מות הזמיר: בעלי ברים ומסעדות בתל אביב כורעים תחת נטל הקנסות הגובר

"נוצרה מציאות בלתי נסבלת שקנסות הפכו לאופציה הראשונה והקלה ביותר לפקח ולעירייה. אפס סבלנות, אפס שירות, אפס אמון באנשים ובעלי עסקים. כולם אשמים עד שיוכח אחרת, אז יאללה. קנס. והכי גבוה. כסף ביד ומיד לקופה של העיריה על גב האזרח והעסקים הקטנים… בלי פיקוח, בלי בקרה, בלי יכולת אמיתית של האזרח להילחם במערכת. שחיתות מוניציפלית מאורגנת. האם עיריית תל אביב מתאכזרת לבעלי עסקים קטנים? ועוד איך!"

גיל בקר, מבעלי הפסטה בסטה בשוק הכרמל, כתב השבוע את הדברים בפייסבוק, ותיאר את הקנס שהוטל עליו מוקדם יותר: "היום האיש הקטן במדים בצבע תכלת חזר לזירת הפשע כדי להפעיל את הנשק היחידי שנותר לו נגד המסעדה שלנו והחליט לתת קנס נוסף על סך 450 שקל. הפעם על מכונת ההזמנה העצמית שממוקמת כחוק בשטח השולחנות והכיסאות החיצוני של המסעדה, שגם עליו אני משלם (ארנונה, אגרת שולחנות וכיסאות ואגרה על השילוט). ואני שואל אתכם, במה פשענו?".

בעלי עסקים רבים בחיי הלילה בעיר שעימם שוחחנו השבוע חושבים כמו בקר, אבל מלבדו כולם ביקשו להישאר בעילום שם, ולא להסגיר בשום דרך באיזה בר או מסעדה מדובר. "העירייה רודפת אנשים באופן פרסונלי ומתנהגת בצורה לא דמוקרטית, מחסלת וסוגרת חשבונות ומתוך מדיניות משאירה אצלה את הכוח", אומר אחד מהם. "בכל רגע נתון היא יכולה להפעיל את המדיניות על מישהו בלי לתת לו דין וחשבון, וכולם מפחדים להרגיש את נחת זרועם". ואחרת סיכמה בקצרה: "הם נקמנים".

הטענה הרווחת בקרב אנשי הלילה היא שהיד על הדק הקנסות הוכבדה בחצי השנה האחרונה, מיד לאחר הבחירות, כשרון חולדאי נבחר לקדנציה חמישית ואסף זמיר, שהיה פטרונם, עזב את העירייה לאחר שנכשל במרוץ לראשות העיר. זמיר הוא היום ח"כ במפלגת כחול-לבן, ובעלי עסקי הלילה מרגישים יתומים.

---

"הוא לא היה מוחק לנו דוחות אבל היה מעביר את רוח הדברים, שלא צריך להתעלל בעסקים", אומר בעל בר גדול. "חד משמעית מרגישים את ההיעדרות שלו. הוא היה מישהו שצמח מאיתנו והבין את הוויב וידע שלא על כל שטות צריך לתת קנס. הוא הבין מה זה קנס בעסק שמנסה לשרוד וידע שיש מקומות שקנס של 750 שקל הוא הרווח שלהם לערב".

דוחות של 10,000 שקלים בחודש

בעלי העסקים, כולם בעלי רישיון עסק, טוענים כי בחצי השנה האחרונה הם מקבלים קנסות על זוטות: ענפים של עציץ שחרגו לכיוון המדרכה, קרטון שבצבץ מפח המחזור, כסא שאחת הרגליים שלו חרגה מהקו המותר ועוד מקרים כל כך איזוטריים, שאנו נמנעים לכתוב עליהם כדי לא לחשוף את העסקים.  

"העירייה מלחיצה, אנחנו מרגישים שממציאים לנו תלונות", אומר בעל בר פופולרי. "איך אפשר לתת לנו דוח על רעש דווקא באחד הימים הכי לא עמוסים אצלנו, כשלא הייתה מוזיקה בחוץ? ברחוב שבו אנחנו נמצאים יש כל הזמן רעש של אוטובוסים וצפירות של מכוניות, אז איך לא נחשוב שמחפשים אותנו?". 

"הם יושבים על הווריד", מוסיף עובד מאחד מבתי הקפה המרכזיים בעיר. "פונים אלינו באגרסיביות. יכולים לתת קנס על לכלוך במדרכה ולאיים שאם לא ננקה אותו עכשיו, נקבל קנס מוגדל. אחרי ששילמו כל כך הרבה כסף על האירוויזיון צריך להגדיל את קופת העירייה. את הארנונה לתושבים אי אפשר להגדיל. אז למי הם יפנו? לבעלי עסקים".  

"עד לאחרונה היינו מוסיפים שולחנות מול החנות שסמוכה אלינו, שסגורה בשעות הפעילות שלנו", אומר בעל בר מרכזי. "הפקחים אף פעם לא העירו לנו אבל לפני כמה חודשים הם התחילו לבקר אותנו כל ערב ולתת דוחות על חריגה. יצא שבחודש אחד קיבלנו כמעט 10,000 שקל על דוחות". 

"יש המון עיניים שמופנות כלפינו על כל דבר ואנחנו מרגישים שאנחנו הולכים על חבל דק. כל שטות קטנה עולה לנו כסף – 400, 500 שקל, כאילו אנחנו אוספים כסף מהרצפה", אומר אדם שפועל במסגרת קבוצה שבבעלותה מספר ברים. "בסופו של דבר יש עובדים ולפעמים הם מפקששים ולא קושרים את הקרטונים כמו שצריך, ולפעמים הלכלוך הוא מחנות סמוכה אבל את הפיקוח זה לא מעניין. והכי גרוע זה שאם שכן מתלונן – אתה בבעיה. הוא לא חייב להביא תיעוד אפילו. מבחינת העירייה הוא האזרח היחיד שחשוב".

בהיותה עיר של בילויים, יש לעיריית תל אביב דרכים להבחין בין תלונות מוצדקות לבין תלונות שיטתיות ולא ענייניות של מי שמוגדר "שכן עוין". "פעם העירייה הייתה קולטת את האנשים שנכנסים לקטגוריה הזו", מספר עובד בתחום, "אבל עכשיו אני שומע על מקום שקיבל לאחרונה פעם ביומיים דוח בגלל שכן עוין והעירייה לא מטפלת בזה".

"גם אלי הם באים בטענות כל כך מטופשות, למרות שאין לי אפילו חזית לרחוב", אומר אחד מבעלי הברים הוותיקים והידועים בעיר. "הפקחים מתנהגים כמו טוקבקיסטים. באים בוויב כזה שהם שונאים את העיר, שונאים את חיי הלילה. מלאים בשנאה על מה שהם חושבים שאנחנו מייצגים, 'הבועה התל אביבית'. לא זוכרים שאנחנו המעסיק הכי גדול ומכבידים עלינו בדוחות. בלעדינו מה הם ימכרו לתיירים?" את הטענה על האגרסיביות של הפקחים השמיע בעל עסק אחר בהקשר של אכיפת עישון, "הם נכנסים למועדון עם פנסים, מתנהגים בגסות ומדברים למעשנים כאילו הם עבריינים בכירים".

במקרים אחרים הפקחים לא טורחים אפילו להתייצב בבית העסק. הם עוברים על קטנוע, מצלמים את מה שלדעתם הוא מפגע וממשיכים הלאה – הדוח כבר נשלח בדואר ואין עם מי לדבר.

100:0 לטובת העיריה

יש הטוענים כי בקדנציה החמישית שלו עושה חולדאי ככל יכולתי להעצים את שלטונו. "העירייה הפכה לשלטון פקידים", אמר אחד המרואיינים. "ובשלטון פקידים הצורך בסדר, בהפחתת תלונות ובשליטה תמיד גובר על האינטרס הציבורי". יש מי שטוען שמדובר ב"סדרת חינוך" של תחילת קדנציה ושהקנסות הם אמצעי להוכיח שליטה וכוח, לגרום לאנשים להתנהג כפי שהעירייה רוצה שיתנהגו ולהוכיח להם מי בעל הבית. אחרים מעלים סברה שכנראה לפני הבחירות הפחיתו לחץ על בעלי העסקים כסוג של "כלכלת בחירות", ולאחר יום הבוחר העניינים חזרו לסורם.

כך או כך, כולם טוענים כי העדרו של זמיר, שהיה חבר מועצה וסגן ראש העיר, מקשה עליהם להתמודד עם המציאות החדשה.  "לא הייתה לו יכולת להתערב בפיקוח כי זה גוף שכפוף לרון חולדאי, אבל הוא היה זמין ומוכן לעזור לנו", אומר בעל בית קפה וותיק. "התחושה היא שאין לנו אבא עכשיו. חשוב שתהיה הרגשה שיש עם מי לדבר".

"אני לא הייתי בקשר ישיר עם זמיר, אבל קולגות שלי מספרים שיש שינוי מאז שהוא עזב", אומר אחר. "הבעיה היא שהעירייה לא באמת מבינה את העסקים שלנו. הם מסתכלים על כולנו כמקשה אחת ואין הבנה של צרכי עסק. זה יכול להביא אותנו למצב שבו נרגיש רצון לעזוב הכל ולהגיד שאין לנו זכות קיום. אם הייתה הבנה ואם היה שיתוף דברים היו נראים אחרת".

האחראי בעירייה על מדיניות האכיפה הוא רובי זלוף, סמנכ"ל העירייה שמכנס מדי פעם את פורום הפיקוח שבו יושבים בין היתר נציגים מרישוי עסקים, תברואה ועוד. לעיתים המשטרה מצטרפת לדיונים שבהם מחליטים מה אוכפים. במחלקת רישוי עסקים נמצא יובל פלג, מנהל תחום עסקי לילה, שאמור לתווך בין העסקים לעירייה. אנשי חיי הלילה מספרים לנו שמבחינת אישורים והיתרים המצב דווקא השתפר יחסית – אבל הבעיה ההולכת ומחמירה היא בפיקוח.

"יחסי הכוחות הם 100:0 לטובת העירייה", אומר אדם הבקיא בתחום. "כולם פועלים מתוך שקט תעשייתי שהעירייה מאפשרת, אבל היא יכולה בכל רגע נתון – והיא עושה את זה מדי פעם – להקשות בכל מה שקשור למשל לשעות פעילות, לרעש, לניקוי אשפה. היא יכולה לפנות לעסק ולהגיד לו אתה לא עומד בקריטריון, אבל זה שהיא לא אכפה אותו במשך חמש שנים לא משנה לה. וככה היא גומרת עסקים".

"אנחנו כבר מדברים על להריץ מישהו מטעמנו בבחירות הבאות", מספר אחד מבעלי בית הקפה. "אין מה לעשות – אנחנו חייבים מישהו בעירייה אחרת לא נשרוד".

תגובת העירייה: "תל אביב-יפו הינה עיר של עירוב שימושים, כאשר העירייה שואפת לאזן בין התושבים לעסקים ככל הניתן. כחלק ממדיניות העירייה לקיום דיאלוג עם המגזר העסקי בעיר, מתקיימות פגישות על בסיס רבעוני בו מתקיים דיון פתוח ומענה של אגף הפיקוח על שאלות המשתתפים. כחלק מפעילות אגף הפיקוח, העירייה דואגת להקפיד על שטח ציבורי נקי ומעבר פנוי להולכי הרגל. לאור הביקוש הרב בעיר למציאת פתרון לנושא הקרטונים, אותם יש לשטח, לקשור ולהניח בצמוד למכלי אצירה, העירייה פעלה בעבר לקיים מפגש עם מנהל אגף התברואה אך לא הייתה היענות מבעלי העסקים.

"במקרים בהם פונים תושבים וטוענים כי ישנה הפרה של הסדר הציבורי מחובת העירייה לבדוק זאת וכך נעשה. בניגוד לנטען, מסעדת "פסטה בסטה" התקינה מתקן מחוץ למסעדה באופן לא חוקי. לאחר הסדר עם העירייה סוכם כי במידה ובעל המקום יסיר את מכונת ההזמנות בימים הקרובים ובזמן שהוקצב לו לא יקבל דוחות".