בשנים האחרונות מתגבר השיח הביקורתי כלפיי המשטרה: קבוצות פמיניסטיות נגד שיטות חקירה משפילות לנפגעות עבירות מין, ותרבות אונס הפושה בצמרת הארגון; אוהדי כדורגל שחווים התעמרות על בסיס שבועי; צעירים וצעירות יוצאי אתיופיה שנתונים תמידית לאכיפה ומדיניות גזענית וערבים שזוכים לראות את המשטרה רק מצדו האפל של קנה הרובה. רק לאחרונה התגלה שוב המרכיב הפוליטי החזק שבמכלול המדיניות האלימה והגזענית של כחולי המדים, בפינוי האלים של אום אלחיראן ובהריגתו יעקוב אבו אלקיעאן, בעוד דוברות המשטרה מפיצה עלילות דם על מעורבות בדעאש. אולם נראה שהסכנה המשטרתית החדשה והחמורה מגיעה מכיוון שונה, בלתי צפוי, וכזה שעבר מתחת לרדאר הציבורי עד כה: המאגר הביומטרי.
עוד באותו נושא:
- אין סיבה לשמוח מההמלצה לאגור תווי פנים בלבד במאגר הביומטרי
- היום זה בבלומפילד, איפה יסרקו אותנו מחר?
- צבא העם מחזיק את כל המידע על כל העם
כשיוזמת המאגר הביומטרי פרצה לחיינו, השנה הייתה 2008. מאיר שטרית, שר הפנים, היה בשיא הקריירה הפוליטית. ממשלת קדימה נתנה תחושה שישראל הופכת למדינה מנומנמת בה הדרמה היא שחיתות פוליטית ולא רצח פוליטי. כמעט עשור קדימה, ישראל ממש לא מדינה מנומנמת. אולמרט ומאיר שטרית עזבו אותנו מזמן, עברנו שלוש מלחמות, ולא פחות משישה שרי פנים. רק המאגר הביומטרי נשאר אתנו.
לא עזרו מומחי אבטחה מרחבי העולם טענו שאין לו מקבילה בשום מדינה מערבית, לא עזר מכתב מחאה של דוקטורים, פרופסורים וזוכת פרס נובל שהסבירו שהקמת המאגר רק מעכבת התפתחויות טכנולוגיות נדרשות, אפילו נזיפה קשה של בג"ץ במדינה על כשלים מהותיים בפיילוט שהפיקה הרשות לנתונים ביומטריים לא עזרה – משרד הפנים היה בשלו.
חשבנו שמדובר באיזה דיל של הון-שלטון עם חברת HP, שזכתה במיליונים מכספי ציבור ללא מכרז עבור הקמתו ותפעלו. חשבנו שמוכרים את הפרטיות שלנו בשביל לגזור קופון. ביום רביעי האחרון, בדיון בוועדה המשותפת לוועדות החוקה חוק ומשפט, הפנים והגנת הסביבה והמדע והטכנולוגיה של הכנסת, הסתבר שהמצב עגום בהרבה. לא עם HP יש לנו עסק, אלא עם משטרת ישראל.
להקמתו של המאגר סופק המניע של מניעת גניבת זהות, לא של כלי לרשויות אכיפת החוק. העובדה שהמשטרה תוכל לדלות מהמאגר מידע ביומטרי – כלומר להצליב שטביעת אצבע או פרצוף X שייכים לאדם Y– ואז לשמור את ההצלבה במחשבים שלה, הופכת את כל מנגנוני האבטחה שהושקעו בו למיותרים, ואת החשד המוצדק שהוא ישמש ככלי מעקב אחריי אזרחים למציאות מבעיתה.
אם כל שוטר יכול לעשות קופי פייסט ולשמור על מערכת הרבה פחות מוגנת את המידע הביומטרי שלנו, המידע הזה – ששווה הרבה כסף לחברות מסחריות, ארגוני פשע וארגוני טרור – יגיע לידיים הלא נכונות, ומהר.
הגיע הזמן שהקבוצות והקהילות השונות שנפגעות מאלימות משטרתית ואכיפה גזענית יתאחדו. דימוי: שאטרסטוק
גם בתרחיש הלא סביר שהמידע יישמר רק במחשבי המשטרה, מדובר עדיין בפגיעה קשה בחירות האזרחית וביכולת לקיים אורח חיים דמוקרטי וחופשי. כי ההיגיון המשטרתי פועל בניגוד להיגיון של חברה חופשית: שני צעירים ערבים שיושבים על ספסל בצפון תל אביב לא ביצעו שום פשע, אבל לפי ההיגיון המשטרתי יש פה חשד סביר שמצריך תשאול, חיפוש בכיסים ואולי אפילו עיכוב קצר בתחנת המשטרה אם הצעירים מתנגדים ועושים מהומה; צעירה אתיופית שמארגנת הפגנה מול משרדי הממשלה לא ביצעה שום פשע, אבל היא תזכה לשיחת תשאול מצד רכז המידע של המשטרה; ומפגינים שחוסמים כביש במחאה על הפרטת הגז או פינויים בגבעת עמל לא ביצעו שום פשע, אבל המשטרה תדע להתעמר בהם.
עכשיו דמיינו שהמשטרה תחזיק בתמונת פנים באיכות ביומטרית של המפגינים, ותוכל לעקוב אחריהם באמצעות מצלמות אבטחה שפזורות בעיר, או צפלין שמרחף מעל איילון ותוכנת זיהוי פנים. איפה הם נפגשים, מתי הן מתארגנות, ולאן הם הולכים בסוף ההפגנה.
זאת המציאות שמשטרת ישראל לוחצת על משרד הפנים ועל הכנסת לאשר. וזאת מציאות מפחידה. חברה ביומטרית, ומשטרה ביומטרית, הן הניגוד המוחלט למשטר ולחברה דמוקרטית. למשטרה תמיד יש חשד סביר, מידע מודיעיני, או הערכת מצב בנוגע לסכנות חמורות לביטחון שמצדיקות פגיעה בחירות, ביטול ההפגנה או עיכוב הפרט. ובמציאות המשפטית בישראל היא אפילו לא חייבת להציג אותה בפניי האדם שהיא מעכבת. עכשיו, בנוסף לכל אלו, יהיה לה את המידע הביומטרי, הבלתי ניתן להחלפה, של כל אחד מאיתנו.
הגיע הזמן שהקבוצות והקהילות השונות שנפגעות מאלימות משטרתית ואכיפה גזענית יתאחדו, וילחצו על החלונות הגבוהים בשביל למנוע את המאגר הזה. החברה האזרחית חייבת לקום ולהגיד "עד כאן". האם נצליח?
הכותב הוא סטודנט למשפטים ופעיל במאבק נגד המאגר הביומטרי