גם אחרי שנים של מאבקים והפגנות, בין היתר בנושא סגירת התאגיד שאמור היה לספק לחלק מהם פרנסה, נשמעו היום יוצרי קולנוע ותיקים נסערים ועל סף ייאוש לאור הכוונה של שרת התרבות מירי רגב להגביר את הפיקוח על קרנות הקולנוע, כפי שנחשף אתמול בהארץ. הם אינם יוצאים נגד הפיקוח על קרנות, שבמשך שנים נשמעות טענות רבות גם מצידם על הדרך שבה הן מחלקות את תקציבי הקולנוע, אלא נגד המוטיבציה שמנחה את רגב והדרכים שנקטה.
עוד באותו נושא:
- פייק ניוז: למה מירי רגב רוצה לסגור את התאגיד?
- אם מירי רגב הייתה חיה בתקופה התנ"ך היא הייתה מנסה להשתיק את הנביאים
- כיף לי שמירי רגב! – עוזי וייל
"אין לי התנגדות לבדיקה, אבל הגוף שהכי טעון בדיקה זה מועצת הקולנוע, שאחראית על הקרנות. במקום לעשות את זה נכון הפכו את המועצה לחלק מהבודקים. זו בדיחה", אמר היום אורי רוזנווקס, לשעבר יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, "השרה רגב החליטה לבדוק באופן מסוים את הסדרה 'מגידו'. זה הזוי. אם הייתה מועצת קולנוע אמתית שתפקידה להיות גוף פיקוח עצמאי, היא הייתה צריכה לקום ולדבר, אבל זו מדינה של שפנים, שמרבית האנשים לא מעזים לפתוח את הפה".
הוא לא משלה את עצמו לגבי מקומה של מחאת היוצרים: "אנחנו היוצרים לא מעניינים את קצה התחת של השרה. למשל בעניין התאגיד – יש פה דברים הרי גורל מבחינת היוצרים, איפה היא? למה לא שומעים אותה? לפני שנה הבטיחה שתקים קרן קולנוע בדרום, לא קרה עם זה כלום. לא מעניין אותה היוצרים, לא אשכנזים ומזרחים, מעניין אותה רק דבר אחד: הכותרות.
"מרבית היוצרים לצערי אדישים. יש פה דורות שלמים שקמו, שמקבלים את שלטון הרשע הזה כמובן מאליו, ודואגים לעצמם. אנחנו חבורה של משוגעים בני 50 פלוס שעדיין אכפת להם, ואני תוהה, איפה הצעירים שיחליפו אותנו? חלק ניכר מהיוצרים עובד כרגע, והם אומרים לעצמם 'למה להרים את הראש? למה לדבר?'.
״מעניין אותה רק דבר אחד: הכותרות״. אורי רוזנווקס
"האיום המוסווה והאיום לא מוסווה מחלחלים גם בלי לחוקק חוקים. רגב אומרת 'נעשים פה יותר מדי סרטים פוליטיים', אבל איזה סרטים פולייטים נעשים כאן? אנשים פוחדים להציע את הדברים האלה, כי הם יודעים שהם לא יתקבלו".
"יש מקום לבדוק את התנהלות הקרנות, ויש מקום לבדוק את התלונות שנשמעות", אומרת גם אסנת טרבלסי, מפיקה דוקומנטרית ואחת הדמויות החזקות בקולנוע הישראלי, "זה לא שעד עכשיו הייתה תקשורת חופשית ובאו לידי ביטוי כל גווני האוכלוסייה. אבל השאלה אם זה מה שעושים, או שיש אג'נדה מוכתבת מראש שעל פיה פועלים. עד עכשיו זה היה חשדות אבל אחרי מה שהשרה אמרה הבוקר – שחלק מהסיבה שהקימה את הוועדה זה כדי להכניס סעיפים שמגבילים את היוצרים מלעשות את הסרטים שלהם ולהביע את עמדתם, או להגיד את מה שהם רוצים – מתברר שזו האג'נדה, וכאן יש בעיה.
"היום, במודע או לא במודע, היא חשפה את הכוונות האמתיות שלה: שיעשו פה סרטים לפי מה שהיא רואה לנכון. היא מתעלמת לגמרי ממה שנעשה פה. היא ניזונה רק משמועות, לא רואה את הסרטים, ובזה יש בעיה מאד גדולה.
"יש הרבה דברים שצריך לשנות – תקופות כהונה של ראשי הקרנות, מגוון מקבלי החלטות וכו', אבל לא ללכת לזה עם הכתבה מראש. אפשר להקים ועדות, אפשר לבדוק, אבל היה חשוב מאד שהיו מדברים עם איגודי היוצרים קודם, שהיוצרים היו חלק מהוועדה. אם הוועדה באמת באה באמת ובתמים לבדוק דברים כדי לתקן, ניחא. יכול להיות שחברי הוועדה נקיים, אבל אני מאד בספק לגבי זה.
״מתברר שזו האג'נדה, וכאן יש בעיה״. אסנת טרבלסי
"זה מתחבר למה שקורה עם התאגיד, שהאג'נדה היחידה היא לשלוט במה שקורה בתקשורת ובמה שנאמר. יש מגמה של התערבות פוליטית בתקשורת ובתרבות, וזה מאד פסול ובעייתי, ובזה אנחנו נילחם. יש פה מגמה כללית שלא מבינה את הכוח שיש עשייה הזאת בארץ, והם יגלו את הביקורת שתגיע מהעולם בעניין הזה, כי יש בעולם הרבה הרמות גבה על זה".
"זכותה של השרה לבדוק אם יש כשל", מסכים עמית ליאור, יו"ר איגוד התסריטאים, "כאיגודים, תמיד אמרנו שצריך לבדוק, למשל, את אורך הכהונות של ראשי הקרנות. אבל ללכת אחורה ולבדוק את חוות הדעת של הלקטורים, עם זה יש בעיה. לגיטימי לוודא שיש פלורליזם, אבל כאן רוצים להשתלט על השיח.
"מאד לא נעים היות יוצר. יש תחושה שאתה רדוף, שאתה אויב העם. אני אוהב את המקום שאני חי בו, גם אם יש לי ביקורת עליו. יוצרים שמגישים לקרנות באווירה הנוכחית – אין דרך שזה לא מחלחל, במודע או לא במודע. מהבחינה הזאת היא מצליחה לעשות את העבודה. יש אווירה של סימון מטרות, והקמת וועדות כשהאג'נדה והמטרות נקבעו מראש, ועכשיו בואו נבחר את האנשים שיגידו את הדברים המתאימים.
"איך הולכים לבדוק את הדעות הפוליטיות של לקטור? ואיך הולכים לבדוק אם הוא פסל סרט בגלל הדעות שלו? אין הרבה לקטורים שהביעו בחוות הדעת דעה פוליטית. איך אתה בודק את זה? מבקש ממנו להצהיר למי הצביע? בודק את המוצא שלו? שואל חברים שלו? על סמך מה יקבעו אם זו חוות דעת שקשורה לדעה פוליטית?
״יש תחושה שאתה רדוף, שאתה אויב העם״. עמית ליאור
"היא מבקשת מאנשים שישלחו לה תסריטים שלא התקבלו? אני מאחל לה בהצלחה לקרוא את המוני התסריטים".
"למירי רגב יש לגיטימציה לשנות סדרי עולם בעזרת תקנונים וחוקים, באמצעות מועצת הקולנוע שתחת סמכותה, אין לה שום זכות לחקור ולקיים דמוניזציה סביב לקטורים", אומר רני בלייר, יו"ר איגוד הבמאים, "לקחת אנשים שבאו להביע את דעתם המקצועית על סרטים, לגבש רשימה שחורה וליצור מצב שכולם שמאלנים, ואז להחליף אותם בפוליטרוקים, זה ניסיון להשתיק את חופש הביטוי, או גרוע מזה – לשנות את מהותה של אמנות במדינת ישראל".
"האמנות היא מעל פוליטיקה, מעל שמאל וימין, מעל מזרחיים ואשכנזים. התיעוד של היום הוא הארכאולוגיה של מחר. אם נתחיל לדבר על מה מתעדים ומה לא מתעדים, זה שכתוב ההיסטוריה על ידי בעלי כוח. לגיטימי לספר על טרוריסטים וחמאסניקים בכלא מגידו, ולגיטימי לתת במה לאנשים שחושבים שהמדינה טועה. לאמנות יש תפקיד לדמיין דמיונות קשים, רעים וטובים כאחד. את זה היא מנסה לחסל. לא יכול להיות שתהיה פה אמנות רק של אריות ציון ומגני דוד, נכון?".
״בכל פעם שהיא פותחת את הפה, צריך לענות לה״. רני בלייר
אבל היא חושבת שיש פה ליקויים שצריך לתקן.
"את רוצה לעשות תיקונים, סבבה, אבל למה חקירות? מה זה פה משטר של הקג"ב? רשימה שחורה של לקטורים! גם אם זה לא שמי, היא תאסוף את הנתונים ותראה שכולם שמאלנים ותזרוק את ראשי הקרנות. התחלנו בפעולה, איגוד הבמאים מתכנס כבר ביום שישי, ואני מקווה שיהיה מאבק גדול ורציני. בכל פעם אפשר לדחות את המאבק בעוד חודש, להגיד 'זה לא נורא'. אבל זה כן נורא. בכל פעם שהיא פותחת את הפה, צריך לענות לה. לא בגסות, אבל לענות. יש אחריות גדולה על מעוזי יצירה ותרבות שקמו ועומדים על הרגליים, ומישהו מנסה להוריד את הלבנים מלמטה כדי שהמגדל ייפול".