ימים קשים ורוויי אלימות הם בדרך כלל ימים שבהם קולן של נשים מושתק, ואולפני הטלוויזיה מלאים בטסטוסטרון גברי, מיליטנטי. פרשנים צבאיים, גנרלים בהווה ולשעבר, אנשי שב"כ, מזרחנים ודומיהם. חלקם מחרחרי מלחמה, חלקם בשירות התקשורת המגויסת, וחלקם מנסים לשדר תמונה מאוזנת אך כולם למען "חוסנו של העורף". גם המיעוט הנשי בערוצי הטלוויזיה עוטה על עצמו את הרוח הגברית המיליטנטית. קולות אלה משתיקים את הקולות השפויים, החושבים על היום שאחרי המלחמה. היום שבו ניאלץ להמשיך לחיות יחד ערבים ויהודים. לאסוף את השברים, ללקק את הפצעים המדממים שכנראה לעולם לא יגלידו, ולהמשיך הלאה.
אנו שתי נשים שחיות בנגב עם משפחותינו, חדורות תקווה שחיים משותפים אפשריים ומסרבות להמתין עד יעבור זעם. דווקא מפני שימים אלה הם ימי טירוף, אש, ומשאלות נקם, אנו מרגישות חובה לומר עכשיו בקול צלול שהמרחב שבו אנו חיות הוא מרחב משותף ערבי-יהודי, מרחב שבו שני העמים חיים ויוסיפו לחיות זה לצד זה. כך אנחנו רואות את המציאות שלנו, זו נקודת המוצא שאין עליה עוררין. החברות האישית בינינו והפעילות האזרחית-החברתית המשותפת שלנו הן המענה האישי הקטן שלנו למאבק האינסופי המתקיים כאן בין ערבים ויהודים.
שתינו בחרנו לעבוד ולפעול בארגוני החברה האזרחית העוסקים בזכויות אדם, למרות הלחץ הכבד המופעל עלינו מכל הכיוונים, ושתינו משלמות על כך מחיר. הכרענו, כל אחת בדרכה שלה, לעשות לשינוי המצב בין שני העמים בתוך ישראל, לפעול להשגת שוויון למגזרים המוחלשים ולהילחם בגזענות ההולכת ומכה שורשים בחוגים רחבים. שתינו חושבות שמצב המלחמה בו אנו שרויים זה שנים אינו מכורח המציאות ואפשר גם אחרת.
הגענו למסקנה שאל לנו לסמוך על תמונת המציאות שמציגים מנהיגינו, המוליכים אותנו ממלחמה למלחמה, וכי באמצעות החברה האזרחית עלינו להציע פתרונות יצירתיים וחדשים למצב שאליו נקלענו. את הפתרונות האלימים שבהם הכוח יענה על הכל ו"המשחק" הוא תמיד משחק סכום אפס, עלינו להמיר בחזון חדש, בהצגת החלופה הקונסטרוקטיבית היחידה שבה אנחנו חיים יחדיו וכולנו מוותרים למען הזכות לחיים של כל הצדדים.
אנו לא מוכנות להיכנע לדמוניזציה ההדדית של שני העמים המובילה לגזענות ולשנאה, וקוראות למצות את דרך הפשרה שעדין לא נוסתה. כי במלחמה יש רק מפסידים.
עו"ד ראויה אבורביעה היא דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ועובדת באגודה לזכויות האזרח בישראל; חיה נח היא מנכ"לית של הפורום לדו קיום בנגב לשוויון אזרחי