הסרטון הגזעני שפורסם יומיים לפני יום הכיפורים לא היה מבייש תקופות חשוכות הרבה יותר. בסרטון שהפך לויראלי תיעדה את עצמה נוסעת מבאר שבע כשהיא אומרת דברים מזעזעים לשני נוסעים אחרים באוטובוס, השייכים לקהילת העבריים של דימונה.
בתיעוד מכוונת הנוסעת את המצלמה לעבר תושבת קהילת העבריים ותוך כדי צילום משפילה אותה ואת הנוסע הנוסף באמירות גזעניות כגון: "כושי מסריח, אנשים לא מתקלחים, יש לך ריח של גופה, יבוא לפנות אותך ממחלקת המתים" ועוד. התושבת המותקפת שזכתה ליחס המשפיל על לא עוול בכפה, גילתה איפוק רב, ובחרה לא להגיב כלל לתוקפת.
וידאו מתוך ערוץ היוטיוב של "הארץ"
הנוסעת המגדפת העלתה את הסרטון בעמוד הפייסבוק שלה, וכך התגלתה זהותה לקהל הישראלי שלא איחר להתקומם על מעשה הגזענות ועל האמירות הבוטות. רוב המגיבים, פה אחד כמעט, קראו לה להתבייש ולהתנצל. ביום שישי שלפני יום כיפור הגיע חבר הכנסת איציק שמולי עד לדימונה "להתנצל בשם כולנו" על הגזענות הבוטה שבעקבותיה געשה הרשת.
אך מעבר לקללות ולגזענות הבוטות כל כך, אחד הדברים שתופסים את העין בסרטון הוא שתיקתה של המותקפת. ייתכן כי הסיבה לשתיקה זו היא הרצון העז לא לעורר מהומה, ייתכן כי הסיבה היא שאין צורך להגיב לאדם המגלה בורות כל כך גדולה, וייתכן גם כי הסיבה לשתיקה היא העובדה שכמו בתקופות אפלות אחרות בהיסטוריה, קבוצות המיעוטים הורגלו לשתוק יותר מדי זמן על יותר מדי עוולות. הגזענות, כמו השחיתות, היא דבר שמחלחל מהשלטון אל העם וגובה בכל פעם קורבנות אחרים. הפעם הזו (ולא בפעם הראשונה), הקורבנות הם בני קהילת העבריים.
קהילת העבריים, שנמצאת בארץ כבר יותר מחמישים שנה, זוכה ליחס מפלה מהשלטון באשר להכרה בהם כאזרחים שווים בארץ. הקהילה מונה מעל ל-2500 נפש, כשרק מעטים מביניהם זכו להיות אזרחים ישראליים בתעודת הזהות. השאר אינם מוכרים כאזרחים ולאחר הסכם שנעשה בשנים האחרונות קיבלו מעמד של "תושבי קבע".
טיגרה סטרנס, בת 30 ואם חד הורית לשלושה ילדים, עובדת כנציגת שירות ומשתתפת בפרוייקט "אינדימונה", שמצמיח כשרונות צעירים במוסיקה ומלווה אותם בתחילת דרכם. סטרנס היא דוגמה טובה למורכבות העניין ומעלה את תחושת האפליה בקרב העבריים ילידי הארץ.
רוצה להיות ישראלית. טיגרה סטרנס
ילדים חסרי אזרחות
סטרנס נולדה בדימונה בשנת 1987. כשהוריה הגיעו מארצות הברית לא היה להם מעמד כלשהו, ועם הזמן זכו למעמד של "תושבי קבע". כשסטרנס סיימה את לימודי התיכון בני הקהילה לא היו מחויבים לגיוס בצה"ל אך היא בחרה להתנדב ועשתה שירות לאומי, אך גם זה לא הקנה לה שוויון זכויות ואזרחות.
בניגוד ליהודים העולים מכל רחבי העולם במסגרת חוק השבות, שיכולים לשמור על אזרחותם הזרה וזוכים באופן אוטומטי לאזרחות ישראלית כאזרחות נוספת, בני הקהילה, שאינם יהודים, נדרשים לוותר על אזרחותם האמריקנית כדי להפוך להיות אזרחים מן השורה. סטרנס, שמשפחתה מקרבה ראשונה נמצאת בארצות הברית, אינה מעוניינת לוותר על אזרחותה האמריקאית, מה שמונע ממנה להיות ישראלית. למרות הכל היא מצהירה בגאווה על כך שכאן הוא ביתה ואין בכוונתה לעזוב "פה זה הבית שלי אני לא רוצה לעזוב את ישראל, אבל אין סיבה שאצטרך להוציא ויזה כל פעם שאני רוצה לראות את המשפחה שלי", היא אומרת.
שלושת ילדיה, כמוה, נולדו בארץ ולהם היא לא יכולה להוריש את האזרחות האמריקאית מפני שלא התגוררה בארצות הברית במשך חמש שנים לאחר שהם נולדו. כשביקשה שהם יהיו אזרחים ישראלים היא נתקלה באותה התשובה: עד שהיא לא תוותר על אזרחותה האמריקאית, הם לא יהיו אזרחים ישראלים – זאת למרות שלילדים כלל אין אזרחות אמריקנית. אם סטרנס רוצה לטוס עם ילדיה, היא מחויבת בביורוקרטיה בלתי נתפסת. היות ולילדים אין כל אזרחות או השתייכות לאומית, אין באפשרותם להיות בעלי דרכון כלשהו. היא מחויבת לדאוג להם לאשרת שהייה בכל מדינה אליה היא תגיע, ואם הטיסה כוללת עצירת מעבר בין מדינות, היא מחויבת בהוצאת ויזה לכל ילד גם למדינת המעבר.
"מה זה תושבות קבע במקום אזרחות?" שואלת סטרנס, "זה אומר שמתי שיתחשק למישהו שם, יפוג התוקף ואז מה?", היא מתקוממת.
"רישיון לישיבת קבע". תעודת הזהות של סטרנס
לתסכול של סטרנס שותפים רוב בני קהילת העבריים. בשנת 2016 כינס חבר הכנסת מיקי זוהר ועדה שדנה בצורך של בנות ובני הקהילה להיות מוכרים כאזרחים שווים. בוועדה השתתפו מאיר כהן ראש עיריית דימונה לשעבר, אריאל ללוש סגן ראש עיריית דימונה שהעלו על נס את תרומתה של הקהילה לעיר דימונה, ואת קיפוח הקהילה על ידי השלטונות.
בתום הדיון הוחלט להעביר את מסקנותיה לשר הפנים עם דרישה חד משמעית להכיר בבני קהילת העבריים כאזרחים שווים ללא הצורך הבלתי מוסבר בוויתור על אזרחותם המקורית. למרות שהוועדה התכנסה לפני כמעט שנה, עד היום לא נצפה שינוי כלשהו ביחס המפלה אל הקהילה בעניין הזכאות לאזרחות.
כולנו זקוקים לזהות, מבלי לוותר על מקורותינו שהם חלק בלתי נפרד מזהותנו. מדוע קהילת העבריים זוכה ליחס מפלה בעניין הכרתה כקהילה הנמצאת כאן שנים רבות? ראוי להדגיש שמדובר בקהילה שבניה מחוייבים בגיוס לצה"ל, שתורמת רבות לכלכלה, לתרבות ולצביון המקומי ואפילו להישגים החינוכיים בעיר דימונה.
אם כבר התקוממנו כולנו על דברי הגזענות הבוטים, ועל היחס המשפיל באוטובוס על רקע השתייכות כזו או אחרת, כדאי שנתקומם גם מול האפליה השילטונית ונדרוש פה אחד אזרחות מלאה ושוויונית לקהילת העבריים בדימונה.
ההזנחה בגני קהילת העבריים