רז הוא היסטוריון ופובליציסט. ספרו, "המאבק על הפצצה", ראה אור לאחרונה בהוצאת כרמל