לפני חודשיים החליף מיכאיל מישוסטין את דמיטרי מדבדב בתפקיד רה"מ רוסיה. כולם יודעים שהמנהיג שקובע ברוסיה הוא הנשיא ולדימיר פוטין, על פיו ישק דבר והיתר הם בובות מתחלפות. בעוד שנה וחודשיים נעבור בישראל למשטר נשיאותי על כל המשתמע ממנו.
הנשיא רובי ריבלין שהחל את כהונתו בקול תרועה רמה יסיים בקול ענות חלושה, הממלכתיות הפכה לרפיסות. ראש הממשלה בנימין נתניהו ומשפחתו יעברו לבית הנשיא המרווח הרבה יותר מהבית המתפורר בבלפור. בני גנץ יהיה בובה של רה"מ, או נכון יותר רה"מ שהוא בובה של ביבי. זה התסריט האופטימי ביותר לגנץ, התסריט הגרוע יותר הוא שגנץ יהפוך לאסקופה נדרסת בכניסה לבלפור עוד הרבה קודם.
יאמרו האומרים, מה לך לעת הזו מפולטיקה קטנה, והימים ימי קורונה, לא רק בארצינו, כי אם בעולם כולו. המגפה עדין שלוחת רסן ומרסן איין. ואנשים מכל קצות תבל משיחים בה השכם והערב ואפילו בצהריים. אם כן המגפה תחלוף לה מן העולם כפי שהגיחה, המתים יקברו והחיים ימשכו.
ובכן, לא פוליטיקה ולא קטנה, אלא סכנה גדולה. מצבה הדמוקרטי של ישראלה הקטנה מסוכן ביותר. היא בת 72 והיא נמצאת בקבוצת הסיכון הגבוה. המערכת החיסונית שלה על סף קריסה, לאחר שהוחלשה במתכוון בשנים האחרונות על ידי השתלטות נתניהו על גורמי האכיפה: המשטרה, הפרקליטות, היועמ"ש, מבקר המדינה וחלקים במערכת המשפט.
החפירה תחת היסודות, שהיה נדמה כי הם מוצקים וחזקים כבר נותנת אותות וסימני סדקים. כשהסדקים קטנים הם קשים לזיהוי אך קלים לתיקון. כאשר הסדקים רחבים, הם קלים לזיהוי אך קשים לתיקון. אבחנה חכמה זו שייכת לניקולו מקיאוולי. תלמידו בנימין נתניהו מכיר את "הנסיך" (ספרו של מקיאוולי) מלגו ומלבר.
הנשיא ריבלין שהחל את כהונתו בקול תרועה רמה יסיים בקול ענות חלושה, הממלכתיות הפכה לרפיסות. נתניהו ומשפחתו יעברו לבית הנשיא המרווח הרבה יותר מהבית המתפורר בבלפור
דומה שבימים אלו כותב נתניהו את ספר ההמשך "הנסיך 2". ספרים וסרטים מצליחים, פעמים אינם עומדים בפיתוי וממשיכים למספר 2 ואפילו ל-3. מפתיע שעד היום שום פוליטיקאי לא כתב את ספר ההמשך. יתכן וכמו במקרים אחרים, גם כאן נתניהו יהיה הראשון לזהות.
כחול לבן לא הבינה דבר וחצי דבר בחשיבות הגדולה ואולי אף העליונה של "צריבת תודעה".
כמי שמבין היטב ולעומק את המושג החמקמק "דעת קהל", נתניהו פועל כל העת ובכל דרך אפשרית להשפיע ולעצב את דעת הקהל כרצונו ועל פי צרכיו. בניגוד לסברה הרווחת שהכלל הראשון בתעמולה הוא "שקר שחוזרים עליו אלף פעם עד שהופך לאמת", הרי שהכלל הראשון בתעמולה הוא: "אסור שתעמולה תראה כתעמולה".
הדבר נעשה בשני אמצעים: האחת בדרך בלתי אמצעית ברשתות החברתיות. אולם מחקרים הוכיחו שהציבור מייחס אמינות גדולה הרבה יותר לאמצעי התקשורת הקלאסיים והמסורתיים, ולכן הדרך השנייה היא שליטה או השפעה על כלי תקשורת אלו המתווכים את המידע וממסגרים אותו. דרכם ניתן יהיה לאחר מכן להעביר את המסרים לציבור הרחב.
כחול לבן לא הבינה דבר וחצי דבר בחשיבות הגדולה ואולי אף העליונה של "צריבת תודעה"
מי שחשב שכתבי האישום נגד נתניהו הנוגעים לתקשורת כמו: בפרשת בזק-"וואלה" (תיק השוחד 4000) ותיק ארנון מוזס ו"ידיעות אחרונות" (תיק 2000 מרמה והפרת אמונים), ירתיעו את הנאשם ויגרמו לו להשיג את אצבעותיו המזוהמות מגרונה של התקשורת, טעה ובגדול. כתבי האישום כמו הפיחו רוח במפרשיו מפרשיי השחיתות. נתניהו הבין שעכשיו הוא משחק על כל הקופה, על חייו.
או שהוא מאבד את שלטונו, מתייצב למשפט כאחד האדם, מורשע ונידון למאסר, ובנוסף נפתחות נגדו ארבע חקירות נוספות: (מכירת הצוללות למצרים, קבלת מיליוני שקלים מנתן מיליקובסקי, מתווה הגז, וערוץ 20) , או שהוא ממשיך ומתבצר בתפקידו, מגיע עם כל עוצמתו ושליטתו כמעט בכל עמדות המפתח במדינה (המוסד, השב"כ, רשות הסייבר הלאומית, והמל"ל) לביהמ"ש שיורתע באופן טבעי ומובנה מעצם היותו רה"מ מכהן.
נתניהו פועל לילות כימים, ללא לאות לעיבוי והגבהת חומות שלטונו והגברת שליטתו בתקשורת. נתניהו, ההססן שלא לומר לעתים פחדן, בלית ברירה החליט הפעם להכפיל את סכום ההימור וללכת על כל הקופה. הכל (שליטה מוחלטת במדינה) או לא כלום (עבריין מורשע בדרכו למאסר).
קודם ניקח את גל"צ אח"כ את התאגיד
בגל"צ מונה בקיץ 2017 מפקד על פי רצונה של המפקדה בבלפור. (גילוי נאות, התמודדתי על תפקיד מפקד התחנה). המפקד שנבחר ממלא את תפקידו נאמנה, לא, לא לתחנה ולמדינה, אלא למפקדה בבלפור. הדוגמה הבולטת ביותר בגל"צ הוא כמובן יעקב ברדוגו שמעסקן פוליטי, הפך למגיש ופרשן מוביל, ול"פנים" של התחנה. דוגמאות נוספות הם: קובי אריאלי, עירית לינור ואמיר איבגי. במקביל הורתעו וצומצמו כיסי ההתנגדות של המורדים בראשות רזי ברקאי ורינו צרור.
בערוץ 12 הצליח נתניהו באמצעות שליחיו להפוך את מהדורת החדשות בערב שבת למהדורה המוקלטת לפני כניסת השבת ובכך ליצור מושג עולמי חסר תקדים, "חדשות מוקלטות", תרתי דסתרי. כל זאת בכדי לאפשר למשובח שבשופריו עמית סגל, ליטול חלק במהדורה. אולם בכך לא די, השפעתו הרבה של סגל בערוץ הנצפה ביותר באה לידי ביטוי גם בדרכים נוספות כמו השפעה על מרואיינים ומשתתפי הפאנל בתוכניות אקטואליה שונות, כמו זו שבמוצאי הבחירות. טרם הוברר מי השושבין ששידך בין עד המדינה שלמה פילבר וחברת הסקרים שלו "דירקט פולס" לבין ערוץ 12.
נתניהו יודע לנצל את שליטתו המוחלטת במשרד התקשורת, באמצעות דחלילים מתחלפים, המכונים שרים, בכדי להפעיל לחצים או לתת תיגמולים לבעלי השליטה בערוץ. (יצחק תשובה, דודי ודרורית וורטהיים), שיש להם אינטרסים כלכליים רבים במקומות אחרים במדינה, הנתונים להשפעתו הרבה ותלויים לא פעם בהחלטותיו של נתניהו בכלל ובזמנים קשים כמו היום בפרט.
בערוץ 13 המצב אינו טוב יותר, כוחם של העיתונאים: רביב דרוקר, ברוך קרא וברק רביד צומצם. מהדורות סוף השבוע בערב שבת ובמוצ"ש נשלטות ע"י בלפור באמצעות איילה חסון. כמו בערוץ 12, גם כאן למפקדה העליונה יש לא רק דעה, אלא גם השפעה, על מגישים, חברי פאנל ומרואיינים.
בערב פסח לפני שנה בדיוק, פוטר מנכ"ל חברת החדשות גולן יוכפז ע"י נדב טופולסקי, נציגו של לן בלווטניק בערוץ. יוכפז נחשב לעיתונאי הגון, עצמאי ובעל עמוד שידרה, בדיוק מהסוג שבבלפור מתעבים. הרי אין כמו רכיכות וחסרי חוליות. לכל זמן, ועת לכל חפץ.
אגב חפץ, ניר חפץ וחברו שלמה פילבר, צמד עדי המדינה מתראיינים בתקשורת (ערוץ 12) כאילו אין מחר, כאילו שאין הנחיות ברורות ומפורשות של היועמ"ש האוסרות זאת. מעניין אם ד"ר אביחי מנדלבליט נרדם, או שהוא סתם ממשיך לישון.
שליטתו של נתניהו בעיתונים: "ישראל היום" ו"מקור ראשון" היא מוחלטת, וכך גם בערוץ 20 שבבעלות חברו של נתניהו האוליגרך יצחק מיראלשווילי.
ללא אלטרנטיבה
כאשר נתניהו צורב השכם והערב כמעט בכל אמצעי שקיים במדינת ישראל, את מסריו הגלויים והסמויים, מעצב על פי צרכיו את דעת הקהל, ואת מנהיגותו שלא רק שאין בלתה, אלא שבלעדיו אין למדינה קיום. במצב זה לא יהיה זה מפתיע אם בני גנץ או גבי אשכנזי, יפגשו כשהם יוצאים מהקוקפיט לסופרמרקט השכונתי, מכר או שכן, פלוני או אלמוני שיאמר לו: "שבעת הזו חייבים ללכת לממשלת אחדות".
נכון נתניהו לא מלאך, אבל אין עוד מלבדו, ודאי לעת הזו ושצריך לשים את האגו בצד (ברור שאת האגו שלא ולא של הנאשם) ולפעול לטובת המדינה "כפי שעשה כל חייו". לא, לא מדובר חלילה בשליח שתול של ביבי, (אותם הוא שומר למשימות מתוחכמות וסודיות יותר), מדובר בשכן, קרוב רחוק או מכר אמיתי, שפשוט שמע את המסר הזה אין ספור פעמים ממקורות תקשורת שונים ומגוונים (ערוצים 12, 13,ו-20 העיתונים: ישראל היום ו"מקור ראשון", גל"צ וכו') לעובדה זו חשיבות עליונה בעלת השפעה עצומה, הצורבת במוחו את הדברים, שלא במודע, והופכת אותם לאמת צרופה שאין להטיל דופי באמינותם, נכונותם ונחרצותם.
ההצטרפות של גנץ לממשלה תחת נתניהו היא אסון, לא לגנץ, למדינה. משמעות הדבר שלא תהיה בשנים הקרובות אלטרנטיבה שלטונית אמיתית במדינת ישראל, שהיא כידוע תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה. ההישג הכביר ירשם על שמו של בנימין בן מלכה ונחום לבית גנץ.
כבן להיסטוריון, יודע נתניהו שההיסטוריה האנושית מלמדת שתקופת ההחלמה ממגפות, קצרה הרבה יותר מתקופת ההחלמה מדיקטטורות.