העולם נושא עיניו היום לגרמניה, ליום הבחירות. הפעם, בניגוד לפעמים קודמות, לא הבחירות למשרת הקנצלרית תופסות עניין, אלא כיצד להיערך לגידול הצפוי בכוחה של מפלגת הימין הקיצוני, מפלגת AFD – "אלטרנטיב פור דויטשלנד" – בבונדסטאג.
אם הייתם מסתובבים ברחבי ברלין, הייתם חשים באדישות לבחירות. הבירה מנומנמת בהתאם למזג האוויר האפרורי, ונדמה כי תשומת לבם של האזרחים המקומיים נתונה בעיקר לאירוע חשוב יותר מבחינתם – המרתון הצפוי לשתק חלק מכבישי העיר.
בניגוד לישראל או לארצות הברית, אין פרסום מאסיבי של תעמולת בחירות על כל פיסה של המרחב הציבורי. יש רק שלטים קטנים בגודל A3, על כל תמרור, עץ או רמזור לאורך הרחוב, ושם מתנוססים פניהם של מיטב המתמודדים מן המפלגות השונות: הפיראטים, הירוקים, "אלטרנטיב פור דויטשלנד", מפלגות השמאל. בנוסף אפשר למצוא את שלטיהן של המפלגות המובילות SPD ו-CDU, ובראשן המתמודדים למשרת הקנצלר – הטוען לכתר מרטין שולץ, ומי שככל הנראה תיבחר לקדנציה הרביעית שלה, אנגלה מרקל.
בדרך לקדנציה רביעית? אנגלה מרקל. צילום: איי פי
"האמת שאין ממש מפלגה שמרגשת אותי לקחת את עצמי עד לקלפי. אבל אין מצב שאני לא אצביע, כך שהחלטתי שאצביע למפלגה הירוקה, זאת למרות שיש גם הרבה דברים דומים עם הרבה מהעמדות של מפלגת ה-SPD, וכן הרבה מן העמדות של השמאל", אומר עורך הדין יונתן שטיינר.
"מה שמשנה לי, זה שיהיה הדגש על חינוך, שיוויון סוציאלי, איכות הסביבה", הוא מוסיף, "והעתיד של האיחוד האירופאי. השמאל עדיין סובל מן ה'ירושה' שקיבל מטעם המפלגה של האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה ממזרח גרמניה, ומעלייה בבורות האגרסיבית והפופוליסטית שמגיעה מכל עבר" הוא מסביר את הקושי.
שטיינר, כמו לא מעט ברלינאים, משוכנע כי גם שולץ וגם מרקל מסוגלים לנגוס בכוחה של מפלגת AFD הימנית-קיצונית. ההסבר לעליית כוחה של המפלגה טמון, לטענתו, במספר הפליטים במדינה. "יש עניין לא תקין בעקבות ההסכם ה'מלוכלך' עם טורקיה שלמעשה ניפח את מספר הפליטים הנכנסים למימדים ענקיים. בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה יש בגרמניה מפלגת ימין קיצוני גזענית שיהיה לה כוח גדול בבונדסטאג. אם כניסת הפליטים תמשיך במימדים גדולים, לא בטוח שיהיה המשך לדומיננטיות של ה-CDU (מפלגתה של אנגלה מרקל, ד"ו) בפרלמנט".
הקרב האמיתי הוא על המושבים בבונדסטאג
מרטין שולץ, מי שהיה נשיא הפרלמנט האירופי, מסרב להודות בהפסד שצופים לו הסקרים. ביום שישי האחרון, בזמן שבישראל ציינו את ראש השנה, מפלגתו של שולץ, ה-SPD, קיימה עצרת בחירות בברלין. כרבע שעה לפני תחילת העצרת, כיכר גנדמרקט בה היא אמורה הייתה להתקיים נראתה ריקה יחסית. העוברים והשבים נהנו מחלוקת מסיכות, פקקים ואפילו כפות עץ למטבח עם דמותו של שולץ וסמל המפלגה, ומחלוקה חופשית של גלידות וצמר גפן מתוק.
גלידה חינם. דוכן ה-SPD צילום: דגן ואלד
"אנחנו מאוד מקוות לאחוזי הצבעה גבוהים, כך שיהיה סיכוי גדול יותר לניצחון של שולץ", אומרות מרתה ויאנה, מתנדבות במטה שולץ שמחלקות את המרצ'נדייז. "לא נתנגד אם מרקל תיבחר עוד פעם ואנחנו לא שונאות אותה, אבל היא עשתה את שלה, ושולץ ירענן יותר את מה שקורה בגרמניה ויעזור לקדם את הזכויות שלנו". לאזור העצרת מגיע בינתיים בעיקר קהל של פנסיונרים, שמתיישבים ואוכלים בהנאה סוכריות גומי בצורת אייקונים גרמניים כמו הבונדסטאג ומגדל אלכסנדרפלאץ.
חברי בונדסטאג מה-SPD מסתובבים להם בקרבת הבמה, ומנפנפים לשלום לקהל המצביעים. אחת מהן, מכטילד רווט אומרת לי באנגלית שבורה שה-SPD ינצח ויצליח בבחירות הללו ומיד הולכת יחד עם שארי חברי המפלגה לאחורי הקלעים.
סוזן שירר, מעצבת תפאורות תושבת ברלין, עוברת באזור אבל פחות מתרשמת מהעצרת. "החלטתי להצביע למפלגה הירוקה", היא מספרת. "ההצבעה שלי היא הצבעת מחאה כנגד הימין הפאשיסטי ונגד המלחמות שהוא רוצה לעורר. כיהודייה אני מרגישה את המתח הרב שיש פה. כאשר ה-AFD הימנים-קיצונים הכריזו כי ירוצו לבחירות הקרבות, שקלתי עם בעלי ועם הילדים להשתמש בשורשיי היהודיים ולהשיג דרכון ישראלי במידה והם יתחזקו. אני לא שוללת את האפשרות הזו גם עכשיו".
העצרת מנסה לקלוע לרחבי כל קהלי היעד האפשריים: על התכנית האמנותית ממונה להקת לאונג' סוסייטי ששרה להיטי פופ קלילים באנגלית (מ-Get lucky ועד Valerie), ולצידה כוכבי עבר עם שירים שאף אחד לא מכיר. שורת הנואמים הבולטים כוללות בין השאר את השרה לענייני משפחה, נוער וקשישים קתרינה באל, ראש עיריית ברלין מייקל מולר, ונאום מרכזי של הסופרת והעיתונאית הישראלית-גרמניה וניצולת השואה, אינגה דויטשקון בת ה-92. כולם מדברים על הרצון לשוויון זכויות סוציאליות, ועל החובה לבלום את הפאשיזם הקיצוני והגזעני שמגיע מרחבי אירופה.
בינתיים אני מבלה את שאר העצרת, עם אליזבת', שעברה ממש השבוע לברלין רגע לפני שתתחיל ללמוד משפטים. היא גדלה בכפר ליד שטוטגרט, וגם היא בין המתלבטים הרבים שאינם יודעים למי להצביע באזור המרכז. "אני מאמינה בשולץ, אבל אני גם מסתכלת בתמונה הגדולה בעולם, ולאנגלה מרקל יותר ניסיון להתמודד עם אנשים כמו טראמפ ופוטין. היא צריכה להמשיך להיות זו עם היד החזקה כדי שיפסיקו לשחק משחקים. בכל מקרה, זה עדיין נראה שמרקל הולכת לנצח".
היא מספרת לי שברחבי ברלין, מוסרים השלטים מטעם ה-CDU שעליהם מתנוססת תמונת הפורטרט של מרקל, כי המפלגה מבינה שהניצחון נמצא בכיס שלה. בעודנו ממתינים לנאום המרכזי של שולץ, אני מנסה לשוחח עם נטשה שמשמשת כליצנית על מנת להפעיל את הקהל הצעיר המגיע לעצרת. "אני לא החלטתי האמת למי אני מצביעה, אני לא בטוחה שאני הולכת להצביע. נראה ביום ראשון. מן הסתם את קולי לא אתן ל-AFD או למפלגת שמייצגות שנאה".
המופע המרכזי בעצרת מתחיל בהצגת חברי מפלגת ה-SPD שמנפנפים לקהל על הבמה, ואחריהם עולים בני נוער האוחזים בבלונים ושלטים המתנוססים את הלוגו ופניו של שולץ. עם כניסתו לאזור, כמות האנשים מוכפלת ומצטופפת ברחבי הבמה, וכ-4000 בני אדם כבר נמצאים בכיכר.
שולץ נכנס, מחבק תינוקות, מצטלם לסלפי ושולח כיפים לקהל הרחב. על נאומו של שולץ אפשר לומר באופן כללי, כפי שהרבה מצביעים אומרים, אין הרבה הבדל בין עמדותיו לעמדותיה של הקנצלרית. בתחילת השנה הצליח שולץ לדגדג ולהשוות את הקולות, אבל עם הזמן, וכאשר מוכיחה מרקל את חוזקה כנגד הימין הקיצוני הפערים ביניהם הלכו וגדלו. הסקרים האחרונים מנבאים בין 35 ל-40 אחוזי תמיכה למרקל, בעוד שולץ צונח אל מתחת ל-25 אחוזים .
נראה עייף. שולץ על הבמה צילום:דגן ואלד
במשך 45 דקות שולץ נואם ועוקץ את מרקל, על כך שהיא אומרת שאין מה לשנות במדיניות הגרמנית, אך הוא אומר שתמיד יש צורך לשפר את שירותי הבריאות והחינוך ולהזרים להם כספים ולא לצורכי הצבא והמלחמה. שאין צורך להעלות את מחירי ביטוחי הבריאות הציבוריים. מדי פעם נשמעות צעקות ביניים מהקהל, ובהן "בוגד", ושולץ אומר שמרקל שלחה את האנשים שלה לעצרת. שולץ באופן כללי נראה עייף במהלך הנאום, ונראה שמסע הבחירות והסקרים הלא מחמיאים גובים ממנו מחיר בריאותי.
לאור מה שנתפס כקרב אבוד במירוץ לתפקיד הקאנצלר, העניין המרכזי שמרבית המצביעים בגרמניה מוטרדים ממנו הוא מספר המושבים שתקבל מפלגת הימין הקיצוני, אלטרנטיב פור דויטשלנד. מפלגת הימין צפויה לכהן באופוזיציה ולהיות המפלגה המובילה שם. ב-2013, ה-AFD לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה, אך שנה לאחר מכן, היא הצליחה להשיג דריסת רגל בפרלמנט האירופי עם שבעה מושבים.
"אנחנו לא גזענים". דוכן ה-AFD צילום: דגן ואלד
"אותי אישית זה דוחה אותי שקוראים לי נאצית, אני לא חושבת שזה נורא כל כך לבקש שלא יכניסו לפה פליטים ולא יכניסו פה טרוריסטים. מה כבר ביקשתי? רק שקט", אומרת מרים, שמפעילה את דוכן הבחירות של ה-AFD, סמוך לכניסה לתחנה המרכזית. "אני לא עיוורת למה שקורה פה, כי מי עושים את הפיגועים האלה בברצלונה, בצרפת, בברלין, באנגליה? הם הנאצים פה, הם מאמינים במוות. אני מאמינה בשקט. אני מאמינה שה-AFD, לא יהיה סתם כוח באופוזיציה שמרקל תתעלם ממנו. יש במפלגה אנשים רבים שיעשו לה צרות, ובאופוזיציה יהיו עשרות חברי בונדסטאג שלא יתנו לה לשחק משחקים".
בלו מן: בלונים וגזענות צילום: דגן ואלד
מרים, פנסיונרית ומורה לשעבר מתגוררת במזרח ברלין. לפני שנה, בתחילת העשור השישי לחייה, היא החליטה להפוך לפעילה במפלגה הימין הקיצונית. היא מחלקת בובת ברווז לאמבטיה עם לוגו של המפלגה ומטבעות של מארק גרמני עם השנה הנוכחית 2017, כהתרסה נגד מטבע היורו. "גם אנחנו רוצים ברקזיט", אומר אוליבר שמחלק גם סוכריות מנטה, בלונים ופליירים נוספים. "כל העולם מכנה את הבריטים שהצביעו בעד הברקזיט טיפשים, וכך גם מרקל ושולץ. הבריטים לא טיפשים וגם אנחנו לא טיפשים, כי זה מרגיז שדווקא אנחנו צריכים לקחת אחריות על הכישלון של האיחוד האירופי. אתם תראו מה יקרה בבחירות, זו רק ההתחלה ואני מעריך שב-2027, גרמניה תצא מהאיחוד וה-AFD, תהיה חלק מרכזי בשלטון הגרמני". מול המינגלינג של ה-AFD יחד עם אנשי להקת בלו מן מתייצבת קבוצה שמנגנת שירי היפ הופ בערבית, ופליטים כורדים מחלקים עלונים לעוברים ושבים שקוראים להתנגד לימין הקיצוני.
רגע לפני הבחירות, הרחובות שרק לפני רגע שמשו לעצרות פוליטיות נסגרים לטובת המרתון הראשון של הרולרבליידס והסקטים. הבוקר כבר התחיל הספרינט האחרון בדרך לבונדסטאג.