מגה שוקעת. גלוג גלוג אומרים המים הדלוחים המקיפים אותה, שוקעים המדפים העמוסים, המסודרים בערמומיות, הספקים שמגה רוצה בטובתם למעלה, קורצים כמו זונות בתל ברוך, האחרים שמגה מחויבת לשים על המדף מוטלים למטה, כזקנים שהורחקו לחדר השירותים, הרבה מתחת לקו הברכיים הפקוקות, תתכופפו עניים חולי פרקים, אין סיכוי שתגיעו לשם.
יורדים למצולות סודנים ואתיופים מחוברים למטאטא, יאחזו בו עד שהמים ימלאו את הריאות. למצולות ישקע אוכל רע, לא טעים, לא בריא, אוכל של רמאים, ספוג מים, מלח, גלוטנים צחקניים, כמו השדים של מפעל הפיס, אוכל מנופח וצבוע בצבעים מלאכותיים, כמו הסומק על לחייהם של אביגדור קפלן ושרגא בירן, שבמו אוזני שמעתי אותו מסביר כי הוא קומוניסט מושבע. אוכל של חמדנות טהורה, אוכל בקופאות פח, שעוד מעט יהפכו לקופסאות נוקשות מטבע לאיסוף נדבות, אוכל צבוע, אוכל מפתה, אוכל פדופילי, לילדים ופדופילים. אוכל שגורר אחריו ידוענים, פרזנטורים שירדו מנכסיהם התרבותיים, כמו שייקה לוי, גיבור ילדותי. אוכל אדום אדום כמו דם התרגולים, האפרוחים, הפרות, שנידונו למוות בריסוק, בשחיטה כשרה ההורגת לאט לאט עד שהדם מתרוקן, אוכל של חומרי שימור מסרטנים, אוכל משחית.
מי הם בעלי החברות הללו אם לא החזירים של "חוות החיות", סקווילר, נפוליאון, סנובול, בוקסר, את המייג'ור הזקן כבר מזמן הפכו לנקניקיות דוחות. עכשיו נאספים העורבים בגלימות השחורות, שחגים מעל הנבלה הגוססת, אולי יצליחו לקרוע לעצמם חתיכת שוק או עור, רוצים אדום אדום, הם צורחים בגרונות ניחרים.
במקרה הייתי אתמול בבית המשפט המחוזי בלוד, סתם לתיק רצח, שם התקיים הדיון בהקפאת ההליכים של מגה. במסדרונות התגודדו עורכי הדין מתוחים, כמו תלמידים לפני בוחן פתע, מי ימונה כונס-מפקח-מנהל, מי יזכה בעשרות מיליונים לפני הפועלים דלי הבשר. הריר נזל אצל עורכי הדין על הסנטר, כאילו הדביקו חוטמם לוויטרינת הזכוכית ברחוב העבודה שמאחוריה עוף מתגלגל ומשחים לאיטו וטיפות השומן יורדות ותוססות פססססס פססססס.
וראיתי אפילו את השופטת בדימוס ורדה אלשיך, שירדה לחייהם של בעלי חוב קטנים וכן גם של גדולים. ראיתי אותה במזנון הבהחלט חביב וידידותי של בית המשפט המחוזי מרכז, מסרבת למנת שקשוקה. חבל, השופטת, החמצת. ב"פרונטו" לא היית מקבלת מנה טובה וטעימה מזו. גם היא לא רוצה להחמיץ את המסיבה, אולי תתפוס אותה עין של מישהו, להיות מנהלת, או מפרקת, או ראש מחלקת נקניקים מבשר זר שהתפנתה.
אני נזכר שלפני כמה שנים ביקשה השופטת אלשיך שיקימו מסלול מעבר נפרד ומבודד לשופטים בשדה התעופה, פן תיתקל במישהו ששפטה אותו "וזה לא נעים". יש לכך סיכוי טוב יותר במזנון בית המשפט, אבל בשביל אדום אדום זה שווה. אתמול אכלנו דגני בוקר מטמטמים ומשמינים, היום אנחנו אוכלים עובדים עם שיפודים בתחת.